ויצא עולים ויורדים בו

[אברימי]

מי שקרא בטעות בקריאת התורה "עֹלִ֖ים וְיֹֽרְדִ֥ים בּוֹ", כלומר "טרחא" ואז "מאריך" ו"סוף פסוק".
וממילא ההבנה היא שהמלאכים רק יורדים בסולם, אך לא עולים.
האם מחזירים אותו? האם יצאו יד"ח?

 

[שאינו יודע לשאול]

מהיכן המקור ששינוי משמעות בטעמים מחזירים ?
אני יודע שלדעת מרן שינוי משמעות בקריאה עצמה מבחינת דקדוק מחזירים, ובשינוי טעמים לא מחזירים, כמבואר כמדומני בבית יוסף בסימן קמב ואולי אפילו בשו"ע.
אבל שינוי בטעמים אשמח ללמוד את המקור לכך. [אגב אם נניח שכן יש לדון איך לקרא את צללו כעופרת במים אדירים - כמו הפירוש שהמצרים אדירים ואז זה טרחא ב"במים", או כמו הפירוש המים אדירים ואז זה מאריך ב"במים"].
לגופו של עניין קשה לומר שינוי משמעות כאשר גם אם הניגון יהיה טרחא מאריך אתנח, הלא אי אפשר לפרש שהם רק עולים, ואז מי יורד?
אלא גם בקריאה שגויה כזאת על כרחינו שהמלאכים הם אלה שיורדים, ובפרט שטרחא אינו "מלך" מבחינת העצירה.

 

[אברימי]

מהיכן המקור ששינוי משמעות בטעמים מחזירים ?

ראה בכה"ח סי' קמ"ב ס"ק ח', אבל גם בלאו הכי הדברים פשוטים, שכל מה שלא מחזירים על שינוי בטעמים הוא כשאין שינוי במשמעות והדבר מסתבר.

 

[אברימי]

לגופו של עניין קשה לומר שינוי משמעות כאשר גם אם הניגון יהיה טרחא מאריך אתנח, הלא אי אפשר לפרש שהם רק עולים, ואז מי יורד?

הפשטות בהבנת הנקרא בצורה המוטעית שהוזכרה לעיל היא שהמלאכים עולים בכנפיה ויורדים בסולם.

 

[אברימי]

ובפרט שטרחא אינו "מלך" מבחינת העצירה.

הרבה שינויי משמעות הם דווקא בסוף פסוק במאריך והטרחא.
וראה מה שהביא הרב מאזוז כמה דוגמאות לכך, כמו "אחי יפת הגדול" ועוד.
והדוגמאות לכך רבים רבים, וכמעט כל מי שקורא בתורה בלי הכנה מדוקדקת קודם לכן טועה בסוף הפסוק בדברים המשנים משמעות.