הערות בעניני פסח – פסח תשפו'
הרמ''א בסי' תכט כתב שנהגו לקנות חיטים ולחלקם לעניים וראיתי במועדים וזמנים החדש סי' א לגאב''ד ירושלים שליט''א שהקשה מדוע דוקא חיטים ולא מביאים להם מצות או להביא להם כסף ועוד הקשה שהלא ברמב''ם בפ''ו מהלכות יו''ט כותב שבכל יו''ט צריך להביא מעות ליתום ולאלמנה ולעניים שאל''כ הוי שמחת כריסו וא''כ מה נתחדש בפסח.
ועיין שם שכתב לחדש שכיון שבליל הסדר צריך להיות דרך חירות וחלק מהדרך חירות זה לטחון את החיטים ולהכין מצות, ולכן צריך לקנות להם חיטים שהם יטחנו ויעשו מצות בדרך חירות ולפי''ז מיושב מדוע אינו ענין לרמב''ם בהלכות יו''ט ולפי''ז כתב שלא טוב מה שהיום מביאם מצות לעניים כיון שהעניין הוא שהם יטחנו לעצמם.
ולענ''ד אפשר לבאר כעין דבריו שבפסח אין האדם מצווה שיראה כאילו הוא יצא ממצריים אלא שהוא חלק מעם ישראל וכל עם ישראל יוצא ממצריים ממילא החיוב חירות הוא באופן כללי על כל ישראל ולכן כל אדם מחויב שהעני יהיה בדרך חירות כיון שהמצווה על כל אחד להיות מכלל ישראל שיוצא לחירות ואם יש אחד שאינו יוצא לחרות חסר בחירות שלך.
ולפי''ז מתוק מאד מה שהביא שם מהגר''א ווילנא שכתוב שמות יג
הרמ''א בסי' תכט כתב שנהגו לקנות חיטים ולחלקם לעניים וראיתי במועדים וזמנים החדש סי' א לגאב''ד ירושלים שליט''א שהקשה מדוע דוקא חיטים ולא מביאים להם מצות או להביא להם כסף ועוד הקשה שהלא ברמב''ם בפ''ו מהלכות יו''ט כותב שבכל יו''ט צריך להביא מעות ליתום ולאלמנה ולעניים שאל''כ הוי שמחת כריסו וא''כ מה נתחדש בפסח.
ועיין שם שכתב לחדש שכיון שבליל הסדר צריך להיות דרך חירות וחלק מהדרך חירות זה לטחון את החיטים ולהכין מצות, ולכן צריך לקנות להם חיטים שהם יטחנו ויעשו מצות בדרך חירות ולפי''ז מיושב מדוע אינו ענין לרמב''ם בהלכות יו''ט ולפי''ז כתב שלא טוב מה שהיום מביאם מצות לעניים כיון שהעניין הוא שהם יטחנו לעצמם.
ולענ''ד אפשר לבאר כעין דבריו שבפסח אין האדם מצווה שיראה כאילו הוא יצא ממצריים אלא שהוא חלק מעם ישראל וכל עם ישראל יוצא ממצריים ממילא החיוב חירות הוא באופן כללי על כל ישראל ולכן כל אדם מחויב שהעני יהיה בדרך חירות כיון שהמצווה על כל אחד להיות מכלל ישראל שיוצא לחירות ואם יש אחד שאינו יוצא לחרות חסר בחירות שלך.
ולפי''ז מתוק מאד מה שהביא שם מהגר''א ווילנא שכתוב שמות יג
שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה: |
מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים |
שמדוע חזר הכתוב פעמיים על אכילת מצות שבעת ימים וביאר שתחילת הפסוק קאי החיוב על הגברא לאכול שבעת ימים מצות אבל החלק השני כתוב יאכל שזה קאי על מעות חיטין ולכן כתוב יאכל בצירי ובמוע''ז הסיף שמובן לפי''ז שבתחילת הפסוק כתוב מצת בלי ואו שלא צריך להרבות אבל בעניים מצות שיש ענין להוסיך ולדברינו הדברים מבואריפ היטב כיון שיש חובה שמצות יאכל כיון שהחובה היא כללית על כלל ישראל שיהיו דך חירות וא''ש היטב.
ואגב אציין שהוא מחדש שם שצריך להביא לעני את המצות המהדורת ביותר כיון שצריך להביא לעני את מה שנהגו לאכול היום וכיון שנהגו במהודר ביותר ותמה על הביאור הלכה בחנוכה שאמר שיביאו לעני נר אחד כעיקר הדין ותמה שכיון שנהגו להדר בזה צריך להביא לו כמנהג הדור