תורת רבי חנן אפללו שליט"א

[מרוקאי]

מצ"ב עוד

 

[מתוק מדבש]

בחלק י' מתיר לכבס בחוה"מ נגד ככככככככככללללללללל הפוסקים עד הגרע"י.
ושם מתיר לשמוע מוזיקה בבין המיצרים נגד כללללללללללללל גדולי הדור עד הגרע"י.

 

[משיב כהלכה]

בס' הנ"ל ח"ח שהועלה לעיל עמ' קכא
מעודד ללכת לצבא לגדודים חרדים
נגד כככככלללללל גדולי הדור.

אני רואה בדבריו את ההיפך.

 

[מתוק מדבש]

אני רואה בדבריו את ההיפך.

הצג קובץ מצורף 1579

תצלם את עמוד קכא!
אני לא יודע איך עושים זאת.

 

[עת שערי רצון]

@מתוק מדבש מעלה טיעונים קשים מאוד,
מה יש ל- @משיב כהלכה לומר ע''ז ?

 

[משיב כהלכה]

ושם מתיר לשמוע מוזיקה בבין המיצרים נגד כללללללללללללל גדולי הדור עד הגרע"י.

גלריה רחבה של פוסקים מתירים שמיעת מוזיקה בבין המיצרים. ואף הגר"ע נקט "יש להחמיר" (לגבי ימי הספירה).

 

[משיב כהלכה]

@מתוק מדבש מעלה טיעונים קשים מאוד,
מה יש ל- @משיב כהלכה לומר ע''ז ?

טיעונים קשים או בורות ועם הארצות?

 

[עת שערי רצון]

טיעונים קשים או בורות ועם הארצות?

אדרבה, לו יהי כדבריך...

 

[משיב כהלכה]

תצלם את עמוד קכא!
אני לא יודע איך עושים זאת.

במסקנה דדינא הכל ברור. את יושבי הקרנות הוא שולח לגדוד חרדי (שאת זה עשו רבים וטובים לפניו, אולי לא לציטוט) ולבחורי הישיבות הוא אוסר להתגייס לצה"ל.

 

[משיב כהלכה]

בחלק י' מתיר לכבס בחוה"מ נגד ככככככככככללללללללל הפוסקים עד הגרע"י

גם הגרע"י התיר דברים נגד כל הפוסקים עד הגרע"י. אז מה?

הוא גברא רבה וכתב תשובה ארוכה בזה, מילתא בטעמא ודפח"ח, כאשר יראה הרואה. אני בטוח שלא קראת מילה מהתשובה.

 

[עת שערי רצון]

גלריה רחבה של פוסקים מתירים שמיעת מוזיקה בבין המיצרים. ואף הגר"ע נקט "יש להחמיר" (לגבי ימי הספירה).

מי זה???

 

[משיב כהלכה]

למעשה האיסור על שמיעת כלי שיר הוא כל השנה, אלא שנוהגים כיום להקל בזה כל השנה, ויש על כך ביאורים וטעמים שונים, ובימי הספירה ובימי בין המיצרים נוהגים להחמיר.

ומקור המנהג לא לשמוע מוזיקה בימי הספירה ובימי בין המיצרים הוא במגן אברהם, באו"ח סי' תצ"ג, שכתב "לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור".

יש לשים לב שהמג"א מדבר על ריקודים ומחולות, בלשון רבים, ולא על אדם הרוקד בביתו לעצמו, ודעת לנבון נקל שריקודים ומחולות המוניים הם ביטוי עצום של שמחה.

אחריו בא ערוך השולחן שם, וכתב "כל שכן שאסור לזמר בכלי זמר". הסיבה - כלי זמר מביאים לידי ריקודים ומחולות.

אחריו באו פוסקי זמננו, ואסרו גם מוזיקה מוקלטת מרדיו או דיסק, ואחריהם באו עוד ואסרו גם שמיעת שירים באוזניות. כל זה השתלשל מ"ריקודים ומחולות".

דעת לנבון נקל שיש לחלק בין הופעה חיה של נגנים וכלי שיר המביאה לידי שמחה עצומה, לבין שמיעת שירים מרדיו או דיסק, שהפכה אצלנו לשגרה שאף אחד אינו מתייחס אליה במיוחד. וכדלהלן (בדברים הבאים מעורב ימי ספירת העומר עם ימי בין המיצרים שהם יותר חמורים בכמה עניינים, אבל המנהג להחמיר בשמיעת שירים שווה בשניהם כאמור לעיל).

הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה יו"ט, כתב: "נכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר". וידוע שלשון זה הוא "מותר מעיקר הדין" ורק נכון להחמיר. וכן בשו"ת יחווה דעת (חלק ו סימן לד, לגבי שמיעת מוזיקה במשך כל ימות השנה) כתב לחלק בין כלי שיר ממש לבין מנגינות מרדיו או טייפ במשך ימות השנה, כיון שכלים אלה לא היו בזמן חז"ל ולא גזרו עליהם. וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב (סב, ב).

וכן בספר "שיעורי הראש"ל" (ח"א עמ' ל"ד ד"ה בענין) להגר"ע יוסף כתב "בענין מכשירי הטייפ והרדיו שבהם שומעים שירים, מותר הדבר, כיוון שאין רואים את כלי הזמר, כי כידוע עיקר השמחה היא במראה העיניים, כשרואה את הלהקה ושומע התזמורת, אז שמחתו שלמה ואסור, אבל בטייפ וכיו"ב מותר, כן כתבו הפוסקים האחרונים".

וכן הגאון הרב אליהו שלזינגר, רבה של גילה, כתב בספרו "אלה הם מועדי" (ספירת העומר עמ' תד) שכל החומרא של השו"ע לא לשמוע כלי זמר הוא בתזמורת ממש, ולא מה ששומעים מתוך קלטות. והוסיף לחלק שם בין שירים שקטים לבין שירים רועשים שמביאים לידי מחולות וריקודים, שזהו עיקר המנהג לאסור. וכך כתב בספרו שו"ת שואלין ודורשין (חלק ד' סימן ל"ז):

"כל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה, שעכ"פ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין". ומתוך כך קבע: "על כן הדבר פשוט דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה. וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליט"א".

וכתב שם שכן דעת הגאון רבי ישראל פסח פיינהנדלר (הביא שם מכתב ממנו), וכן דעת הגרח"פ שיינברג והגר"א נבצאל.

וכן דעת הגרש"ז אויערבאך בספר "הליכות שלמה" (ספירת העומר עמ' שס"ה), לחלק בין שירים רועשים שמביאים לידי ריקודים שזה המנהג לאסור, לבין שירים שקטים שזה מותר.

וכן בשו"ת ווי העמודים (חלק ב' סימן י"ז) להרב אבישי טהרני, כתב "לפי שבזמנם כלי שיר היה דבר נדיר וכאשר היו שומעים אותו מיד היו שמחים בו והיה להם עונג גדול ויו"ט ממש כי לא היה מצוי לנגן בכלי שיר, מה שאין כן כיום שבכל מקום נשמעים שירים, וכל אדם יש לו מקלט רדיו שבו נשמעים שירים, אין בני אדם מתפעלים משירה מוקלטת, אלא רק מכלי שיר ממש, לכן נראה שיש להתיר" (בכל השנה לשמוע שירים, למרות האיסור בשו"ע לשמוע שירים כל השנה).

ומכאן בא להתיר בימי בין המיצרים שירים המלווים בכלי נגינה, כאשר אינם מביאים לידי ריקודים ומחולות, כגון שירי רגש או שירת הבקשות, ופיוטים שהמקצב שלהם אינו מביא לידי ריקוד.

ובהמשך כתב: "דאנן נקטינן שיש חילוק בין שמחה ע"י כלי שיר ממש, לבין שמחה ע"י הקלטות של ניגוני כלי שיר, כי ההקלטות אינם גורמים שמחה כמו כלי שיר ממש, כי בראותם הכלי שיר, יתעוררו לשמחה. ובפרט בזמננו ששמיעת מוזיקה נמצאת בכל מקום, ואפילו מכשיר הטלפון מצלצל ע"י מנגינה עריבה, וכן בשמיעת הרדיו בכל מקום, יש שירים וניגונים, באופן שאין מי שמתפעל משירה סתם, אלא רק משירה שיש בה הרקדה... ואם הם שירים רגועים אין זה מביא לידי שמחה אלא לידי אוירה טובה".

והגאון רבי שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הרבני העליון, הביא מהגר"מ פיינשטיין (מפי נכדו הרב שבתי רפפורט ששמע ממנו) שמותר לשמוע מוזיקת רקע בימי בין המיצרים, כמו מוזיקה שאדם שומע תוך כדי שעוסק במלאכתו, לומד או נוהג. והסביר הגר"ש דיכובסקי הטעם, כיון שאין מוזיקה זו מביאה לידי ריקודים ומחולות (מעין הטעם של הגרש"ז אויערבאך) וכדלהלן.

ולהלן תמצית דבריו:

א. בשו"ע אין רמז לאסור מוזיקה דוקא בימים אלה, אלא אסר כל השנה ובימינו התירו זאת.

ב. המג"א אסר ריקודין ומחולות (מי"ז בתמוז ואילך) ולא דיבר על מוזיקה כלל.

ג. הראיה לאסור שהביא במנחת יצחק (א, קיא) היא מהפמ"ג שכתב שמותר לישראל להתפרנס מכלי זמר, ומהר"ם שיק (יו"ד שס"ח) שדן באבל האם מותר לשמוע מוזיקה. וע"ז כתב הגר"ש דיכובסקי שאין ראיה מהפמ"ג לאסור, כי לא ציין שיש כאן דין מחודש, וכל כוונתו שאמנם המנהג לאסור ריקודים ומחולות, אבל המנגן לצורך ריקודים ומחולות לפרנסתו, מותר. ומנין לאסור מוזיקה שלא נועדה לריקודים, כמו אחד הנכנס לרכבו ומדליק מוזיקה כדי להנעים את זמנו? גם תשובת מהר"ם שיק מדברת על אבילות יחיד שהיא יותר חמורה מאבילות של רבים.

לכן הסיק הגר"ש דיכובסקי שאדם שעבורו מוזיקה היא צורך חיוני למנוחת הנפש (הרמב"ם בשמונה פרקים: "מי שהתעורר במרה שחורה, יסירנה בשמיעת הניגונים") אין לזה שום קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המיצרים לפי המג"א, והיא מותרת.

גם הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, בשו"ת "בנין אריאל" חלק אורח חיים עמ' 61, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

"לצורך מנוחת הנפש מותר תמיד לשמוע מוזיקה. יש אנשים ששמיעת מוזיקה עבורם היא דבר חיוני לצורך מנוחת הנפש, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק חמישי) כו' מוזיקה זו שהיא חיונית לנפש אין לה כל קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המצרים, לפי המגן אברהם, והיא אינה אסורה בימים אלו".

וכן הרב דב אהרון בריזמן בשו"ת שלמי חובה, חלק אורח חיים סימן עח, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

"נראה לעניות דעתי, כשם שידוע שלקשיים כלכליים יש השלכות על שלום בית ושלום החברה, כך ידוע כיום בעוסקים בתורת הנפש כי לשמיעת מוזיקה יש השלכה חיובית על מידת הרוגע של האדם ונוחיותו לבריות באופן תת-מודע, כך שדווקא בימים אלו של ספירת העומר וימי בין המצרים שיש להרבות אהבה ואחווה וריעות, איסור שמיעת מוזיקה אפילו מ'כלי שני' כדיסק או רדיו וכדומה עלול להביא באופן תת-מודע לתוצאה ההפוכה, ברמות מסוימות... המוזיקה, שנפוצה וזמינה כל כך בימינו לכל דורש ומבקש, שלא כמו בזמנים עברו, כבר לא מרגשת את האדם ומשמחת אותו כפעם, והחוש יעיד על כך".

וכן הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, בשו"ת שהוציא לאור הרב משה צוריאל, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

שאלה - "האם מותר לשמוע מוזיקה ובפרט בספירת העומר?" תשובה - "מותר לשמוע מוזיקה מקלטת או מרדיו. דאינו כלי הניגון ממש. וכן מותר לשמוע שירי קודש. ובספירת העומר אין לחשוש כלל לשום דבר".

וכן הגאון רבי יהושע אהרנברג זצ"ל, בשו"ת דבר יהושע חלק ג' סימן ס"ג, כתב להתיר שמיעת מוזיקה להנאה:

"אומרים שגם בימי הספירה אין לשמוע כלי זמר, אבל יתכן שנשתררב מה שאסור לעמוד במקום מזמוטי חתן וכלה וכמ"ש לעיל דגם כלי זמר שמעודדין שמחה בכלל, אבל זמירות שאינם לשמחה אלא להנאה או לכבוד כנ"ל לא ידענא שום מקור לאיסור, ועיין במגן אברהם סימן תצג שנהגו לאסור לעשות ריקודין ומחולות של רשות בימי ספירת העומר, ואילו משמיעת כלי זמר לא הזכיר כלום".

וכן העיד הרב אבישי טהרני בשו"ת הנ"ל: "זכורני כי מהר"ר רבי בן ציון אבא שאול ז"ל ראש ישיבת פורת יוסף תכב"ץ, אמר בישיבה כי מי שהוא שומע בכל השנה שירים וסומך על דעת המקילים לשמוע בכל ימות השנה, אף בבין המיצרים יכול לשמוע, ואין שום הבדל בזה".

לסיכום, נראה שהמג"א דיבר על ריקודים ומחולות המוניים, והבאים אחריו דיברו על כלי זמר כמו בהופעות חיות שההמון מתקבץ ושומע כלי זמר, וזה מביא לידי ריקודים כמו שמצוי. ולא מתאים הדבר לאווירת האבלות של הימים הללו.

אבל טעות נפוצה היא שהמנהג לאסור ריקודים ומחולות נהפך ל"מיעוט תענוג", ואם אדם שומע באוזניות שלו, רוצים לאסור לו משום שנהנה מהשיר... ואין זו כוונת המג"א, להמציא "איסור הנאה" חדש, נוסף על מה שאנו רגילים להקל כל השנה לשמוע מוזיקה.

 

[מתוק מדבש]

אלו דבריו של הנ"ל בעמ' קכב
והבא ליטהר באמת מסייעין לו מן השמים
ולעשות מעשה טוב בעיני אלקים ואדם
מצוה היא למי שאין תורתו אומנותו להתגייס
למסלול החרדי וכיו"ב מקדש בזה ש"ש לעיני
כל העם!

 

[מתוק מדבש]

עוד שם:
אלא אף לאלו הבוגרים שכבר אין להם חשק
ללמוד ומבזבזים את זמנם בתוך הכולל
שאין בזה ברכה להצליח בתורה כי תורתו
קרעים ומחפש לצאת משם לצורך פרנסת
ביתו וכיו"ב ולכך עדיף שימצאו להם מסגרת
צבאית חרדית בלבד שהיא עדיין הרע במיעוטו
מהחיים האזרחיים המעורבבים.

כאן זה פורום תלמידי הגר"ש גורן????

 

[משיב כהלכה]

אלו דבריו של הנ"ל בעמ' קכב
והבא ליטהר באמת מסייעין לו מן השמים
ולעשות מעשה טוב בעיני אלקים ואדם
מצוה היא למי שאין תורתו אומנותו להתגייס
למסלול החרדי וכיו"ב מקדש בזה ש"ש לעיני
כל העם!

דעתו שעדיף לשבבניק להתגייס למסלול חרדי מאשר להיות ברחוב וללסטם את הבריות, כפי שידוע מהגראי"ל שטיינמן.

אגב אני מכיר באופן אישי בחורים שהגיעו למצב של חילול שבת ועבירה על כריתות ומיתות בי"ד, ומשהתגייסו למסלול חרדי וכו' (בעצת רבנים!) התאזנו ב"ה וחזרו למוטב.

 

[משיב כהלכה]

פרנסת
ביתו וכיו"ב ולכך עדיף שימצאו להם מסגרת
צבאית חרדית בלבד שהיא עדיין הרע במיעוטו
מהחיים האזרחיים המעורבבים.

גם כאן הוא מדבר על העוזבים את הכולל ויוצאים לעבוד בעולם הגדול, הרבה מהם נכשלים בעבירות חמורות שלא היו נכשלים במסלול צבאי חרדי שמור.

אפשר לראות כל אדם "חרדי" העובד עם נשים ובנות, וד"ל.

 

[מתוק מדבש]

דעתו שעדיף לשבבניק להתגייס למסלול חרדי מאשר להיות ברחוב וללסטם את הבריות, כפי שידוע מהגראי"ל שטיינמן.

אגב אני מכיר באופן אישי בחורים שהגיעו למצב של חילול שבת ועבירה על כריתות ומיתות בי"ד, ומשהתגייסו למסלול חרדי וכו' (בעצת רבנים!) התאזנו ב"ה וחזרו למוטב.

דעתו נגד כל גדולי ישראל?

 

[משיב כהלכה]

הגר"ש גורן????

הרב הצבאי לשעבר, רבי אברהם יוסף, תופס כאן אשכול.

על רב שממליץ לשבבניקים להתגייס אתה מדבר, ועל רב שעשה "מעשה רב" והתגייס בעצמו לצבא (עוד בטרם היו מסלולים חרדים ושמורים) אתה לא מדבר?

 

[משיב כהלכה]

דעת תורה נגד כל גדולי ישראל?

הגראי"ל שטיינמן הוא לא גדולי ישראל?

מקים הנח"ל החרדי אמר בראיון:

"הרב שטיינמן ראה בנח"ל החרדי פתרון לחייבי כריתות ומחללי שבת. רק על זה היה מדובר. אני הייתי אצל הרב שטיינמן, כשאנחנו הגענו אליו ודיברנו על איזה שמסתובבים ברחוב, חלקם מחללי שבת וחייבי כריתות, חלקם קרובים מאוד לשם, על זה היה מדובר. על שום דבר אחר לא היה מדובר.

"על זה הוא אמר בחצי פה "לאלה זה דבר טוב במובן מסוים". אני יודע עדות גם מהרב אלישיב שבשיחה בינו לבין הרב שטיינמן הם דיברו רק על הנוער הזה. כפתרון, לא כאידיאל, כפתרון לנערים כאלה".

"אגיד לך עוד משהו, אמירה שהרב שטיינמן אמר למישהו אחר, לא לי: 'הם עברו כבר על כל חייבי כריתות שבתורה, רק את העבירה של לשרת בצבא הם עוד לא עשו? נו".

 

[עת שערי רצון]

דעתו שעדיף לשבבניק להתגייס למסלול חרדי מאשר להיות ברחוב וללסטם את הבריות

גם מי שכופר בכל התורה ועובד עבודת אלילים, אסור לו להתגייס כי ראשי הצבא והמפקדים הם חילוניים גמורים, וקי''ל (גמ' פסחים נ.) שעמי ארצות חשודים על שפיכות דמים, איך יכולים להכריע בשאלות של פיקו''נ, מתי לסכן חיילים, וכי איזה טמבל רשע שוטה בעולם, התיר לסכן חיילים בשביל להציל גופות?! יש סכנה גשמית
ראשי הצבא מסכנים חיילים סתם, ע''ע בני גנץ (שר''י)

אגב אני מכיר באופן אישי בחורים שהגיעו למצב של חילול שבת ועבירה על כריתות ומיתות בי"ד, ומשהתגייסו למסלול חרדי וכו' (בעצת רבנים!) התאזנו ב"ה וחזרו למוטב.

ואני מכיר פי 50, שהתדרדרו לתהומי תהומות בגלל המסלולים החרדים, חטיבת ה'''חשמונאים''' וכל הגילגולים הטמאים שלה... אולי ''יוונים''...

 

[מתוק מדבש]

ע"כ לומר שהרב אפללו הנ"ל אינו חרדי, ורק דת"ל.
וזה זכותו.
השאלה מה מקומו כאן בפורום חרדי?

 

[משיב כהלכה]

גם מי שכופר בכל התורה ועובד עבודת אלילים, אסור לו להתגייס כי ראשי הצבא והמפקדים הם חילוניים גמורים, וקי''ל (גמ' פסחים נ.) שעמי ארצות חשודים על שפיכות דמים, איך יכולים להכריע בשאלות של פיקו''נ, מתי לסכן חיילים, וכי איזה טמבל רשע שוטה בעולם, התיר לסכן חיילים בשביל להציל גופות?! יש סכנה גשמית
ראשי הצבא מסכנים חיילים סתם, ע''ע בני גנץ (שר''י)

מסכים איתך בהחלט.

אבל אתה מוזמן לדבר עם הורים לילדים שבבניקים שהגיעו לפי שחת, מצידם שהילד ימות בצבא ולא יהיה חילוני פוקר, מחלל שבת ומקועקע.

אחד שמתעסק בזה סיפר לי שהוא מקבל מידי יום (!) טלפונים מהורים שהם ראשי ישיבות מפורסמים וכדו', שלוחצים עליו להכניס את ילדיהם למסגרת הזו.

 

[משיב כהלכה]

ע"כ לומר שהרב אפללו הנ"ל אינו חרדי, ורק דת"ל.
וזה זכותו.
השאלה מה מקומו כאן בפורום חרדי?

דתיים לאומיים הם זרם של פוסחים על הסעיפים, לוקחים מהתורה רק מה שנוח להם.

חרדים לאומיים הם חרדים לכל דבר (ואפי' יותר חזקים), רק עם שיבוש השקפתי בענין מדינת ישראל וצה"ל (חלקם התפקחו).

לכל היותר היית יכול לומר שהוא חרדי לאומי, אבל מדבריו הנ"ל עוד רחוקה הדרך.

ומכל מקום, בפורום חרדי יש מקום לכל רב בישראל. דא"כ נסלק מכאן 90 אחוז מהרבנים שלא תואמים את דעות הגולשים הנכבדים בכל מיני עניינים.

 

[עת שערי רצון]

מסכים איתך בהחלט.

אז איך הרב אפללו יתמודד עם הטענה הנ''ל??

 

[משיב כהלכה]

אינני יודע, אני לא הנציג שלו ולא מייצג את דעתו... וגם חולק עליו בכמה עניינים, כולל בענין זה של גיוס לצה"ל.

 

[עת שערי רצון]

דתיים לאומיים הם זרם של פוסחים על הסעיפים, לוקחים מהתורה רק מה שנוח להם.

יש דתיים לאומים שמדקדקים על קלה בכחמורה, כמו 'מרכז הרב' ועוד, יש להם הרבה בעיות בהשקפה, אבל הם שומרי תו''מ לגמרי, לא צריך להכליל

חרדים לאומיים הם חרדים לכל דבר

'חרדי' ו'לאומי' זה (לכאורה) תרתי דסתרי (שמעת מה ר' דוב לנדא אמר שבוע שעבר ?? - התפרסם ב''תקשורת'')

(ואפי' יותר חזקים),

בוא לא נגזים

רק עם שיבוש השקפתי בענין מדינת ישראל וצה"ל (חלקם התפקחו).

100%, אז מה ההבדל בינם ל'דת"ל' החזקים?? צבע הכיפה? החליפה?

ומכל מקום, בפורום חרדי יש מקום לכל רב בישראל.

בוא נעשה ניסוי ונפתח אשכול על הרב גורן והרב צבי יהודה, בוא נראה מה יקרה כאן...

 

[משיב כהלכה]

אז מה ההבדל בינם ל'דת'ל' החזקים?? צבע הכיפה? החליפה?

דת"ל חזקים הם חרדים לאומיים.

הדתיים לאומיים לומדים בבתי ספר מעורבים בנים ובנות, ומזלזלים בהרבה איסורים.

כמדומה שגם בכנסת יש ייצוג לחרדים לאומיים (שנחשבים בעיניהם "קיצוניים") ויש ייצוג לדתיים לאומיים.

עם הזמן הדת"ל נכחדים, חלקם הופך לחילוני גמור וחלקם הופך לחרדי גמור.

 

[משיב כהלכה]

בוא נעשה ניסוי ונפתח אשכול על הרב גורן והרב צבי יהודה, בוא נראה מה יקרה כאן...

במקרה הזה מדובר בבדיחה, הוא לא חרדי לאומי אלא רב חרדי שפשוט הולך עם האמת שלו ולא מפחד מ"מה יגידו". איך אתה יכול לתייג אותו כחרדי לאומי כשהוא קורא לבחורי ישיבות לא להתגייס לצה"ל? זה ציפור נפשם של הדתיים והחרדים לאומיים.

הבאתי לעיל שכבר גדולי הדור נתנו הסכמה שבשתיקה למסלולים החרדיים בצה"ל עבור השבבניקים, רק קמו עליהם והפגינו נגדם ומיררו את חייהם, עד שכיום אף רב חרדי נורמלי לא מוכן לקחת חסות על זה (אולי יש, לא בדקתי).

אבל כבודו יכול לעשות "סקר" בבתיהם של הרבנים ולשאול אותם בשקט, תגיד להם שיש לך ילד שבבניק ואתה רוצה לשלוח אותו למסלול חרדי בצה"ל, ותראה שלא כולם ישללו...

 

[משיב כהלכה]

וראה מה מצאתי כעת, @מתוק מדבש יש לך הרבה גדולים להוציא מהמחנה...

במכתב עליו חתומים גדולי ישראל זצוק"ל - הגרש"ז ברוידא ראש ישיבת חברון, הגרא"י זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, המשגיח הגר"ש וולבה, הגרח"פ שיינברג ראש ישיבת תורה אור, הגאב"ד הגר"נ קרליץ והגר"י אדלשטיין, נכתב, כי ביוזמה של הנח"ל החרדי ישנה תועלת לבחורים שאילולא מסלול זה היו מגיעים למקומות גרועים יותר, בצבא וב'רחוב', והם מברכים את מייסד הנח"ל החרדי.

וכך הם כותבים: "הנה הובאה לפנינו 'תכנית הצלה' לאותם בחורים שנפלטו מן הישיבות, ואין תורתם אומנותם, ומאחר שאנו מכירים את הרב ******* שליט״א משגיח בישיבת ***** ומנהל רוחני בבית המדרש 'דרך חיים' לבחורים יוצאי ישיבות קדושות ירושלים, ועמו עוד מספר עסקנים, אלו שנרתמו לענין, ומאחר שיודעים אנו את כוונתם הטהורה להרבות כבוד שם שמים, בפעילותם החשובה להציל בחורים אלו מרדת באר שחת, להחזירם לעולם התורה והישיבות, באנו לחזק ידיהם שתשרה שכינה במעשה ידיהם, ולא תצא ח״ו תקלה מתחת ידיהם, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. ויהי נועם ה' וכו'".

על מכתב זה חתמו, כאמור, ראשי הישיבות הגרש"ז ברוידא, הגרא"י זלזניק והגרח"פ שיינברג זצוק"ל, חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

הגאב"ד הגר"נ קרליץ חשש מהאפשרות שיהיו מי שיראו בכך מתן לגיטימציה להליכה לצבא, ולכן ביקש להוסיף קטע הסתייגות, שאין בדברים הסכמה לתכנית ושהכל כפוף לכך שיתייעצו עם גדולי ישראל על התנאים להפעלת המסלול.

וכך תיקן את המכתב: "אין אנו באים בזאת להסכים על כל התכנית הנ"ל, אך מאחר שיודעים אנו את כוונתם הטהורה להרבות כבוד שם שמים, בפעילותם החשובה להציל בחורים אלו מרדת באר שחת, להחזירם לעולם התורה והישיבות, ומכירים אנו בהם שלא יסורו ימין ושמאל מעצתם ומהכוונתם של גדולי ומאורי הדור, באנו לחזק ידיהם בברכת שמים, שתשרה שכינה במעשה ידיהם, ולא תצא ח"ו תקלה מתחת ידיהם, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. ויהי נועם ה' וכו'". על המכתב, עם תוספת זו, חתמו הגאב"ד הגר"נ קרליץ והגר"י אדלשטיין, והמשגיח הגר"ש וולבה זצוק"ל.

 

[עת שערי רצון]

למעשה האיסור על שמיעת כלי שיר הוא כל השנה,

אין הכי נמי, כן פסק בשו''ת אור לציון ח''ג יעו''ש

ובימי הספירה ובימי בין המיצרים נוהגים להחמיר

ולכן אין להקל, לא גרע מ''דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, א''א רשאי להתירם וכו'''

אחריו באו פוסקי זמננו, ואסרו גם מוזיקה מוקלטת מרדיו או דיסק, ואחריהם באו עוד ואסרו גם שמיעת שירים באוזניות. כל זה השתלשל מ"ריקודים ומחולות".

כדאי הוא בית המקדש להתאבל עליו, פעם אנשים היו חיים את החורבן, היום גם ה''קצת מן הקצת'' שיש שזה בין המצרים, לבטל??!! שכינה מה תהא עליה??!! זה כבר לא ענין הלכתי, אבל זה שיקול בהלכה...

דעת לנבון נקל שיש לחלק בין הופעה חיה של נגנים וכלי שיר המביאה לידי שמחה עצומה, לבין שמיעת שירים מרדיו או דיסק, שהפכה אצלנו לשגרה שאף אחד אינו מתייחס אליה במיוחד.

ובדיוק מהאי טעמא לאסור, כדי שיהיה היכר ל'צער השכינה' - בין המצרים, אם לא כן ישתכח בין המצרים והחורבן...

וכדלהלן (בדברים הבאים מעורב ימי ספירת העומר עם ימי בין המיצרים שהם יותר חמורים בכמה עניינים, אבל המנהג להחמיר בשמיעת שירים שווה בשניהם כאמור לעיל).

ואין אחר המנהג כלום - בין להקל ובין להחמיר

הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה יו"ט, כתב: "נכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר". וידוע שלשון זה הוא "מותר מעיקר הדין" ורק נכון להחמיר.

ימי הספירה זה לא בין המצרים, וזה לא משנה - כי בכל דור מתחדשים מנהגים, גם ''מנהגי מרוקו - קודש הקודשים'' לא הלכה למשה מסיני, גדולי הדורות הנהיגו מנהגים ותיקנו תקנות במהלך הדורות, וכל בר דעת מבין כמה זה נצרך להחמיר לא לשמוע שירים בבין המצרים

וכן בשו"ת יחווה דעת (חלק ו סימן לד, לגבי שמיעת מוזיקה במשך כל ימות השנה) כתב לחלק בין כלי שיר ממש לבין מנגינות מרדיו או טייפ במשך ימות השנה, כיון שכלים אלה לא היו בזמן חז"ל ולא גזרו עליהם. וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב (סב, ב).

ישר כח, כל השנה...

וכן בספר "שיעורי הראש"ל" (ח"א עמ' ל"ד ד"ה בענין) להגר"ע יוסף כתב "בענין מכשירי הטייפ והרדיו שבהם שומעים שירים, מותר הדבר, כיוון שאין רואים את כלי הזמר, כי כידוע עיקר השמחה היא במראה העיניים, כשרואה את הלהקה ושומע התזמורת, אז שמחתו שלמה ואסור, אבל בטייפ וכיו"ב מותר, כן כתבו הפוסקים האחרונים".

כנ''ל

וכן הגאון הרב אליהו שלזינגר, רבה של גילה, כתב בספרו "אלה הם מועדי" (ספירת העומר עמ' תד) שכל החומרא של השו"ע לא לשמוע כלי זמר הוא בתזמורת ממש, ולא מה ששומעים מתוך קלטות. והוסיף לחלק שם בין שירים שקטים לבין שירים רועשים שמביאים לידי מחולות וריקודים, שזהו עיקר המנהג לאסור. וכך כתב בספרו שו"ת שואלין ודורשין (חלק ד' סימן ל"ז):

קי''ל שאסור להורות קולות לציבור, כמו שהנסיון מעיד, אם תתיר מוזיקא שקטה,אח''כ יתחילו דיונים מה הגדר של 'שקט' וכו' וכו' ובסוף ישמעו גם מוזיקה לא שקטה... וטוב עשו ישראל שנהגו להחמיר בזה, 'פורץ גדר ישכנו ......'

"כל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה,

אולי ימי הספירה קיל טפי
בלאו הכי, הרי קי''ל דמעיקר הדין יש לאסור כל השנה, לפחות בזמן בין המצרים והעומר, חודש וקצת בשנה לנהוג 'עיקר הדין'

וכן דעת הגרש"ז אויערבאך בספר "הליכות שלמה" (ספירת העומר עמ' שס"ה), לחלק בין שירים רועשים שמביאים לידי ריקודים שזה המנהג לאסור, לבין שירים שקטים שזה מותר.

אין הכי נמי, הרבה מקילים בשירים שקטים, שירים רועשים זה וודאי אסור

ומכאן בא להתיר בימי בין המיצרים שירים המלווים בכלי נגינה, כאשר אינם מביאים לידי ריקודים ומחולות, כגון שירי רגש או שירת הבקשות, ופיוטים שהמקצב שלהם אינו מביא לידי ריקוד.

אם מדובר על זה, זה לגיטימי, למרות שכבר כתבתי סיבות טובות להימנע גם מזה, וכן המנהג (95% מהציבור) ד'לא פלוג'

ולהלן תמצית דבריו:

א. בשו"ע אין רמז לאסור מוזיקה דוקא בימים אלה, אלא אסר כל השנה ובימינו התירו זאת.

לפחות חודש בשנה, ינהגו לפי עיקר הדין, וכדאי הוא בית מקדשנו להתאבל עליו... אם מישהו היה יושב 'שבעה' ח''ו, הוא לא היה מחזר כל היום אחרי התרים שונים לשמוע שירים... חורבן בית המקדש לא גרע
ידוע מעשה עם הרב שטיינמן זצ''ל, שבא אליו ת''ח ואמר לו שמצא התר להתקלח במים קרים בט' הימים, וא''ל הרב: 'אין הכי נמי', אבל אח''כ חזר בו ואמר: 'לא צריך להקל בזה, כדאי הוא בית מקדשנו וכו'

ב. המג"א אסר ריקודין ומחולות (מי"ז בתמוז ואילך) ולא דיבר על מוזיקה כלל.

מ''מ המנהג לאסור, ומנהג ישראל תורה הוא
מענין שמי שדוגל במנהגים, יזלזל במנהג שקבלוהו רוב ישראל...