באמירת יגדל

[בנציון]

הנה ידוע שרבים נמנעים לומר יגדל מפני האר"י שאמר שאין בו ע"פ תוכנת האמת.
אומנם מרן כן אומרו.
ולכאו' צ"ב אמאי שינו את המנהג, דבשלמא האר"י הקדוש נמנע מלאומרו כי כל ימיו היה עסוק בסוד, אך לדידן מאי שנא מכל שיר ששרים בסעודות שב"ק שרובם ודאי אינם ע"פ הסוד, ולמה דוקא ביגדל נמנעו?

 

[עת שערי רצון]

אם יש מקום להימנע מ'יגדל' אז גם צריך לדלג קדושת ר' יהודה הלוי ביה"כ, וכל שאר הפיוטים. כמבואר בדברי האר"י גופיה, ובכלל זה גם וידוי דר"נ גאון (אך צ"ע בזה אם הקפידא היא דוקא באמצע החזרה או אפילו בערבית, ויש בזה מח' בין המקובלים של בית א-ל להגר"י הלל, ואכמ"ל)

 

[בנציון]

ובכלל זה גם וידוי דר"נ גאון

לכאו' הגאונים כן ידעו סוד

שמא כיון שצריך להתודות על כול החטאים יש צורך בסדר וידוי זה

 

[אלישמע]

לכאו' הגאונים כן ידעו סוד

שמא כיון שצריך להתודות על כול החטאים יש צורך בסדר וידוי זה

לא בהכרח,
ובודאי לא ר"נ בעל הוידוי.

 

[עת שערי רצון]

בפשטות הגאונים לא ידעו סוד
וגם א"ת שידעו היו מסתירים את זה, ולא היו כותבים כן בפהרסיא בפיוטיהם וכו'
הזוהר נתגלה בזמן הרמב"ן בערך, ובוודאי שאת קבלת האר"י לא ידעו.
בשער הכוונות מבואר להדיא שהאר"י התנגד לוידוי ר"נ גאון
עוד יש לדייק שהוידוי הארוך שאומרים בתפילת שחרית עם כל הפרטים, אינו מר"נ גאון - יש לזה כמה ראיות שחובר בתקופה מאוחרת יותר.
הוידוי דר"נ גאון זה הקטעים של "רבונו של עולם וכו"'
ויעי' ב'וישב הים’ שהאריך בענין וידוי דר"נ גאון דע"פ האר"י אין ראוי לאומרו

 

[אלישמע]

בפשטות הגאונים לא ידעו סוד
וגם א"ת שידעו היו מסתירים את זה, ולא היו כותבים כן בפהרסיא בפיוטיהם וכו'
הזוהר נתגלה בזמן הרמב"ן בערך, ובוודאי שאת קבלת האר"י לא ידעו.
בשער הכוונות מבואר להדיא שהאר"י התנגד לוידוי ר"נ גאון
עוד יש לדייק שהוידוי הארוך שאומרים בתפילת שחרית עם כל הפרטים, אינו מר"נ גאון - יש לזה כמה ראיות שחובר בתקופה מאוחרת יותר.
הוידוי דר"נ גאון זה הקטעים של "רבונו של עולם וכו"'
ויעי' ב'וישב הים’ שהאריך בענין וידוי דר"נ גאון דע"פ האר"י אין ראוי לאומרו

עדיין איני יודע אם התנגד לעצם אמירת הוידוי,
כי למה לא להתוודות ? אז מה אם זה לא ע"פ הסוד.
או שהתנגד לכך שאומרים אותו באמצע שמו"ע, ולדעתו כן לא יעשה.

 

[בנציון]

בפשטות הגאונים לא ידעו סוד
וגם א"ת שידעו היו מסתירים את זה, ולא היו כותבים כן בפהרסיא בפיוטיהם וכו'
הזוהר נתגלה בזמן הרמב"ן בערך, ובוודאי שאת קבלת האר"י לא ידעו.
בשער הכוונות מבואר להדיא שהאר"י התנגד לוידוי ר"נ גאון
עוד יש לדייק שהוידוי הארוך שאומרים בתפילת שחרית עם כל הפרטים, אינו מר"נ גאון - יש לזה כמה ראיות שחובר בתקופה מאוחרת יותר.
הוידוי דר"נ גאון זה הקטעים של "רבונו של עולם וכו"'
ויעי' ב'וישב הים’ שהאריך בענין וידוי דר"נ גאון דע"פ האר"י אין ראוי לאומרו

כונתי היתה שלא עשו הפך העולמות ומה כ"כ קשה להסתיר כמו שבתפילה הוסתר הסוד
וודאי שלא יכתבו לתקן ליסודא דאבא וכדו'

 

[עת שערי רצון]

או שהתנגד לכך שאומרים אותו באמצע שמו"ע, ולדעתו כן לא יעשה.

בפשטות זה נראה כך, וכך סברו חכמי בית א-ל.
מאידך, הגר''י הלל ב'וישב הים' ח''ג סי''ח, כתב לדחות

 

[אלישמע]

בפשטות זה נראה כך, וכך סברו חכמי בית א-ל.
מאידך, הגר''י הלל ב'וישב הים' ח''ג סי''ח, כתב לדחות

חכמי בית אל למיטב ידיעתי אומרים אותו בלילה בסליחות.
וישב הים כרגע אינו לפני, אם תוכל בתמצתיות, מה הוא סובר, שאסור לומר בכלל לפי האר"י ? - למה ?

 

[עת שערי רצון]

חכמי בית אל למיטב ידיעתי אומרים אותו בלילה בסליחות.

נכון
גם כך לענ''ד עדיף, כי בלילה יש הרבה זמן, ולפעמים ביום קצר יותר, וגם אים הפסק בחזרה
וגם יש לחלק בין הוידוי הארוך, לוידוי דרנ''ג שהוא ''רבונו של עולם וכו''

וישב הים כרגע אינו לפני, אם תוכל בתמצתיות, מה הוא סובר, שאסור לומר בכלל לפי האר"י ? - למה ?

כי אינו ע''פ הסוד
ובאמת קשה להבין ענין זה, כי שם לא מוזכר איזשהם ענינים של סודות, אראלים וחשמלים וכדו'.

 

[אלישמע]

נכון
גם כך לענ''ד עדיף, כי בלילה יש הרבה זמן, ולפעמים ביום קצר יותר, וגם אים הפסק בחזרה

וגם אם ימות בלילה, יהיה כבר אחרי הוידוי .

וגם יש לחלק בין הוידוי הארוך, לוידוי דרנ''ג שהוא ''רבונו של עולם וכו''

כי אינו ע''פ הסוד
ובאמת קשה להבין ענין זה, כי שם לא מוזכר איזשהם ענינים של סודות, אראלים וחשמלים וכדו'.

מה החילוק, הם אומרים הכל בלילה, וביום אמרים וידוי קצר אשמנו בגדנו וכו'.

 

[עת שערי רצון]

מה החילוק, הם אומרים הכל בלילה, וביום אמרים וידוי קצר אשמנו בגדנו וכו'.

שוידוי הארוך, אינו מרב ניסים גאון, אלא מתקופה מאוחרת בהרבה, ואולי אפילו אחרי האר''י.

 

[אלישמע]

שוידוי הארוך, אינו מרב ניסים גאון, אלא מתקופה מאוחרת בהרבה, ואולי אפילו אחרי האר''י.

ודאי, אבל שניהם לא ע"פ הקבלה, ושניהם אין להם מקום בתוך החזרה.

 

[עת שערי רצון]

ודאי, אבל שניהם לא ע"פ הקבלה, ושניהם אין להם מקום בתוך החזרה.

הוידוי הארוך דוקא יש בו הרבה ענינים קבליים. אינני יודע אם הכל שם ע''פ הסוד, אך מחברו כבר ידע קבלה הרבה, ואולי אפילו את קבלת האר''י.

 

[עת שערי רצון]

ולמה שלא יהיה לזה מקום בתוך חזרת הש''צ ? הרי יש ענין לפרט החטא כשמתוודה ? והוידוי הוא חלק מהתפילה.
עוד יש עצה לומר בקול את ה''אשמנו'' ''בגדנו'' ולהרהר בלב את ההסופות, ואז את''ש לכו''ע.

 

[אלישמע]

הוידוי הארוך דוקא יש בו הרבה ענינים קבליים. אינני יודע אם הכל שם ע''פ הסוד, אך מחברו כבר ידע קבלה הרבה, ואולי אפילו את קבלת האר''י.

הוא מאד מאוחר אין ספק, ואם יש בו משהו ע"פ הקבלה זה רק שהוא ע"ס האלפ"א בית"א.

ולמה שלא יהיה לזה מקום בתוך חזרת הש''צ ? הרי יש ענין לפרט החטא כשמתוודה ? והוידוי הוא חלק מהתפילה.

אי משום הא, אז כלל לא צריך קבלה, וכי כשהחוטא מפרט את חטאו הוא מפרטו ע"פ הקבלה ?

עוד יש עצה לומר בקול את ה''אשמנו'' ''בגדנו'' ולהרהר בלב את ההסופות, ואז את''ש לכו''ע.

א"כ ביטל לגמרי מצות וידוי בפה (באותם דברים שהרהר).

 

[עת שערי רצון]

הוא מאד מאוחר אין ספק, ואם יש בו משהו ע"פ הקבלה זה רק שהוא ע"ס האלפ"א בית"א.

לא רק.
כל הביטויים של ''פגמנו באות ברית קודש'' וכדו', הם ביטויים קבליים.
גם מ''ש שם על צ' אמנים וד' קדושות, 'והצדיק איבד כלי חמדתו וכו'' מקורו מהזוהר או מהאר''י. אינני זוכר. ויש עוד.

אי משום הא, אז כלל לא צריך קבלה, וכי כשהחוטא מפרט את חטאו הוא מפרטו ע"פ הקבלה ?

איה''נ

א"כ ביטל לגמרי מצות וידוי בפה (באותם דברים שהרהר).

איה''נ
כתבתי כן, רק למי שרוצה לחשוש וכו'
סו''ס יש ענין גם וידוי בהרהור, ולכן עושים בתקיעות וידוי בלי להשמע לאזנו (ואולי זה שונה מהרהור רגיל, וצ''ע)

 

[אלישמע]

לא רק.
כל הביטויים של ''פגמנו באות ברית קודש'' וכדו', הם ביטויים קבליים.
גם מ''ש שם על צ' אמנים וד' קדושות, 'והצדיק איבד כלי חמדתו וכו'' מקורו מהזוהר או מהאר''י. אינני זוכר. ויש עוד.

הנקודה זה לא שיהיה בה ביטויים קבליים, אלא שיהיה מכוון ע"ס העולמות.
וזה מי יכול בדורות האחרונים לעשות.
והוא אשר כתבתי, לכל היותר האלפ"א בית"א שהוא רעיון קדום והוא ע"ס אור ישר ואור חוזר ישנו כאן, רק שהאריכו האותיות בפרטים רבים.

איה''נ
כתבתי כן, רק למי שרוצה לחשוש וכו'
סו''ס יש ענין גם וידוי בהרהור, ולכן עושים בתקיעות וידוי בלי להשמע לאזנו (ואולי זה שונה מהרהור רגיל, וצ''ע)

אבל החשש הזה, מוריד דבר גדול מהתורה (וידוי פה).
וההוא של התקיעות, חוץ ממה שאין חיוב אז להתוודות, יש שם חשש אחר של הפסק בין התקיעות, אז בדבר שאינו חובה אמר חכם עובדיה לעשותו בהרהור. לא יועיל לא יזיק. (אני לא אומר שהרהור בתשובה הוא כלום, אני רק אומר שההפסד של וידוי פה אינו שוה את התועלת, ורק בתקיעות שאין מקום להתוודות אפשר בהרהור. - ועכ"פ אנו עושים כדעת הא"י ואומרים בפה).

 

[עת שערי רצון]

הנקודה זה לא שיהיה בה ביטויים קבליים, אלא שיהיה מכוון ע"ס העולמות.
וזה מי יכול בדורות האחרונים לעשות.
והוא אשר כתבתי, לכל היותר האלפ"א בית"א שהוא רעיון קדום והוא ע"ס אור ישר ואור חוזר ישנו כאן, רק שהאריכו האותיות בפרטים רבים.

נכון, אבל לא נראה שיש בו דבר שהוא נגד הקבלה
אם כן, אין לדבר סוף, וא"א להוסיף בקשות פרטיות בתפילה וכו' עד שיהיה הכל על סדר העולמות וכו' ונראה דמה שהאר"י התנגד הם בעיקר פיוטי ר"ג אבן גבירול, ואבן עזרא, ודומיהם, שיש בהם סתירות לקבלה בענייני המרכבה וכו'.
מסתבר שגם לפי האר"י, יהיה מותר לשיר "כי אשמרה שבת" או "שחר אבקשך" בליל שבת בסעודה וכיו"ב, לא ?

 

[עת שערי רצון]

ואם נחזור לנושא האשכול, יתכן שבפיוט 'יגדל' יש דברים שסותרים את הקבלה, ולכן הוא יותר בעייתי משאר פיוטים, וצ"ע.

 

[אלישמע]

נכון, אבל לא נראה שיש בו דבר שהוא נגד הקבלה
אם כן, אין לדבר סוף, וא"א להוסיף בקשות פרטיות בתפילה וכו' עד שיהיה הכל על סדר העולמות וכו' ונראה דמה שהאר"י התנגד הם בעיקר פיוטי ר"ג אבן גבירול, ואבן עזרא, ודומיהם, שיש בהם סתירות לקבלה בענייני המרכבה וכו'.
מסתבר שגם לפי האר"י, יהיה מותר לשיר "כי אשמרה שבת" או "שחר אבקשך" בליל שבת, לא ?

לכן אמרתי, שעיקר הבעייה היא לעשות זאת באמצע חזרת הש"ץ שאינו מקום לבקשות פרטיות.
(זה חוץ מהבעייה של דבר שהוא ממש היפך תורת הסוד).

 

[אלישמע]

ואם נחזור לנושא האשכול, יתכן שבפיוט 'יגדל' יש דברים שסותרים את הקבלה, ולכן הוא יותר בעייתי משאר פיוטים, וצ"ע.

ומה היפך הקבלה בי"ג עיקרי האמונה ?
אבל אמר לי ידיד (הרב @מאן דהו ) שככה"נ הבעייה היא בביטוי "יגדל אלוקים", שמגדיל מדת הדין, ולפי המקובלים כן לא יעשה. ע"כ.
רק יל"ע, הלא גם בפשט אלוקים הוא דין, והוי"ה הוא רחמים. ואפשר שאצל המקובלים הוא חומור ביותר. ויל"ע.

 

[עת שערי רצון]

ומה היפך הקבלה בי"ג עיקרי האמונה

אבל הבעייה היא בביטוי "יגדל אלוקים", שמגדיל מדת הדין, ולפי המקובלים כן לא יעשה. ע"כ.
רק יל"ע, הלא גם בפשט אלוקים הוא דין, והוי"ה הוא רחמים. ואפשר שאצל המקובלים הוא חומור ביותר. ויל"ע.

 

[אור נאמן]

מדברי הגאון הנאמ"ן על פיוט "יגדל".
[ויש עוד קטע בלאוקמי גירסא על יוהכ"פ מהדורת תשע"ו, ואינו בידי כעת]