באנר תרומה

תולדות בטעם שנענה יצחק ולא רבקה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול התורה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

התורה

חבר חדש
הצטרף
1/11/25
הודעות
97
בתחילת הפרשה נאמר "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כה כא). ופירש רש"י: "ויעתר לו - לו ולא לה, שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, לפיכך לו ולא לה".
ויש לתמוה על הדברים, כי לכאורה אדרבה איפכא מסתברא, צדיק בן רשע אשר מעצמו הלך ועבד את ה' אף שלא חינכוהו לכך, גדול הוא מצדיק בן צדיק, ומפני מה נתקבלה בקשתה דווקא בזכות יצחק בעלה, ולא בזכות עצמה בהיותה מוסרת נפש להתבדל מטומאת בני מקומה כשושנה בין החוחים.
ועוד כי לכאורה מצינו היפך הדבר אצל שאר צדיקים, כדוגמת אבא חלקיה שהיה בן בנו של חוני המעגל, שקדמה תפילת אשתו על הגשמים להתקבל קודם לתפילתו, עם היותו בעל זכות אבות, כי גדולה מעלתה במתן צדקה כי הנאת המאכלים שנותנת לעניים קרובה היא (ראה תענית כג.).
אך נראה כי באמת חילוק פשוט יש בדבר; שכן תפילת אבא חלקיה ואשתו היו אך ורק למען הכלל ולא למען עצמם, וכתפילת חוני המעגל בעבור בני דורו; וכן תפילת יצחק אבינו הרי למען אשתו היתה, כי הוא עצמו לא היה עקר כמבואר בזוהר הקדוש (ח"א דף קלז.) ויכל להיפקד מאחרת, ורק בעבורה התפלל, וכן אמרו שם כי גם הקריב קרבן עולה, לאות וסימן על כך שכל כוונתו לשמים. לכן קדמו תפילות אלו במעלתן, בהיותן על דרך (בבא קמא צב.) 'המתפלל על חבירו - נענה תחילה'.
(עיניים מאירות – להגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)​
 
ישנו ביאור נוסף נפלא בזה בשיחת הגרש"ז מקעלם [חו"מ ח"ב עמוד קצח] שיצחק לא היה צדיק בן צדיק שבא מכוח אבותיו, אלא חידש מהלך אחר לגמרי בעבודת ה', א"כ כל דרכו היתה עצמאית וייחודית לו עצמו, ויש לתלות שהיה עושה זאת גם אילו היה בן רשע, ובזה הוא שווה לרבקה, ועוד נוסף לו זכות אבות דסו"ס אביו היה צדיק.
 
עוד יש לומר, ע"פ התרגום (יב"ע או ירושלמי) שכותב שם שיצחק הלך להתפלל במקום העקידה.
דהיינו ששם הוא הלך להזכיר גם את אברהם אבינו שנתנסה במקום זה, וזו המשמעות של תפילה של צדיק בן צדיק - שמלבד הזכות שלו בעקידה הלך להזכיר גם את זכותו של אאע"ה.
 
אה"נ והדברים מצטרפים.
רק שהרב השואל הקשה מדוע מעלת בת רשע שהתמודדה עם הניסיון של לגדול בקרב אנשי רשע - לא גובר על מעלת זכות אבות, ובהנחה שאכן הוא צודק לכאורה לא מספיק לומר שיש ליצחק זכות אבות
 
אה"נ והדברים מצטרפים.
רק שהרב השואל הקשה מדוע מעלת בת רשע שהתמודדה עם הניסיון של לגדול בקרב אנשי רשע - לא גובר על מעלת זכות אבות, ובהנחה שאכן הוא צודק לכאורה לא מספיק לומר שיש ליצחק זכות אבות

אם כך זה נכנס לשאלה עתיקת יומין, שכמדומה הרמב"ם בח' פרקים שלו עסק בה.
מה עדיף, אדם שהיה רשע ונעשה צדיק או אדם שמעולם לא היה לו ניסיון בכלל כדי להיות צדיק.,
 
כעת ראיתי בשו"ת הרשב"א ח"ה סימן מט שנראה מדבריו שלא שייך זכות אבות בשעה שהאב חי וזה לשונו :
...אם האב אינו מזכה לבן, למה אנו מזכירין תמיד זכות אבות, ואדון הנביאים אמר: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב. זה כלל מה שנתקשה לך. תשובה: דע כי עניני בני אדם בעונשם ושכרם, שכר העולם בדברים גשמיים, ושכר עולם הנשמות בדברים רוחניים. והאב מוליד לבנים, והבן חלק מהאב... ולכן שכר העוה"ז הוא גופני, נמשך מאב לבנים, והוא כלל מה שאנו אומרים, וזוכר חסדי אבות. ולא תמה זכות אבות להיטיב את בניהם בעולם הגשמי, ... אבל מה שאמרו: ברא מזכה אבא, ואבא לא מזכה ברא הוא בעולם הנשמות, והוא, כי הבן עם היות גופו לבד חלק מחלקי האב ולא נפשו, כמו שאמרנו, מ"מ הרי הוא מסובב מן האב.
 
עוד תשובה נאה שמעתי בשב"ק ;
מצד "עיון תפלה" כמבואר בתוס' ברכות וכן בשילהי ב"ב שמי שתולה שתתקבל התפילה מצד זכותו שלו, יש בזה חסרון גדול וגורם להיפך, ואצל רבקה ח"ו לומר שנכשלה בזה, אבל היה נסיון לא פשוט, שהרי הדבר ברור שלא תתקבל תפלתה מחמת אחיה או מחמת אביה או אנשי מקומה... על כן הדבר ברור שזכותה גורמת, והיה כאן ריח ואבק של חסרון, משא"כ ביצחק היה לו קל לתלות קבלת התפלה באביו ועל כן נענה יותר.
אני גם מוצא לנכון לדייק את היסוד שמופיע בחו"מ שעיינתי בפנים בשבת וקודם השבת כתבתי מקופיא, והוא - שצדיק בן צדיק עבודתו קלה יותר מצדיק בן רשע מצד זה שהוא לא צריך להתמודד עם דוגמא גרועה ועם השפעה קלוקלת, אך צדיק בן צדיק שמחדש דרך חדשה בעבודת ה' [אברהם - חסד, יצחק - גבורה] יש לו נסיון הגדול מכולם, כי הוא כן מקבל את ההשפעה מאביו, אבל הוא רוצה לחדש דרך משלו שתהיה עצמאית, ודבר זה אין שני לו.
להמחיש את הדברים ; יתכן מצב שאדם יש בו חסרונות מסוימים, ומי שמכיר אותו מן הצד לא מרגיש בהם, אבל אשתו וב"ב כן מרגישים, וזה מפני שעם השהות הצמודה בקרבתו ההבדלים מתחדדים יותר, וכך כתב המהר"ל בספר הגבורות פרק יב על גלות מצרים שזו היתה התכלית לחדד את ההבדלים בין ישראל למצרים וזהו הזיכוך, וכך הוא היתרון שיש לצדיק בן רשע שכל הזמן הוא זוכר ונזכר בהפרש והחילוק שבינו לבין אביו, מה שא"א לומר על צדיק בן צדיק שמחדש דרך חדשה
 
ראשי תחתית