איך התקבלו הוראות מרן הבית יוסף בכל התפוצות, מבחינה מציאותית?

[חיי עולם]

וכי היה מישהו שהלך והחתים הרבנים בכל המזרח והמערב?

 

[מתוק מדבש]

זה היה רצון השי"ת,
וידוע הסיפור על מהר"י בן לב, והדברים נוראים.
ובדור האחרון אף א' לא החתים רבנים לקבל פסקי המ"ב והחזו"א
וכל העולם רועד מהם,
ונתקבלו הוראותיהם בצורה מאוד דומה למרן,
דהיינו שלא מכריעים נגדם רק בראיות מראשונים וכו'
ודבריהם עיקר להלכה בכל מקום

 

[חיי עולם]

זה היה רצון השי"ת,

אבל עדיין לא ביארת איך זה קרה מבחינה מציאותית בכל ארצות המזרח והמערב.

 

[מתוק מדבש]

ואיך קרה שספרי הח"ח התקבלו בא"י ללא עוררין?

 

[רק תורה]

זה תהליך שכמובן לא קרה ברגע אחד בכל מקום ומבלי מחלוקות ותהיות לאורך כל הדורות. נראה שאחד הגורמים המשמעותיים לקבלת פסקי מרן במקומות שהיו גדולי תורה הוא הכפיפות שלו לשלושת עמודי ההוראה שכל בית ישראל נשען עליהם. ואולי גם משום שהוא תלמידם של הראשונים ובד"כ הכל צריכים למארי דחיטיא הכפופים לגדולי תורה המקובלים על כולם.

הרי מקדם הספרדים ברובם נהגו כרא"ש וחלקם כרמב"ם (והקטלונים כרשב"א ועוד) וארצות המזרח והמערב כרמב"ם. לאחר התפזרות הספרדים והימצאותם של חכמים ממוצאים ומנהגים שונים הובא הצורך לארגן את הקהילות לפי תורה אחת ומשפט אחד ואין מתאים יותר מלקבל את פסקי מרן הקדוש, בו ימצאו כולם תורה אחת ומשפט אחד, המביא לידי ביטוי את כלל השיטות שרווחו בקרב החכמים.

אגב, הכלל של פסיקה כתרי מגו תלת רווח במרוקו בשנת ש"ה, עוד לפני הופעת ספרי מרן (שו"ת משפט וצדקה ביעקב ב, מ), ואפשר שהוא רווח בקרב ספרדים במקומות אחרים לפני הופעת ספרי מרן כצורך אלחד מנהגים. אם כי תחילה היו שכתבו על קבלת הוראות הרמב"ם (הרדב"ז ועוד רבים) והיו שכתבו שהלכה כרא"ש (מהרש"ך ועוד) ואפילו נגד הרי"ף והרמב"ם (מהר"ם דאנון מכחמי פאס, מובא בחיד"א), וכנראה עם השנים הורגש יותר הצורך ללכת בדרך המאחדת של מרן.

ואכן כך מסביר את קבלת פסקי מרן במרוקו בשו"ת אבני שיש (א פ"א): ומה"ט קיבלו דורות האחרונים פסק מר"ן אפילו כנגד אלף פוסקים, משום דאזיל בשיטת קדמוננו לפסוק כתרי מגו תלת.

 

[MMH]

האם מבחינה היסטורית היה לפניו מישהו שכתב ספר בסגנונו?
פסקי הלכות בלבד, מחולקים לארבע נושאים ראשיים,
מקיפים את כל הנצרך לימינו.
ויש ספר אחר (בית יוסף) שבו כתוב המקורות לאותם הלכות.

 

[רק תורה]

האם מבחינה היסטורית היה לפניו מישהו שכתב ספר בסגנונו?
פסקי הלכות בלבד, מחולקים לארבע נושאים ראשיים,
מקיפים את כל הנצרך לימינו.
ויש ספר אחר (בית יוסף) שבו כתוב המקורות לאותם הלכות.

מצד שני יש ספרים "מונומנטליים" אחרים שהכל לומדים בהם ולא מקבלים את כל פסקיהם אפילו נגד אלף פוסקים...
למשל נו"כ על הש"ע שבפרט בקהילות ספרד שעל הרוב שיטתם שונה משיטתם אין מנהג כמותם בדווקא והנושא פתוח יותר למחלוקת בהלכה ע"פ קושיות וסברות שונות וכו'.

 

[עשרה זהב]

את אותה שאלה אפשר לשאול על הספר בן איש חי.
כבר כ-10 שנים לאחר שהופיע בעולם (ואולי כבר קודם לכן) הוא כבר מופיע בספרי רבני ג'רבא בכבוד גדול.

וכנראה דמשמיא קזכו לן, ויש ס"ד מיוחדת לספרים מסויימים. וכמדומה שזה כתוב איפה שהוא.

 

[קרן שן ורגל]

ואיך קרה שספרי הח"ח התקבלו בא"י ללא עוררין?

זה תהליך שנדחף בכח ע"י החזון איש והרב שך, וראשי הישיבות,
בעיקרון באירופה ערב המלחמה, הספר ערוך השולחן היה נפוץ יותר

 

[מתוק מדבש]

זה תהליך שנדחף בכח ע"י החזון איש והרב שך, וראשי הישיבות,
בעיקרון באירופה ערב המלחמה, הספר ערוך השולחן היה נפוץ יותר

איני מסכים עם ניסוח בלתי מכובד זה.
א. בכח??? פוק חזי כמה אנשים בדורינן מנסים להשליט "בכח", ורק גורמים נזק, וכלום לא הועילו.
ב. כיום יש כעשרים וחמש מהודורת מ"ב עם הערות שונות ומגוונות. אור המזרח, מאורות, ביצחק יקרא, דרשו, אבן ישראל, ועוד ועוד ועוד.
זה גם קשור לההשלטה בכח? באמת.
ג. מרן הגרא"מ שך "התנגד" שידפיסו הערות החזו"א על המ"ב. והבן מאוד.
ד. כל הלומד מ"ב בקביעות ובהתמדה יודע שזה חיבור עמוק עמוק מחושבן ביותר לכל אורך החיבור בצורה שהיא כמעט בלתי אנושית.
ה. עיקר העיקרים. מרן הגרע"י הכריע שבישיבתו חזו"ע ילמדו בקביעות מ"ב חצי שעה. לא בא"ח ולא כה"ח.
מה תאמר? בכח?

 

[כאייל תערוג]

איני מסכים עם ניסוח בלתי מכובד זה.
א. בכח??? פוק חזי כמה אנשים בדורינן מנסים להשליט "בכח", ורק גורמים נזק, וכלום לא הועילו.
ב. כיום יש כעשרים וחמש מהודורת מ"ב עם הערות שונות ומגוונות. אור המזרח, מאורות, ביצחק יקרא, דרשו, אבן ישראל, ועוד ועוד ועוד.
זה גם קשור לההשלטה בכח? באמת.
ג. מרן הגרא"מ שך "התנגד" שידפיסו הערות החזו"א על המ"ב. והבן מאוד.
ד. כל הלומד מ"ב בקביעות ובהתמדה יודע שזה חיבור עמוק עמוק מחושבן ביותר לכל אורך החיבור בצורה שהיא כמעט בלתי אנושית.
ה. עיקר העיקרים. מרן הגרע"י הכריע שבישיבתו חזו"ע ילמדו בקביעות מ"ב חצי שעה. לא בא"ח ולא כה"ח.
מה תאמר? בכח?

א. משמע מדבריך שאין אף אדם שהצליח לעשות דברים בכח, פוק חזי דלא כן המציאות.
ב. אחר שכבר נכנס וודאי שידפיסו עוד, ואין בזה שום פירכא על הנאמר לעיל.
ג. מה הקשר?
ד. מה הקשר?
ה. בכח אין הכוונה באלימות ח"ו, אלא שדחפו את כולם ללמוד רק בזה, ויכול להיות שגם את מרן הגרע"י דחפו ושכנעו לעשות כך.

 

[אנו עמלים]

א. משמע מדבריך שאין אף אדם שהצליח לעשות דברים בכח, פוק חזי דלא כן המציאות.

העם הוא עממי ואפשר לקנותו בקש, לא כן גדולי התורה המבינים בעם, ויודעי ספר, שניסיון ההיסטוריה הוכיח שקיבלו הוראות רק מי שידעו כוחו וחילו בתורה ובסברא ישרה. והם אלו שקבלו הוראות מאורי האומה הנ"ל ואחריהם הלכו כל בית ישראל. בשונה מספרים אחרים שאולי התקבלו אצל שכבות מסויימות בעם אבל לא אצל גדולי התורה, וקודמיהם נשתכחו ואלו שבהווה ייבחנו על ידי עיניהם הפקוחות של גדולי התורה.
אגב, מרן החזו"א השתמש בסברא זו לגבי כת"י של קדמונים שנמצאו, שכיוון שלא נתקבלו על ידי הגדולים שאחריהם אף שלא הי' להם כלל את כתה"י הנ"ל (וידוע שכוונתו שלא היו בידי הגר"א) אין לנו לסמוך על דבריהם כפי שאנו סומכים על קדמונים אחרים.

 

[כאייל תערוג]

העם הוא עממי ואפשר לקנותו בקש, לא כן גדולי התורה המבינים בעם, ויודעי ספר, שניסיון ההיסטוריה הוכיח שקיבלו הוראות רק מי שידעו כוחו וחילו בתורה ובסברא ישרה. והם אלו שקבלו הוראות מאורי האומה הנ"ל ואחריהם הלכו כל בית ישראל. בשונה מספרים אחרים שאולי התקבלו אצל שכבות מסויימות בעם אבל לא אצל גדולי התורה, וקודמיהם נשתכחו ואלו שבהווה ייבחנו על ידי עיניהם הפקוחות של גדולי התורה.
אגב, מרן החזו"א השתמש בסברא זו לגבי כת"י של קדמונים שנמצאו, שכיוון שלא נתקבלו על ידי הגדולים שאחריהם אף שלא הי' להם כלל את כתה"י הנ"ל (וידוע שכוונתו שלא היו בידי הגר"א) אין לנו לסמוך על דבריהם כפי שאנו סומכים על קדמונים אחרים.

מה זה קשור למה שכתבתי?

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

וכי היה מישהו שהלך והחתים הרבנים בכל המזרח והמערב?

בדור של 'החתמות' 'הכתרות' ופיברוקים, אכן קשה להעלות על הדעת מציאות שפויה בה גדול בישראל מתקבל בישראל רק בגלל ספריו, שמעו הטוב באמת, ויגיד עליו רעו של החכמים האמיתיים.
לא שיווקו אותו כ'פוסק הדור', ולא כ'מנהיג עולם הישיבות', והוא לא התפלל עבור קופת העיר. רק תורתו, חסידותו וענותנותו הקנו לו את המעמד הזה.
לא יאומן כי יסופר, אבל אכן היו ימים כאלו.

 

[אנו עמלים]

מה זה קשור למה שכתבתי?

מה לא ברור? עניתי לך שאכן אי אפשר לעשות דברים כגון אלו בכח וכך היה בכל ההיסטוריה, כי בסוף הכל תלוי בגדולים שעליהם אי אפשר לשלוט בכח. וגם אם לפעמים נדמה שמאן דהו מצליח לשלוט בכח - זה רק בעם ולא בגדולים, ואם אין לו באמת מה למכור - סופו יהיה כקודמיו בפח ההיסטוריה.

 

[כאייל תערוג]

מה לא ברור? עניתי לך שאכן אי אפשר לעשות דברים כגון אלו בכח וכך היה בכל ההיסטוריה, כי בסוף הכל תלוי בגדולים שעליהם אי אפשר לשלוט בכח. וגם אם לפעמים נדמה שמאן דהו מצליח לשלוט בכח - זה רק בעם ולא בגדולים, ואם אין לו באמת מה למכור - סופו יהיה כקודמיו בפח ההיסטוריה.

אני מסכים מאה אחוז עם מה שכתבת, אבל זו טענה חדשה שאומרת שעל הגדולים אי אפשר לשלוט בכוח, אני עניתי למישהו שכתב שאי אפשר לעשות בכלל דברים בכוח.

 

[אנו עמלים]

אני מסכים מאה אחוז עם מה שכתבת, אבל זו טענה חדשה שאומרת שעל הגדולים אי אפשר לשלוט בכוח, אני עניתי למישהו שכתב שאי אפשר לעשות בכלל דברים בכוח.

אבל דיברת על שליטה בהלכה, וע"ז כתבתי שגם אם לטווח קצר דברים יכולים להשלט בכח, בטווח הארוך (או אפילו הקצת פחות קצר) גדולי התורה האמיתיים הם אלו שקובעים מה לקרב ומה להרחיק.

 

[חכם בן שושן]

אני מרגיש שהדיון פה התפזר מאוד, אז ברשות כולם שתי נקודות:
1. קבלת המשנ"ב והחזו"א, כמו קבלת כמעט כל חיבור מזמן הגמרא ואילך היא נושא סבוך, ברור שיש בזה המון המון גורמים, הערכה רבנית, מיעוט 'פרובוקציות', צורך ציבורי, חדשנות ושמרנות כאחד וכו' וכו', יש אומרים שלכוח יש רלונטיות, לא הייתי מבטל את זה, פוק חזי מה קורה עם משנ"ב דרשו שעם כל הביקורת הקטלנית מצליח בטירוף אודות למסע יח"צ בשווי של מאות מליוני שקלים. יחד עם זה יש מושג של גברא דמאריה סייעה, וזה תהליך מאוד מורכב שאי אפשר למצות אותו וברור יותר מכל שהעניין הראשי זה סייעתא דשמיא. לדעתי אפשר לפתוח אשכול נפרד על כל ספר שהצליח ולחקור בשאלה הזו.

2. קבלת הב"י - האמת שזה נושא שאני מתפלא עליו המון זמן, זה נכון שזה היה הספר הראשון שבנה את עצמו כחיבור שמקיף את כל התורה כולה והיה מחוייב לדעות רבות יותר מדעת המחבר בלבד. וזה גם נכון שזה מפעל חיים לכל דבר ועניין, ומי שמכיר יודע שזה היתה מטרת מרן גם בחיבור הכס"מ וגם בחיבור הב"י, השו"ע זו הצלחה שהוא עבד עליה כל חייו למרות שהוא נתחבר במהירות עצומה.
אבל עדיין קשה להבין את זה - השו"ע לא מצטיין בפלפולים מעוררי השתאות כמו הש"ך למשל, הוא גם לא היה רבן של כל בני הגולה, פשוט כי הוא גר בעיר נידחת עם בערך אלפיים משפחות, איך שלא הופכים את זה זה פשוט נס היסטורי.
ההסבר המעניין ביותר ששמעתי הוא שדווקא חיבורו של הרמ"א נתן לשו"ע תוקף עולמי של חיבור שכולם צריכים להתייחס אליו, ואכן הרמ"א (גם אם לא חושבים כך) הוא למעשה הנושא כלים הראשון של השו"ע. אבל ברור שזה לא הסבר ממצה, השו"ע תפס בממדים הרבה יותר גדולים ובשלבים יותר מוקדמים.
אז בקיצור - צריך עיון.

 

[אבא שלום]

וכי היה מישהו שהלך והחתים הרבנים בכל המזרח והמערב?

אני חושב שהב"י שלח את ספרו לחכמי ישראל

 

[הנר המערבי]

אני חושב שהב"י שלח את ספרו לחכמי ישראל

יש מקור לזה? או סברא דנפשיה?

 

[אבא שלום]

יש מקור לזה? או סברא דנפשיה?

כך זכור לי לא דוע כעת מנין

 

[בן ישי]

לא מדובר במשהו שקרה ברגע, אלא בתהליך ארוך שנים וחברו לו כמה גורמים (וכמובן ס"ד מרובה).
אבל כמובן שהסיבה העיקרית לזה היא באמת המנומנטליות של הספר. עד לדורו של מרן לא נכתב שום ספר מקיף כזה ברמה כזאת הכולל את כל ארחות החיים, בדרך קצרה (שו"ע) וארוכה (ב"י).
הרוצה להבין באמת את המעמד של מרן בדורו ובדור שאחריו, ואופן התפשטות הוראותיו, יעיין בספר יוסף בחירי של פרופ' מאיר בניהו, שם הרחיב היריעה מכל כיוון.