יחזקאל "בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג"

כהנא דמסייע

חבר ותיק
הצטרף
27/3/25
הודעות
1,495
מה שכתבתי במקו''א שפרצה המלחמה הכוללת האחרונה.

וצריך לעיין איפה אנחנו כעת.

האם המלחמה שלפנינו היא גוג ומגוג?
ננסה להבין את הנבואות כפשטן וכפי המבואר בדברי חז''ל המפורשים. הנה עד לפני כ- 70 שנה עדיין לא התקיים קיבוץ גלויות בארץ ישראל, היו אמנם תלמידי הגר''א והבעש''ט, ולמעלה בקדש עלו הרמב''ם לזמן קצר, והרמב''ן ועוד ראשונים. אבל יישוב יהודי מבוסס וקבוע רק ב70 שנה האחרונות.

בספר יחזקאל פרק לח מתוארת מלחמת גוג ומגוג. להיכן יבוא גוג? מבואר בפסוק ח':

"מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם".

בספר "אמת ליעקב" על אגדות הש"ס לרבינו יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט" ו"חוות דעת" כתב ביאור על סיפורי האגדות של רבה בר בר חנה אחד הסיפורים שמופיע שם שייך לעינייננו רבה בר בר חנה הפליג עם חבורת אנשים בים ולפתע הבחינו במה שנראה להם כיבשה הם עלו עליו והתחילו לבשל ולאפות שם אבל לאמיתו של דבר היה זה דג גדול וכשהרגיש הדג בחום הבישול התהפך וכל החבורה נפלה למים ואם לא שהיתה הספינה קרובה היו טובעים בים. וביאר בעל הנתיבות שראה רבה בר בר חנה ברוח הקודש שבאחרית הימים תהיה לישראל ממשלה על אומה אחת, ויחשבו שאין לאומה זו שום תקוה להתגבר על ישראל, ולכן ישראל יכניעו אותם יותר תחת ידם, והאומה הזו כשיציקו לה מאד תהפוך את הקערה על פיה ותתגבר על ישראל, ואם לא שהמשיח קרוב לבוא יטבעו ישראל מרוב הצרות.

הראיתי את מאמר הנתיבות הזה למורי הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל מיד אחרי מלחמת יום כפור והוא אמר לי שדברים אלו נכתבו ברוח הקודש, כיון שבתקופת הנתיבות רק בדרך נבואה אפשר היה לומר שעם ישראל ישלוט על איזו אומה דבר שמאד לא התקבל על הדעת באותה תקופה. וסיפר לי מורי הגאון רבי נחום זצ"ל שרבי ברוך בער בכל פעם שהיה מזכיר את שמו של הנתיבות היה אומר דער הייליגער נתיבות הנתיבות הקדוש מה שלא היה דרכו של רבי ברוך בער להתבטא על גאון אחר בדורו של הנתיבות (ספר בית יחיאל לרה''ג חנוך פרידמן אב''ד הר נוף).


כמו כן בגלות הארוכה של כ2000 שנה, פוגרומים, אינקוויזיציה, שואה, מי חלם שנשוב ונתקבץ מבין כל האומות. על אדמת ארץ ישראל. אבל אכן זה קרה וזה נבואת יחזקאל.

"אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם".

מצב שכזה שעם ישראל קבלו אישור מאומות העולם להחזיק בארץ 'והיא מעמים הוצאה', וכולם חיים בשלות עולמים, לא חולמים אפילו שיכול פתאום איזה צבא לתוך ארצנו. הרי הגבולות שמורים, ואפילו כלב לא יכול לעבור שם...

הרי שעד היום לא היה דבר כזה. גוג ומגוג צריך להיות דווקא היום.




ומי הם יהיו ראשי הלוחמים? כיום ציר הרשע, הם רוסיה, איראן, טורקיה. ולהם יש זרועות בכל מקום.

יחזקאל מתנבא (פסוקים ב-ד) "בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו: וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל: וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם:
מי הוא 'גוג' 'נשיא משך ותובל'?

מציאה נפלאה אנו מוצאים בדברי התלמוד ירושלמי (מגילה דף י: ע''פ ביאור הפני משה) שמזהה עמים שנזכרים בתנ''ך והוא כותב ש'משך' זה 'מיסיא', ומפרש הפני משה ''מוסקווה''. כך גם כותב תלמידו הגדול של הרמח''ל רבי משה דוד ואלי בספרו ממלכת כהנים ''הוא הקיסר של מוסקוויא''.

התהליך שיקרה כדי שנשיא רוסיה יצא למלחמה הוא 'ושובבתיך' מה הכוונה? רש"י (יחזקאל פרק לח פסוק ד) "ושובבתיך" - אעשה אותך שובב אנבו"יישיר בלע"ז כל ההולך בשרירות לבו נקרא שובב כמו (ישעיה נ"ז) וילך שובב בדרך לבו". ''ונתתי חחים בלחייך'' – [רש"י יחזקאל פרק יט פסוק ד] "חחים - כמין טבעות ברזל נוקבין חוטמו ומושכין אותן בהן". רש"י יחזקאל פרק לח פסוק ד: דרך חיה להוציאה בחחים שבלחייה לפי שאינה רוצה לצאת, גם אני אתן בלבך הרהורין ויצר המושך אותך מארצך לבא על ארץ ישראל".

לפי המבואר נשיא משך ותובל לא ירצה בתחילה לצאת למלחמה עם ישראל. הוא לא יהיה שלם עם זה. ובכלל בתחילה הוא לא יהיה איש מלחמה כל כך. אבל יהיה 'שובב' כשעולה לו הרצון לתקוף הוא תוקף! עושה מה שבא לו בלי לספור את כל העולם.

ואכן הראשון שהחל במלחמה בתקופה האחרונה הוא נשיא רוסיה שתקף את אוקראינה בלי עוול בכפה. ולמרות שכל העולם הטילו עליו סנקציות הוא לא נכנע!

אולם יהיה שלב שני 'ונתתי חחים בלחייך' הוא לא ירצה להלחם בישראל, אבל הקב''ה יתן בלבו הרהורים ויצר המושך אותו לבא להלחם בארץ ישראל.

את ההתחלה של זה אנו רואים כבר, את השלב השני עדיין לא.



ומי יהיה דומיננטי במלחמה?

לפי המבואר בפסוקים (ה-ו) "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע: גֹּמֶר וְכָל אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת כָּל אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ". איראן, כוש, גרמניה ובנותיה, וטורקיה ובנותיה.

את המציאות של איראן ובנותיה, אנו רואים, כל הציר האיסלאמי הוא רק 'שליח' ביד המשלח האיראני, ותו לא.

גרמניה ובנותיה אינם פעילים במלחמה. למרות ההתחסדות האירופית בהאג. שגרמניה אמרה שתשמור את החוק הבינלאומי.

אבל נשיא טורקיה מצהיר שרוצה לפלוש לישראל כמו שפלש ללוב. וכיוצא בזה.

האם אנחנו לא קרובים ביותר למלחמת גוג ומגוג?

האם אנחנו לא בשלבי התהוותה?



השלב השני של 'גוג ומגוג' –

(י) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה:

(יא) וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם:

(יב) לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ:

(יג) שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל:



השלב השלישי-

(יד) לָכֵן הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע:

(טו) וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב:

(טז) וְעָלִיתָ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג:

(יז) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם:

(יח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי:

(יט) וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל

(כ) וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל:

(כא) וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה:

(כב) וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ:

(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְדֹוָד:
 
 
כלל חשוב בתפיסת הנבואות שבתנ"ך, ע"פ דברי הרמב"ם:
לכל נבואה הכתובה בספרים ישנו מסר מרכזי, המוכרח להתקיים, אבל הפרטים שפזורים במבנה הנבואה, והם לא חלק מהמסר המרכזי, לא מוכרח שיקרו. [ודעה זו מחויבת מכורח המציאות, שכן יש נבואות על אשור ומואב וכדו', ואלו אומות שלא קיימות עוד, ולא הגיוני שהנבואה תתקיים ע"פ כל הפרטים].
וגם בנוגע להנ"ל, אין ענין לחפש רמזים במבנה הנבואה, שאלו דברים משניים הבאים כתוסף למסר המרכזי, ואכמ"ל.
[והשאלה אם קיבוץ האומות לארץ ישראל הם חלק מהמסר הכללי, שא"כ וודאי שעד שזה לא קרה אין לתלות תקוות שווא על מלחמת גו"מ, ודו"ק.]
 
עוד נביא מדברי הרמב''ם:
''ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו''
 
עוד נביא מדברי הרמב''ם:
''ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו''
מסר חשוב מאוד מאוד, בפרט בדורנו המלא תקוות שווא וחישובי קיצים למיניהם...
 
כלל חשוב בתפיסת הנבואות שבתנ"ך, ע"פ דברי הרמב"ם:
לכל נבואה הכתובה בספרים ישנו מסר מרכזי, המוכרח להתקיים, אבל הפרטים שפזורים במבנה הנבואה, והם לא חלק מהמסר המרכזי, לא מוכרח שיקרו.
הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק י הלכה ג כותב את החילוק שבין, המעוננים הקוסמים וחוזי עתידות לבין נביאים: "והלא המעוננים והקוסמים אומרים מה שעתיד להיות ומה הפרש יש בין הנביא ובינם?
אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן מקצת דבריהם מתקיימין ומקצתן אין מתקיימין כענין שנאמר יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך מאשר ולא כל אשר ואפשר שלא יתקיים מדבריהם כלום אלא יטעו בכל כענין שנאמר מפר אותות בדים וקוסמים יהולל, אבל הנביא "כל" דבריו קיימין שנאמר כי לא יפול מדבר ה' ארצה, וכן הוא אומר הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה' כלומר שדברי הקוסמים והחלומות כתבן שנתערב בו מעט בר ודבר ה' כבר שאין בו תבן כלל, ובדבר הזה הכתוב הבטיח ואמר שאותן הדברים שמודיעין המעוננים והקוסמים לאומות ומכזבין הנביא יודיע לכם דברי אמת ואין אתם צריכין למעונן וקוסם וכיוצא בו שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' כי הגוים האלה וגו' ואמר נביא מקרבך מאחיך וגו' הא למדת שאין הנביא עומד לנו אלא להודיענו דברים העתידים להיות בעולם משובע ורעב מלחמה ושלום וכיוצא בהן ואפילו צרכי יחיד מודיע לו כשאול שאבדה לו אבדה והלך לנביא להודיעו מקומה וכיוצא באלו הדברים הוא שיאמר הנביא לא שיעשה דת אחרת או יוסיף מצוה או יגרע".
 
שאותם קשה להבין כפשטן. ולא בנבואות, שהן הן עיקרי הדת.
ברור שכל אחד חייב להאמין בנבואה וכו'
אבל אין ענין לקשר כל מלחמה לגוג מגוג, וכל פיגוע ח''ו למשיח בן יוסף, וכל איזה צורר לארמילוס הרשע וכו', זה סתם יכול לאכזב כי בסוף חוזרים לשגרה ...
 
ברור שכל אחד חייב להאמין בנבואה וכו'
אבל אין ענין לקשר כל מלחמה לגוג מגוג, וכל פיגוע ח''ו למשיח בן יוסף, וכל איזה צורר לארמילוס הרשע וכו', זה סתם יכול לאכזב כי בסוף חוזרים לשגרה ...
מתוך הגישות הקיצוניות הרווחות אצל בעלי תשובה, הפכנו לעוורים חלקית, גם לבירור, כפשוטו בלי רמזים וגימטריאות, מתוך הקשבה ברורה למציאות. את מה שכתבתי כעת כתבתי אולי לפני חמש עשרה שנה כפרשנות לנביא ביני לבין עצמי, כשקרו ההתרחשויות, כתבתי את ההקבלות. שזה תהליך. אכזבה קוראת רק כשאומרים "בום וגמרנו", וחושבים הנה הגיע בעת הזו, או בעת הזו, תאריך, זה אכן חישוב קיצין נגד חז''ל. אך להפסיק לקרוא את המציאות ע''פ דברי הנביאים, זה ודאי לטמון את הראש בחול.
כמו שהבאתי בתחילת הדברים כל מי שעיניים לו יראה בפירוש:

שקיבוץ גלויות — תנאי מוקדם לנבואת גוג ומגוג

עד לפני כ-70 שנה לא היה יישוב יהודי מבוסס בארץ ישראל.
אמנם עלו הרמב"ם לזמן קצר, הרמב"ן, תלמידי הגר"א והבעל־שם־טוב, אך הם לא הקימו יישוב של קבע.

רק בדור האחרון התגשמה הנבואה: "מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם" (יחזקאל לח ח).
הקיבוץ הכללי, ההסכמה הבינלאומית, והשיבה לארץ — כל אלו הם תנאי המוקדמים שבלעדיהם אין מלחמת גוג ומגוג.

האם חזרנו אל נבואת יחזקאל?

"אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל..." (יחזקאל לח ח)

מי חלם — אחרי פוגרומים, אינקוויזיציה, שואה ואלפיים שנות גלות — שעם ישראל ייאסף מכל קצוות תבל, ישוב לארצו, יחיה תחת ריבונות, ואף יוכר על ידי האומות.

והמצב הבטחוני? גבולות שמורים, כיפת ברזל, תחושת ביטחון...
והנה פתאום — "והיא יושבת לבטח כֻּלָּם" — והמערכה נפתחת.


מי הוא גוג? ומהם "משֶׁך ותֻבל"?

הנביא מציין: "שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג, אֶרֶץ הַמָּגוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתוּבָל..." (יחזקאל לח ב)

בירושלמי (מגילה פ"א ה"ט) על פי הפני משה: "משך" היא "מוסיא" — מוסקווה.
כך כותב גם תלמיד הרמח"ל, רבי משה דוד ואלי: "הוא הקיסר של מוסקוויא."

זהו זיהוי : נשיא רוסיה.


"ושובבתיך" — הוא לא רצה, אך ייגרר

הנביא ממשיך: "ושׁוֹבַבְתִּיךָ, וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ..." (יחזקאל לח ד)

"ושובבתיך" – אמשוך אותך לצאת, גם אם אינך רוצה.
"ונתתי חחים בלחייך" – כמו חיה מסרבת שמושכים אותה בעל כורחה.


הנשיא רוסיה לא נחשב לאיש מלחמה קלאסית. במשך כל שנותיו כנשיא אבל פתאום הוא תוקף.
כך החל במלחמה נגד אוקראינה — אזהרה, בלי פחד, ובלי לשאת פנים לעולם כולו.

אך תוך השני — לפי הנבואה — ייגרר למלחמה נגד ישראל.
"ונתתי חחים בלחייך" - טרם ראינו זאת, אך בזהירות ולא כקביעה נוכל לומר שיתכן מאד ואנו בפתחה של ההתרחשות.


מיהם בעלי הברית של גוג?


"פָּרַס, כּוּשׁ, וּפוּט... גֹּמֶר וּבֵית תּוֹגַרְמָה..." (יחזקאל לח ה–ו)

פרס — איראן.
כוש ופוט — אזורים באפריקה.
גֹּמֶר — לפי חלק מהפרשנים: גרמניה.
תוגרמה — טורקיה.

במציאות:
איראן היא המשלחת טפסים. ציר שלם עומד תחת פיקודה.
גרמניה "מסתייגת" אך בפועל שותקת.
טורקיה — מדברת על פלישה לישראל בגלוי.


שלבי המלחמה — שלב אחר שלב

  1. שלב ההתעוררות :
    "וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה" — עולים דיבורים בלב גוג.
  2. שלב פעולה :
    "אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת..." — תוקף מדינה שלווה, בלי חומות ובלי שערים.
  3. שלב העימות :
    "וְעָלִית עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ..."
  4. שלב ההתגלות האלוקית :
    "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי..."

מלחמת גוג ומגוג, לפי הנביא, היא לא סתם עימות מדיני.
זהו שלב מכריע בהתגלות של שם ה' בעולם.


האם אנו בתוך התנהגות?

איננו נביאים. איננו יודעים את השעה המדויקת.
אך שלבים — אחד לאחד — מתקיימים לנגד עינינו.

- עם ישראל שב לארצו.
-האומות סובבות סביבו.
- ציר הרשעה מתייצב.
- שיח המלחמה גובר.

והעיקר: "לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי..." — התוצאה הסופית תהיה קידוש ה' בכל העולם.
 
מתוך הגישות הקיצוניות הרווחות אצל בעלי תשובה, הפכנו לעוורים חלקית, דם לבירור, כפשוטו בלי רמזים וגימטריאות, מתוך הקשבה ברורה למציאות. את מה שכתבתי כעת כתבתי אולי לפני חמש עשרה שנה כפרשנות לנביא ביני לבין עצמי, כשקרו ההתרחשויות, כתבתי את ההקבלות. שזה תהליך. אכזבה קוראת רק כשאומרים "בום וגמרנו", וחושבים הנה הגיע בעת הזו, או בעת הזו, תאריך, זה אכן חישוב קיצין נגד חז''ל. אך להפסיק לקרוא את המציאות ע''פ דברי הנביאים, זה ודאי לטמון את הראש בחול.
כמו שהבאתי בתחילת הדברים כל מי שעיניים לו יראה בפירוש:

שקיבוץ גלויות — תנאי מוקדם לנבואת גוג ומגוג

עד לפני כ-70 שנה לא היה יישוב יהודי מבוסס בארץ ישראל.
אמנם עלו הרמב"ם לזמן קצר, הרמב"ן, תלמידי הגר"א והבעל־שם־טוב, אך הם לא הקימו יישוב של קבע.

רק בדור האחרון התגשמה הנבואה: "מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם" (יחזקאל לח ח).
הקיבוץ הכללי, ההסכמה הבינלאומית, והשיבה לארץ — כל אלו הם תנאי המוקדמים שבלעדיהם אין מלחמת גוג ומגוג.

האם חזרנו אל נבואת יחזקאל?

"אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל..." (יחזקאל לח ח)

מי חלם — אחרי פוגרומים, אינקוויזיציה, שואה ואלפיים שנות גלות — שעם ישראל ייאסף מכל קצוות תבל, ישוב לארצו, יחיה תחת ריבונות, ואף יוכר על ידי האומות.

והמצב הבטחוני? גבולות שמורים, כיפת ברזל, תחושת ביטחון...
והנה פתאום — "והיא יושבת לבטח כֻּלָּם" — והמערכה נפתחת.


מי הוא גוג? ומהם "משֶׁך ותֻבל"?

הנביא מציין: "שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג, אֶרֶץ הַמָּגוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתוּבָל..." (יחזקאל לח ב)

בירושלמי (מגילה פ"א ה"ט) על פי הפני משה: "משך" היא "מוסיא" — מוסקווה.
כך כותב גם תלמיד הרמח"ל, רבי משה דוד ואלי: "הוא הקיסר של מוסקוויא."

זהו זיהוי : נשיא רוסיה.


"ושובבתיך" — הוא לא רצה, אך ייגרר

הנביא ממשיך: "ושׁוֹבַבְתִּיךָ, וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ..." (יחזקאל לח ד)

"ושובבתיך" – אמשוך אותך לצאת, גם אם אינך רוצה.
"ונתתי חחים בלחייך" – כמו חיה מסרבת שמושכים אותה בעל כורחה.


הנשיא רוסיה לא נחשב לאיש מלחמה קלאסית. במשך כל שנותיו כנשיא אבל פתאום הוא תוקף.
כך החל במלחמה נגד אוקראינה — אזהרה, בלי פחד, ובלי לשאת פנים לעולם כולו.

אך תוך השני — לפי הנבואה — ייגרר למלחמה נגד ישראל.
"ונתתי חחים בלחייך" - טרם ראינו זאת, אך בזהירות ולא כקביעה נוכל לומר שיתכן מאד ואנו בפתחה של ההתרחשות.


מיהם בעלי הברית של גוג?


"פָּרַס, כּוּשׁ, וּפוּט... גֹּמֶר וּבֵית תּוֹגַרְמָה..." (יחזקאל לח ה–ו)

פרס — איראן.
כוש ופוט — אזורים באפריקה.
גֹּמֶר — לפי חלק מהפרשנים: גרמניה.
תוגרמה — טורקיה.

במציאות:
איראן היא המשלחת טפסים. ציר שלם עומד תחת פיקודה.
גרמניה "מסתייגת" אך בפועל שותקת.
טורקיה — מדברת על פלישה לישראל בגלוי.


שלבי המלחמה — שלב אחר שלב

  1. שלב ההתעוררות :
    "וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה" — עולים דיבורים בלב גוג.
  2. שלב פעולה :
    "אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת..." — תוקף מדינה שלווה, בלי חומות ובלי שערים.
  3. שלב העימות :
    "וְעָלִית עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ..."
  4. שלב ההתגלות האלוקית :
    "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי..."

מלחמת גוג ומגוג, לפי הנביא, היא לא סתם עימות מדיני.
זהו שלב מכריע בהתגלות של שם ה' בעולם.


האם אנו בתוך התנהגות?

איננו נביאים. איננו יודעים את השעה המדויקת.
אך שלבים — אחד לאחד — מתקיימים לנגד עינינו.

- עם ישראל שב לארצו.
-האומות סובבות סביבו.
- ציר הרשעה מתייצב.
- שיח המלחמה גובר.

והעיקר: "לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי..." — התוצאה הסופית תהיה קידוש ה' בכל העולם.
דבריך נפלאים !
 
1. לנבואות של ימות המשיח יש מעמד מיוחד, והרמב"ם כתב הרבה פעמים שאינן כפשוטן וכן את מש"כ. [ותפיסה זו מחויבת מכורח המציאות, שיש נבואות שלא הגיוני שיתקיימו ע"כ פרטיהם!!]
2. אין סיכוי שרוסיה תתקוף אי פעם בישראל, וכנ"ל "כוש ופוט" וטורקיה, וספק גדול מאוד אם איראן תעשה את זה אי פעם [ז.א. - יציאה פיזית של צבא לכיון הארץ, כמתואר שם], כך שגם אם נלך כפירושך, המציאות כרגע לא ממש תואמת את הנבואות.
3. שים לב שרוב האומות היום הם מבוללות, ומורכבות מעמים רבים, כפי שכתוב בגמר' וכפי שאומרת המציאות, ולכן הגיוני שהזיהויים שלך לא מחייבים.
 
אין סיכוי שרוסיה תתקוף אי פעם בישראל
זכינו לחידוש הנבואה בזמנינו????
מה זה הטיעון הזה, אם בשכל הקטן שלי אני עדיין לא רואה היתכנות, אז זה מכחיש נבואה? אני פשוט לא מצליח להבין את הגישה שלך.
 
זכינו לחידוש הנבואה בזמנינו????
מה זה הטיעון הזה, אם בשכל הקטן שלי אני עדיין לא רואה היתכנות, אז זה מכחיש נבואה? אני פשוט לא מצליח להבין את הגישה שלך.
לא ציינת כל מקור לרמב''ם, ולדעתי אין שום רמב''ם כזה.
1. אתה ממש מצחיק....
אתה כותב שכל הסימנים הטבעיים מורים שהמלחמה עכשיו היא מלחמת גו"מ, ואח"כ כשאני אומר שכרגע מבחינת הסימנים הטבעיים המלחמה הנ"ל נראית רחוקה, אתה כותב שאני מכחיש את הנבואות. אני לא מכחיש את הנבואות - אני מכחיש את מה שאתה חושב [בדרך הטבע] שהוא התגשמות הנבואות.
[וברור, לי לפחות, שהקב"ה במלחמת ג"מ יפעל בצורה לא צפויה לחלוטין [שכן אין צורה צפויה בה תתקיים הנבואה כפשטה], ואם במשהו לא צפוי עסקינן - אז אולי בכלל ארה"ב תהיה זו שתתקוף...]
2. לגבי המקור ברמב"ם - אני אשתדל להביא אותו בע"ה בהמשך היום. [אולם כש"כ תפיסה זו מחויבת מכורח המציאות ואכמ"ל].
 
ואם במשהו לא צפוי עסקינן - אז אולי בכלל ארה"ב תהיה זו שתתקוף...]
לא הבנתי ירושלמי מפורש, ותלמיד הרמח''ל, שאומרים שזה מוסקווא? זה המצאה שלי?

בינתיים לא הבאת שום מובאה או מקור, לדבריך. ואתה מתוכח עם מקורות מפורשים, בלי שום בסיס חלופי.
 
ואח"כ כשאני אומר שכרגע מבחינת הסימנים הטבעיים המלחמה הנ"ל נראית רחוקה, אתה כותב שאני מכחיש את הנבואות. אני לא מכחיש את הנבואות - אני מכחיש את מה שאתה חושב [בדרך הטבע] שהוא התגשמות הנבואות.
אתה אומר שלא הגיוני שרוסיה תתקוף?

לא הבנתי ציר הרשע איראן, סין, רוסיה לא קיים?

מי מחמש את איראן? לא רוסיה? מי נתן גב לסוריה לא רוסיה?

ואגב בנביא עצמו כתוב ושובבתיך, כלומר זה לא הצורה הטבעית, אבל זה בסוף יקרה, את הסימנים למי שמתבונן במציאות רואה גם רואה.
 
תפיסה זו מחויבת מכורח המציאות
כמו שאמרת לדעתי אין רמב''ם כזה, וקצת למדתי רמב''ם גם בהל' תשובה, וגם בהל' יסוה''ת, וגם בהל' מלכים, די בעיון. וגם באגרת תימן. זו פשוט הכנסת תפיסת הדעת הפרטית שלך שהיא על גבול הריאלי, מדעי, ברמב''ם, כמו הרבה שעושים זאת, אבל זה לא הרמב''ם.

ואומר יותר מזה גם בפרשנות המציאותית, אני חלוק עליך מכל וכל, וכל שכן בפרשנות בדרכי הנבואה והגשמתה.
 
1. שני מקורות לדברים שכתבתי מהרמב"ם:
"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן".
וכן: "'ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו.."
הרמב"ם כותב במפורש, שבנבואות מעין אלו רק המסר רלוונטי, וכל השאר: "דרך משל וחידה אמרום". והלוא לשיטתך - שכל פרט בנבואה חייב להתקיים כפשוטו - הרי שהרמב"ם הוא מגדולי מכחישי הנבואות שקמו לעם ישראל. [ובכלל הרמב"ם כותב שם שא"א להבין את הנבואות, מחמת המורכבות והמופשטות שבהם הם מתאפיינות]. עי"ש בהרחבה, וזה ממש מש"כ.
2. אתה משום מה מיחס לי דמות של חוקר ריאלי שלא מתעניין בנבואות ודברים על טבעיים וכדו', אז הריני מודיע שאני רחוק כרחוק שמש מירח מהתיאור הנ"ל, ואני בסך הכל לא מנסה לייחס לכל מלחמה את כל נבואות התנ"ך.
2. רוסיה אכן ממנת את איראן ו"טורקיה" אכן תומכת בה, אולם מכאן ועד הגעה פיזית לארץ, יש מרחק מאוד מאוד גדול, ולידיעתך לא כל סכסוך הופך למלחמת עולם שלישית. [ מלחמת גו"מ תתקיים בסופו של דבר, אולם אין שום השערה \איך\איפה\מתי\ באיזו צורה\ היא תקרה.].
3. ומה שהבאת מהרמח"ל - אני מעדיף להתייחס לדברים כמו שהרמב"ם התייחס לנבואות, לא מפני שאני תלמיד שלו, אלא מפני שלמדתי לקח מההיסטוריה רווית האכזבות.
 
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן".
תמחל לי, אבל יש הבדל גדול מאד בין "משל" של "גר זאב עם כבש" שהוא משל לאוה''ע ולא כפשוטו, וזה דבר שמתבאר גם מדרך בנ''א לדבר כן, וכל מפרשי המקרא מסבירים כן. משא''כ כאן שדברי חז''ל ברורים בתלמוד ירושלמי דף שלם על זה.
זה ירושלמי שמבאר כך את הנבואה.
הרמב"ם כותב במפורש, שבנבואות מעין אלו רק המסר רלוונטי, וכל השאר: "דרך משל וחידה אמרום". והלוא לשיטתך - שכל פרט בנבואה חייב להתקיים כפשוטו - הרי שהרמב"ם הוא מגדולי מכחישי הנבואות שקמו לעם ישראל. [ובכלל הרמב"ם כותב שם שא"א להבין את הנבואות, מחמת המורכבות והמופשטות שבהם הם מתאפיינות]. עי"ש בהרחבה, וזה ממש מש"כ.
ממש לא הוא מגדולי מפרשי הנבואות, ולא מכחישי. ויעויין באגרת תימן. ובהלכות מלכים. ואכמ''ל.
 
ראשי תחתית