כתב מורינו המהר"י עייאש במנהגים שלו (סימן ו) וז"ל, וכן לענין איסור תספורת נוהגין איסור מר"ח ואפילו ביום ששי, אבל קודם ר"ח אין כולם שוין, יש נוהגין להחמיר מי"ז בתמוז ע"כ. וכן שמעתי מהגאון ר' יהושע ברכץ שליט"א שמנהג אלג'יר להחמיר באיסור תספורת מי"ז בתמוז. ומנהג גארדייא להחמיר כל בני העיר שלא להסתפר מי"ז בתמוז, וכמו שציין בספר ויקח עמרם (עמ' ק), ועיין באוצרות אמת (הל' ת"ב אות א).
לגבי מנהג מארוקו; עיין בספר ויאמר יצחק לסבא דמשפטים מורינו ר' יצחק ן' וואליד זלה"ה (ליקו"ד הל' ת"ב אות א) שכתב וז"ל, מנהגנו לענין תספורת, שלא להסתפר מי"ז בתמוז עד תשעה באב ע"כ. וכ"כ כיוצ"ב מהר"י משאש זלה"ה בספרו מים חיים (ח"ב סימן קל"ה) בתשובה להגאון ר' שלמה שלוש זלה"ה בבחרותו (לימים רבה של חיפה), וז"ל, מהו מנהגנו בתספורת בימים הרעים הללו, אם מי"ז בתמוז או מר"ח אב (א"ה: הרי שלא היה צד לשואל שהמנהג לאסור תספורת משבוע שחל בו, הוי אומר שלא היה המנהג כדעת מרן כלל, ובשונה מעדות המזרח). תשובה: המנהג הפשוט מי"ז בתמוז, ואך מיום בוא הצרפתים הרבה חזרו לנהוג רק מר"ח, ולא דקדקנו אחריהם, שאינו אלא מנהג של חומרא, ויסודו מן האשכנזים כמ"ש מורם בסי' תקנא בהגה, ואשתרבובי אשתרבב לספרדים, והאידנא יש גודל צער בגדול שער ע"כ. ומבואר שהמנהג הקדום במארוקו היה להחמיר שלא להסתפר מי"ז בתמוז, והמנהג המקל הוא שלא להסתפר מר"ח אב. וכן עולה מדברי הגאון ר' דוד עובדיה בנהגו העם (מנהגי ט' באב אות ד) וז"ל, נוהגים להמנע מתספורת מר"ח, והיו יחידים שנהגו להחמיר מי"ז בתמוז. ועיין בבית יהודה מנהגי ארג'יל, ונתיבי עם (סי' תקנא), ועיין וי"צ ליקו"ד ע"כ. ומדוקדק בדבריו כדברי הגאון ר' יוסף משאש זלה"ה, שרוב העם נהגו להחמיר מר"ח אב, ויחידים החמירו מי"ז בתמוז. והגאון ר' שלום משאש זלה"ה בשו"ת שמש ומגן (ח"ג סימן נד) כתב כיוצ"ב ממש, שבמארוקו כל פשוטי העם נהגו להחמיר שלא להסתפר מר"ח אב, ורוב החכמים החמירו שלא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן אני נוהג אחריהם עכת"ד, ע"ש. וכיוצ"ב כתב בקיצור שולחן ערוך להגאון ר' רפאל ברוך טולידאנו זלה"ה (סימן תצח סעי' יח).
