אבל עדיין לא ביארת איך זה קרה מבחינה מציאותית בכל ארצות המזרח והמערב.זה היה רצון השי"ת,
מצד שני יש ספרים "מונומנטליים" אחרים שהכל לומדים בהם ולא מקבלים את כל פסקיהם אפילו נגד אלף פוסקים...האם מבחינה היסטורית היה לפניו מישהו שכתב ספר בסגנונו?
פסקי הלכות בלבד, מחולקים לארבע נושאים ראשיים,
מקיפים את כל הנצרך לימינו.
ויש ספר אחר (בית יוסף) שבו כתוב המקורות לאותם הלכות.
זה תהליך שנדחף בכח ע"י החזון איש והרב שך, וראשי הישיבות,ואיך קרה שספרי הח"ח התקבלו בא"י ללא עוררין?
איני מסכים עם ניסוח בלתי מכובד זה.זה תהליך שנדחף בכח ע"י החזון איש והרב שך, וראשי הישיבות,
בעיקרון באירופה ערב המלחמה, הספר ערוך השולחן היה נפוץ יותר
א. משמע מדבריך שאין אף אדם שהצליח לעשות דברים בכח, פוק חזי דלא כן המציאות.איני מסכים עם ניסוח בלתי מכובד זה.
א. בכח??? פוק חזי כמה אנשים בדורינן מנסים להשליט "בכח", ורק גורמים נזק, וכלום לא הועילו.
ב. כיום יש כעשרים וחמש מהודורת מ"ב עם הערות שונות ומגוונות. אור המזרח, מאורות, ביצחק יקרא, דרשו, אבן ישראל, ועוד ועוד ועוד.
זה גם קשור לההשלטה בכח? באמת.
ג. מרן הגרא"מ שך "התנגד" שידפיסו הערות החזו"א על המ"ב. והבן מאוד.
ד. כל הלומד מ"ב בקביעות ובהתמדה יודע שזה חיבור עמוק עמוק מחושבן ביותר לכל אורך החיבור בצורה שהיא כמעט בלתי אנושית.
ה. עיקר העיקרים. מרן הגרע"י הכריע שבישיבתו חזו"ע ילמדו בקביעות מ"ב חצי שעה. לא בא"ח ולא כה"ח.
מה תאמר? בכח?
העם הוא עממי ואפשר לקנותו בקש, לא כן גדולי התורה המבינים בעם, ויודעי ספר, שניסיון ההיסטוריה הוכיח שקיבלו הוראות רק מי שידעו כוחו וחילו בתורה ובסברא ישרה. והם אלו שקבלו הוראות מאורי האומה הנ"ל ואחריהם הלכו כל בית ישראל. בשונה מספרים אחרים שאולי התקבלו אצל שכבות מסויימות בעם אבל לא אצל גדולי התורה, וקודמיהם נשתכחו ואלו שבהווה ייבחנו על ידי עיניהם הפקוחות של גדולי התורה.א. משמע מדבריך שאין אף אדם שהצליח לעשות דברים בכח, פוק חזי דלא כן המציאות.
מה זה קשור למה שכתבתי?העם הוא עממי ואפשר לקנותו בקש, לא כן גדולי התורה המבינים בעם, ויודעי ספר, שניסיון ההיסטוריה הוכיח שקיבלו הוראות רק מי שידעו כוחו וחילו בתורה ובסברא ישרה. והם אלו שקבלו הוראות מאורי האומה הנ"ל ואחריהם הלכו כל בית ישראל. בשונה מספרים אחרים שאולי התקבלו אצל שכבות מסויימות בעם אבל לא אצל גדולי התורה, וקודמיהם נשתכחו ואלו שבהווה ייבחנו על ידי עיניהם הפקוחות של גדולי התורה.
אגב, מרן החזו"א השתמש בסברא זו לגבי כת"י של קדמונים שנמצאו, שכיוון שלא נתקבלו על ידי הגדולים שאחריהם אף שלא הי' להם כלל את כתה"י הנ"ל (וידוע שכוונתו שלא היו בידי הגר"א) אין לנו לסמוך על דבריהם כפי שאנו סומכים על קדמונים אחרים.
בדור של 'החתמות' 'הכתרות' ופיברוקים, אכן קשה להעלות על הדעת מציאות שפויה בה גדול בישראל מתקבל בישראל רק בגלל ספריו, שמעו הטוב באמת, ויגיד עליו רעו של החכמים האמיתיים.וכי היה מישהו שהלך והחתים הרבנים בכל המזרח והמערב?
מה לא ברור? עניתי לך שאכן אי אפשר לעשות דברים כגון אלו בכח וכך היה בכל ההיסטוריה, כי בסוף הכל תלוי בגדולים שעליהם אי אפשר לשלוט בכח. וגם אם לפעמים נדמה שמאן דהו מצליח לשלוט בכח - זה רק בעם ולא בגדולים, ואם אין לו באמת מה למכור - סופו יהיה כקודמיו בפח ההיסטוריה.מה זה קשור למה שכתבתי?
אני מסכים מאה אחוז עם מה שכתבת, אבל זו טענה חדשה שאומרת שעל הגדולים אי אפשר לשלוט בכוח, אני עניתי למישהו שכתב שאי אפשר לעשות בכלל דברים בכוח.מה לא ברור? עניתי לך שאכן אי אפשר לעשות דברים כגון אלו בכח וכך היה בכל ההיסטוריה, כי בסוף הכל תלוי בגדולים שעליהם אי אפשר לשלוט בכח. וגם אם לפעמים נדמה שמאן דהו מצליח לשלוט בכח - זה רק בעם ולא בגדולים, ואם אין לו באמת מה למכור - סופו יהיה כקודמיו בפח ההיסטוריה.
אבל דיברת על שליטה בהלכה, וע"ז כתבתי שגם אם לטווח קצר דברים יכולים להשלט בכח, בטווח הארוך (או אפילו הקצת פחות קצר) גדולי התורה האמיתיים הם אלו שקובעים מה לקרב ומה להרחיק.אני מסכים מאה אחוז עם מה שכתבת, אבל זו טענה חדשה שאומרת שעל הגדולים אי אפשר לשלוט בכוח, אני עניתי למישהו שכתב שאי אפשר לעשות בכלל דברים בכוח.
אני חושב שהב"י שלח את ספרו לחכמי ישראלוכי היה מישהו שהלך והחתים הרבנים בכל המזרח והמערב?
יש מקור לזה? או סברא דנפשיה?אני חושב שהב"י שלח את ספרו לחכמי ישראל
כך זכור לי לא דוע כעת מניןיש מקור לזה? או סברא דנפשיה?