מקץ יוסף שלח ליעקב יין נסך???

[אברך]

כתוב בפרשה (מה כג) "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצריים", וברש"י "מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת חכמים נוחה הימנו"
ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף, וא"כ הוא יין נסך.

 

[חיי עולם]

ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף

אולי ישן אחר שבא יוסף.

 

[משיב כהלכה]

בשו"ת אור לציון חלק ה (באורים פרק מא - דיני יין נסך אות א) כתב לתרץ דיין ישן פירושו שעברה עליו שנה, וכדשנינו בב"ב דף צ"ח ע"א, שאם אמר לחבירו יין ישן אני מוכר לך, היינו משל אשתקד, ומיושן משל ג' שנים. וכן הוא בשו"ע חו"מ סימן ר"ט סעיף י', אמר לו יין ישן אני מוכר לך, נותן לו משל שנה שעברה. וראה בסמ"ע שם. וראה גם במנחות דף פ"ז ע"א ובפסחים דף מ"ב ע"ב וברש"י שם, ע"ש.

אך בספר בן פורת יוסף דחה תירוצו, דמדסתים סתם יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, היינו עכ"פ שהוא יין כמו שני יעקב או יותר, כמו שמצינו באחשורוש (מגילה יב א), דלא בא הכתוב לסתום רק לפרש, כמו שמצינו במקום אחר יין ישן נוחה לזקנים היינו עכ"פ כפי השנים של הזמן, שאז הוא טוב לשתיה לזקנים, והכא נמי כך, וא"כ אז היה סתם יינם, ואיך שלחו לאביו.

ותירץ שם שפרעה כתב לשרה בכתובתה כל ממונו, וארץ גושן לאחוזה, והיתה הקדושה שורה בארץ זו, ויוסף שלח יין מהאוצר בזמן שרה אמנו...

ולענ"ד לא צריך להגיע לתירוצים דחוקים כאלה, שהרי יין נסך שנגע בו גוי הוא תקנה דרבנן שהתחדשה לאחר מכן, ואף שבספר הנ"ל הביא ראיה מהגמ' ביומא (כח) שאברהם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה אף עירובי תבשילין דרבנן, כבר דחה הרא"ם עה"ת מהגמ' פסחים קי"ט ע"ב בסעודה לעתיד שיאמרו לו ליעקב טול ובריך אומר איני מברך שנשאתי ב' אחיות שעתידה תורה לאסור (וכן דנו הראשונים באברהם שלא מל לפני שציווהו ה' במפורש, ובשם משמואל דן במה שנשא אברהם שפחתו מבלי לשחררה).

ויש על זה הרבה תירוצים (כשמונה תירוצים), אבל הדעת זקנים מבעלי התוס' (וישב לז - לה) כתב שכיון שהאבות לא נצטוו על התורה, אף שידעוה ברוח הקודש, מה שהיו רוצים היו מקיימים, ומה שהיו רוצים היו מניחים. ולפ"ז מבואר הכל בשופי.

 

[בן מנוח]

כתוב בפרשה (מה כג) "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצריים", וברש"י "מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת חכמים נוחה הימנו"
ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף, וא"כ הוא יין נסך.

מעתיק אנכי מתורה שלמה להרמ"מ כשר זצ"ל
תורה שלמה בראשית מ"ה:כ"ג
אות פב: מטוב מצרים, מאי מטוב מצרים, א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר שלח לו יין [ישן שדעת זקנים נוחה הימנו]. (מגלה טז:)1.
1. וכ״ה בתרגום יוב״ע. וראה רש״י כאן. יין ישן, לפי שהזקנים בטבעם מצוננים והיין מחממם (מהרש״א), ובש״ס כת״י בדק״ס וכן בדפוסים ישנים ליתא הוספה זאת וכן ברש״י כאן ובכל הכת״י ליתא רק בדפוסים הוסיפו יין ״ישן שדעת זקנים נוחה הימנו״. וראה לקמן אות פג. ובשכ״ט מטוב מצרים זהו יין מובחר שבמצרים ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וחכך כיין הטוב, כי טובים דודיך מיין. ובכת״י מדרש החפץ מטוב מצרים זו מנחה מכל מיני מעדנים שבמצרים.

 

[אורי]

בשו"ת אור לציון חלק ה (באורים פרק מא - דיני יין נסך אות א) כתב לתרץ דיין ישן פירושו שעברה עליו שנה, וכדשנינו בב"ב דף צ"ח ע"א, שאם אמר לחבירו יין ישן אני מוכר לך, היינו משל אשתקד, ומיושן משל ג' שנים. וכן הוא בשו"ע חו"מ סימן ר"ט סעיף י', אמר לו יין ישן אני מוכר לך, נותן לו משל שנה שעברה. וראה בסמ"ע שם. וראה גם במנחות דף פ"ז ע"א ובפסחים דף מ"ב ע"ב וברש"י שם, ע"ש.

אך בספר בן פורת יוסף דחה תירוצו, דמדסתים סתם יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, היינו עכ"פ שהוא יין כמו שני יעקב או יותר, כמו שמצינו באחשורוש (מגילה יב א), דלא בא הכתוב לסתום רק לפרש, כמו שמצינו במקום אחר יין ישן נוחה לזקנים היינו עכ"פ כפי השנים של הזמן, שאז הוא טוב לשתיה לזקנים, והכא נמי כך, וא"כ אז היה סתם יינם, ואיך שלחו לאביו.

ותירץ שם שפרעה כתב לשרה בכתובתה כל ממונו, וארץ גושן לאחוזה, והיתה הקדושה שורה בארץ זו, ויוסף שלח יין מהאוצר בזמן שרה אמנו...

ולענ"ד לא צריך להגיע לתירוצים דחוקים כאלה, שהרי יין נסך שנגע בו גוי הוא תקנה דרבנן שהתחדשה לאחר מכן, ואף שבספר הנ"ל הביא ראיה מהגמ' ביומא (כח) שאברהם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה אף עירובי תבשילין דרבנן, כבר דחה הרא"ם עה"ת מהגמ' פסחים קי"ט ע"ב בסעודה לעתיד שיאמרו לו ליעקב טול ובריך אומר איני מברך שנשאתי ב' אחיות שעתידה תורה לאסור (וכן דנו הראשונים באברהם שלא מל לפני שציווהו ה' במפורש, ובשם משמואל דן במה שנשא אברהם שפחתו מבלי לשחררה).

ויש על זה הרבה תירוצים (כשמונה תירוצים), אבל הדעת זקנים מבעלי התוס' (וישב לז - לה) כתב שכיון שהאבות לא נצטוו על התורה, אף שידעוה ברוח הקודש, מה שהיו רוצים היו מקיימים, ומה שהיו רוצים היו מניחים. ולפ"ז מבואר הכל בשופי.

תחילה לא אבין כיצד מתחיל עם האור לציון ושוב חוזר לספר בן פורת יוסף שהוא קדום בהרבה שנים קודם לכן והוא בעל התולדות יוסף תלמיד הבעל שם טוב.
שנית, מנין לו שיעקב אבינו לא שמר על דין יין נסך שהוא איסור הנכנס לגופו ובטח נזהר בזה, וב' אחיות שאני שהי' מוכרח לזה ושאר תירוצים אך מכאן להחליט ברור שזה לא שמר מחמת שאלה זה מניין לן. וגם לדעת זקנים מה שרצו שמרו ומנין שזה לא רצו, ואדרבא זה התירוץ הכי דחוק לומר כן על יעקב אבינו בחיר האבות.
ובשלישית, יש להביא את דברי בן פורת יוסף במלואו ולא חצאי דברים אשר אין להם הבנה כלל ועיקר, מאי איכפת לן שהיין הגיע מארץ גושן עד שהעיז לכתוב דבר מבהיל שמחמת הקדושה השורה בארץ גושן הי' היין מותר בלא חשש יין נסך, זה המצאה חדשה, וכי זה הלכות ומצוות התלויות בארץ ובקדושת הארץ. ויש להאריך בביאור כל דבריו שם ואכמ''ל.
ורביעית יש לציין שגם החתם סופר עמד בשאלה זו כאן וע''ש מה שתירץ עם חידוש עצום ומבהיל. וד''ל.

 

[כאייל תערוג]

ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף,

מי אמר?
יש שיעור ממתי נקרא ישן?

 

[אורי]

מי אמר?
יש שיעור ממתי נקרא ישן?

כבר ביארו בזה למעלה מדברי ספר בן פורת יוסף למבואר במגילת אסתר על אף שיש לדחות ראייתו מהתם וד''ל

 

[משיב כהלכה]

תחילה לא אבין כיצד מתחיל עם האור לציון ושוב חוזר לספר בן פורת יוסף שהוא קדום בהרבה שנים קודם לכן והוא בעל התולדות יוסף תלמיד הבעל שם טוב

כי בספר בן פורת יוסף כבר דחה תירוצו, ולכן סודרו הדברים כך.

 

[אברך]

יש תירוץ בחת"ס על התורה (לא תחת ידי, אך שמעתי משמו) שהביא יין בן מאות שנים, מזמן אברהם אבינו, ועל זה לא גזרו משום יין נסך.
מי שיכול להעלות ולדייק את הדברים, אודה לו.

 

[משיב כהלכה]

שנית, מנין לו שיעקב אבינו לא שמר על דין יין נסך שהוא איסור הנכנס לגופו ובטח נזהר בזה

זה לא איסור דאורייתא אלא גזירת חז"ל בסתם יינם, והאבות לא רצו צורך להחמיר בזה, אולי מפני שאז לא ניסכו יין לע"ז, וכמו שחז"ל הקלו ביין שנתבשל שאינו נאסר באיסור "סתם יינם", מאחר שיין זה נחשב כפגום, ואין דרך הגויים לנסכו לעבודה זרה.

 

[משיב כהלכה]

עד שהעיז לכתוב דבר מבהיל שמחמת הקדושה השורה בארץ גושן הי' היין מותר בלא חשש יין נסך, זה המצאה חדשה

הבאתי בקצרה את דבריו כפי שהביאם בחישוקי חמד, וכתבתי על זה שהוא דחוק, ואם יש לך ביאור בדבריו הבה נשמע.

 

[אורי]

יש תירוץ בחת"ס על התורה (לא תחת ידי, אך שמעתי משמו) שהביא יין בן מאות שנים, מזמן אברהם אבינו, ועל זה לא גזרו משום יין נסך.
מי שיכול להעלות ולדייק את הדברים, אודה לו.

נו באמת למה לא טורחים לעי' בכל התגובות כסדר זה לא הרבה וכבר ציינתי לחתם סופר. זה לערכי ולא מוסרי וד''ל

 

[אורי]

כי בספר בן פורת יוסף כבר דחה תירוצו, ולכן סודרו הדברים כך.

לא הבנתי כלל וכלל איך אתם ניצלים מהטעות
הכל נמצא בספר בן פורת יוסף כל דברי האור לציון. וממלא מיותר להביא את דבריו ועוד בפתח הדברים. לא ראיתי מעולם סידור דברים שכזה.

 

[אורי]

זה לא איסור דאורייתא אלא גזירת חז"ל בסתם יינם, והאבות לא רצו צורך להחמיר בזה, אולי מפני שאז לא ניסכו יין לע"ז, וכמו שחז"ל הקלו ביין שנתבשל שאינו נאסר באיסור "סתם יינם", מאחר שיין זה נחשב כפגום, ואין דרך הגויים לנסכו לעבודה זרה.

לא זכיתי להבין. האם כבודו הי' בגלגול בזמנו של יעקב אבינו, עד כדי כך שחורץ שהאבות לא רצו להחמיר בזה. אם ידעו חומרא זו למה שלא יחמירו, צריך גב חזק לומר כדבר הזה. ומנין שלא נסכו יין לע''ז .

 

[אברך]

נו באמת למה לא טורחים לעי' בכל התגובות כסדר זה לא הרבה וכבר ציינתי לחתם סופר. זה לערכי ולא מוסרי וד''ל

א. עברתי על הדברים ונשמט ממני, סליחה.
ב. כבודו לא כתב את התירוץ, ומיד שאמרו לו אותו שמחתי עליו כמוצא שלל רב.
חזק וברוך!

 

[אורי]

הבאתי בקצרה את דבריו כפי שהביאם בחישוקי חמד, וכתבתי על זה שהוא דחוק, ואם יש לך ביאור בדבריו הבה נשמע.

מעיקרא מאי קסבר לא להביא שמצטט זאת מספר אחר כחשוקי חמד ואז לא עליכם תיהי' תלונתי אלא עליו. מלבד מה שאני במקומכם לא הייתי סומך אלא מעי' בפנים הספר, שהרי לא הבנת והי' לך דוחק. ואגב היכן בחשוקי חמד מדוע לא כותב ברור מקורות

 

[משיב כהלכה]

לא הבנתי כלל וכלל איך אתם ניצלים מהטעות
הכל נמצא בספר בן פורת יוסף כל דברי האור לציון. וממלא מיותר להביא את דבריו ועוד בפתח הדברים. לא ראיתי מעולם סידור דברים שכזה.

אז תסדר מחדש כראות עיניך. אני אוהב את הסדר הנוכחי כמות שהוא.

 

[משיב כהלכה]

לא זכיתי להבין. האם כבודו הי' בגלגול בזמנו של יעקב אבינו, עד כדי כך שחורץ שהאבות לא רצו להחמיר בזה. אם ידעו חומרא זו למה שלא יחמירו, צריך גב חזק לומר כדבר הזה. ומנין שלא נסכו יין לע''ז .

אם תירוץ זה נאמר על שתי אחיות שהוא איסור דאורייתא, קל וחומר על סתם יינם שיש יסוד לומר שלא ראו צורך להחמיר בזה לפי המציאות דאז.

ולא אני המצאתי יסוד זה אלא הראשונים, שקבעו שאמנם ידעו כל התורה אבל קיימו מה שרצו. ולפי ששאר התירוצים דחוקים, עדיף לנקוט בתירוץ זה שנראה אמיתה של תורה.

 

[אורי]

אז תסדר מחדש כראות עיניך. אני אוהב את הסדר הנוכחי כמות שהוא.

איך הי' אומר מו''ר זצוק''ל על כה''ג, שיערב לך. אם לא אוהבים כאן ביקורת בונה אז אני יפסיק להעיר כאן חבל לי על הזמן, וככה לא אטריד אף אחד בהערותי

 

[אורי]

אם תירוץ זה נאמר על שתי אחיות שהוא איסור דאורייתא, קל וחומר על סתם יינם שיש יסוד לומר שלא ראו צורך להחמיר בזה לפי המציאות דאז.

ולא אני המצאתי יסוד זה אלא הראשונים, שקבעו שאמנם ידעו כל התורה אבל קיימו מה שרצו. ולפי ששאר התירוצים דחוקים, עדיף לנקוט בתירוץ זה שנראה אמיתה של תורה.

לא שכנעתה אותי שיערב לך