איך מחברים את הילדים לקהילה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

ראש פינה

מנהל
חבר צוות
הצטרף
25/8/24
הודעות
81
נושא חשוב ונוגע לכל קהילה:
איך מחברים ילדים לקהילת אברכים ובני תורה?
  • מה מקומם בקהילה?
  • האם אכן חשוב לחבר אותם?
  • איזה רעיונות ודרכים יש לכך?
  • איך מונעים מצב שזה לא בא על חשבון כלל בני הקהילה?
מסתבר שיהא לתועלת גדולה מאוד מי שיוכל להקדיש כמה דקות ולהעלות רעיונות נוספים למען ילדי הקהילה.
 
יש לתת את הדעת על ענין התמורה שהילדים מקבלים, על כל אפצ'י שהם עושים בבית הכנסת, ואני לא מתכוון על הפן הבריאותי ופרנסתם של רופאי השיניים.
כל אחד ישחזר את שנות ילדותו, ויזכר שהמקסימום שהיה בזמנינו, זה לקבל ופל מצופה באבות ובנים, וזהו.
ואילו היום, כל רבע שעה ממוצעת הילד נעטף בממתק כל-שהוא; שיר השירים לפני מנחה, שיעור וכדו' בין קבל"ש לערבית, עוד משהו קטן בסוף תפילת ערבית, ממתק ב'ימלוך', עוד ממתק בונוס בסיום תפילת מוסף, תהילים בצהריים [כפול 4], כמובן אבות ובנים, ומשהו מתוק בסוף ערבית במוצ"ש, "כדי שישאר טעם טוב לשבת הבאה..." וכל זאת רק בנוגע למידי דמיכל... לא כללנו את ההגרלות על הקורקינטים החשמליים, רחפני נפץ תוצרת איראן, ושאר פרסים.
ברור שהנושא הוא כבר אל-חזור, בוודאי בזמנינו שהילדים הם קלף מיקוח של ממש בידי הגבאים, ע"מ לשווק את בית המדרש שלהם, וכפי שהורחב כאן כמה פעמים בפורום זה.

לענ"ד אין מנוס מלשחזר את המנהגים שלנו, שנזנחו ביודעין או שלא ביודעין עקב טיפשות מחשבתית גרידא. וכפרפראזה לחוק שעבר לאחרונה בכנסת: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". ודו"ק היטב כי הוא דבר כואב עד דמע.
ניתן לראות לדוגמא בבתי הכנסיות בפריפריה, איך הילדים מוצאים את עצמם כחלק אינטגרלי בתפילה, כי נותנים להם את החלק של התפילה עצמה, ולא רק דמי לא יחרץ וממתקים, כאומר; "רק תסתום את הפה ולא תפריע, אבל חמודי, תשאר כאן חמודי שתדע איך להתפלל...".
ילד שמגיע לתפילה בליל שבת, כי אולי הגבאי יבחר בו לקרוא 'במה מדליקין' בציבור, לא מגיע בשביל ממתק אומלל.
כן, יכול להיות מצב שילד ירצה להגיע לתפילת שחרית בזמן, כי הוא גם רוצה להראות לכולם, איך הוא קורא יפה את מזמורי השבת. הממתק בימלוך יהיה באמת 'בונוס' ולא האמצעי להגעה לתפילה.
נכון שזה נשמע מוגזם, אבל מדינא דגמ' וכן נפסק בשו"ע, וכן נהגו בכל פזורות גלותינו, ילדים היו עולים גם לתורה למפטיר ואולי גם למשלים.
גם יש לתת את הדעת כי ילד שמקבל פידבק מהציבור, וכל המבוגרים והגדולים מפרגנים לו, הרי זה דבר עצום גם בבניין האישיות העצמית. ורק בשביל זה שווה הכל!
הנה עוד דוגמא לשיתוף הילדים בתפילה עצמה: כל הילדים מתקבצים ליד תיבת החזן באמירת "ושמרו בני ישראל" ומהווים קול שני לחזן ולציבור. לא חסרים עוד קטעי תפילות שניתן לעשות זאת.
ואידך זיל גמור.

וברוח עליזה קמעא:
כבר לפני שנים גילה מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, כי אצל אחב"י בני ספרד נהגו הילדים לקרוא את מזמורי השבת בתפילת שחרית, וכפי שנכתב כמדומני באחד מכרכי 'עלינו לשבח', כן הנהיג הגרי"ז בבית מדרשו ב'רמת אלחנן'.
מה שאומר, שאפשר להנהיג את הענין בקהילות דידן, מכח הוראתו של רבינו מרן עמוד ההוראה שליט"א... הדבר יתקבל היטב בציבור וביתר קלות.
בהיותינו כפופים בכל הנהגתינו לאחינו בני ליטא, בואו ונרים אצלם קמפיין המונים לאמירת פרק 'במה מדליקין' ע"י ילדי הקהילה, וכל שאר הדברים שנזכרו ושלא נזכרו לעיל, כל הצדדים ירוויחו מכך. למעט יצרני הממתקים...
הוא אשר אמרנו: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל...
 
יש לתת את הדעת על ענין התמורה שהילדים מקבלים, על כל אפצ'י שהם עושים בבית הכנסת, ואני לא מתכוון על הפן הבריאותי ופרנסתם של רופאי השיניים.
כל אחד ישחזר את שנות ילדותו, ויזכר שהמקסימום שהיה בזמנינו, זה לקבל ופל מצופה באבות ובנים, וזהו.
ואילו היום, כל רבע שעה ממוצעת הילד נעטף בממתק כל-שהוא; שיר השירים לפני מנחה, שיעור וכדו' בין קבל"ש לערבית, עוד משהו קטן בסוף תפילת ערבית, ממתק ב'ימלוך', עוד ממתק בונוס בסיום תפילת מוסף, תהילים בצהריים [כפול 4], כמובן אבות ובנים, ומשהו מתוק בסוף ערבית במוצ"ש, "כדי שישאר טעם טוב לשבת הבאה..." וכל זאת רק בנוגע למידי דמיכל... לא כללנו את ההגרלות על הקורקינטים החשמליים, רחפני נפץ תוצרת איראן, ושאר פרסים.
ברור שהנושא הוא כבר אל-חזור, בוודאי בזמנינו שהילדים הם קלף מיקוח של ממש בידי הגבאים, ע"מ לשווק את בית המדרש שלהם, וכפי שהורחב כאן כמה פעמים בפורום זה.

לענ"ד אין מנוס מלשחזר את המנהגים שלנו, שנזנחו ביודעין או שלא ביודעין עקב טיפשות מחשבתית גרידא. וכפרפראזה לחוק שעבר לאחרונה בכנסת: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". ודו"ק היטב כי הוא דבר כואב עד דמע.
ניתן לראות לדוגמא בבתי הכנסיות בפריפריה, איך הילדים מוצאים את עצמם כחלק אינטגרלי בתפילה, כי נותנים להם את החלק של התפילה עצמה, ולא רק דמי לא יחרץ וממתקים, כאומר; "רק תסתום את הפה ולא תפריע, אבל חמודי, תשאר כאן חמודי שתדע איך להתפלל...".
ילד שמגיע לתפילה בליל שבת, כי אולי הגבאי יבחר בו לקרוא 'במה מדליקין' בציבור, לא מגיע בשביל ממתק אומלל.
כן, יכול להיות מצב שילד ירצה להגיע לתפילת שחרית בזמן, כי הוא גם רוצה להראות לכולם, איך הוא קורא יפה את מזמורי השבת. הממתק בימלוך יהיה באמת 'בונוס' ולא האמצעי להגעה לתפילה.
נכון שזה נשמע מוגזם, אבל מדינא דגמ' וכן נפסק בשו"ע, וכן נהגו בכל פזורות גלותינו, ילדים היו עולים גם לתורה למפטיר ואולי גם למשלים.
גם יש לתת את הדעת כי ילד שמקבל פידבק מהציבור, וכל המבוגרים והגדולים מפרגנים לו, הרי זה דבר עצום גם בבניין האישיות העצמית. ורק בשביל זה שווה הכל!
הנה עוד דוגמא לשיתוף הילדים בתפילה עצמה: כל הילדים מתקבצים ליד תיבת החזן באמירת "ושמרו בני ישראל" ומהווים קול שני לחזן ולציבור. לא חסרים עוד קטעי תפילות שניתן לעשות זאת.
ואידך זיל גמור.

וברוח עליזה קמעא:
כבר לפני שנים גילה מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, כי אצל אחב"י בני ספרד נהגו הילדים לקרוא את מזמורי השבת בתפילת שחרית, וכפי שנכתב כמדומני באחד מכרכי 'עלינו לשבח', כן הנהיג הגרי"ז בבית מדרשו ב'רמת אלחנן'.
מה שאומר, שאפשר להנהיג את הענין בקהילות דידן, מכח הוראתו של רבינו מרן עמוד ההוראה שליט"א... הדבר יתקבל היטב בציבור וביתר קלות.
בהיותינו כפופים בכל הנהגתינו לאחינו בני ליטא, בואו ונרים אצלם קמפיין המונים לאמירת פרק 'במה מדליקין' ע"י ילדי הקהילה, וכל שאר הדברים שנזכרו ושלא נזכרו לעיל, כל הצדדים ירוויחו מכך. למעט יצרני הממתקים...
הוא אשר אמרנו: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל...
דבריך נכונים, רק כדאי לזכור תמיד יש שני צדדים, יש את הילד שנהנה מאמירת במה מדליקין פי עשר מהממתק, ויש את הילד שכל כך מתבייש מאמירת במה מדליקין עד שרק ממתק יצליח קצת לשכנע אותו לקחת את סיכון ולהגיע.
ןבקיצור אין בנושא הזה הכללות וכללים לשום כיוון.
 
ראשי תחתית