איך יש להתייחס לסיפורי צדיקים שנשמעים לא הגיוניים כלל?

[גינת חמד]

הנה מצוי שמספרים סיפורי חיזוק ומופת וכדו', והשומע המתבונן אינו שלם עם זה כי מרגיש מאוד שזה דמיונות.
ואכן מתברר במקרים רבים שזה דמיון שאף כמשל לא היה.
וצ"ע איך יש להתייחס לזה.
ואמנם ידוע האימרה "מי שמאמין פתי ומי שלא מאמין כופר".
אבל באמת זו סתם קלישאה, כי אדם ששומע סיפור צריך איזה יחס מסוים אליו, האם הוא מתחזק ממנו או סתם דוחה אותו כשטויות.

 

[עת שערי רצון]

אין שום חיוב הלכתי להאמין לסיפורים כלשהם, מלבד מה שיש בתורה ובחז"ל

 

[במערבא אמרי]

מלבד מה שיש בתורה ובחז"ל

עד איזה דור נקרא תורה וחז"ל? מה שמופיע בראשונים יש חובה להאמין? מה שמופיע בש"ך או בי' הגר"א? ומה שמספר הבא"ח?
עד איפה אתה לוקח את זה

 

[רק תורה]

אין שום חיוב הלכתי להאמין לסיפורים כלשהם, מלבד מה שיש בתורה ובחז"ל

לא מחייבים בן אדם להאמין כי זה לא ממש עוזר... האמונה היא סוג של תודעה שדברים מסוימים נראים נכונים ואמיתיים. ולכן סיפורים בתנ"ך ובחז"ל שאינם אלא משל, כמו איוב למ"ד, ועוד רבים מאוד בחז"ל, מאידך אותה השגחה האלוקית שחוללה נפלאות לא תמה אחרי תקופת חז"ל.

 

[בר בי רב]

מי שמאמין-פתי
מי שלא מאמין-כופר
מה שבטוח- יכול היה להיות

 

[רק תורה]

מי שמאמין-פתי
מי שלא מאמין-כופר
מה שבטוח- יכול היה להיות

קשיא רישא למציעתא אלא א"כ מי שאינו כופר הוא פתי...

וסיפא לא מתיישבא היטב עם הרישא, כי אם יכול להיות מדוע מי שמאמין פתי?

אלא א"כ אין הכוונה באמת ש"יכול להיות" באופן סביר, אלא לא סביר שקרה ויכל לקרות אחד למיליון... ולכן מי שמאמין פתי...

 

[עת שערי רצון]

עד איזה דור נקרא תורה וחז"ל?

מה שהוא חלק מהתורה שבכתב ובע''פ המקורית (קרי תנ''ך וש''ס) זה חלק מהתורה ומי שלא מאמין בזה הוא 'אפיקורוס'. אמנם לא כל האגדות הם כפשוטם, ובחלקם לא ברור אם הדברים כפשוטם או לא כנ''ל במדרשים השונים.

מה שמופיע בראשונים יש חובה להאמין? מה שמופיע בש"ך או בי' הגר"א? ומה שמספר הבא"ח?

למה להניח שהבן איש חי או הגר''א ימציאו סיפורים שלא היו ולא נבראו ? אם הם מספרים משהו שקרה אז זה קרה. חכמי ישראל לא חשודים על שקר. מי שחושב שהם שקרנים יש לו בעיה קשה באמונת חכמים, אבל אינני בטוח שהוא ממש אפיקורוס (אולי מצד מבזה ת''ח, וצ''ע)

עד איפה אתה לוקח את זה

מה שכתוב בחז''ל חייבים להאמין (אם כי גם בחז''ל יש אגדות שהם לא כפשוטם)
מה שהראשונים מספרים שהם ראו, אין סיבה לחשוב שהם שקרו, אדרבה. פשוט.
אבל צריך לבדוק טוב טוב מקור של כל דבר, כי לפעמים מתברר שהרבה דברים שחשבו המקור הוא קלוש ביותר, איזה 'שמועה' או 'בשם' מורנו ורבנו, וכיו''ב.

 

[עת שערי רצון]

האמונה היא סוג של תודעה שדברים מסוימים נראים נכונים ואמיתיים. ולכן סיפורים בתנ"ך ובחז"ל שאינם אלא משל, כמו איוב למ"ד, ועוד רבים מאוד בחז"ל,

ובי''ג עקרי אמונה לא כתוב שחייבים להאמין שאגדות רבה בב''ח זה כפשוטו, או שכל מעשיות תלמידי הבעש''ט היו ונבראו. מה שצריך זה להאמין בתורה מסיני, וממילא באמיתת התורה שבכתב ובע''פ, וממילא מי שטוען (כדוגמא) שלא היה נס חנוכה או נס פורים זה בעיה, כי זה כתוב נ''ך ובחז''ל ולכאורה לא ניתן לפרשנות אחרת.
דברים הנתנים לפרשנות כחלק מדברי הנביאים (איוב למ''ד כדוגמא) אגדות תמוהות בחז''ל, יכול להיות שזה לא כפשוטו.
אבל להאמין בגולם מפראג למשל, אין שום ענין ושום חיוב, וגם לא אסור.

מאידך אותה השגחה האלוקית שחוללה נפלאות לא תמה אחרי תקופת חז"ל.

כל מקרה לגופו. אם הרמב''ן או הגר''א כותבים בספריהם (בעצמם) ספורים מופלאים, הן בודאי לא משקרים.
אבל אם מספרים בשם מישהו ששמע וכו', ואין מקור, אין סיבה (וגם אין איסור) להאמין.
מי שזה נראה לו לא הגיוני כל מה שמספרים על תלמידי הבשע''ט (כדוגמא) אינו חייב להאמין.
אלא א''כ זה מבואר במפורש בדבריהם של חכמים/גדולים/צדיקים אחרים שסיפרו את הדברים (בעצמם, לא איזה שמועה בשמם, ודו''ק) אז יש עניין 'אמונת חכמים' (חכמים לא משקרים מן הסתם).

 

[ממדבר מתנה]

ואמנם ידוע האימרה "מי שמאמין פתי ומי שלא מאמין כופר".

לדעתי העומק באימרה הנ"ל הוא שאין להאמין מיד לכל סיפור ששומע או קורא (אפילו אם הוא מסופר על צדיקים גדולים), אא"כ יבחן תחילה מהו מקורו, והאם יש היתכנות שהסיפור התקיים במציאות. ומי שאינו עושה כן הרי שהוא פתי.
אך מצד שני אסור לאדם לשלול לגמרי את כל סיפורי הצדיקים, ואף אם הם נשמעים לפעמים כתמוהים. שההולך בדרך זו עלולה לגרום ח"ו לזלול באמונת חכמים. וצא ולמד מחז"ל שסיפרו לא מעט על ניסים ומופתים שאירעו עמהם, ובדאי שידעו שיש בזה תועלת גדולה להאמין בצדיקים.
כללו של דבר, לאדם צריך שיהיה חוש ביקורת, ולפני שיאמין, וכ"ש לפני שמספר או מעתיק לספרו, יבדוק כל סיפור לגופו. (ופעמים דנפיק מיניה חורבא, ועיין בספר שם הגדולים החדש מ"ש על מחבר ספר שבחי בעהש"ט שבדה דברים מלבו, ונתן יד לפושעים לאמור הנה השמש והירח וכו').

 

[בנאות דשא]

ואמנם ידוע האימרה "מי שמאמין פתי ומי שלא מאמין כופר".

בהקדמת ספר 'שבחי הבעל שם טוב'
(לפי הזכור לי) כתוב "מי שמאמין הוא פתי ומי שלא מאמין שיכול להיות הוא כופר"

משהו אחר לגמרי .....

 

[שאינו יודע לשאול]

מי שזוכר או מכיר דברי המהרש"א באחד המקומות על אגדות הש"ס שיש בהם דברים שנראים רחוקים מאוד מאוד מהמציאות, שכותב שהכל היה כפשוטו וחלילה מלומר אחרת. [נמצאים דבריו או בפרק הספינה או במי שאחזו אינני זוכר].
ולמהר"ל כידוע יש ספר שלם על הנושא הזה בכללות, [באר הגולה] וספציפית על הנושא שעלה כאן בבאר החמישי. ונראית שם דעתו קצת לא כמו המהרש"א אלא שאגדות חז"ל באו לרמוז על עומק הדברים ולא שהיו כפי פשוטם.
וזכורני שראיתי פעם כמדומני בסיפורי מעשיות של מוהר"ן מברסלב שבאמצעות מעשיות היו מדברים קבלה, וזה מיישב היטב את העניין שחז"ל [ואולי גם הראשונים] כתבו דברים שנראים רחוקים מהמציאות, כי זו היתה דרכם להעביר דברי קבלה למי שראוי ומוכשר ומזומן לכך, וזה כמובן עדיף פי כמה וכמה וכמה ממה שהיום מקובל שמדברים קבלה בגילוי מוחלט, כולל אנשים שלא יודעים אפילו ללמוד מסכת תענית עם שוטנשטיין.

 

[ממדבר מתנה]

מי שזוכר או מכיר דברי המהרש"א באחד המקומות על אגדות הש"ס שיש בהם דברים שנראים רחוקים מאוד מאוד מהמציאות, שכותב שהכל היה כפשוטו וחלילה מלומר אחרת. [נמצאים דבריו או בפרק הספינה או במי שאחזו אינני זוכר].
ולמהר"ל כידוע יש ספר שלם על הנושא הזה בכללות, [באר הגולה] וספציפית על הנושא שעלה כאן בבאר החמישי. ונראית שם דעתו קצת לא כמו המהרש"א אלא שאגדות חז"ל באו לרמוז על עומק הדברים ולא שהיו כפי פשוטם.
וזכורני שראיתי פעם כמדומני בסיפורי מעשיות של מוהר"ן מברסלב שבאמצעות מעשיות היו מדברים קבלה, וזה מיישב היטב את העניין שחז"ל [ואולי גם הראשונים] כתבו דברים שנראים רחוקים מהמציאות, כי זו היתה דרכם להעביר דברי קבלה למי שראוי ומוכשר ומזומן לכך, וזה כמובן עדיף פי כמה וכמה וכמה ממה שהיום מקובל שמדברים קבלה בגילוי מוחלט, כולל אנשים שלא יודעים אפילו ללמוד מסכת תענית עם שוטנשטיין.

יש לרמח"ל מאמר מקיף על הגדות חז"ל (ומובא בריש עין יעקב), ומחלק שם ההגדות לשני סוגים - לימודיים וביאוריים.
הלימודיים הוא מה שדיברו מענייני חכמה ומוסר, והביאוריים מה שביארו מן הפסוקים.
וגם את אלו הוא מחלק לכמה סוגים, ונותן בהם כללים וכו'.
ועכ"פ מבואר בדבריו שם שיש הגדות שאין להבינם כפשוטם ממש, ושהעושה כן משתבש. וכן שלפעמים רמזו חז"ל לדברים נשגבים מאד, בדברים הנראים כפשוטים (ונראה שהכוונה בזה כמ"ש כת"ר בשם מוהר"ן מברסלב).

 

[אחיסמך]

הנה מצוי שמספרים סיפורי חיזוק ומופת וכדו', והשומע המתבונן אינו שלם עם זה כי מרגיש מאוד שזה דמיונות.
ואכן מתברר במקרים רבים שזה דמיון שאף כמשל לא היה.
וצ"ע איך יש להתייחס לזה.
ואמנם ידוע האימרה "מי שמאמין פתי ומי שלא מאמין כופר".
אבל באמת זו סתם קלישאה, כי אדם ששומע סיפור צריך איזה יחס מסוים אליו, האם הוא מתחזק ממנו או סתם דוחה אותו כשטויות.

תפוס לשון ראשון: מי שמאמין פתי, ותו לא מידי.

 

[אחיסמך]

גם האמרה הזו בעצמה, היא חלק מסיפורי הצדיקים הנ"ל, והשאלה היא גם עליה, והיא לא יכולה להעיד על עצמה. ודוק.

 

[אור נאמן]

וראה עוד לרבנו הנאמ"ן זצ"ל במאמר זה:

 

[מאמין בניסים]

ואמנם ידוע האימרה "מי שמאמין פתי ומי שלא מאמין כופר".

מי שמאמין-פתי
מי שלא מאמין-כופר
מה שבטוח- יכול היה להיות

האמרה לא צוטטה במדויק.
האמרה אומרת, מי שמאמין - פתי. מי שלא מאמין שיכול להיות - כופר.
אפשר לא להאמין ולא לכפור, זה בסדר גמור.

 

[מחשבות טובות]

האמרה לא צוטטה במדויק.
האמרה אומרת, מי שמאמין - פתי. מי שלא מאמין שיכול להיות - כופר.
אפשר לא להאמין ולא לכפור, זה בסדר גמור.

עכ"פ כבודו ודאי מאמין בניסים

 

[מחשבות טובות]

ויעוין עוד כאן:

'בירורים על מעשיות שגדלנו עליהם, אם היו או לא היו'

28/1/26

כבר כתבתי בארוכה על כמה נושאים, כמו ענין הציור של משה רבינו, והסצנה על יהושע בן נון, ועוד כהנה וכהנה (גם בדורות האחרונים כדוגמת המצאת הגולם מפראג).
אשמח עם חו"ר הכותל יוסיפו עוד נידונים באורך ורוחב כיד ה' הטובה עליהם.

• מחשבות טובות
• תגובות: 69
• פורום: הגות ומוסר

• 

 

[מחשבות טובות]

גם האמרה הזו בעצמה, היא חלק מסיפורי הצדיקים הנ"ל, והשאלה היא גם עליה, והיא לא יכולה להעיד על עצמה. ודוק.

האמרה נכונה לעצמה, אבל הסיפורים...