אי דחינן החשש מחמת בעל החשש

[מלחמת הפשט]

יש לעיין למעשה בכה"ג שיש צד להחמיר ולדוג' מה שדנו הפוסקים לדון שיש לחוש שאי מחזיק שספה"ע דאוריתא ואומר מצוות עשה עובר על תוסיף לשיטת הרמב"ם ממרים פ"ב ה"ט שכאשר מעמיד שמצווה דרבנן הוי דאוריתא עובר בבל תוסיף(וע"ע באדרת אליהו בואתחנן) אך אני יאמר לו שלשיטת הרמב"ם הרי הוי מצווה דאוריתא אף בזמן הזה ושייך נידון זה בהרבה מקומות אשמח לשמוע.

 

[עת שערי רצון]

קודם כל, לפי הרמב''ם עצמו, שייך בודאי לומר ''מצוות עשה'' על מצוה דרבנן, שהרי סמכות החכמים היא מכח מצות עשה של 'על פי הדבר אשר יורוך וכו' תעשה' ו'לא תסור'. לפי הרמב''ן (עי' השגת הרמב''ן שורש א' בספר המצוות) אולי זה יותר בעייתי
ועדיין לא בטוח שיש בעיה, כי מצוה דרבנן היא 'מצוה', ויש מצות 'עשה' דרבנן (לעשות) ומצות לא תעשה דרבנן.

 

[מלחמת הפשט]

לא התכוונתי שאומר ממש עשה דאוריתא

 

[מבקש השם]

יש לעיין למעשה בכה"ג שיש צד להחמיר ולדוג' מה שדנו הפוסקים לדון שיש לחוש שאי מחזיק שספה"ע דאוריתא ואומר מצוות עשה עובר על תוסיף לשיטת הרמב"ם ממרים פ"ב ה"ט שכאשר מעמיד שמצווה דרבנן הוי דאוריתא עובר בבל תוסיף(וע"ע באדרת אליהו בואתחנן) אך אני יאמר לו שלשיטת הרמב"ם הרי הוי מצווה דאוריתא אף בזמן הזה ושייך נידון זה בהרבה מקומות אשמח לשמ

לכאו' פשוט שאין משמעות למה שבעל החשש בעצמו סובר אחרת
אם אינו מהלך של לשיטתו.

כלומר, איני חושש לרמב"ם, אלא לסברתו,
ומה שהוא סובר סברא אחרת במקו"א אינו מועיל להמלט מחשש הסברא האחרת
וכתרי גברי דיינינן לב' הסברות.

 

[עת שערי רצון]

לא התכוונתי שאומר ממש עשה דאוריתא

ואז ?
אמרתי שקודם כל לדעתי אין בעיה של בל תוסיף, לומר מצות עשה. אם אומר להדיא 'מן התורה', אולי. גם לא בטוח.

 

[עת שערי רצון]

ומה יהיה בכה"ג שהרמב"ם יאמר שלא הבנת אותי טוב גם אז תחשוש אם לא נגיד שבכך התבטלה אף סברתו ולכאורה בבי"ד זה גם כך ולכאורה אם כדבריך אמאי אזלינן בתר רוב דיעות בבי"ד לכאורה יש משמעות לעצם הגברא אך ודאי שיש ממש בדבריך

לא הבנתי, סליחה

 

[מלחמת הפשט]

לכאו' פשוט שאין משמעות למה שבעל החשש בעצמו סובר אחרת
אם אינו מהלך של לשיטתו.

כלומר, איני חושש לרמב"ם, אלא לסברתו,
ומה שהוא סובר סברא אחרת במקו"א אינו מועיל להמלט מחשש הסברא האחרת
וכתרי גברי דיינינן לב' הסברות.

ומה יהיה בכה"ג שהרמב"ם יאמר שלא הבנת אותי טוב גם אז תחשוש אם לא נגיד שבכך התבטלה אף סברתו ולכאורה בבי"ד זה גם כך ולכאורה אם כדבריך אמאי אזלינן בתר רוב דיעות בבי"ד לכאורה יש משמעות לעצם הגברא אך ודאי שיש ממש בדבריך

 

[מבקש השם]

ומה יהיה בכה"ג שהרמב"ם יאמר שלא הבנת אותי טוב גם אז תחשוש אם לא נגיד שבכך התבטלה אף סברתו ולכאורה בבי"ד זה גם כך ולכאורה אם כדבריך אמאי אזלינן בתר רוב דיעות בבי"ד לכאורה יש משמעות לעצם הגברא אך ודאי שיש ממש בדבריך

הרישא של דבריך לא מובן לי (נשמח לפיסוק, יועיל ככלל)
לבי"ד אינו דומה כלל, שם בודאי שהגברא קובע
מדין אחרי רבים להטות
אבל שיטות פוסקים אינן תלויות בגברא אלא במה שהתקבלה סברא זו
וגם כשהתקבלו הוראות הרמב"ם היינו דבריו וסברותיו
ולא כדיין בב"ד

 

[מלחמת הפשט]

מה הכח של הרמב"ם שאני יהיה מוכרח לקבל דבריו האם לא מכח לא תסור שהרי לא מקבל דברי הרמב"ן שלשיטתו צריך לומר שהוי סברא ג=כמו שביאר בקונטס דברי סופרים

 

[מבקש השם]

מה הכח של הרמב"ם שאני יהיה מוכרח לקבל דבריו האם לא מכח לא תסור שהרי לא מקבל דברי הרמב"ן שלשיטתו צריך לומר שהוי סברא ג=כמו שביאר בקונטס דברי סופרים

דבריך בחידות
ונלאיתי מהתבונן

 

[מלחמת הפשט]

התוכנתי לומר שלשיטת הרמב"ם שורש א' אנו צריכים להקשיב לדברי חז"ל מכח לא תסור והיינו כח סנהדרין ור ק אמרתי שנראה שזהו אותו ענין וכמו שכתוב בר"ן בדרשות בדרוש היא' שאיכא לא תסור בגדולי ישראל

 

[מבקש השם]

התוכנתי לומר שלשיטת הרמב"ם שורש א' אנו צריכים להקשיב לדברי חז"ל מכח לא תסור והיינו כח סנהדרין ור ק אמרתי שנראה שזהו אותו ענין וכמו שכתוב בר"ן בדרשות בדרוש היא' שאיכא לא תסור בגדולי ישראל

אכן החיוב להקשיב הוא מלא תסור וכעין סנהדרין
אבל אופן ההכרעה בין החכמים אינו כבסנהדרין
שם הגברא קובע, כאן השיטה

 

[מלחמת הפשט]

מסכים ונפלאים דבריך!