ויטמינים ללא כשרות, מה הדין?
- יוזם האשכול מרוקאי
- תאריך התחלה
@אור יעקב אמר- כדורים ללא הכשר - אפי' שעשויים ממאכלות אסורות כיון שיבשים ומרים כלענה דמי לג'לטין ויש להקל לחשאב"ס, אם אין לא בנמצא כשר.
(א.ה - מדברי מרן שליט"א משמע שאפי' שיודע בוודאות שיש שקצים ורמשים יש להקל, ובספק וודאי אפשר בשופי).
איני יודע אם יש לויטמינים גדר של "חולה שאין בו סכנה" כי זה בכלל מאכל בריאים , ואין פה שום חולי, כי מי שחולה נוטל כדורים אנטיביוטיים וכד'
(א.ה - מדברי מרן שליט"א משמע שאפי' שיודע בוודאות שיש שקצים ורמשים יש להקל, ובספק וודאי אפשר בשופי).
איני יודע אם יש לויטמינים גדר של "חולה שאין בו סכנה" כי זה בכלל מאכל בריאים , ואין פה שום חולי, כי מי שחולה נוטל כדורים אנטיביוטיים וכד'
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,379
הגר"י עבאדי זצ"ל בשו"ת אור יצחק (ח"א, יו"ד סימן כד) דן בצורך להכשר בויטמינים, והשיב: "הרי הוא כעץ בעלמא, אף אם עירבו בו מדברים האסורים, וכן הדין לגבי ויטמינים וכל מיני תרופות אף שעירבו בהם איסורים, הרי נפסלו מאכילת אדם ומותרים".
ועוד שם: "כל רפואה שאינה טובה לחיך, שטעמה מר, או אין בה טעם, הרי אין בזה שום איסור לקחתה לרפואה, ובכל רפואה שמערבים בה טעם טוב שיקל על האדם לבולעה, גם בזה אני נוטה לומר שעדיין לא יהיה לזה דין אוכל, כי באמת הטעם לא כל כך טוב, ולמה הדבר דומה, לאוכל קנמון ביום הכיפורים (או"ח תקס"ז סעיף ג. ואף ששם כתוב שביו"כ אסור, ובמשנ"ב ס"ק י"ג הוכיח שגם בת"ב אסור, היינו מדין אחשביה, אבל אם אוכלו לרפואה מותר, ועיין יד אברהם על יו"ד סימן קנ"ה סעיף ג' ברמ"א וחזו"א יו"ד סי' ס"ז). ועוד כמדומני שלפני שנתנו בזה את הטעם הטוב, כבר היה פסול מאכילה. וכן הדין לגבי פסח".
וכן כתב בספר שערי הוראה (ענייני שבת עמ' נג):
"לפני כמה שנים שאלתי את מרן אא"ז הגרי"ש אלישיב שליט"א על אודות כדורים משככי כאבים שיש בהם מרכיב איסור, האם מותר לקחת אותם להרגיע כאבים, והשאלה היא שהרי מי שיש לו כאבים בלבד לפעמים אין לו דין חולה כלל, האם מותר לקחת תרופה זו.
וענה רבינו הגדול שליט"א שאם היה בזה איסור מאכלות אסורות היה אסור גם לחולה גמור, כיוון שאין בו סכנה, אבל באמת מכיוון שכדורים אינם ראויים לאכילה, ולאו דוקא מפני שהם מרים כלענה, אלא אפילו אינם מרים אלא טעמם תפל כעפר וכדו', גם כן נחשב נפסל מאכילת כלב, כיון שכלב לא אוכל עפר, וגם שהתרופה אינה כולה חתיכת איסור שנפסל מאכילת כלב (שאז היה אסור מדרבנן) אלא היא תערובת איסור, וקיי"ל שכל איסור שהוא ע"י תערובת והאיסור נפסל מאכילה, אין בזה איסור כלל אם לוקחו לצורך רפואה, שאם היה אוכלו לצורך אכילה יתכן שהיה אסור מצד "אחשביה", אבל כיון שאוכלו לרפואה אין כאן אחשביה, ומותר לכתחילה.
וצורך רפואה אינו דוקא בחולה אלא אפילו מיחוש קל, כבר אין בזה אחשביה ומותר לכתחילה. וכן לצורך ויטמינים, כיון שאינו נוטלו לצורך תוספת מאכל, אלא שהוא מרגיש שהוא צריך חיזוק הגוף או מחמת חולשה אפילו קלה בלבד, כל זה אין בו אחשביה ומותר לכתחילה, וכן הדין בקפסולות אפילו הם הן עשויות מג'לטין מותר לאוכלן, כיוון שאינם ראויים לאכילה ונוטלם לצורך רפואה וכנ"ל.
ולכאורה סברתם חזקה מאוד, כי הנוטל ויטמינים או תרופות אינו מכוון כלל למאכל, ומותר אף לדעת החוששים משום אחשביה.
ואלה הם דברי החזו"א (יו"ד סימן יב אות ז ד"ה יש לעיין): "ונראה לפי זה שאם מוציאים במלאכת הכימי"א אטמים מאיסור ונותנין אותם אח"כ למאכל לתקנו, אם נפסל באמצע מאכילת אדם ואינו ראוי בפ"ע וגם אינו ראוי לתערובת, אף שעומד לגמור מלאכתו ויהא ראוי למתק הקדירה מותר, אבל אם לא נפסל באמצע תלוי במחלוקת הר"י והרא"ש".
וכן כתב בהלכות פסח: "טבלאות רפואה שמעורב בהם קמח... אם הן מעורבין בדברים שאינן ראויין לאכילת אדם - אין בהם משום חמץ כדין נפסל מאכילת אדם, כיון שאי אפשר להפריד הקמח... ומותר לבולען בפסח לרפואה, ואף למה דמשמע מאחרונים ז"ל דלאכול לכתחילה אסור אפילו חמץ שנפסל מאכילת כלב, מ"מ ע"י תערובת שאר דברים מותר דלא שייך כאן אחשביה דדעתו על הסמים".
ועוד שם: "כל רפואה שאינה טובה לחיך, שטעמה מר, או אין בה טעם, הרי אין בזה שום איסור לקחתה לרפואה, ובכל רפואה שמערבים בה טעם טוב שיקל על האדם לבולעה, גם בזה אני נוטה לומר שעדיין לא יהיה לזה דין אוכל, כי באמת הטעם לא כל כך טוב, ולמה הדבר דומה, לאוכל קנמון ביום הכיפורים (או"ח תקס"ז סעיף ג. ואף ששם כתוב שביו"כ אסור, ובמשנ"ב ס"ק י"ג הוכיח שגם בת"ב אסור, היינו מדין אחשביה, אבל אם אוכלו לרפואה מותר, ועיין יד אברהם על יו"ד סימן קנ"ה סעיף ג' ברמ"א וחזו"א יו"ד סי' ס"ז). ועוד כמדומני שלפני שנתנו בזה את הטעם הטוב, כבר היה פסול מאכילה. וכן הדין לגבי פסח".
וכן כתב בספר שערי הוראה (ענייני שבת עמ' נג):
"לפני כמה שנים שאלתי את מרן אא"ז הגרי"ש אלישיב שליט"א על אודות כדורים משככי כאבים שיש בהם מרכיב איסור, האם מותר לקחת אותם להרגיע כאבים, והשאלה היא שהרי מי שיש לו כאבים בלבד לפעמים אין לו דין חולה כלל, האם מותר לקחת תרופה זו.
וענה רבינו הגדול שליט"א שאם היה בזה איסור מאכלות אסורות היה אסור גם לחולה גמור, כיוון שאין בו סכנה, אבל באמת מכיוון שכדורים אינם ראויים לאכילה, ולאו דוקא מפני שהם מרים כלענה, אלא אפילו אינם מרים אלא טעמם תפל כעפר וכדו', גם כן נחשב נפסל מאכילת כלב, כיון שכלב לא אוכל עפר, וגם שהתרופה אינה כולה חתיכת איסור שנפסל מאכילת כלב (שאז היה אסור מדרבנן) אלא היא תערובת איסור, וקיי"ל שכל איסור שהוא ע"י תערובת והאיסור נפסל מאכילה, אין בזה איסור כלל אם לוקחו לצורך רפואה, שאם היה אוכלו לצורך אכילה יתכן שהיה אסור מצד "אחשביה", אבל כיון שאוכלו לרפואה אין כאן אחשביה, ומותר לכתחילה.
וצורך רפואה אינו דוקא בחולה אלא אפילו מיחוש קל, כבר אין בזה אחשביה ומותר לכתחילה. וכן לצורך ויטמינים, כיון שאינו נוטלו לצורך תוספת מאכל, אלא שהוא מרגיש שהוא צריך חיזוק הגוף או מחמת חולשה אפילו קלה בלבד, כל זה אין בו אחשביה ומותר לכתחילה, וכן הדין בקפסולות אפילו הם הן עשויות מג'לטין מותר לאוכלן, כיוון שאינם ראויים לאכילה ונוטלם לצורך רפואה וכנ"ל.
ולכאורה סברתם חזקה מאוד, כי הנוטל ויטמינים או תרופות אינו מכוון כלל למאכל, ומותר אף לדעת החוששים משום אחשביה.
ואלה הם דברי החזו"א (יו"ד סימן יב אות ז ד"ה יש לעיין): "ונראה לפי זה שאם מוציאים במלאכת הכימי"א אטמים מאיסור ונותנין אותם אח"כ למאכל לתקנו, אם נפסל באמצע מאכילת אדם ואינו ראוי בפ"ע וגם אינו ראוי לתערובת, אף שעומד לגמור מלאכתו ויהא ראוי למתק הקדירה מותר, אבל אם לא נפסל באמצע תלוי במחלוקת הר"י והרא"ש".
וכן כתב בהלכות פסח: "טבלאות רפואה שמעורב בהם קמח... אם הן מעורבין בדברים שאינן ראויין לאכילת אדם - אין בהם משום חמץ כדין נפסל מאכילת אדם, כיון שאי אפשר להפריד הקמח... ומותר לבולען בפסח לרפואה, ואף למה דמשמע מאחרונים ז"ל דלאכול לכתחילה אסור אפילו חמץ שנפסל מאכילת כלב, מ"מ ע"י תערובת שאר דברים מותר דלא שייך כאן אחשביה דדעתו על הסמים".
הכוונה כמובן באופן שא"א לברר.
בדרך כלל לא כותבים על האריזה שיש בזה מאכלות אסורות.
גם אם לא כותבים, יש עוד הרבה דרכים לברר.
כותבים. ויתכן שהחוק מחייב לכתוב מה הרכיבים.
גם כשהם באחוזים נמוכים מאוד?
אנסה לברר את החוק.
אולי יש חילוק בין תרופות לשאר מצרכי מזון
אנחנו מדברים על ויטמינים או על רעל הנקרא קוקה קולה?
בנוסף שמעתי שאכן יודעים את הרכיבים של קוקה קולה הסוד הוא המינונים המדויקים.
הנה לשון התקנה לגבי תוספי מזון וויטמינים בה כתוב שחובה לציין את כל הרכיבים.
תוספת שלישית סעיף 14.
תוספת שלישית
(תקנה 7)
הוראות סימון
א. תווית של תוסף תזונה תכלול את כל אלה:
(1) המילים "תוסף תזונה" באותיות שגודלן לא יפחת משני מילימטרים;
(2) שם המתאר בתיאור נכון ולא מטעה את מהותו של תוסף התזונה;
(3) אם תוסף התזונה מכיל ויטמין או מינרל, טבלה בעלת שלושה טורים שבהם יפורטו:
(א) בטור א' – שמו של כל ויטמין או מינרל בתוסף התזונה;
(ב) בטור ב' – אחוז הקצובה היומית המומלצת בכל יחידה, תוך ציון המין וקבוצות הגיל שאליהם מתייחס הסימון;
(ג) בטור ג' - כמות כל ויטמין או מינרל בכל יחידה;
(4) המשקל או נפח תוסף התזונה במכל, בניכוי משקל המכל (להלן – משקל נקי);
(5) משקל כל יחידה ומספר היחידות במכל אם תוסף התזונה בצורת יחידות;
(6) הוראות שימוש;
(7) הוראות איחסון;
(8) המילים "נשים בהריון, נשים מניקות, אנשים הנוטלים תרופות מרשם וילדים – יש להיוועץ ברופא";
(9) אם תוסף התזונה מכיל ויטמין A בכמות העולה על 1600 מיקרוגרם (5000 יחידות בין-לאומיות), המילים "לא מומלץ לנשים בהריון או המתכננות הריון בתקופת 3 החודשים הבאים", באותיות שגודלן שני מילימטרים לפחות;
(9א) אם תוסף התזונה מכיל ויטמין D – קלציפורל בכמות העולה על 20 מיקרוגרם (800 יחידות בין-לאומיות), המילים "יש צורך להיוועץ ברופא", באותיות שגודלן שני מילימטרים לפחות;
(10) המילים "להרחיק מהישג ידם של ילדים";
(11) כל אזהרה או הוראה נוספת שדרש המנהל;
(12) מספר אצווה או תאריך הייצור;
(13) תאריך אחרון לשימוש;
(14) המילה "רכיבים" ואחריה פירוט כל הרכיבים, לרבות חומרי מילוי ושמות בוטניים של צמחים, בסדר יורד בהתאם לתכולתם היחסית במשקל; זולת אם השם המלא של רכיב רשום במקום אחר בתווית, שאז אין חובה לרשום ברשימה את שמו המלא;
(15) אם תוסף התזונה מכיל כוהל, אחוז הכוהל בנפח;
(16) סימון תזונתי בהתאם לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשנ"ג-1993 (להלן – תקנות סימון תזונתי) – אם יש ביחידה 10 קלוריות או יותר; יחידה שיש בה עד 10 קלוריות – סימון הערך הקלורי בלבד;
(17) שם היצרן ומענו;
(18) שם היבואן ומענו, אם תוסף התזונה מיובא.
כן. רק צריך לציין לפי כמות הרכיב בסדר יורד ומתחת ל2% על אף החובה לציין אין צורך לשמור על הסדר.
תשובת ה"בינה"...
בעוד שהיצרן מחויב לרשום את שמות הרכיבים, הוא לא תמיד מציין את המקור שלהם. רכיב מסוים יכול להישמע "כימי" או תמים, אך הוא עשוי להיות מופק מבעלי חיים לא כשרים או מתהליכים שאינם כשרים.
הנה הרכיבים הבעייתיים הנפוצים ביותר שעלולים להיות "טרף" מבלי שזה יהיה ברור מהשם:
בעוד שהיצרן מחויב לרשום את שמות הרכיבים, הוא לא תמיד מציין את המקור שלהם. רכיב מסוים יכול להישמע "כימי" או תמים, אך הוא עשוי להיות מופק מבעלי חיים לא כשרים או מתהליכים שאינם כשרים.
הנה הרכיבים הבעייתיים הנפוצים ביותר שעלולים להיות "טרף" מבלי שזה יהיה ברור מהשם:
1. ג'לטין (Gelatin)
זהו המכשול הנפוץ ביותר. רוב הקפסולות הרכות (סופט-ג'ל) עשויות מג'לטין, שמופק לרוב מעורות ועצמות של חזיר או בקר לא שחוט. גם אם כתוב "Gelatin" בלבד, ללא ציון מקור, רוב הסיכויים שהוא אינו כשר אלא אם צוין אחרת (כמו ג'לטין דגים או ג'לטין צמחי/Cellulose).2. גליצרין (Glycerin / Glycerol)
חומר שמשמש לייצוב ושמירה על לחות. גליצרין יכול להיות צמחי, אך הוא מופק פעמים רבות משומן מן החי (חזיר או בקר). ללא כשרות, אין דרך לדעת מה המקור שלו.3. חומצות שומן (Stearic Acid / Magnesium Stearate)
אלו חומרים שנמצאים כמעט בכל כדור כדי למנוע הידבקות במכונות הייצור. הם יכולים להיות מופקים משמנים צמחיים, אך גם משומן גוף של בעלי חיים.4. חומרי טעם וריח (Flavors)
בוויטמינים למציצה או בסירופים, רשימת הרכיבים תכלול פשוט "Natural Flavors". השם הזה יכול להסתיר בתוכו עשרות חומרים שונים, שחלקם עשויים להיות מופקים מבעלי חיים או משרצים.5. רכיבים מן החי "מוחבאים"
- כוסברה/כרמין (Carmine): צבע מאכל אדום שמופק מחרקים טחונים.
- לנונין (Lanolin): מקור נפוץ מאוד לוויטמין D3, המופק מצמר כבשים (זה נחשב כשר לרוב הדעות, אך יש כאלו שמחמירים
