הביא הרב בחזון עובדיה (שבת ח"ד עמ' שעא)
את דעת הגרש"ז אוריבך שנראה לו באופן ברור שעד ארבעים וחמש מעלות אין לחוש ליד סולדת בו אפי' באיסורי תורה.
אולם חלק עליו בספר תולדות זאב וסובר כי בחום ארבעים מעלות כבר א"א לרחוץ קטן. וכ"כ באור לציון.
וסיים בשם האור לציון "ומ"מ אין זה בתורת ודאי אלא א"כ יותר על כן". ע"ש.
1. מהדברים נראה כי רק לחומרא [שאסור להעמיד סמוך לאש] נוקטים את 'השיעור הקטן', נכון?
2. האם יש מקום בו דיבר על 'השיעור הגדול' לקולא, כלומר מאיזה שיעור חום גם לח נחשב מבושל?
את דעת הגרש"ז אוריבך שנראה לו באופן ברור שעד ארבעים וחמש מעלות אין לחוש ליד סולדת בו אפי' באיסורי תורה.
אולם חלק עליו בספר תולדות זאב וסובר כי בחום ארבעים מעלות כבר א"א לרחוץ קטן. וכ"כ באור לציון.
וסיים בשם האור לציון "ומ"מ אין זה בתורת ודאי אלא א"כ יותר על כן". ע"ש.
1. מהדברים נראה כי רק לחומרא [שאסור להעמיד סמוך לאש] נוקטים את 'השיעור הקטן', נכון?
2. האם יש מקום בו דיבר על 'השיעור הגדול' לקולא, כלומר מאיזה שיעור חום גם לח נחשב מבושל?