אין לי חשק ללמוד שו"ת ...

[בנאות דשא]

דיברו פה על 'עצם התורה',
אמרתי אעלה את אשר על ליבי זמן רב,
הנקודה היא "קשה לי ללמוד תשובה שלימה בשו"ת פלוני" (לא מכובד לתת דוגמא)
התחושה היא, עזוב את זה ותלמד גמרא או בית יוסף, יותר נוגע להלכה, יותר יביא לך תועלת ממשית,
נכון,
לימוד תורה ערך לכשעצמו, אבל, אם אפשר גם וגם, אז למה ללמוד משהו (שלכאורה!) לא צריך?
מהלך שלם של אחד האחרונים פשט ברמב"ם, בשביל מה? תלמד את הכסף משנה, ושלום על ישראל, כך תבין את הבית יוסף וזה מה שצריך.

אסביר עוד קצת -
לימוד 'קודשים' (וכיו"ב), לא נוגע למעשה, אבל כן הלכה למעשה ממש, זה שאני לא מקיים, לצערי, את היוצא להלכה לא גורע מעוצמת ההשפעה של הלימוד עלי,
מה שמפריע לי זה שיש כאן מהלך שלם, נפלא ככל שיהיה, מתוק מדבש, אבל (התחושה היא) מה זה יתן לי בחיים?

אני יודע שדברים אלו אינם נכונים, עכ"פ ברובם, אבל זו תחושתי זמן רב, אמרתי אשתף ואולי אשמע מענה שיניח את דעתי.

תזכו למצוות

 

[אלישמע]

אתה צודק במלייארד אחוז, אין שום חובה ללמוד שו"ת על הסדר, זו לא הדרך הסלולה מאז ומעולם.
ולא שמעתי שיש אדם אחד שעשה זאת. (גם חכם עובדיה וחכם שלום וחכם בן-ציון זצוק"ל לא עשו זאת כעיקר).
הלימוד הוא גמרא רש"י תוס' (ראשונים ואחרונים כפי עניינו), ואח"כ פוסקים, אם ע"ס הגמ' אם ע"ס הטור, (כל אחד לפי עניינו).
כאשר ישנה הפנייה ספיציפית לתשובה מסויימת, כמו שעושה הש"ך כסדר בחו"מ, אז כדאי לעיין בתשובה ההיא (לאחר היכרות עם הסוגיא),
וגם לא תמיד צריך את כל התשובה, לפעמים סגי בנקודה ספיציפית.
היום יש כל מיני רעיונות לא שערום אבותינו, אפי' שנדפסו באי אלו ספרים...
אינך צריך להתנצל, תמשיך ללמוד כרגיל. ואם אתה בחור בישיבה, אינך צריך להכביד על עצמך כל כך, רק תשקיע הרבה בלימוד הסוגיות והמפרשים הנוהגים בישיבה (ככל ואתה נמשך לזה), כי זה בונה לך את הראש ומרגיל אותך לחשוב, וזה בסדר.
ואם חשקה נפשך, תלמד תנ"ך כסדר עם רש"י וכדו', ואשריך וטוב לך, בזה ובבא.

 

[אשיר לכבודו]

לא הבנתי מי אמר אחרת ממה שאתה אומר

 

[אלישמע]

לא הבנתי מי אמר אחרת ממה שאתה אומר

קרא נא את לשון השואל

 

[עת שערי רצון]

הנקודה היא "קשה לי ללמוד תשובה שלימה בשו"ת פלוני" (לא מכובד לתת דוגמא)

אין שום מצוה ללמוד שותי''ם, עדיף ללמוד ש''ס בעיון

התחושה היא, עזוב את זה ותלמד גמרא או בית יוסף,

רח''ל

יותר נוגע להלכה, יותר יביא לך תועלת ממשית,

עי' שו''ע יור''ד רמ'ד ס''ד

לימוד תורה ערך לכשעצמו, אבל, אם אפשר גם וגם, אז למה ללמוד משהו (שלכאורה!) לא צריך?

אכן, זכית לכוין לד' החפץ חיים בהקדמה למ''ב ! עי''ש.
מ''מ יעויין בד' שו''ע הרב דכל אחד חייב להקיף את כל התורה בחייו, יש מצוות 'ידיעת התורה' עי''ש

מהלך שלם של אחד האחרונים פשט ברמב"ם, בשביל מה?

תלמד שע''ד בנפה''ח ואולי תבין

תלמד את הכסף משנה, ושלום על ישראל, כך תבין את הבית יוסף וזה מה שצריך.

אתה מחפש 'חיים קלים' ?

אסביר עוד קצת -
לימוד 'קודשים' (וכיו"ב), לא נוגע למעשה,

מנין לך שהמשיח לא יגיע היום או מחר ??

אבל כן הלכה למעשה ממש, זה שאני לא מקיים, לצערי, את היוצא להלכה לא גורע מעוצמת ההשפעה של הלימוד עלי,

אז תתחיל ללמוד מ''ב על הסדר, אם תרצה כף החיים זה גם בסדר ...

מה שמפריע לי זה שיש כאן מהלך שלם, נפלא ככל שיהיה, מתוק מדבש, אבל (התחושה היא) מה זה יתן לי בחיים?

לקיים מצוות תלמוד תורה, לימוד בעיון הוא עיקר הלימוד
בלי עיון אין מקום להתחיל ללמוד הלכה (לא מ''ב וכה''ח) באמת (שו''ע נוכ'' וב''י) ובעומק.

אני יודע שדברים אלו אינם נכונים,

אז מה אתה רוצה ?

עכ"פ ברובם, אבל זו תחושתי זמן רב, אמרתי אשתף ואולי אשמע מענה שיניח את דעתי.

אם אתה בכולל שלומדים הש''ס בעיון אז תמשיך, תלמד כמו בישיבות, עיון חצי יום, בקיאות חצי יום, חצי שעה - שעה ביום הלכה, בבין הזמנים ששי וכו' תקיע יותר בהלכה, שו''ע מ''ב כה''ח וכדו'.
אם אתה כבר נמצא במקום שלומדים הלכה, אז מה שאלתך ?? אשמח להבין

 

[חבר]

אני יודע שדברים אלו אינם נכונים, עכ"פ ברובם, אבל זו תחושתי זמן רב, אמרתי אשתף ואולי אשמע מענה שיניח את דעתי.

ללימוד שו''ת יש מעלות חשובות אבל אי אפשר לקבוע את סדר לימודך על פי זה

לימוד שו''ת זה בעצם סוג של שימוש ב'פסיקת הלכה' תמיד יש פער בין ההלכה הפסוקה לבין ההלכה בפועל במקרים מסויימים, ואת זה ניתן להשיג על ידי השותי''ם כשאתה רואה שבמקרה מסויים ניתן לצרף שיטה פלונית או במקרה פלוני זה פחות חמור וכן ע''ז הדרך
לימוד שו''ת מהראשונים הוא הרבה יותר קל מלימוד שו''ת אחרונים שזה דבר יותר מורכב בעיקר בשל ריבוי שיטות או חשבונות ומהלכים ובכל דור ומקום כנראה הייתה צורת ודרך לימוד שמשתקפת בספרי השותי''ם למרות שכיום פחות נהוג שיטת לימוד כזאת, עכ''פ ניתן ללמוד את עיקרי הדברים ועם הזמן אתה לומד לזהות את העיקר.

למעשה רוב הפוסקים פחות התעסקו בחיפוש בשותי''ם כסדרם למעט מאלה הידועים והמפורסמים כנראה בשל דבריך.
חוץ ממרן היביע אומר שבספרו נהג להביא ולצטט רבות מספרי השותי''ם וראה בזה צורך למרות שפעמים רבות זה יצר סוג של זלזול בתורתו כאילו הוא פוסק לפי נטיה מספרית (בעיני זה שטויות) וכמו כן האשימו אותו בעדתיות (שוב בעיני זה שטויות)
כרגע לא מכיר הסבר המניח את הדעת למה הוא כ''כ טרח בעניין הזה.

 

[אבן ירושלמית]

ללימוד שו''ת יש מעלות חשובות אבל אי אפשר לקבוע את סדר לימודך על פי זה

לימוד שו''ת זה בעצם סוג של שימוש ב'פסיקת הלכה' תמיד יש פער בין ההלכה הפסוקה לבין ההלכה בפועל במקרים מסויימים, ואת זה ניתן להשיג על ידי השותי''ם כשאתה רואה שבמקרה מסויים ניתן לצרף שיטה פלונית או במקרה פלוני זה פחות חמור וכן ע''ז הדרך
לימוד שו''ת מהראשונים הוא הרבה יותר קל מלימוד שו''ת אחרונים שזה דבר יותר מורכב בעיקר בשל ריבוי שיטות או חשבונות ומהלכים ובכל דור ומקום כנראה הייתה צורת ודרך לימוד שמשתקפת בספרי השותי''ם למרות שכיום פחות נהוג שיטת לימוד כזאת, עכ''פ ניתן ללמוד את עיקרי הדברים ועם הזמן אתה לומד לזהות את העיקר.

למעשה רוב הפוסקים פחות התעסקו בחיפוש בשותי''ם כסדרם למעט מאלה הידועים והמפורסמים כנראה בשל דבריך.
חוץ ממרן היביע אומר שבספרו נהג להביא ולצטט רבות מספרי השותי''ם וראה בזה צורך למרות שפעמים רבות זה יצר סוג של זלזול בתורתו כאילו הוא פוסק לפי נטיה מספרית (בעיני זה שטויות) וכמו כן האשימו אותו בעדתיות (שוב בעיני זה שטויות)
כרגע לא מכיר הסבר המניח את הדעת למה הוא כ''כ טרח בעניין הזה.

רבים מהאחרונים כתבו שבכדי לפסוק הלכה צריך להיות זריז ונשכר להתדפק על דלתי האחרונים.

חוץ מזה, הרב עובדיה עם כל גאונותו לא סמך על עצמו אלא חיפש תמיד למצוא לו חברים וסימוכין.

 

[אלישמע]

לא משנה איפה אתה לומד, בישיבה או בכולל (הלכתי עיוני בקיאותי או ישיבתי).
סדר הלימוד אינו מורכב מלימוד שותי"ם כסדר. - זו המצאה בת ימינו!
לימוד כסדר, הוא לימוד ע"ס הגמ', או השו"ע (והרמב"ם). - אם בעיון אם בבקיאות אם בהלכה כל אחד לפי עניינו.
השותי"ם נלמדים, או כשיש צורך והפנייה לדברי פוסק מסויים, או כשרוצים ללקט את פסיקותיו של חכם מסויים (כגון כשרוצה לקבץ למקום אחד את כל פסיקותיו של האור לציון, או של חכם עובדיה, אז עובר כסדר על האוול"צ והיבי"א כדי ללקט משם).
(אף אחד לא ישאלו אותו בשמים למדת שו"ת פלוני או אלמוני?)
מי שרוצה לצאת ת"ח עליו ללמוד מסודר, וישנה דרך מסויימת. כל המצאה חדשה אינה מחייבת!
הלימוד של צירופי קולות וכדו' אינו לימוד של שו"ת כסדר, כי אין בזה משנה סדורה באף מחבר. זה דבר שנרכש עם השנים, תוך כדי לימוד ועיון בפוסקים (ותוך כדי לימוד התשובות הנצרכות), והלומד מפתח את זה לעצמו (בצירוף לדיבוק אל חכם חי בן ימינו, כשימוש בבית הוראה וכדו'). אבל לא מלימוד שותי"ם כסדר.

 

[חבר]

רבים מהאחרונים כתבו שבכדי לפסוק הלכה צריך להיות זריז ונשכר להתדפק על דלתי האחרונים.

הלומד משנה ברורה ולספרדים בצירוף עם תוספות של פוסקי ספרד שמצוי בימינו קשה לומר שהוא יפספס משהו והאמירה המצוטטת כמעט ולא רלוונטית ללומד הממוצע בימינו.

 

[אלישמע]

רבים מהאחרונים כתבו שבכדי לפסוק הלכה צריך להיות זריז ונשכר להתדפק על דלתי האחרונים.

חוץ מזה, הרב עובדיה עם כל גאונותו לא סמך על עצמו אלא חיפש תמיד למצוא לו חברים וסימוכין.

אין באמירה זו הוראה ללמוד שותי"ם על הסדר,
אלא לעיין בכל נושא בספרים הנוגעים לאותו ענין,
עצם החשיבה שצריך ללמוד שו"ת כזה או אחר כסדר, היא טעות מיסודה, והיא תובנה שנבראה בשנים האחרונות.

 

[חבר]

עצם החשיבה שצריך ללמוד שו"ת כזה או אחר כסדר, היא טעות מיסודה, והיא תובנה שנבראה בשנים האחרונות.

אתה באמת חושב שלימוד קבוע של שו''ת (לפי בחירת הלומד) שעה בשבוע זה טעות מיסודה???

 

[עת שערי רצון]

אתה באמת חושב שלימוד קבוע של שו''ת (לפי בחירת הלומד) שעה בשבוע זה טעות מיסודה???

אם לומדים רק שעה בשבוע אז מה מרויחים מזה ??

 

[בנאות דשא]

תודה שקראת את כל דברי, ותודה על התשובה המפורטת

רח''ל

אכן, על דא קא בכינא.

עי' שו''ע יור''ד רמ'ד ס''ד

צ"ל סי' רמו, כוונתך לומר שהשו"ת ילמד אותי איך מגיעים מהשורש עד הפסק? אם כן, עדיין ק"ל שעל זה נאמר עשה לך רב ולא שו"ת שכל חכם הולך בדרך אחרת לגמרי מחבירו.
ואם כוונתך לומר שזה גופא המהלך הנצרך, לכאו' קודם אעשה זאת בעצמי בכוחותי הדלים ואם אצטרך סיוע אחפש שם אבל לא לימוד כסדר.

תלמד שע''ד בנפה''ח ואולי תבין

עכשיו אני מבין שכוונתך שגם שו"ת של אחרונים היא היא התורה בעצמה וכמו שצריך להשקיע בפשט התוס' בגמ' כך יש להשקיע במהלכו של המשיב.
שאלתי אם אכן כן? כידוע דברו בזה. אך עדיין שאלתי היאך אדע איה הוא הגבול.

אתה מחפש 'חיים קלים' ?

ממש לא, ארבע שנים למדתי הלכות פסח וכמעט לא פתחתי שום שו"ת ועיקר היגיעה הייתה בב"י שו"ע נו"כ (לצערי פחות בגמ' מפרשיה, אבל כן למדתי את הגמ' והראשונים

מנין לך שהמשיח לא יגיע היום או מחר ??

על דרך רבינו הרי"ף שלא חיבר על קודשים (ויל"ע ואכמ"ל) ועל דרך רבותינו הטוש"ע.
ואם תשים לב כתבתי שהלימוד הזה משפיע עלי ממש כמו לימוד למעשה
יש עמדי חיבור נחמד על אחד מהנושאים בהקרבת הקורבנות ממש למעשה, מי יתן ואשתמש בו בפועל

לקיים מצוות תלמוד תורה, לימוד בעיון הוא עיקר הלימוד

בעצם כבר אמרת זאת שכל תורה היא 'עצם התורה' ואין חילוק בין דרך אמונה והליכות עולם למחלוקת רש"י ותוס' בביאור סוגיא שלימה, אכן?

אז מה אתה רוצה ?

להבין ולחקור את הנקודה הזו, האם כל 'תורה' היא התכלית שלי, האם גם אם אלמד מבוקר על ליל שו"ת אקיים מצוות ת"ת כראוי?
[אולי אה"נ, אם אלמד את כל הסוגיא מיסודה אליבא דאותו חכם]

 

[בנאות דשא]

אתה צודק במלייארד אחוז, אין שום חובה ללמוד שו"ת על הסדר, זו לא הדרך הסלולה מאז ומעולם.
ולא שמעתי שיש אדם אחד שעשה זאת. (גם חכם עובדיה וחכם שלום וחכם בן-ציון זצוק"ל לא עשו זאת כעיקר).
הלימוד הוא גמרא רש"י תוס' (ראשונים ואחרונים כפי עניינו), ואח"כ פוסקים, אם ע"ס הגמ' אם ע"ס הטור, (כל אחד לפי עניינו).
כאשר ישנה הפנייה ספיציפית לתשובה מסויימת, כמו שעושה הש"ך כסדר בחו"מ, אז כדאי לעיין בתשובה ההיא (לאחר היכרות עם הסוגיא),
וגם לא תמיד צריך את כל התשובה, לפעמים סגי בנקודה ספיציפית.
היום יש כל מיני רעיונות לא שערום אבותינו, אפי' שנדפסו באי אלו ספרים...
אינך צריך להתנצל, תמשיך ללמוד כרגיל. ואם אתה בחור בישיבה, אינך צריך להכביד על עצמך כל כך, רק תשקיע הרבה בלימוד הסוגיות והמפרשים הנוהגים בישיבה (ככל ואתה נמשך לזה), כי זה בונה לך את הראש ומרגיל אותך לחשוב, וזה בסדר.
ואם חשקה נפשך, תלמד תנ"ך כסדר עם רש"י וכדו', ואשריך וטוב לך, בזה ובבא.

לתשובה כעין זו ציפיתי,
אך עדיין צ"ב, עבור מי כתב אותו חכם את דבריו, וכי לא בשביל שילמדו אותם מתחילה ועד סוף כסדר?!

 

[עת שערי רצון]

צ"ל סי' רמו,

אכן

כוונתך לומר שהשו"ת ילמד אותי איך מגיעים מהשורש עד הפסק?

לא
צריך להשקיע בעיון סוגיות הש"ס בשביל לזכות להגיע לאמת שבתורה
והמוחש לא יוכחש ...

ואם כוונתך לומר שזה גופא המהלך הנצרך, לכאו' קודם אעשה זאת בעצמי בכוחותי הדלים ואם אצטרך סיוע אחפש שם אבל לא לימוד כסדר.

לא
אני כתבתי נגד הלימוד בשות"ים גרידא, זה נועד לעיין קצת כשצריכים
ח"ו לקבוע סדרי לימוד בשות"ים
(השיטה הזאת שרואים בחורים צעירים לומדים שות"ים על הסדר, הרסה כל חלקה טובה, רק אם זה בהדרכת ת"ח וכדו' זה יכול להיות דבר מועיל)

עכשיו אני מבין שכוונתך שגם שו"ת של אחרונים היא היא התורה בעצמה וכמו שצריך להשקיע בפשט התוס' בגמ' כך יש להשקיע במהלכו של המשיב.

לא
לא אמרתי כן
אמרתי שעיקר לימוד התורה זה לא לדעת הלכה, אלא ללמוד גרידא להתחבר עם הקב"ה ורצונו וכו' ולכן מקיים רצון ה' גם ע"י לימוד קדשים וטהרות
רק שיש ענין ידיעת ההלכה, שאם אדם לא יידע הלכה בהכרח הוא ייכשל, ולכן יש לקבוע לימוד בשלחן ערוך עם אחרונים כדי לדעת ההלכה, ואמרו חז"ל שגדול תלמוד המביא לידי מעשה

ממש לא, ארבע שנים למדתי הלכות פסח וכמעט לא פתחתי שום שו"ת ועיקר היגיעה הייתה בב"י שו"ע נו"כ (לצערי פחות בגמ' מפרשיה, אבל כן למדתי את הגמ' והראשונים
על דרך רבינו הרי"ף שלא חיבר על קודשים (ויל"ע ואכמ"ל) ועל דרך רבותינו הטוש"ע.
ואם תשים לב כתבתי שהלימוד הזה משפיע עלי ממש כמו לימוד למעשה

אז זה מצוין, תמשיך בדרך הזו, ותעלה בעז"ה ותהיה ת"ח אמיתי !

בעצם כבר אמרת זאת שכל תורה היא 'עצם התורה' ואין חילוק בין דרך אמונה והליכות עולם למחלוקת רש"י ותוס' בביאור סוגיא שלימה, אכן?

בוודאי שלא
ברור שהכל בכלל דברי תורה, אבל יסוד הכל זה גמ' עם תוספות וראשונים, ולא ספרי פוסקי דורנו
וידוע המימרא מהגר"א דהלומד פוסקים ללא גמרא דומה לאוכל פלפלין בלא דגים ...

להבין ולחקור את הנקודה הזו, האם כל 'תורה' היא התכלית שלי, האם גם אם אלמד מבוקר על ליל שו"ת אקיים מצוות ת"ת כראוי?

בוודאי שלא.
יש סדר לדברים ! לימוד הש"ס והשו"ע קודמים לשאר לימודים !

[אולי אה"נ, אם אלמד את כל הסוגיא מיסודה אליבא דאותו חכם]

לא

 

[אלישמע]

אתה באמת חושב שלימוד קבוע של שו''ת (לפי בחירת הלומד) שעה בשבוע זה טעות מיסודה???

לא, מותר ללמוד מה שלבו חפץ (וגם שעתיים ביום).
אבל אני חושב בהחלט, שלהחדיר מושג כזה לציבור שיש לימוד של שו"ת כסדר, (יש סדר עיון, יש סדר בקיאות, סדר מוסר, סדר הלכה, ויש סדר שו"ת) וכך גדלים,
זו טעות מיסודה.

 

[אלישמע]

לתשובה כעין זו ציפיתי,
אך עדיין צ"ב, עבור מי כתב אותו חכם את דבריו, וכי לא בשביל שילמדו אותם מתחילה ועד סוף כסדר?!

א. אף חכם לא כתב שו"ת כדי שילמדו בו על הסדר. הוא נשאל שאלות והשיב, והעלה את הדברים על ספר לעיני המעיין לעת שיצטרך.
ב. אפי' אם נניח שחכם מסויים אכן כתב שו"ת ע"מ שילמדו בספרו כסדר, מ"מ לא שמענו מעולם שיעשו זאת.
באף ישיבה לא למדו שו"ת הרשב"א כסדר, או שו"ת הרי"ף. - כך שאין כל סיבה שכל שו"ת אחר, יהיה שונה.

 

[אבן ירושלמית]

לא התכוונתי ללמוד שו"ת על הסדר.

אלא כשפוסקים הלכה טוב לעיין לפני זה. ולאו דווקא בשו"ת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וגם לא תמיד צריך את כל התשובה, לפעמים סגי בנקודה ספיציפית.

לא כדאי, לפעמים זה גורם לטעויות גדולות

למעשה רוב הפוסקים פחות התעסקו בחיפוש בשותי''ם כסדרם למעט מאלה הידועים והמפורסמים כנראה בשל דבריך.
חוץ ממרן היביע אומר שבספרו נהג להביא ולצטט רבות מספרי השותי''ם וראה בזה צורך למרות שפעמים רבות זה יצר סוג של זלזול בתורתו כאילו הוא פוסק לפי נטיה מספרית (בעיני זה שטויות) וכמו כן האשימו אותו בעדתיות (שוב בעיני זה שטויות)
כרגע לא מכיר הסבר המניח את הדעת למה הוא כ''כ טרח בעניין הזה.

מחמת יראת ההוראה, עי' כאן שהבאתי מדברי תלמידו הגרי"מ יונה שליט"א

 

[אלישמע]

לא כדאי, לפעמים זה גורם לטעויות גדולות

אין בזה שחור לבן, הכל תלוי בהקשר.
כל אחד מבין שאם אני רוצה לראות ראייה לטענה מסויימת, ויש הפנייה ליבי"א, אז אין צורך לקרא את כל ה-20 עמ' שקופצים בגאונות מנושא לנושא אגב גררא, או לראות את כל רשימת הפוסקים שהביא לצורך איזה ענין שנוגע אליו במה שעוסק בו, כי זה לא נוגע כרגע למה שאני צריך, ואדרבה עיון מאסיבי בים של חומר עלול לגרום לבלבול ללומד. וה"ה בכל תשובה וכל שו"ת, והכל לפי הענין.

 

[אשכנזי חמוד]

ראוי מאוד ללמוד שות"ים כשקשה ללמוד סוגייא כסדרה מתחילתה ועד סופה בעיון הראוי כל הצורך וכך ראיתי שנהגו כל העם שכשתש כוחם קוראים בשות"ים להשתעשע בשעשועה של תורה.

 

[רק תורה]

ראוי מאוד ללמוד שות"ים כשקשה ללמוד סוגייא כסדרה מתחילתה ועד סופה בעיון הראוי כל הצורך וכך ראיתי שנהגו כל העם שכשתש כוחם קוראים בשות"ים להשתעשע בשעשועה של תורה.

אני התחלתי להבין מעט בשו"תים רק אחרי שלמדתי את הנושאים שדנו בהם מתוך ש"ס והפוסקים, בד"כ מאוד קשה להבין שו"תים בלא הא.

 

[אשכנזי חמוד]

אני התחלתי להבין מעט בשו"תים רק אחרי שלמדתי את הנושאים שדנו בהם מתוך ש"ס והפוסקים, בד"כ מאוד קשה להבין שו"תים בלא הא.

ודאי שכאשר זה הרייד צריך לעיין גם בשותי"ם אך על לימוד שיטתי של שות"ים ציינתי מה ראיתי ומה נהגו במקומי.

 

[שמעון טרבלסי]

הלומד משנה ברורה ולספרדים בצירוף עם תוספות של פוסקי ספרד שמצוי בימינו קשה לומר שהוא יפספס משהו והאמירה המצוטטת כמעט ולא רלוונטית ללומד הממוצע בימינו.

האמירה הנ"ל היא לגבי פסיקת הלכה (כמדומה רב פעלי בהקדמה), שזה לא נאמר על לימוד הלכה בבקיאות, אלא במי שעוסק בהכרעת ההלכה, כגון שכותב תשובה הלכתית, או שרוצה להכריע במקרה שהבוא לפניו ואין לו התייחסות מפורשת בסספרי הפוסקים המקובלים.

 

[שמעון טרבלסי]

ראוי מאוד ללמוד שות"ים כשקשה ללמוד סוגייא כסדרה מתחילתה ועד סופה בעיון הראוי כל הצורך וכך ראיתי שנהגו כל העם שכשתש כוחם קוראים בשות"ים להשתעשע בשעשועה של תורה.

נראה מדבריך קצת זלזול בשותי"ם כאילו זה תורה סוג ב'.
בעוד שאחר שאדם מקיף סוגיא, פעמים רבות אם ילמד תשובה בשותי"ם יראה שהוא רק התחיל את הסוגיא, ויש עוד הרבה מה לדון.
זכורני כמה פעמים שלמדנו בכולל אה"ע, ופעמים שהיינו עוברים על תשובות ביבי"א בסיום הסימן, והיו כמה פעמים שראינו שכל מה שדנו בכולל זה רק האות א ואולי אות ב' ביבי"א. כשמאות ב או ג' הוא ממשיך לדון בעוד כמה צדדים, או מדברי עוד כמה ראשונים ואחרונים שסברו אחרת וכו' וכו'.
והדברים האלו יכולים לשנות לא רק את ההכרעה מכח ס"ס מכח דעות אחרות וכד'. אלא גם בהבנת הפסקים שכמוהם אנחנו פוסקים.
וכגון כשיש מח' בדעת הרמב"ם השו"ע.
יש סוגיא שביבי"א למד ברמב"ם ובראב"ד הפוך מאיך שאנחנו למדנו בכולל, והיה מו"מ שלם להגיע לחקר האמת. (אני דוקא מאלו שעד היום לא מבין את דעת היבי"א בזה).

 

[אשכנזי חמוד]

נראה מדבריך קצת זלזול בשותי"ם כאילו זה תורה סוג ב'.
בעוד שאחר שאדם מקיף סוגיא, פעמים רבות אם ילמד תשובה בשותי"ם יראה שהוא רק התחיל את הסוגיא, ויש עוד הרבה מה לדון.
זכורני כמה פעמים שלמדנו בכולל אה"ע, ופעמים שהיינו עוברים על תשובות ביבי"א בסיום הסימן, והיו כמה פעמים שראינו שכל מה שדנו בכולל זה רק האות א ואולי אות ב' ביבי"א. כשמאות ב או ג' הוא ממשיך לדון בעוד כמה צדדים, או מדברי עוד כמה ראשונים ואחרונים שסברו אחרת וכו' וכו'.
והדברים האלו יכולים לשנות לא רק את ההכרעה מכח ס"ס מכח דעות אחרות וכד'. אלא גם בהבנת הפסקים שכמוהם אנחנו פוסקים.
וכגון כשיש מח' בדעת הרמב"ם השו"ע.
יש סוגיא שביבי"א למד ברמב"ם ובראב"ד הפוך מאיך שאנחנו למדנו בכולל, והיה מו"מ שלם להגיע לחקר האמת. (אני דוקא מאלו שעד היום לא מבין את דעת היבי"א בזה).

מי זלזל בשותי"ם רק אמרתי שאין אפשרות ללמוד שותי"ם באופן שיטתי אלא בקריאה בעלמא.

הגע בעצמך למה אינך בקיא בתורת הגאונים?

 

[שמעון טרבלסי]

מי זלזל בשותי"ם רק אמרתי שאין אפשרות ללמוד שותי"ם באופן שיטתי אלא בקריאה בעלמא.

הגע בעצמך למה אינך בקיא בתורת הגאונים?

היה משמע מדבריך כאילו יש לפתוח שותי"ם רק כשאין כח ללמוד.
אם כוונתך על לימוד שיטתי אה"נ.
וכמדומה שראיתי כעי"ז שכך נהג הגרעק"א בסדר יומו שנדפס בס' חוט המשולש.

 

[עטרות התורה]

הנראה לענ"ד אחר שנים של חיפוש ותהיה, ודברתי עם ת"ח שהצליחו מאוד מאוד.
הנה אם תקרא באגרות גדולי ישראל במכתבים שלהם "איך ללמוד" תראה שכל אחד מסביר איך לעשות ההפך מהשני, וכולם הצליחו מאוד איך?
התשובה לזה היא נעוצה בסוד שאמר רב בע"ז יט. אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ וכתב רש"י "מפני שליבו על תאוותו". וכתב הארחות צדיקים בשער התורה בסופו, "אם כן איך יצליחו, כיוון שעושה להיפך ממה שאמרו חכמי התלמוד? כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע".
וכשם שהפרצופים שונים כך הדעות שונות.
לאחר שנים של שאלות וחיפוש, שהפסקתי לחפש מהי הדרך, והתחלתי ללמוד איך שאני נהנה, ולא איך שעשו אחרים שהצליחו, ב"ה יש לי סיפוק גדול וברכה גדולה.
"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", הוא נמצא בתוך הלב שלך תקשיב ללב שלך.
תראה את מרן הגרי"ש זצוק"ל מגדולי הפוסקים שבערוב ימיו רוב התמונות של הפוסק מגמ' בסדר קדשים, הוא למד מה שהוא אהב ללמוד.
שכשלמדתי בישיבת מיר, היה יושב בספסל שלפני נכדו של הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל, שידע את הש"ס כפשוטו, כל רש"י כל תוס', דף אחרי דף. פעם התעוררה שיחה על כך בספסל, הוא מעולם אבל מעולם (כמה שנים שישבתי לידו יום אחרי יום) לא התערב בשיחות חולין, ואז הוא התערב, ואמר לנו אני לא יכול לשכוח את המילים שלו, "תדעו לכם שסבא שלי אמר לי שכל השיחות הללו על דרך הלימוד הם פשוט ביטול תורה, תפסיק לבלבל את המוח תתחיל ללמוד וזהו".
איך לפסוק הלכה צריכים ללמוד בכללי פסיקה, וכמו שהאריך רבינו הגדול זלה"ה בפתיחה ליביע אומר ח"א בצורת הלימוד בכדי לפסוק ממנו הלכה, אולם עצם הלימוד תעשה כפי שאתה נהנה וחושק.

 

[עשרה זהב]

הנראה לענ"ד אחר שנים של חיפוש ותהיה, ודברתי עם ת"ח שהצליחו מאוד מאוד.
הנה אם תקרא באגרות גדולי ישראל במכתבים שלהם "איך ללמוד" תראה שכל אחד מסביר איך לעשות ההפך מהשני, וכולם הצליחו מאוד איך?
התשובה לזה היא נעוצה בסוד שאמר רב בע"ז יט. אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ וכתב רש"י "מפני שליבו על תאוותו". וכתב הארחות צדיקים בשער התורה בסופו, "אם כן איך יצליחו, כיוון שעושה להיפך ממה שאמרו חכמי התלמוד? כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע".
וכשם שהפרצופים שונים כך הדעות שונות.
לאחר שנים של שאלות וחיפוש, שהפסקתי לחפש מהי הדרך, והתחלתי ללמוד איך שאני נהנה, ולא איך שעשו אחרים שהצליחו, ב"ה יש לי סיפוק גדול וברכה גדולה.
"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", הוא נמצא בתוך הלב שלך תקשיב ללב שלך.
תראה את מרן הגרי"ש זצוק"ל מגדולי הפוסקים שבערוב ימיו רוב התמונות של הפוסק מגמ' בסדר קדשים, הוא למד מה שהוא אהב ללמוד.
שכשלמדתי בישיבת מיר, היה יושב בספסל שלפני נכדו של הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל, שידע את הש"ס כפשוטו, כל רש"י כל תוס', דף אחרי דף. פעם התעוררה שיחה על כך בספסל, הוא מעולם אבל מעולם (כמה שנים שישבתי לידו יום אחרי יום) לא התערב בשיחות חולין, ואז הוא התערב, ואמר לנו אני לא יכול לשכוח את המילים שלו, "תדעו לכם שסבא שלי אמר לי שכל השיחות הללו על דרך הלימוד הם פשוט ביטול תורה, תפסיק לבלבל את המוח תתחיל ללמוד וזהו".
איך לפסוק הלכה צריכים ללמוד בכללי פסיקה, וכמו שהאריך רבינו הגדול זלה"ה בפתיחה ליביע אומר ח"א בצורת הלימוד בכדי לפסוק ממנו הלכה, אולם עצם הלימוד תעשה כפי שאתה נהנה וחושק.

דפח"ח.
חשוב ביותר.

 

[אלישמע]

...

פעם התעוררה שיחה על כך בספסל, הוא מעולם אבל מעולם (כמה שנים שישבתי לידו יום אחרי יום) לא התערב בשיחות חולין, ואז הוא התערב, ואמר לנו אני לא יכול לשכוח את המילים שלו, "תדעו לכם שסבא שלי אמר לי שכל השיחות הללו על דרך הלימוד הם פשוט ביטול תורה, תפסיק לבלבל את המוח תתחיל ללמוד וזהו".

שאלו פעם חבריו את הרב שך: איך הצלחת כ"כ?
אמר להם: בזמן שאתם דברתם איך ללמוד, אני למדתי.

איך לפסוק הלכה צריכים ללמוד בכללי פסיקה, וכמו שהאריך רבינו הגדול זלה"ה בפתיחה ליביע אומר ח"א בצורת הלימוד בכדי לפסוק ממנו הלכה, אולם עצם הלימוד תעשה כפי שאתה נהנה וחושק.

גם כללי הפסק הם דרך מסועפת ומחולקת, וגם בזה איין הסכמה, וגם בזה אין הכרח להיצמד דוקא לספר מסויים אא"כ החלטת שאתה רוצה לפסוק כמותו. וד"ל.