והדליקו נרות בחצרות קדשך

בית יוסף להבה

חבר קבוע
הצטרף
20/10/25
הודעות
276
בדרך כלל המילה חצר משמשת לעזרה, כמו במשכן. וכן הוא בלשון המקרא (קדש המלך את החצר). וכידוע הנרות הודלקו בהיכל.
שמעתי תירוצים על דרך הדרוש, אבל אני מחפש הסבר בריא המתקבל על הדעת ללשון זו.
 
שמעתי שבדרשות חת"ס מבאר ע"פ הרמב"ם [סוף ביאת מקדש] שאם הוציאו את המנורה לחוץ, גם זר יכול להדליק לכתחילה. ומבואר שההדלקה כשרה מחוץ להיכל, ומכיון שההיכל היה מלא גילולים, לכן הוציאו המנורה לחוץ.
 
בפירוש התפילות לר"י ב"ר יקר וכן באבודרהם הוא כותב שזה על דרך הפסוק "בחצרות קדשי" בישעיה, ושם הפירוש "בחצרות" הוא שם כולל לירושלים.

וכן ברד"ק על תהילים קט"ז מפרש בחצרות בית ה' "בבית שהיה בו הארון בירושלים". ומבואר דלשון "חצרות בית ה'" קאי על בית המקדש בהיכל, ולא על החצר בעזרה.
 
בפירוש התפילות לר"י ב"ר יקר וכן באבודרהם הוא כותב שזה על דרך הפסוק "בחצרות קדשי" בישעיה, ושם הפירוש "בחצרות" הוא שם כולל לירושלים.

וכן ברד"ק על תהילים קט"ז מפרש בחצרות בית ה' "בבית שהיה בו הארון בירושלים". ומבואר דלשון "חצרות בית ה'" קאי על בית המקדש בהיכל, ולא על החצר בעזרה.
יישר כח על המקור (אשמח לקבל ציון מדוייק כדי שאוכל לראות), אבל עדיין התירוץ לא מספיק, כי בחצרות קדשי שבישעיה באמת הכוונה דוקא על כלל ירושלים ולא על ההיכל, ששם מדובר על אכילה ושתיה, אולי של מעשר שני.
ברד"ק אני מבין שבית ה' הוא מקום הארון, וחצרות בית ה' הוא כלל ירושלים.
 
שמעתי שבדרשות חת"ס מבאר ע"פ הרמב"ם [סוף ביאת מקדש] שאם הוציאו את המנורה לחוץ, גם זר יכול להדליק לכתחילה. ומבואר שההדלקה כשרה מחוץ להיכל, ומכיון שההיכל היה מלא גילולים, לכן הוציאו המנורה לחוץ.
ראיתי בדברי האחרונים שם שנקטו כדבר פשוט דהיינו דוקא אם מחזיר את המנורה לתוך ההיכל (כמו שכתוב לפני ה' ויקרא כד ד), ואינו מתיישב לפי השמועה בשם החתם סופר.
 
שמעתי שבדרשות חת"ס מבאר ע"פ הרמב"ם [סוף ביאת מקדש] שאם הוציאו את המנורה לחוץ, גם זר יכול להדליק לכתחילה. ומבואר שההדלקה כשרה מחוץ להיכל, ומכיון שההיכל היה מלא גילולים, לכן הוציאו המנורה לחוץ.
כעת ראיתי במאמר של מרן הגרש"י זעפראני שליט"א שדחה יישוב זה, כיוון שאומרים קודם "ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך" ורק אח"כ "והדליקו נרות בחצרות קדשך" והדק"ל.
 
בב"ב (סז.) "מר סבר כחצר המשכן", ופירשב"ם שגם קודש הקודשים ואוהל מועד נקראים חלק מהחצר, כי הם בתוך החצר.
זה כולל את הכל בדרך כלל (כלומר כל הכלול בתוך היקף זה), אבל הביטוי אינו מדוייק, כשם שאין קוראים לעיר על שם מגרש העיר.
 
יישר כח על המקור (אשמח לקבל ציון מדוייק כדי שאוכל לראות), אבל עדיין התירוץ לא מספיק, כי בחצרות קדשי שבישעיה באמת הכוונה דוקא על כלל ירושלים ולא על ההיכל, ששם מדובר על אכילה ושתיה, אולי של מעשר שני.

נקטו בחצרות בגלל לשון הפסוק, והיות וזה שם כולל לכל ירושלים, ממילא זה מתאים גם לבית המקדש.
 
היכל קדשך היה תפוס - כי לפני כן השתמשו במילה "היכל" ולא רצו לחזור עליה.
 
היכל קדשך היה תפוס - כי לפני כן השתמשו במילה "היכל" ולא רצו לחזור עליה.
לא היו חייבים להוסיף מילה, היה אפשר לעצור את החרוז שורה קודם, או להחליף את החרוז דלעיל ולכתוב ואחר באו בניך לחצרות קדשך וכו'
 
רצו לכתוב "והדליקו נרות", והשתמשו ב"חצרות קדשך" כמונח שלא נכתב עד כה, והוא יכול לכלול גם את ההיכל בבית המקדש.
 
"שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו" גם שם הכוונה בפשטות דווקא לעזרה ולא להיכל ?
אלא על דרך הפשט מסתבר שהכל לפי העניין, וכאשר מדברים על אכילת קדשי קדשים או שחיטת קדשים קלים ואומרים חצר, הכוונה לחצר ממש, וכן קדש המלך את החצר וכן רבים, וכשבאים לדבר על שבח כללי לקב"ה כמו בחצרות אלקינו וכמו בחצרות קדשיך הכוונה הפשוטה היא לכלל בית המקדש.
ויש מדרש שראיתי פעם על חירם מלך צור שהביא ארזים [גם להיכל] והיו עושים פירות וכו' ולמדו זאת מבחצרות אלקינו יפריחו...
 
"שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו" גם שם הכוונה בפשטות דווקא לעזרה ולא להיכל ?
אלא על דרך הפשט מסתבר שהכל לפי העניין, וכאשר מדברים על אכילת קדשי קדשים או שחיטת קדשים קלים ואומרים חצר, הכוונה לחצר ממש, וכן קדש המלך את החצר וכן רבים, וכשבאים לדבר על שבח כללי לקב"ה כמו בחצרות אלקינו וכמו בחצרות קדשיך הכוונה הפשוטה היא לכלל בית המקדש.
ויש מדרש שראיתי פעם על חירם מלך צור שהביא ארזים [גם להיכל] והיו עושים פירות וכו' ולמדו זאת מבחצרות אלקינו יפריחו...
הכל טוב ויפה כשמדברים באמת על הכל ככלל, אבל לא כפרט.
היום חיפשתי במחשב, ומצאתי את ראייתך מההיכל, אבל ראיתי שבשם הגרשי"ח ראיה חזקה יותר מדברי רש"י על הפסוק ביחזקאל מד "שערי החצר הפנימית" שזה הולך על קודש הקדשים לפירש"י. אמנם ישנם פירושים אחרים לזה.
 
הכל טוב ויפה כשמדברים באמת על הכל ככלל, אבל לא כפרט.
היום חיפשתי במחשב, ומצאתי את ראייתך מההיכל, אבל ראיתי שבשם הגרשי"ח ראיה חזקה יותר מדברי רש"י על הפסוק ביחזקאל מד "שערי החצר הפנימית" שזה הולך על קודש הקדשים לפירש"י. אמנם ישנם פירושים אחרים לזה.
אכן הדברים צריכים הגדרה. ועולה בדעתי שהמושג "חצרות" בסתם, כיון שהוא לשון רבים לא יכול להתייחס רק לעזרה, אלא מתייחס או לכלל המקומות ששורה בהם שכינה כולל ההיכל [ואולי אפילו בתי כנסת], או לכלל בית המקדש על דירותיו וחלקיו כולל ההיכל, ואילו חצר סתם בלשון יחיד היא דווקא העזרה.
בדקתי בקונקורדנציה שבביתי ולהלן כמה מהתוצאות ל"חצרות" לשון רבים בלשון הכתוב:
1. תהלים צו ח שאו מנחה ובואו לחצרותיו - עיין שם במפרשים או הארון או בית המקדש ככלל, או כל מקום שהוא בית ה' [מלבי"ם].
2. תהלים ק ד "בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהלה".
3. בנחמיה ח טז "ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים". ורב האי גאון שהובא במנהיג הלכות סוכה למד מכאן שמותר לעשות סוכה בבית הכנסת כי עשו בבית המקדש, אך הרוקח (הלכות סוכות ריט) כתב דאיירי בעזרת נשים ובחצרות בירושלים שהיו אוכלים בהם שלמים, וכן מבואר ברי"ץ גיאות שזה היה בירושלים לעולי רגלים.
4. דברי הימים א כח ו "ויאמר לי שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי". [עיין רש"י זבחים כד שדוד קידש רצפת העזרה, אבל עיין במקדש דוד קדשים פרק א סימן ה או ו ששלמה הוצרך לקדש את העזרה שנית מלבד מה שקדש את החצר, וכן הוכיח הגרי"ז הלוי בסוף הספר, א"כ מסתבר טובא שחצרותי קאי אעזרה והיכל, ואולי יש לדחות בדוחק שהולך על עזרת נשים ועזרת ישראל או על חצרות קטנות נוספות שהיו שם].
5. תהלים פד ג "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'".
6. ד"ה א כג כח "כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית ה' על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש ומעשה עבדת בית האלקים" קצת נראה שחצרות היינו כלל המקומות בבית המקדש.
7. ישעיהו סב ט לגבי יין של כרם רבעי " ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי" והיינו בכל ירושלים.
8. תהלים קטז יט "בחצרות בית ה' בתוככי ירושלם הללויה" שם לכאורה הכוונה ג"כ לחצרות של ירושלים.
9. תהלים קלה ב "שעמדים בבית ה' בחצרות בית אלקינו".
מאידך במלכים ב כא ה וכן בדברי הימים ב לג ה ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית ה', שם הכוונה לעזרת כהנים ועזרת ישראל, אבל כתוב להדיא "שתי", משמע הא סתם חצרות היינו שם כללי לבית המקדש ואולי אפילו יותר מזה.
 
ראשי תחתית