הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. והנה מצאנו במספר מקומות חילופים שקשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר, ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש.
והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות זרש אשתו. וכן יש דברים רבים מעניינים לפי זה, ואשמח לקבל מקורות.
והנה במנחות כ"ט ע"ב איתא על הפסוק כי בי-ה ה' צור עולמים העוה"ב נברא בי' והעוה"ז בה', והנה י מתתחלפת ב-ש באלב"מ ו-ש נהיה ב באתשב"ש וכן להיפך י מ באתב"ש ו-מ ב באלב"מ נמצא ש-י נהיה ב ו-ב רמז לעולם הבא, שנברא בי'. ו-ה נהיה ז (ה=ע באלב"מ, ע=ז באתב"ש, ה=צ באתב"ש ו-צ=ז באלב"מ) א"כ ב-ה העולם הזה.
הערה: מצאנו בשו"ע סי' סא ס"ז שכשאומרים "אחד" שידגיש הד' שלא ישמע ר', ובתשובת טוב עין להחיד"א סי' יח אות לג התקשה שאינם דומים ונשאר בצ"ע. ויש שכתבו שהם היו אומרים ר' דומה לד', ע" דבריהם. והרי ד' היא אות מאותיות הלשון ויתכן א"כ שגם ר' דומה לאותיות הלשון, וכפי שיש הרבה שמבטאים ר' מהלשון. ובזה יבואר גם המבואר ברש"י בישעיה שר' מתחלפת בל', ששניהם מהלשון, והאבן עזרא חולק וגם כותב באיוב שזה רחוק.
והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות זרש אשתו. וכן יש דברים רבים מעניינים לפי זה, ואשמח לקבל מקורות.
והנה במנחות כ"ט ע"ב איתא על הפסוק כי בי-ה ה' צור עולמים העוה"ב נברא בי' והעוה"ז בה', והנה י מתתחלפת ב-ש באלב"מ ו-ש נהיה ב באתשב"ש וכן להיפך י מ באתב"ש ו-מ ב באלב"מ נמצא ש-י נהיה ב ו-ב רמז לעולם הבא, שנברא בי'. ו-ה נהיה ז (ה=ע באלב"מ, ע=ז באתב"ש, ה=צ באתב"ש ו-צ=ז באלב"מ) א"כ ב-ה העולם הזה.
הערה: מצאנו בשו"ע סי' סא ס"ז שכשאומרים "אחד" שידגיש הד' שלא ישמע ר', ובתשובת טוב עין להחיד"א סי' יח אות לג התקשה שאינם דומים ונשאר בצ"ע. ויש שכתבו שהם היו אומרים ר' דומה לד', ע" דבריהם. והרי ד' היא אות מאותיות הלשון ויתכן א"כ שגם ר' דומה לאותיות הלשון, וכפי שיש הרבה שמבטאים ר' מהלשון. ובזה יבואר גם המבואר ברש"י בישעיה שר' מתחלפת בל', ששניהם מהלשון, והאבן עזרא חולק וגם כותב באיוב שזה רחוק.
- מה שר' מתחלפת בד' עי' רד"ק בדברי הימים שזה בגלל הדמיון בכתיבה.
- עיקר הדבר שהאותיות מאותו מוצא מתחלפות לכאורה מדברי הרמב"ן שק' וכ' מתחלפים בג'.
- אך במה שנכתב בחילוף הכפול מוסברים עוד מקומות כמו "הא" ו"הך" בארמית, וכן "עִקֵּשׁ", מפרש רש"י שהוא עקום, וכן בויקרא "ימקו" פירש רש"י כמו ימסו, אכן בב' מקומות אלו אפשר לומר שהחילוף נעשה בב' שלבים: כי עקש נעשה עקב בא"ת ב"ש כמו הפסוק בירמיה "עקב הלב" והכוונה עקום, וב' נהיה מ' בא"ל ב"מ, וכן י"ל ב"ימקו", שזה בא"ל ב"מ "ימחו", כי נימוח זה גם נמס, ו"ימחו" הוא ימסו בא"ת ב"ש.
- עיקר הדבר שאפשר להחליף רק אות אחת מכל המילה בא"ת ב"ש, מצאנו ברש"י במדבר.
