תורת רבי יהושע ברכץ שליט''א

[עץ חיים]

בשרשור זה יפורסמו דברים ממשנתו של הגאון הגדול רבי יהושע ברכץ שליט''א

 

[עץ חיים]

דברי חיזוק שמסר הרב שליט''א במעונו בעניני השעה

 

[עץ חיים]

מתוך שיעורו של הרב שליט''א אמש לבחורים שעלו למעונו:
זכורני כי למעלה מיובל שנים עת למדתי בישיבת 'חכמי צרפת', היה כמין מנהג אצל חלק מהבחורים בימי שישי ובפרט בימי הקיץ, ללכת לאגם שהיה שם בעיר [היה שם מקום ראוי שבן תורה יכל להיות שם] וכפי שידוע, בעולם הישיבות אין סדר קבוע ליום שישי אחר הצהריים, ולכן היה זמן פנוי שהבחורים הלכו שם. בכל יום שישי בשעה האחרונה ל'סדר' היה רה"י מורנו הגה"צ רבי חיים יצחק חייקין זצוק"ל בוחן את התלמידים על הסוגיא שנלמדה באותה שבוע.

בשבוע אחד היה זה כאשר למדנו באחת הסוגיות במסכת כתובות אחרי שראש הישיבה גמר לבחון, הוא דפק על מקומו ואמר מי רוצה להקריב את אחר הצהריים של ערב שבת זו לכבוד ה' יתברך, נכון לפעמים בחור צריך ללכת קצת לאגם, אבל מי רוצה להקדיש את הטוב הזה לכבוד ה', ולשבת ללמוד עד התקדש השבת.

זעקת העורגה הזו חרוטה במוחי עד עצם היום הזה, יש לך דבר שהוא טוב, הוא מובחר, תקריב אותו לקדוש ברוך הוא, בזמנים שהאדם קבוע בהם ללמוד זה גם קרבן, אבל עדיין לא מובחר. קרבן מובחר זה להקריב לקב"ה את זמני דפגרא, את ימי הבין הזמנים, את ימי השישי והשבתות, אלו הם הקרבנות המובחרים, ואליהם ה' שועה, אליהם הקב"ה פונה, ומקבלם באהבה, זהו ריח הניחוח המובחר ביותר שיכול האדם להקריב לקב"ה.

וזהו ביאור הנפלא בכתוב, 'וירא מנוחה כי טוב', לכן 'ויט שכמו לסבול', בגלל שראה כי טוב, זו הסיבה שהיטה שכמו לסבול, להקריב את הטוב המובחר הזה לקב"ה. ונראה להוסיף בזה כי בוודאי כוונת יששכר במה שהוא ראה מנוחה כי טוב לא היתה לישב בטל, שהרי אין זה 'מנוחה' כי אם 'בטלה', והרי 'מנוחה' היא מאיזו עבודה כל שהיא, אלא מצא יששכר כי לימוד התורה מתוך מנוחה ושלווה היא טוב, ואת זה גופא הקריב יששכר לקב"ה את המנוחה הזו, את הזמנים הפנויים כביכול שיש, והיטה שכמו לסבול לעמול בתורה גם בזמנים שבהם המנוחה היא טוב ומזה נלמד גם לעניננו, שזה וודאי שכל בן עליה צריך מנוחה ואסור לזלזל בזה, אך יש זמנים רבים שבהם ה'מנוחה' היא לא הכרח, היא לא בכדי קיום, אלא היא בבחינת 'מנוחה ושמחה', תולדות המנוחה שלא כיוצא בה, כימי שישי ושבת, בין הזמנים, ועוד זמנים רבים שגם שהם מעטים בזמן, אבל דווקא הזמנים הקטנים והמעטים האלו, יכולים להצמיח גדלות פנימיות ורוממות לאין שיעור.

ובוודאי כאשר להדיא האדם לוקח מיומי דפגרא או מזמני דפגרא ומקריבם לקב"ה, ועמל בתורה, הרי שאין ריח ניחוח מובחר מזה, ובוודאי כי הסייעתא דשמיא העצומה שיקבל מזה בכל העניינים היא לאין ערוך ושיעור.

 

[איש מאסף]

הגאון הגדול רבי יהושע ברכץ שליט"א הוא אחד מגדולי דורנו שזכינו בהם, ולענ"ד הציבור הישראלי לא מספיק מכירו לפי דרגתו, ונתפס יותר כ"רב של צרפתים".
מרא דכולא תלמודא כפשוטו, ש"ס בעיון וד' חלקי שו"ע פרוסים לו כשלמה ושולט בכל סוגיא, ומשנתו סדורה בכל עניין.
אפשר לכוון את השעון לפי השעה שיוצא לשחרית בנץ מדי יום, בנחת ובאצילות מאין כמותה.
ועם כל זאת לא מחזיק טיבותא לנפשיה, צנוע ומעלי ומרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל התבטא עליו כי הוא 'מנקיי הדעת של בני ברק'.

זכה דורנו והתברך בו!

 

[עץ חיים]

משאו של הגאון האדיר רבי יהושע ברכץ שליט''א אשר תיאר את המדבר הרוחני שהיה בצרפת לאחר המלחמה ואז הגיע רבנו הגדול מרן ראש הישיבה רבי חיים יצחק חייקין זצוק''ל והקים במרכז צרפת את הישיבה ששינתה את יהדות צרפת ואת פניו של עולם התורה בעולם כולו

 

[אד יעלה]

בשרשור זה יפורסמו דברים ממשנתו של מרן הגאון הגדול רבי יהושע ברכץ שליט''א

תתחיל עם שמחת תורה בקול יעקב והריקודים לאחר שנכבה החשמל....

 

[שמעון טרבלסי]

תתחיל עם שמחת תורה בקול יעקב והריקודים לאחר שנכבה החשמל....

?

 

[דעת ותבונה]

מאחר ושאלתי באשכול הנוסף אודותיו ולא נעניתי

אשאל שוב מי זה רבי יהושע ברכץ שמתארים אותו בכינויים של מרן רבינו שליט"א. לא שמעתי עליו וחבריי כמותי. אנא ספרו לנו מי הרב ומה פעליו ומהיכן גדל וכו'

 

[הולך בתמים]

מי זה רבי יהושע ברכץ

מויקיפדיה:

הרב יהושע ברכץ (נולד בי"א בחשוון ה'תש"ד; 1944) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, ראש כוללי 'עץ חיים', רב קהילות יוצאי צרפת בישראל וראש ישיבת שערי רחמים לשעבר.


עם רבו הרב חייקין בביקורו בישיבת שערי רחמים



עם הרב אלעזר מנחם מן שך



הרב ברכץ במסירת שיעור בישיבת שערי רחמים. יושב לצידו הרב עובדיה יוסף



עם הרבנים נסים קרליץ (במרכז) ושמעון גלאי

קורות חייו

ילדותו
נולד בעיר בון (ענאבה (אנ')) שבאלג'יריה לאביו ראובן, שנפטר עליו בהיותו בן ארבע, ולאמו בודקיא, שהייתה חירשת אילמת. בגיל צעיר החל ללמוד אצל רב העיר הרב רחמים נאהורי, שפרס עליו את חסותו וגידלו כאב.

בחרותו
לאחר הגיעו לגיל בר מצווה נשלח על ידי הרב נאהורי לצרפת ללמוד בישיבת חכמי צרפת שבאקס לה בן, שם למד כחמש שנים אצל רבו המובהק הרב חיים יצחק חייקין. בשנת תשכ"ב עלה לארץ ישראל, והחל ללמוד בישיבת סלבודקה אצל הרב מרדכי שולמן, הרב יחזקאל אברמסקי, והרב משה טיקוצ'ינסקי, משגיח הישיבה, שהיה דאג לכל צרכיו, ובביתו היה שוהה בתקופות החגים ובימי בין הזמנים. בשנת ה'תשכ"ו נישא לשמחה ממשפחת בירדוגו.

אחר נישואיו
לאחר נישואיו למד תקופה קצרה בכולל לומז'ה בפתח תקווה. בהמשך למד במשך עשרות שנים בכולל חזון איש, בראשות הרב נסים קרליץ, והוסמך להוראה על ידו. בשנת ה'תשל"ט פתח את כולל 'תורה וחסד' בבני ברק, וכן את מניין האברכים הספרדים הראשון בבני ברק.

ארגון מרביצי תורה
בשנת ה'תשנ"ג היה ממקימי ארגון מרביצי תורה, ומסר נאומים בכינוסי הארגון. בשנת ה'תשס"ג היה ממקימי רשימת קד בבני ברק, יחד עם הרב יהודה עדס וראשי ישיבות נוספים. לאורך השנים נחשב לאחד מהבולטים בפלג ה'מרביצי', אך בשנים האחרונות התנגדותו לתנועת ש"ס פחתה, ובשנת ה'תשפ"ג בירך את אוריאל בוסו שיזכה בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית בני ברק.

תמיכה בדגל התורה
בשנת ה'תשפ"ד השתתף במעמד הקבלת פני רבו בישיבת פורת יוסף, שנערך על ידי איגוד עמלי התורה במימון של תנועת ש"ס. מאידך, בחורף ה'תשפ"ד השתתף בכנס בחירות של דגל התורה לבקשת הרב דוב לנדו, עמו מחזיק בקשר ידידות עוד מימי בחרותו בסלבודקא.

ישיבת שערי רחמים
החל משנת תשמ"ה שימש כראש ישיבת שערי רחמים בשכונת סנהדריה בירושלים שהוקמה על שם רבו הרב רחמים נאהורי. בתפקיד זה שימש כחמש עשרה שנה והעמיד מאות תלמידים. בעקבות מחלוקת עם הנהלת הישיבה על אופי הישיבה ולימודים תיכוניים פרש מתפקידו בסמוך לשנת ה'תש"ס.

כוללי עץ חיים
בשנת ה'תשס"א פתח את כולל 'עץ חיים' בראשו הוא עומד עד היום. הכולל שוכן בבית הכנסת 'קול יעקב' בשכונת רמת אהרן בבני ברק, בו הוא משמש כרב ומוסר שיעורי תורה. בשנת ה'תשע"ד פתח כולל ערב 'עץ חיים' בירושלים, בראשות בנו הרב אברהם ישעיהו.

חיבוריו

• מוסר השכל - אלול וימים נוראים
• מוסר השכל - שבחה של תורה
• באר יהושע - מקוואות

כמו כן ערך את הספר רחמיך רבים - כולל חידושים על התלמוד, תשובות הלכתיות והתכתבויות בנושאים שונים, מאת הרב רחמים נאהורי. יוצא לאור בשנת ה'תש"ן מכתבי המחבר.

 

[איש מאסף]

מי זה רבי יהושע ברכץ שמתארים אותו בכינויים של מרן רבינו שליט"א. לא שמעתי עליו וחבריי כמותי. אנא ספרו לנו מי הרב ומה פעליו ומהיכן גדל וכו'

שקדן עצום, ידוע כבקיא ש"ס שו"ע ישר והפוך.
גדולי ישראל בדורנו ובדור הקודם החזיקו ממנו מאוד.
הגראי"ל שטיינמן התבטא עליו שהוא מנקיי הדעת של בני ברק.
הגר"ד לנדו נעמד בפניו (!) כשבא לבקרו, ומחזיק מדעתו מאוד.
יצויין כי הגר"ד והגרמ"ה מחזיקים עמו בקשר של כמעט 70 שנה, עוד מימי בחרותו בסלבודקא.

אמנם היות והוא 'מרביצי' מובהק, לא זכה כמעט לפרסום בציבור הספרדי הצעיר.
כמו כל גדולי התורה שהשתייכו לגוף זה.

 

[שמעון טרבלסי]

הגר"ד לנדו נעמד בפניו (!) כשבא לבקרו,

יש תיעוד?

 

[דעת ותבונה]

אמנם היות והוא 'מרביצי' מובהק, לא זכה כמעט לפרסום בציבור הספרדי הצעיר.
כמו כל גדולי התורה שהשתייכו לגוף זה.

הייתי באותם מעמדים וכנסים, שמו לא זכור לי.

הנחתך שמרביצי לא מוכרים, עפעס, קצת לא מדויקת. הרב סלים, הרב עדס והרבנים טולידאנו מוכרים היטב.

לגבי הרב לנדו שנעמד, זו הנהגה ידועה אצלו לתלמידי חכמים, ומסתמא שהרב שליט"א תלמיד חכם, אבל התואר המוצנח 'מרן רבינו שליט"א' לא מסתדר לי על דמות אנונימית.

 

[איש מאסף]

יש תיעוד?

מצורף.

הייתי באותם מעמדים וכנסים, שמו לא זכור לי.

היה בכל הכנסים ואף נשא דברים בחלקם. עי' בקורות דברי הימים.
לימים גם היה מרבני מפלגת 'קד' בבני ברק, וגם שם היה ונשא דברים.

הנחתך שמרביצי לא מוכרים, עפעס, קצת לא מדויקת. הרב סלים, הרב עדס והרבנים טולידאנו מוכרים היטב.

הם התפרסמו בעיקר בגלל ישיבותיהם שקיימות עד היום עם אלפי בוגרים. ועדיין, אין ספק שהכניסה למועצת, ובכלל פריחת הציבור הספרדי פרסמה אותם לאין שיעור מבעבר. אני אישית לא ידעתי איך נראה הרב סלים עד לפני כמה שנים וכמוני רבים.

אמנם, על הגר"א רפול למשל, כתב מר במקו"א שהוא 'ממחוללי עולם הישיבות'.
וכמה היכרוהו עד היום? מסתבר שהרבה פחות מהגר"י ברכץ. ודאי אם נצרף את ציבור הצרפתים הגדול משומעי לקחו.
באותה מידה ולא פחות, הרב ברכץ היה ממחוללי עולם התורה בבני ברק, הקים את הכולל הראשון, היה שותף במנין האברכים הראשון וכו'.

אבל התואר המוצנח 'מרן רבינו שליט"א' לא מסתדר לי

מסכים שהתואר מופרז.
נראה שתלמידו הרב @עץ חיים נסחף טיפה, כדרך התלמידים.

זה עדיין פחות גרוע מ'נשיא המועצת', הלא כן?..

 

[הולך בתמים]

זו הנהגה ידועה אצלו לתלמידי חכמים

יש תיעוד?

 

[שמעון טרבלסי]

מצורף.

יפה מאוד, אבל לא מדויק, לא קם בפניו, אלא הידר בפניו, וקם כשיצא.

 

[כמצרף כסף]

פעם הגאון הרב יוסף לסרי שליט"א רה"י ד'אש התלמוד' שוחח עם כמה בחורים על תפילות הימים הנוראים בישיבות.
בין דבריו הזכיר שבילדותו היה מתפלל עם אביו בביה"כ של הגר"י ברכץ בסנהדריה, ואז סיפר בערגה רבה איך היה היה מציץ עליו ורואה אותו בוכה בדמעות שליש בתפילות ר"ה ויו"כ, ביראת שמיים טהורה ואמיתית, ואמר שכל ההרגש של ימים נוראים הוא חייב לרב ברכץ, והוסיף עוד בשבחיו שאין הרבה יהודים שמרגישים עליהם יראת שמיים כמוהו וכו'.

 

[בנציון]

הגאון הגדול רבי יהושע ברכץ שליט"א הוא אחד מגדולי דורנו שזכינו בהם, ולענ"ד הציבור הישראלי לא מספיק מכירו לפי דרגתו, ונתפס יותר כ"רב של צרפתים".
מרא דכולא תלמודא כפשוטו, ש"ס בעיון וד' חלקי שו"ע פרוסים לו כשלמה ושולט בכל סוגיא, ומשנתו סדורה בכל עניין.
אפשר לכוון את השעון לפי השעה שיוצא לשחרית בנץ מדי יום, בנחת ובאצילות מאין כמותה.
ועם כל זאת לא מחזיק טיבותא לנפשיה, צנוע ומעלי ומרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל התבטא עליו כי הוא 'מנקיי הדעת של בני ברק'.

זכה דורנו והתברך בו

מה הוא עושה ר"י ר"כ פוסק הוא סתם גדול