שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,250
כמו כן אסור לשכוח שבסוף לילד יש בחירה, ולא הכול קשור לחינוך של ההורים.
אנו רגילים להאשים את עצמנו בכישלון בחינוך ילדינו
והורגלנו לכך מסיפורים, כגון: שהרב שך אמר שבנו פרש, שאינו שר אתו שירי שבת וכדו'
אבל ברור שההורים צריכים לעשות הכול שהבן יתחנך, אבל בסוף יש לו בחירה, ואם אנו עשינו את שלנו והערנו אותו בזמן וכדו'
מכאן ואילך זה בחירה שלו, ואין להורים יותר מה לעשות ואין זה אשמתם כלל וכלל.
ושמעתי מאדם גדול שסיפר,
שבנו של הרב וולבה זצוק"ל [נראה לי שהוא מזרוחניק] אמר לאביו הגדול שהוא כשל בחינוך שלו, ותראה איך יצאתי.
הרהר הרב וולבה זצ"ל ואמר לבנו אני לא כשלתי בחינוך שלך אני עשיתי כל מה שצריך ומחויב לעשות,
וזה שבחרת בדרך אחרת, זו היתה בחירה שלך בלבד!
לפעמים גם אנו כהורים , אם הבן בחר בדרכו לאחר שעשינו כל מה שצריך, צריכים לשחרר ובפרט שזה לא יעזור.
ברור ויפה.
אבל, וזה האבל הגדול:
אני מאמין שאם הורה יכול לומר בלב שלם ובנפש חפיצה,
שעשה כל מה שצריך ומחויב לעשות הרי שהדברים ברורים.
אבל מי יכול לומר דבר כזה?!?!
מה בעצם הנפק"מ מי אשם במקרה של כשלון ח"ו ?אמנם קשה מאוד לומר כך,
אבל צריך לזכור שאדם הוא אדם
ולא נתנה תורה למלאכי השרת, ואם נאמר שהטעות וודאי אצלינו וכל חיסרון בחינוך הילדים כרוך הוא בעקבנו ליום הדין,
עדיף שנתייאש ונרים ידיים כבר מההתחלה, כי המלאכה מורכבת עד למאוד ואלמלא הקב"ה עזרו אין יכול לו.
לכן, נחזק את עצמינו כי נכול נוכל לה, נעלה ונצליח, מתוך הבנה כי אם לנו נתנה המלאכה, אנחנו יכולים להצליח בה.
אין שאלה שצריך לעשות את המקסימום, ואין שאלה שאין שום ערך בלשבת ולבכות על העבר, אלא רק ללמוד ולתקן.
אני יודע מקרוב על אחד הת"ח הגדולים שליט"א שתורתו וכן השיחות חולין שלו עולות הרבה בפורום, שמצא לנכון לפני שנים ללכת וללמוד קורס בנושא מפי מומחה ירא שמים ות"ח אבל שיש לו התמחות ספציפית בתחום.
וזה בדיוק מה שצריך לזכור, זה שאם יהיה ח"ו נפילה לא תמיד זה באשמת ההורים, אמת הוא, אבל מעיקרא עלינו להיות פתוחים מחשבתית, ולהבין שיש נפק"מ בשינויים אצל הדור הזה, ולהטות אוזן בלב פתוח ונפש חפצה לאלה שהצליחו ולברר עד הסוף באיזה כלים השתמשו, והשאר ה' הוא הטוב בעיניו יעשה.