בכה"ח ובמשנ"ב מבואר שהחיוב הוא בשבת ונדחה [הוקדם, כי לא מאחרין קריאתה] ליום שישי וא"כ השבת היא המחייבת
ולן כתבו שלא יסע לשבת בחוץ למקומו כי מפקיע את חיובו
עיין בספר שלמי מועד שמביא נידון זה בשם מרן הגרש"ז אויערבך שאמר לקרא שוב בלי ברכה
אולם יש בזה סתירות ויש שדחו את דבריו
מרן הגרשי"ז בחוברת פסקי הלכה שיו"ל בימים אלו לא חשש להכי.
גוף הנידון הוא כמו שנתבאר במק"א האם זה חיוב של יד או של טו ויש הרבה פוסקים שחששו שהמחייב הוא טו כדוגמת מרן החידא המשנ"ב כה"ח כנה"ג ועוד ולכן ברור שיש כאן נידון
שמעתי מא' שקשור למרן הגרשי"ז שאמר בשמו לחלק שכיון שנפטר הוי התחדשות מצב ובזה לכו"ע אי"צ לחשוש ולקרא שוב
נ"ל כוונתו כיון שקיים את המחוייב ממנו באותה שעה מהני.