יעקב פחד שמא יגרום החטא, איפה הבטחון?

[ספיר ויהלום]

צ"ע, היאך יעקב פחד מעשיו שמא יגרום החטא
והלא לשיטת הגר"א שאפי' רשע בעל בטחון מוחלט מובטח לו שהשי"ת יצילנו, והביא ראיה מחז"ל מפורש הבוטח בה' חסד יסובבנו ואפי' רשע כל ימיו
וצ"ע היאך פחד יעקב,
האם זה סתירה לד' הגר"א.

 

[כהן]

והלא לשיטת הגר"א שאפי' רשע בעל בטחון מוחלט מובטח לו שהשי"ת יצילנו, והביא ראיה מחז"ל מפורש הבוטח בה' חסד יסובבנו ואפי' רשע כל ימיו

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור לב
הבוטח בה' חסד (יסובבנהו) [יסובבנו]. ר' אלעזר בשם ר' [אבא] אמר אפילו רשע בוטח בה' חסד יסובבנהו.

חפץ חיים - קונטרס נפוצות ישראל פרק ח
ודע עוד דמדת הבטחון אין תלוי בזכותים שאפילו הוא אדם שאינו הגון אך שחיזק בטחונו בה' כח הבטחון מגין עליו ומתחסד עמו הש"י כ"כ הגר"א [ודלא כחו"ה] ושמעתי שכן איתא במדרש על הפסוק רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו

 

[כהן]

וצ"ע היאך פחד יעקב,
האם זה סתירה לד' הגר"א.

מדרגת האדם ובחרת בחיים פרק ב
ונוכל עוד לאמר כי לכן פחד יעקב שמא יגרום החטא, מפני שהי' לו עסק עם עשו, אשר ברך לו יצחק והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך, וכיון שהי' כח של עשו כל כך גדול, עד שאם ירד יעקב מעט אז יתגבר עשו עליו, נמצא שהוא לא הי' יכול לילך בכח הבטחון לבד, כי אם יהי' לו חטא אז יכול החטא הזה לגרום שיפרוק עשו עולו מעל צוארו וינצח לו, לכן פחד יעקב שמא יגרום החטא, אבל לא מטעם שהחטא הוא חסרון בבטחון, אלא שהחטא הוא חסרון אל ממשלת יעקב על עשו, אבל לדידן אין שייך החטא לבטחון, כי אפילו רשע הבוטח בד' חסד יסובבנהו, אלא שהחטא שייך לתביעת הדין, כי אין הקדוש ברוך הוא וותרן, אבל שיעשה החטא רושם רפיון בבטחונו, זה לא נכון הדבר, כמ"ש הרמב"ן.

 

[ספיר ויהלום]

כמדומה שדבריו קצת מחודשים לפי קט שכלי
לפי מה שלמדנו מרבותינו
הבוטח בה' הוא דבוק בהשי"ת, ואין שום אפשרות של פגיעה בו,
ומה לי עשיו, מה לי הנאצים בשואה שהרב מבריסק לא פחד כידוע הסיפור עם הנפה"ח.

 

[בקצרה ממש]

עי' באמונה וביטחון לרמב"ן פ"א
וע"פ שמונה פרקים לרמב"ם פ"ז (ד"ה ואין)

 

[מים מתוקים]

לפי הגדרת הביטחון של החזו"א בספרו "אמונה וביטחון" (תחילת פרק ב') אתי שפיר (אמנם לכאו' דעתו דעת יחיד).

"טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון. שם ביטחון המשמש למידה מהוללת ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין – בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושתי דרכים בעתיד, אחת טובה ולא השנייה – כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על ההיפך הטוב הוא מחוסר ביטחון.
ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה׳ וגבולותיו יתברך?!
אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכול בהכרזה מאתו יתברך."

 

[אבן ירושלמית]

צ"ע, היאך יעקב פחד מעשיו שמא יגרום החטא
והלא לשיטת הגר"א שאפי' רשע בעל בטחון מוחלט מובטח לו שהשי"ת יצילנו, והביא ראיה מחז"ל מפורש הבוטח בה' חסד יסובבנו ואפי' רשע כל ימיו
וצ"ע היאך פחד יעקב,
האם זה סתירה לד' הגר"א.

לא עליך המלאכה לגמור- כי הכל בידיים של בורא עולם.
ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה- לפחד תמיד ולהוסיף ולהתחזק.