איתא במתני' רי' פסחים, אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ובגמרא (ד' ע"א) ילפי' לה מהי טעמא בעי' בדיקה בליל ארבע עשר ואמאי דוקא לאור הנר, אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם, ואור הנר יפה לבדיקה.
ופי' רש"י, ואור הנר יפה לבדיקה - בלילה אבל ביום מחשיך, ואם תאמר יבדוק לאור היום, הא ילפינן לקמן מחיפוש שמצותו בנר, עכ"ל.
ואשר מבואר מדברי רש"י בביאור דברי הגמרא, דהטעם שתיקנו בליל י"ד ולא בי"ד בבוקר, הוא מתרי טעמי, טעם ראשון משום שזו שעה שבני אדם מצויין בבתיהם, וטעם שני משום שבלילה זהו זמן שבו אור הנר יפה לבדיקה, ועל טעם זה הקשה רש"י א"כ אמאי לא יבדוק ביום, ותירץ דילפי' לקמן חיפוש מחיפוש ונר מנר שיש עניין בבדיקה לאור הנר, ובלילה זהו הזמן שאור הנר יפה לבדיקה.
וא"כ נמצא דלטעם השני בגמרא היינו דיש עניין לבדוק דוקא לאור הנר, וביום אין אור הנר יפה לבדיקה ולכן תיקנו שיבדקו בלילה אור לארבעה עשר.
ובאמת היה מקום לבאר דברי הגמרא באופן אחר, דהכל חד טעמא הוא, דתיקנו אור לארבעה עשר משום דזהו זמן שבנ"א מצויין בבתיהם, וכיון שזה לילה תיקנו שיבדוק לאור הנר ע"מ שיוכל לבדוק. אכן ברש"י מבואר לא כך, וכפשנ"ת.
וכדברי רש"י כן מבואר גם בנמוק"י שכתב בזה"ל, מצויין וכו'. והם פנוים, ויזכור להם לבדוק, ואפילו יהיה אדם בטל שמצוי בביתו גם ביום, אינו רשאי לבדוק אלא בלילה, מפני שאור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום. עכ"ל. הרי מפורש בדבריו דהבדיקה לאור הנר בלילה משום שאז מהני טפי אור הנר.
גם ברבינו חננאל הדבר מפורש כנ"ל, ולמה שנינו אור ארבעה עשר בודקין את החמץ. כלומר למה אין בודקין ביום אלא בלילה ואוקימנא בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם מפני שביום טרודין הן בשוק ובערב באין לבתיהן וכן בלילה יפה אור הנר לבדוק בו כי ביום אינו מאיר וכן אמר רב הונא בתלמוד ארץ ישראל כדהוינן ערקין באלין בתותה דסדרא רובא היינו מדליקין כשהיו כהים היינו יודעין שהוא יום וכד הוו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה.
ומכל הלין אנו למדים כי בלילה ובחושך אור הנר יפה לבדיקה וזהו אחד מהטעמים שבודקים לאור הנר דוקא בלילה, משא"כ בבדיקה ביום דאין אור הנר יפה לבדיקה כמו בלילה.
והנה כיום דישנם מנורות בבתים, יש לדון האם צריך לכבות האור בשעת בדיקת חמץ או דילמא אין צריך בכך.
ומצינו לכמה מרבותינו גדולי הפוסקים בדורנו שכתבו דא"צ לכבות את האור, ואפשר לבדוק לאור הנר גם בשעה שאור המנורה דולק. ולכאו' דבריהם תמוהים ביותר, דהא מהסוגיא מבואר להדיא דאור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מאשר ביום, והיינו שביום אפשר למצוא פחות מאשר בלילה לאור הנר, וא"כ אמאי לא חייבו לכבות את האור בשעת בדיקת חמץ ע"מ שהבדיקה תהיה לאור הנר דייקא, וצ"ע.
ופי' רש"י, ואור הנר יפה לבדיקה - בלילה אבל ביום מחשיך, ואם תאמר יבדוק לאור היום, הא ילפינן לקמן מחיפוש שמצותו בנר, עכ"ל.
ואשר מבואר מדברי רש"י בביאור דברי הגמרא, דהטעם שתיקנו בליל י"ד ולא בי"ד בבוקר, הוא מתרי טעמי, טעם ראשון משום שזו שעה שבני אדם מצויין בבתיהם, וטעם שני משום שבלילה זהו זמן שבו אור הנר יפה לבדיקה, ועל טעם זה הקשה רש"י א"כ אמאי לא יבדוק ביום, ותירץ דילפי' לקמן חיפוש מחיפוש ונר מנר שיש עניין בבדיקה לאור הנר, ובלילה זהו הזמן שאור הנר יפה לבדיקה.
וא"כ נמצא דלטעם השני בגמרא היינו דיש עניין לבדוק דוקא לאור הנר, וביום אין אור הנר יפה לבדיקה ולכן תיקנו שיבדקו בלילה אור לארבעה עשר.
ובאמת היה מקום לבאר דברי הגמרא באופן אחר, דהכל חד טעמא הוא, דתיקנו אור לארבעה עשר משום דזהו זמן שבנ"א מצויין בבתיהם, וכיון שזה לילה תיקנו שיבדוק לאור הנר ע"מ שיוכל לבדוק. אכן ברש"י מבואר לא כך, וכפשנ"ת.
וכדברי רש"י כן מבואר גם בנמוק"י שכתב בזה"ל, מצויין וכו'. והם פנוים, ויזכור להם לבדוק, ואפילו יהיה אדם בטל שמצוי בביתו גם ביום, אינו רשאי לבדוק אלא בלילה, מפני שאור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום. עכ"ל. הרי מפורש בדבריו דהבדיקה לאור הנר בלילה משום שאז מהני טפי אור הנר.
גם ברבינו חננאל הדבר מפורש כנ"ל, ולמה שנינו אור ארבעה עשר בודקין את החמץ. כלומר למה אין בודקין ביום אלא בלילה ואוקימנא בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם מפני שביום טרודין הן בשוק ובערב באין לבתיהן וכן בלילה יפה אור הנר לבדוק בו כי ביום אינו מאיר וכן אמר רב הונא בתלמוד ארץ ישראל כדהוינן ערקין באלין בתותה דסדרא רובא היינו מדליקין כשהיו כהים היינו יודעין שהוא יום וכד הוו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה.
ומכל הלין אנו למדים כי בלילה ובחושך אור הנר יפה לבדיקה וזהו אחד מהטעמים שבודקים לאור הנר דוקא בלילה, משא"כ בבדיקה ביום דאין אור הנר יפה לבדיקה כמו בלילה.
והנה כיום דישנם מנורות בבתים, יש לדון האם צריך לכבות האור בשעת בדיקת חמץ או דילמא אין צריך בכך.
ומצינו לכמה מרבותינו גדולי הפוסקים בדורנו שכתבו דא"צ לכבות את האור, ואפשר לבדוק לאור הנר גם בשעה שאור המנורה דולק. ולכאו' דבריהם תמוהים ביותר, דהא מהסוגיא מבואר להדיא דאור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מאשר ביום, והיינו שביום אפשר למצוא פחות מאשר בלילה לאור הנר, וא"כ אמאי לא חייבו לכבות את האור בשעת בדיקת חמץ ע"מ שהבדיקה תהיה לאור הנר דייקא, וצ"ע.