בחירות לרבני ערים

חברי ועדת גוף הבוחר בהכרזת התוצאות
1777232779224.png
 
קידוש שם שמיים:

בשורה לעיר שהוקמה כחרדית: הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א נבחר לראב"ד תל אביב​

בסימן קידוש שם שמים וחיזוק מעמד התורה בעיר הגדולה, נבחר הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א לכהן כראב"ד תל אביב-יפו, לאחר שזכה לרוב של 37 קולות מתוך 61 חברי הגוף הבוחר



הבחירה באה לאחר שנים שבהן לא אויש התפקיד המרכזי, וכעת זוכה העיר תל אביב להעמיד בראשה דיין ותיק ומנוסה, תלמיד חכם מופלג הבקי במכמני ההלכה ובעל ניסיון רב שנים בדיינות ובפסיקה.

הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א נולד וגדל בשכונת בית ישראל בירושלים, בבית של תורה ויראת שמים, לצד אחיו מזכה הרבים הגאון רבי זמיר כהן ראש ישיבת אבני נזר, והגאון רבי זוהר כהן ראש ישיבת עטרת ראובן.

את תורתו רכש בתלמוד תורה 'בני ציון', ובהמשך עלה ונתעלה בישיבת 'פורת יוסף' המעטירה, שם הסתופף בצל גדולי התורה ובראשם מרן ראש הישיבה רבינו שלום כהן זצ"ל. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על תלמודו בכולל 'לוית חן', אשר עמד בנשיאות מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ומשם המשיך ללימודי דיינות אצל מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א.

ברבות השנים הקים את כולל הדיינות 'היכל דוד', שבו העמיד תלמידים הרבה, עד אשר נקרא לשמש כדיין בישראל. באדר תשס"ז נתמנה לדיין על ידי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ובתשע"ו מונה לראש אבות בתי הדין בתל אביב על ידי מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, תפקיד שבו הוא מכהן מזה כעשור במסירות ובאחריות כבדה.

במהלך שנות כהונתו נודע כאחד הדיינים הבולטים בתחום דיני המשפחה, וניהל תיקים מורכבים ברגישות ובשיקול דעת הלכתי מעמיק. לצד זאת שימש גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול במינוי זמני, וכן נשא בתפקידים ציבוריים ותורניים נוספים.

פסיקותיו לאורך השנים העידו על עומק עיונו לצד אחריות ציבורית רחבה, תוך חתירה מתמדת לאיזון בין דרישות ההלכה לבין מציאות החיים המורכבת, מתוך נאמנות גמורה לדרכה של תורה.

בחירתו לראב"ד תל אביב נתפסת בקרב רבים כהמשך טבעי לדרכו רבת השנים בדיינות ובהנהגה תורנית, וכמהלך שיביא לחיזוק מעמד בתי הדין והרבנות בעיר.

עם היוודע תוצאות הבחירות הביעו רבים מבני התורה ואנשי המעשה שמחה וברכה, מתוך תקווה כי תחת הנהגתו יזכה הציבור כולו להגדלת תורה ולהאדרתה, להרבות שלום ולהעמיד הדת על תילה בעיר המרכזית בישראל.​
 
ארי קלמן: ‏דרעי רושם הישג נוסף וממשיך למנות שורה של רבנים בכל רחבי הארץ. אחרי באר שבע, ראש העין, הוד השרון, גדרה, קריית ביאליק, רמלה, קצרין, חצור, קרית ארבע, גן יבנה - דרעי מביא כעת ניצחון דרמטי בתום קרב סוער ומביא לבחירת מועמד ש״ס בתל אביב, העיר השנייה בגודלה בישראל.
 
בחירתו לראב"ד תל אביב נתפסת בקרב רבים כהמשך טבעי לדרכו רבת השנים בדיינות ובהנהגה תורנית, וכמהלך שיביא לחיזוק מעמד בתי הדין והרבנות בעיר.

אולי מישהו כאן יסביר:

מה הקשר בין התפקיד שאליו הוא נבחר כרב העיר,
לבין התואר ראב"ד, והציפיה שבחירתו תביא לחיזוק מעמד בתי הדין?

ראשית,
הוא לא נבחר לתפקיד ראב"ד.

שנית,
אין שום קשר בין המערכות האלו.

בתי הדין שבכל עיר פועלים כגוף עצמאי,
ללא שום קשר לרבנות העיר.

העיסוק של בתי הדין אינו קשור כלל,
לעניינים שבהם עוסקים רב העיר והמועצה הדתית.
 
אולי מישהו כאן יסביר:

מה הקשר בין התפקיד שאליו הוא נבחר כרב העיר,
לבין התואר ראב"ד, והציפיה שבחירתו תביא לחיזוק מעמד בתי הדין?

ראשית,
הוא לא נבחר לתפקיד ראב"ד.

שנית,
אין שום קשר בין המערכות האלו.

בתי הדין שבכל עיר פועלים כגוף עצמאי,
ללא שום קשר לרבנות העיר.

העיסוק של בתי הדין אינו קשור כלל,
לעניינים שבהם עוסקים רב העיר והמועצה הדתית.
הוא כבר ראב"ד ת"א כעשור, לא נבחר לזה כעת.
 
הוא כבר ראב"ד ת"א כעשור, לא נבחר לזה כעת.

ז"א שאתה מסכים עם מה שכתבתי:

הוא לא נבחר לתפקיד ראב"ד.

אכן, הוא מונה ע"י הראשל"צ הר"י.

רב עיר שהוא גם דיין הופך לראב"ד אוטומטית, כל זכור לי

דיין לא יכול לשמש כרב עיר, ורב עיר לא יכול לשמש כדיין.

ביררתי קצת:

1. ביחס לדיין (בית הדין הרבני הממלכתי) - ראה חוק הדיינים, תשט"ו-1955 סעיף 11.
החוק קובע איסור חמור על עיסוק נוסף כדי להבטיח את עצמאות השיפוט.
  • "דיין לא יעסוק בשום עיסוק אחר ובתפקיד ציבורי אחר, אלא לפי חוק זה או באישור שר הדתות ונשיא בית הדין הרבני הגדול."
מכיוון ש"רב עיר" הוא תפקיד ציבורי סטטוטורי (מכוח חוק), דיין מנוע מלהחזיק בו.
האישורים המוזכרים בסוף הסעיף ניתנים בדרך כלל לתפקידים אקדמיים או התנדבותיים קלים,
ולא למשרה ציבורית מלאה כמו רבנות עיר.

2. ביחס לרב עיר - ראה תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022 סעיף 17(ג)
  • "רב עיר יקדיש את מרב זמנו למילוי תפקידו כרב עיר... רב עיר לא יעסוק בכל עיסוק נוסף, בשכר או שלא בשכר, שיש בו כדי ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כרב עיר או שיש בו כדי לפגוע ביכולתו למלא את התפקיד."
מעבר לכך יש "הסדר למניעת ניגוד עניינים" שהוא דוקטרינה משפטית מחייבת.
היועץ המשפטי לממשלה קבע (בהנחיה 1.1500) כי לא ניתן לקבל שתי משכורות מקופת המדינה עבור שתי משרות מלאות - "מניעת כפל שכר".

ובכלל יש להסתכל על מהות התפקיד:
תפקיד הדיין הוא שיפוטי, ותפקיד רב העיר הוא ביצועי/מנהלי.
 
ז"א שאתה מסכים עם מה שכתבתי:



הוא מונה ע"י הראשל"צ הר"י.
אכן.
דיין לא יכול לשמש כרב עיר, ורב עיר לא יכול לשמש כדיין.

ביררתי קצת:

1. ביחס לדיין (בית הדין הרבני הממלכתי) -חוק הדיינים, תשט"ו-1955 סעיף 11.
החוק קובע איסור חמור על עיסוק נוסף כדי להבטיח את עצמאות השיפוט.
  • "דיין לא יעסוק בשום עיסוק אחר ובתפקיד ציבורי אחר, אלא לפי חוק זה או באישור שר הדתות ונשיא בית הדין הרבני הגדול."
מכיוון ש"רב עיר" הוא תפקיד ציבורי סטטוטורי (מכוח חוק), דיין מנוע מלהחזיק בו.
האישורים המוזכרים בסוף הסעיף ניתנים בדרך כלל לתפקידים אקדמיים או התנדבותיים קלים,
ולא למשרה ציבורית מלאה כמו רבנות עיר.

2. ביחס לרב עיר - תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022 סעיף 17(ג)
  • "רב עיר יקדיש את מרב זמנו למילוי תפקידו כרב עיר... רב עיר לא יעסוק בכל עיסוק נוסף, בשכר או שלא בשכר, שיש בו כדי ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כרב עיר או שיש בו כדי לפגוע ביכולתו למלא את התפקיד."
מעבר לכך יש "הסדר למניעת ניגוד עניינים" שהוא דוקטרינה משפטית מחייבת.
היועץ המשפטי לממשלה קבע (בהנחיה 1.1500) כי לא ניתן לקבל שתי משכורות מקופת המדינה עבור שתי משרות מלאות - "מניעת כפל שכר".

ובכלל יש להסתכל על מהות התפקיד: תפקיד הדיין הוא שיפוטי, ותפקיד רב העיר הוא ביצועי/מנהלי.
השילוב ביניהם יוצר ניגוד עניינים.
(למשל: דיין שצריך לפסוק בענייני כשרות של עסק שנמצא תחת פיקוחו כרב עיר).
תברר שוב...
כל רבני העיר הגדולות שימשו כדיינים, הרב יהודה דרעי היה ראב"ד ת"א, הרב שלמה שלוש היה ראב"ד חיפה. הרבנים הראשיים משמשים כדיינים ונשיאי ביה"ד במקביל.
 
כל רבני העיר הגדולות שימשו כדיינים

אני מנסה לברר שוב.

זה משהו שקשור לערים הגדולות? שימשו בפועל?

הנה רשימת ההרכבים, אין באף אחד מהם שם של רב עיר.

בית הדין הרבני הגדול


הרכב א' : הרב דוד יוסף נשיא בית הדין , הרב מימון נהרי, הרב מאיר פרימן שליט"א.

הרכב ב' : הרב צבי בן יעקב, הרב דוד בירדוגו, הרב משה אמסלם שליט"א.

הרכב ג׳: הרב קלמן בר, הרב אברהם שינדלר, הרב מאיר פרימן שליט"א.

הרכב ד׳: הרב מימון נהרי, הרב שניאור פרדס, הרב אברהם שלוש שליט"א.

הרכב ה׳: הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז, הרב יגאל לרר שליט"א.

הרכב ו' (יום א' אחה"צ): הרב צבי בן יעקב, הרב יגאל לרר, הרב שניאור פרדס שליט"א.

הרכב ז' (יום ג' אחה"צ) : הרב ציון לוז, הרב משה אמסלם, הרב אברהם שלוש שליט"א.

הרכב ח' (יום ד' אחה"צ) : הרב צבי בן יעקב, הרב דוד בירדוגו, הרב מאיר פרימן שליט"א.

הרכב הקדשות (יום ב' אחה"צ): הרב ציון לוז, הרב משה אמסלם, הרב אברהם שלוש שליט"א.

הרכב יוחסין (יום ה' אחה"צ): הרב דוד יוסף, הרב ציון לוז, הרב דוד בירדוגו שליט"א.

בית הדין הרבני ירושלים

הרכב א': הרב דניאל גודיס - אב"ד, הרב יעקב שטיינהויז, הרב צאיג משה שליט"א.

הרכב ב': הרב יצחק אושינסקי - אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב שמעון לביא שליט"א

הרכב ג': הרב אוריאל לביא - אב"ד, הרב דוד מלכא, הרב חיים וידאל שליט"א.

הרכב ד': הרב מיכאל צדוק- אב"ד, הרב יצחק רבינוביץ', הרב צבי בוקשפן שליט"א.

הרכב ה': הרב מרדכי רלב"ג - ראב"ד, הרב דוד שני, הרב שלמה צרור שליט"א.

סידור גיטין ואישורי יהדות הרב מנחם האגר.

בית הדין הרבני תל אביב

הרכב א' (301) : הרב רפאל גלב - אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב בן ציון טופיק שליט"א.

הרכב ב' (302): הרב אחיעזר עמרני - אב"ד, הרב אפרים כהן, הרב אריאל ינאי שליט"א.

הרכב ג' (303) : הרב שלמה שטסמן - אב"ד, הרב אליהו כהן, הרב ישראל וינגוט שליט"א.

הרכב ו' (304) : הרב זבדיה כהן - ראב"ד, הרב דניאל כץ, הרב שמואל חזן שליט"א.

הרכב ח' (306) : הרב יצחק הלוי אבירן - אב"ד, הרב משה שור, הרב בן ציוני ציוני שליט"א.

הרכב י"א (307) : הרב אייל יוסף – אב"ד, הרב אפרים בוגרד, הרב נפתלי הייזלר שליט"א.

הרכב י"ד: הרב ישי בוכריס, אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב אלקנה סננס שליט"א.

בית הדין הרבני פתח תקווה

הרכב א': הרב אברהם מייזלס - אב"ד, הרב נחמיה נשר, הרב בנימין לסרי שליט"א.

הרכב ב': הרב יצחק רפפורט - אב"ד, הרב אברהם אבידר, הרב איתן זן בר שליט"א.

הרכב ג': הרב בנימין אטיאס - ראב"ד, הרב דוד גרוזמן, הרב בן ציון רבין שליט"א.

בית הדין הרבני רחובות

הרכב א': הרב ציון אשכנזי - אב"ד, הרב שמואל דומב שליט"א.

הרכב ב': הרב הרב אליהו עמאר - אב"ד, הרב יאיר לרנר, הרב שלמה הלפרין שליט"א.

הרכב ג': הרב ישי בוכריס - אב"ד, הרב אבידן שפנייר, הרב אלקנה סננס שליט"א.

בית הדין הרבני אשדוד

הרכב א': הרב עידו שחר - אב"ד, הרב יצחק לוי, הרב גולן אלוף שליט"א.

הרכב ב': הרב יאיר בן מנחם- אב"ד, הרב ישראל מאיר קוק, הרב איתי סברלי שליט"א.

בית הדין הרבני אשקלון

הרכב א': הרב אברהם הרוש - אב"ד, הרב אביעד תפוחי, הרב צבי שינדלר שליט"א.

הרכב ב': הרב מאיר כהנא - אב"ד, הרב עודד מכמן, הרב חיים זלץ שליט"א.

בית הדין הרבני באר שבע

הרכב א': הרב אריאל אדרי - אב"ד, הרב אברהם חשאי, הרב ישועה רטבי שליט"א.

הרכב ב': הרב אהרון דרשביץ - אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם גאופטמן שליט"א.

בית הדין הרבני חיפה

הרכב א': הרב אלעד עלי אב"ד, הרב ינון בוארון, הרב אייל גיאת שליט"א.

הרכב ב': הרב דניאל אדרי - ראב"ד, הרב משה זאדה, הרב יעקב שפונגין שליט"א.

הרכב ג': הרב יוסף יגודה - אב"ד, הרב סיני לוי, הרב יעקב שרעבי שליט"א.

הרכב ד'/ מ': הרב רפאל גלב - אב"ד, הרב ירון נבון, הרב ידידיה כהנא שליט"א.

בית הדין הרבני נתניה

הרכב א': הרב רפאל בן שמעון - ראב"ד, הרב פנחס מונדשיין, הרב גרשום אמיתי שליט"א.

הרכב ב': הרב בצלאל ווגל - אב"ד, הרב משה חביב, הרב שלמה רוזנטל שליט"א.

הרכב ג': הרב אוריאל אליהו - אב"ד, הרב חים וקנין, הרב יאיר אטון שליט"א.

בית הדין הרבני אריאל

הרב דוד בר שלטון - אב"ד, הרב אברהם זרביב, הרב יחיאל פריימן שליט"א.

בית הדין הרבני טבריה

הרב שלמה שושן - אב"ד, הרב שמעון מן, הרב דורון אלון שליט"א.

בית הדין הרבני צפת

הרב שלמה שושן - אב"ד, הרב שמעון מן, הרב דורון אלון שליט"א.
 
אני מנסה לברר שוב.

זה משהו שקשור לערים הגדולות? שימשו בפועל?

הנה רשימת ההרכבים, אין באף אחד מהם שם של רב עיר.

בית הדין הרבני הגדול


הרכב א' : הרב דוד יוסף נשיא בית הדין , הרב מימון נהרי, הרב מאיר פרימן שליט"א.

הרכב ב' : הרב צבי בן יעקב, הרב דוד בירדוגו, הרב משה אמסלם שליט"א.

הרכב ג׳: הרב קלמן בר, הרב אברהם שינדלר, הרב מאיר פרימן שליט"א.

הרכב ד׳: הרב מימון נהרי, הרב שניאור פרדס, הרב אברהם שלוש שליט"א.

הרכב ה׳: הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז, הרב יגאל לרר שליט"א.

הרכב ו' (יום א' אחה"צ): הרב צבי בן יעקב, הרב יגאל לרר, הרב שניאור פרדס שליט"א.

הרכב ז' (יום ג' אחה"צ) : הרב ציון לוז, הרב משה אמסלם, הרב אברהם שלוש שליט"א.

הרכב ח' (יום ד' אחה"צ) : הרב צבי בן יעקב, הרב דוד בירדוגו, הרב מאיר פרימן שליט"א.

הרכב הקדשות (יום ב' אחה"צ): הרב ציון לוז, הרב משה אמסלם, הרב אברהם שלוש שליט"א.

הרכב יוחסין (יום ה' אחה"צ): הרב דוד יוסף, הרב ציון לוז, הרב דוד בירדוגו שליט"א.

בית הדין הרבני ירושלים

הרכב א': הרב דניאל גודיס - אב"ד, הרב יעקב שטיינהויז, הרב צאיג משה שליט"א.

הרכב ב': הרב יצחק אושינסקי - אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב שמעון לביא שליט"א

הרכב ג': הרב אוריאל לביא - אב"ד, הרב דוד מלכא, הרב חיים וידאל שליט"א.

הרכב ד': הרב מיכאל צדוק- אב"ד, הרב יצחק רבינוביץ', הרב צבי בוקשפן שליט"א.

הרכב ה': הרב מרדכי רלב"ג - ראב"ד, הרב דוד שני, הרב שלמה צרור שליט"א.

סידור גיטין ואישורי יהדות הרב מנחם האגר.

בית הדין הרבני תל אביב

הרכב א' (301) : הרב רפאל גלב - אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב בן ציון טופיק שליט"א.

הרכב ב' (302): הרב אחיעזר עמרני - אב"ד, הרב אפרים כהן, הרב אריאל ינאי שליט"א.

הרכב ג' (303) : הרב שלמה שטסמן - אב"ד, הרב אליהו כהן, הרב ישראל וינגוט שליט"א.

הרכב ו' (304) : הרב זבדיה כהן - ראב"ד, הרב דניאל כץ, הרב שמואל חזן שליט"א.

הרכב ח' (306) : הרב יצחק הלוי אבירן - אב"ד, הרב משה שור, הרב בן ציוני ציוני שליט"א.

הרכב י"א (307) : הרב אייל יוסף – אב"ד, הרב אפרים בוגרד, הרב נפתלי הייזלר שליט"א.

הרכב י"ד: הרב ישי בוכריס, אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב אלקנה סננס שליט"א.

בית הדין הרבני פתח תקווה

הרכב א': הרב אברהם מייזלס - אב"ד, הרב נחמיה נשר, הרב בנימין לסרי שליט"א.

הרכב ב': הרב יצחק רפפורט - אב"ד, הרב אברהם אבידר, הרב איתן זן בר שליט"א.

הרכב ג': הרב בנימין אטיאס - ראב"ד, הרב דוד גרוזמן, הרב בן ציון רבין שליט"א.

בית הדין הרבני רחובות

הרכב א': הרב ציון אשכנזי - אב"ד, הרב שמואל דומב שליט"א.

הרכב ב': הרב הרב אליהו עמאר - אב"ד, הרב יאיר לרנר, הרב שלמה הלפרין שליט"א.

הרכב ג': הרב ישי בוכריס - אב"ד, הרב אבידן שפנייר, הרב אלקנה סננס שליט"א.

בית הדין הרבני אשדוד

הרכב א': הרב עידו שחר - אב"ד, הרב יצחק לוי, הרב גולן אלוף שליט"א.

הרכב ב': הרב יאיר בן מנחם- אב"ד, הרב ישראל מאיר קוק, הרב איתי סברלי שליט"א.

בית הדין הרבני אשקלון

הרכב א': הרב אברהם הרוש - אב"ד, הרב אביעד תפוחי, הרב צבי שינדלר שליט"א.

הרכב ב': הרב מאיר כהנא - אב"ד, הרב עודד מכמן, הרב חיים זלץ שליט"א.

בית הדין הרבני באר שבע

הרכב א': הרב אריאל אדרי - אב"ד, הרב אברהם חשאי, הרב ישועה רטבי שליט"א.

הרכב ב': הרב אהרון דרשביץ - אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם גאופטמן שליט"א.

בית הדין הרבני חיפה

הרכב א': הרב אלעד עלי אב"ד, הרב ינון בוארון, הרב אייל גיאת שליט"א.

הרכב ב': הרב דניאל אדרי - ראב"ד, הרב משה זאדה, הרב יעקב שפונגין שליט"א.

הרכב ג': הרב יוסף יגודה - אב"ד, הרב סיני לוי, הרב יעקב שרעבי שליט"א.

הרכב ד'/ מ': הרב רפאל גלב - אב"ד, הרב ירון נבון, הרב ידידיה כהנא שליט"א.

בית הדין הרבני נתניה

הרכב א': הרב רפאל בן שמעון - ראב"ד, הרב פנחס מונדשיין, הרב גרשום אמיתי שליט"א.

הרכב ב': הרב בצלאל ווגל - אב"ד, הרב משה חביב, הרב שלמה רוזנטל שליט"א.

הרכב ג': הרב אוריאל אליהו - אב"ד, הרב חים וקנין, הרב יאיר אטון שליט"א.

בית הדין הרבני אריאל

הרב דוד בר שלטון - אב"ד, הרב אברהם זרביב, הרב יחיאל פריימן שליט"א.

בית הדין הרבני טבריה

הרב שלמה שושן - אב"ד, הרב שמעון מן, הרב דורון אלון שליט"א.

בית הדין הרבני צפת

הרב שלמה שושן - אב"ד, הרב שמעון מן, הרב דורון אלון שליט"א.
עשית סלט שלם.
כי בחצי מהערים הנ"ל אין ראב"ד או שאין רב עיר.
 
עשית סלט שלם.

תודה.

כי בחצי מהערים הנ"ל אין ראב"ד או שאין רב עיר.

מה הרלוונטיות לכך שאין רב עיר באותה עיר?

אסביר שוב,
בתי הדין אינם "עירוניים",
אלא נמצאים בעיר מרכזית, ונותנים מענה לערים / ישובים באיזור שבו הם נמצאים.
(וכמו שמתנהלת מערכת בתי המשפט, להבדיל)


באיזה הרכב אתה רואה שרב העיר מכהן בתפקיד כלשהו?

או להיפך, על איזה רב עיר אתה יודע שמשמש בתפקיד כזה?

יתכן, וחסר לי ידיעה כלשהיא בנושא. אשמח לעזרת הציבור.
 
מחר ייערכו הבחירות לרב העיר נוף הגליל.


מדוע היקף המשרה והשכר של רב העיר "נוף הגליל" הוא רק 50%?

מדובר בעיר שיש בה קרוב ל-50.000 תושבים.

לפי הכתוב כאן, היקף משרה של 50 אחוז נוהג בעיר שיש בה פחות מ-20.000 תושבים.

ואמנם זו עיר מעורבת, אך לפי הכתוב כאן, 56% מבני העיר הינם יהודים.

מי המועמדים? מי המועמד המוביל? מה הסיכוי של בנו של הרב היוצא לרשת את מקומו?
 
תודה.



מה הרלוונטיות לכך שאין רב עיר באותה עיר?

אסביר שוב,
בתי הדין אינם "עירוניים",
אלא נמצאים בעיר מרכזית, ונותנים מענה לערים / ישובים באיזור שבו הם נמצאים.
(וכמו שמתנהלת מערכת בתי המשפט, להבדיל)


באיזה הרכב אתה רואה שרב העיר מכהן בתפקיד כלשהו?

או להיפך, על איזה רב עיר אתה יודע שמשמש בתפקיד כזה?

יתכן, וחסר לי ידיעה כלשהיא בנושא. אשמח לעזרת הציבור.
כתבתי לך שהרב שלוש רבה של חיפה כיהן כראב"ד עד לפטירתו, כנ"ל קודמו בתפקיד הרב בקשי.
גם הרב יהודה דרעי כיהן כראב"ד באר שבע מכוח היותו רבה של באר שבע.
בערים שאין ראב"ד לא שייך שרב העיר יהיה ראב"ד.
ובעיר שאין רב לעיר אין אפשרות שהאין רב יהיה ראב"ד...
 
ראשי תחתית