ברכת כהנים בתפילה מקוצרת

בפי ישרים

חבר חדש
הצטרף
4/7/25
הודעות
44
האם למשהו יש מידע בנושא: יש מקום שעושים שם 'שחרית מקוצרת' (מפאת כמה סיבות) דהיינו שאת הלחש והחזרה מחברים ביחד ועושים קדושה, האם אפשר במקום כזה שהחזן יגביה את קולו ברצה, ואח"כ יעשו ברכת כהנים (הכהן גומר מהר את הלחש או שעומד שם כבר מבעוד מועד?
 
האם למשהו יש מידע בנושא: יש מקום שעושים שם 'שחרית מקוצרת' (מפאת כמה סיבות) דהיינו שאת הלחש והחזרה מחברים ביחד ועושים קדושה, האם אפשר במקום כזה שהחזן יגביה את קולו ברצה, ואח"כ יעשו ברכת כהנים (הכהן גומר מהר את הלחש או שעומד שם כבר מבעוד מועד?

עיין כאן

1760599610232.png
 
מצאתי בכף החיים:
כף החיים סימן קכח ס"ק ד: "כל שיש בבית הכנסת עשרה, אף על פי שאין מתפללין בחזרה...יכולין לעלות לדוכן לישא את כפיהם, ואף אם יקרא להם הש"ץ איןזה הפסקה דצורך תפלה הוא, ולרווחא דמילתא יקרא אחר שגמרתפילתו קודם 'רצה'.
 
האם למשהו יש מידע בנושא: יש מקום שעושים שם 'שחרית מקוצרת' (מפאת כמה סיבות) דהיינו שאת הלחש והחזרה מחברים ביחד ועושים קדושה, האם אפשר במקום כזה שהחזן יגביה את קולו ברצה, ואח"כ יעשו ברכת כהנים (הכהן גומר מהר את הלחש או שעומד שם כבר מבעוד מועד?
אם הכהן מסיים לפני שהחזן מתחיל רצה, מפורש בשכנה״ג (ושכן שמע שנוהגים במערב), וכן בשו״ת רב פעלים (או תורה לשמה).
אם הכהן עולה לדוכן בלחש ומתפלל באותו קצב של החזן ונמצא אתו בהטוב שמך ולך נאה להודות, מפורש בשו״ת ישכיל עבדי.
לאחרונה (לפני אולי שנתיים) כתב הרב אלבה מאמרים על זה בירחון האוצר ודעתו שאין זה נכון. (אבל לע״ד ולאחה״מ רוב המגילות שכתב הן סחור סחור (חשיבות החזרה, הקשר בין העבודה לבין ברכת כהנים וכו׳) וכתב רק מעט מאד בגוף העניין ולא משכנע).
 
ראשי תחתית