יין בכשרות אשכנזית לא טוב לספרדים | עדכון!

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אברימי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אברימי

חבר פעיל
הצטרף
1/1/25
הודעות
286

חשיפה מאחורי הקלעים: הכשרות האשכנזית והיין של הספרדים​

גילוי מטלטל על הכרעה הלכתית חשאית של רבני בד״ץ אשכנזי לגבי תקלה כשרותית שהתגלתה בייצור יין בספרד, אשר לכאורה אינה מתאימה לאחינו הספרדים ההולכים לאור פסקי מרן הבית יוסף וכהכרעותיו של הגר״ע יוסף



מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בחשיפה נוספת ומרעישה על המתרחש מאחורי הקלעים של עולם הכשרות, הכרעות דרמטיות של רבנים ומורי הוראה חשובים, הספונים בקיטונם האפוף על התורה ועל העבודה, ד׳ אמות של הלכה בלבד, ואחראים על מערכות כשרות חובקי עולם. ובהבל פה חורצים גורלות של מיליוני דולרים. ושומרים בנאמנות על טהרת השולחן היהודי.

והפעם גילוי מטלטל על הכרעה הלכתית חשאית של רבני בד״ץ אשכנזי לגבי תקלה כשרותית שהתגלתה בייצור יין בספרד, אשר לכאורה אינה מתאימה לאחינו הספרדים ההולכים לאור פסקי מרן הבית יוסף וכהכרעותיו של הגר״ע יוסף, ולא פורסם לידיעת הציבור.

התקלה הראשונה:
בתהליך ייצור יין מבציר משובח במיוחד בעיר לוסנה מחוז קורדובה שבספרד, בזמן שהכניסו את הענבים למכונת השטיפה (קרשר), שתפקידה להפריד את הענבים מהזמורות שלהם. אחרי כשעה וחצי של פעולת המכונה, נתקעו הענבים ברכיב המכונה הפנימית ואיש האחזקה במפעל – גוי – החיש פעמיו להשיב המכונה על כנה, תוך כדי העבודה השחיל הפועל את ידו למכונה כדי לשלוף משם את הענבים שגרמו לסיבוכים בתפעול השוטף של המכונה. במהלך הכנסת ידו להוצאת הענבים, נגע הגוי גם במיץ שנסחט מהענבים שהצטברו במיכל, המשגיח המקומי לא שם לב לכך באותו רגע, היות ולפי נוהלי הכשרות אסור לגוי להימצא בשטח המכונות כלל, רק אחרי התיקון כאשר המכונה המשיכה בפעולתה הסטנדרטית המשגיח רואה את הגוי יוצא מחדר המכונות, ונהיה לו שחור בעיניים, מיד עצר את תהליך הייצור, והתחיל להסתובב אובד עיצות, כארי בסוגר,
בינתיים התערב המיץ שדינו כסתם יינם במיכלי היין הענקיים המכילים אלפי ליטרים של יין משובח.
טלפון בהול מבצע הוא למפקח הכשרות אשר הוביל לשרשרת טלפונים נוספת ותוך זמן קצר שאר רבני הבד״ץ הצטרפו להתייעצות דרוכים וערוכים, מבינים את גודל האחריות אשר על כתפם,
והשאלה עלתה על שולחן מלכים בדחיפות שאינה סובלת דיחוי האם יש לאסור את מיץ הענבים שהגוי נגע בו בידיו במכונת השטיפה, והאם מיץ זה אוסר את היינות שבהם התערבב.
המתח מורגש בכל פינה, מנכלי״ם, משווקים, משקיעים, ממתינים למוצא פיהם של גדולי ישראל דעת תורה המסורה.

הדברים פשוטים נשמע קולו של האב״ד היושב בראש ההרכב, הגאון הגדול בן ה-81 שליט״א
מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף א׳ פוסק:
סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. והוא הדין למגעם ביין שלנו.
מוסיף הרמ״א הגה: ובזמן הזה, שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, יש אומרים דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה,

ובסימן קלד מוסיף מרן המחבר:
נתערב סתם יינם ביין מותר (כלומר יין כשר) הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה וימכר כולו לעובד כוכבים,
והרמ״א פוסק: ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים, וכן נוהגין להקל.

דבריו נתשייבו על לב הרבנים המקשיבים,
וודאי שיש כאן שישים כדי ביטולו, ענו ואמרו,
לפיכך הכריעו הרבנים החשובים חברי הבד״ץ להתיר אלפי ליטרים יין אילו כהכרעת הרמ״א, ותרב השמחה מאד.

אך הבד״ץ לא טרח לפרסם לידיעת הציבור שלכאורה לבני ספרד יין זה אסור בשתיה,
לכן יש לברר לפני שרוכשים מוצרים בכשרות אשכנזית האם הם מקפידים על כללי הכשרות גם לדעת רבני ספרד, ואם כן האם גם כשמדובר בהפסד מרובה של מאות אלפי אירו.

התקלה השניה:
בסיום העמסת מיכלי היין על גבי המשאיות, נסגרו המיכלים באזיקונים ממוספרים מיוחדים למטרה זו על ידי פועלים יהודים בפיקוח ובהשגחה צמודה של המשגיח החשוב, המשאיות נהוגים בידי ערלים יצאו ממתחם היקב אל יעדם, לצורך ביקבוקם בבקבוקי הזכוכית ושיווקם על פני הגלובוס, מרחק נסיעה של כ-20 דקות,
להפתעת משגיח היקב הותיק הטלפון האישי שלו מצלצל, על הקו רב מכשיר חשוב מניו יורק שנמצא כעת במתחם הביקבוק של היין, לצורך ייצור ליין תחת פיקוחו,
ותוהה לתוך השפופרת הצמודה לאזנו של המשגיח הנמצא בצד השני של הקו,
הייתכן שינוע של יין על ידי גויים בחותם אחד בלבד??? והסביר, מכיון שהאזיקונים הממוספרים הינם רק חותם אחד וניתן לזייפם ע”י החלפתן באזיקונים אחרים. הרב עומד בתוקף שהיין פסול ואין אפשרות לשווקם כיין כשר.
משגיח הכשרות שטח את גרסתו כזקן ורגיל וטען כך, היות והאזיקונים הללו ממוספרים במספרים מדוייקים, והמיכלים אכן הגיעו ליעדם אזוקים באזיקונים באותם המספרים שרשומים אצלו, אין חשש כלל שנהגי המשאיות יסטו ממסלולם הקצר כדי להחליף את האזיקונים, ולפתוח את מיכלי היין מאיזה שהיא סיבה הגיונית, מדובר באזיקון בעל 7 ספרות. ונהג המשאית הוא צד ג’ (קבלן) ואינו עובד היקב, וכמובן שהנהג אינו יודע מראש אילו מספרים אמורים להיצמד למיכלים, וגם מתבצע רישום מדויק של מספרי האזיקונים המלובשים על המיכלים בכל המשאיות.
ובנוסף הוסיף וטען המשגיח בלהט, תוך 20 דקות המשאית צריכה להגיע למתחם. לכן אפשרות של זיוף האזיקון המתוחכם תוך פרק זמן כה קצר לא מציאותי.
ובאופן כזה טוען המשגיח כשרות חותם אחד זה דינו כשתי חותמות ואין לפסול את היין.

בשום אופן אינני מסכים לדבריך טען הרב החשוב וביקש לבצע שיחת ועידה עם רבני ועד הכשרות הממונים על השגחה זה.

הדיון ההלכתי החל בנינוחות מלכותית מלכי רבנן, אך אורייתא הוא דמירתח ולאט לאט סערו הרוחות מעבר לים עוד רב ועוד רב הצטרף לדיון בקו הטְרַנְס אטלנטי,
הדין הוא טען הרב בקול מחוספס ובגרון יבש ממעמקי מרתפי היין בספרד,
שהשולח את הנכרי כשהיין בחותם אחד, לדעת השו”ע (יורה דעה סימן קל, סעיף ב) “אם הפקיד ביד עובד כוכבים בחותם אחד אסור בשתיה ומותר בהנאה,
נכון, ענה הרב מהעיירה הצפונית שבארץ הצבי, אבל הרי כתב הרמ”א: ויש שכתבו דבדיעבד יש להתיר אפילו בחותם אחד ואין צריך להכיר חותמו, אלא אם כן רואה שחותמו מקולקל אז אסור,
והוסיף בנשימה אחת רב הקהילה המתנוססת לתפארה בפאתי ניו ג׳רזי, רבינו הט״ז כתב מפורש להתיר זאת בזמן הזה כאשר הנוצרים אינם מנסכים יין לעבודה זרה, וכתב כך: מותר לכתחילה לשלוח או להפקיד עימו יין בחותם אחד, כיון שאיסור סתם יינם הוא איסור דרבנן משום חיבת ניסוך והואיל ובזמן הזה אין בהם חיבת ניסוך, על כן מהני חותם אחד לכתחילה. והערוך השולחן (סימן קיח סעיף יג) כתב שכן ראוי להורות למעשה. כדעת הרמ”א.

לפיכך הכריעו הרבנים החשובים חברי הבד״ץ להתיר אלפי ליטרים יין אילו כהכרעת הרמ״א והט״ז.

הויכוח תם והייצור הושלם.

והיין הספרדי המשובח מפאר את שולחן השבת באלפי בתי בני ישראל. ובשמחות ואירועים.

אמנם בדיון זה לא התחשבו רבני בד״ץ אשכנזי זה בדעת הגר”ע יוסף אשר כתב בהשלמותיו לספר כף החיים (סי’ קיח סק”ה) שגם בזמן הזה יש להורות לכתחילה להחתים את היין ״חותם בתוך חותם״. והורה שלמעשה אין לזוז מפסק השולחן ערוך ואין להקל במקרה זה אפילו כאשר מדובר בהפסד מרובה. ולא טרחו לפרסם על כך לידיעת הציבור.

לכן לכאורה לבני ספרד יין זה אסור בשתיה, ויש לברר לפני שרוכשים מוצרים בכשרות אשכנזית האם הם מקפידים על כללי הכשרות גם לדעת רבני ספרד, ואם כן האם גם כשמדובר בהפסד מרובה של מאות אלפי אירו.

כנראה שלא תמיד.

 
נודע?
לא שמעתי עלו בלתי היום.
ובלתי כמה פעמים לאחרונה ששלח יח"צ לתקשורת.
 
תכל'ס, מאי נפק"מ?
מה זה משנה מי כותב? משנה מה הוא כותב!
(גם יתרו יעץ למשה רבינו).
אם הוא כותב דברים של טעם יש לפרסם זאת, וגם אם לא היה לו שום מושג בענייני כשרות, הרי שהוא מציג עובדות + מקורות.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
השאלה אם באמת כך הם פני העובדות...
כמובן.
וכי נראה לך שיפרסם ברבים דבר דעביד לאיגלויי?!
אם הדבר לא היה נכון הרי שמיד היו תובעים אותו.
וכן אין סברא לומר שאין זה נכון...
 
התקלה הראשונה:
בתהליך ייצור יין מבציר משובח במיוחד בעיר לוסנה מחוז קורדובה שבספרד, בזמן שהכניסו את הענבים למכונת השטיפה (קרשר), שתפקידה להפריד את הענבים מהזמורות שלהם. אחרי כשעה וחצי של פעולת המכונה, נתקעו הענבים ברכיב המכונה הפנימית ואיש האחזקה במפעל – גוי – החיש פעמיו להשיב המכונה על כנה, תוך כדי העבודה השחיל הפועל את ידו למכונה כדי לשלוף משם את הענבים שגרמו לסיבוכים בתפעול השוטף של המכונה. במהלך הכנסת ידו להוצאת הענבים, נגע הגוי גם במיץ שנסחט מהענבים שהצטברו במיכל, המשגיח המקומי לא שם לב לכך באותו רגע, היות ולפי נוהלי הכשרות אסור לגוי להימצא בשטח המכונות כלל, רק אחרי התיקון כאשר המכונה המשיכה בפעולתה הסטנדרטית המשגיח רואה את הגוי יוצא מחדר המכונות, ונהיה לו שחור בעיניים, מיד עצר את תהליך הייצור, והתחיל להסתובב אובד עיצות, כארי בסוגר,
פלא על הרבנים הנ"ל שדנו בכה"ג [אם כך היה המעשה], שהרי דין מפורש בשו"ע
שולחן ערוך יורה דעה הלכות יין נסך סימן קכג סעיף יז
מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובדי כוכבים, משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו, כי הגת הוא מדרון. ואם פינה החרצנים והזגים והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון, ונשאר היין לבדו עומד, נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת, אפילו לא נגע אלא בחרצנים ובזגים, אם יש בהם טופח על מנת להטפיח. אבל כל זמן שלא הבדיל היין (עד שולי הגת) (ב"י בשם תוספות והרא"ש ומרדכי) מן החרצנים והזגים, לא הוי המשכה. ע"כ.

לפי המתואר לעיל - הנגיעה שלו היתה עוד לפני סחיטת הענבים כלל אלא בשעת הפרדת הענבים מהזמורות, ובזמן זה אין שם יין גם אם יצא מיץ, והיין כשר לכתחלה לכל הדעות!
 
פלא על הרבנים הנ"ל שדנו בכה"ג [אם כך היה המעשה], שהרי דין מפורש בשו"ע
שולחן ערוך יורה דעה הלכות יין נסך סימן קכג סעיף יז
מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובדי כוכבים, משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו, כי הגת הוא מדרון. ואם פינה החרצנים והזגים והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון, ונשאר היין לבדו עומד, נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת, אפילו לא נגע אלא בחרצנים ובזגים, אם יש בהם טופח על מנת להטפיח. אבל כל זמן שלא הבדיל היין (עד שולי הגת) (ב"י בשם תוספות והרא"ש ומרדכי) מן החרצנים והזגים, לא הוי המשכה. ע"כ.

לפי המתואר לעיל - הנגיעה שלו היתה עוד לפני סחיטת הענבים כלל אלא בשעת הפרדת הענבים מהזמורות, ובזמן זה אין שם יין גם אם יצא מיץ, והיין כשר לכתחלה לכל הדעות!
עוד סיבה לא לסמוך על הבד"ץ הנ"ל...
 
לענ"ד אין כאן בית מיחוש כלל, עד א' נאמן באיסורים להתיר אבל לא לאסור, בפרט כאשר יש חזקה של נאמנות של הבד"ץ שאינו ידוע.
והא מילתא דפשיטא שאין בכוחו להטיל דופי על כל ההכשרים האשכנזים, ומעתה כל ספרדי יתחייב לצרוך רק בד"ץ ספרדי כי שמא - אולי - חשש הבד"ץ האשכנזי לא התחשב בפסקי השו"ע.
יכול להיות שזה כתבת פרסום של בד"צ בית יוסף,
אבל לכה"פ ההכשרים האשכנזים ודאי שומרים על פסקי האשכנזים, ואילו בד"צ בית יוסף יצאה שמועה לאחרונה שהאכיל חלב את קהל לקוחותיו ה"י.
 
כידוע וכמפורסם שמה שיש שחושבים שלספרדים צריך רוב יין, וזה דעת מרן, להד"מ ואפי' משל לא היה.
וזה רק פמ"ג.
וכל המביא לי כזה שו"ע מקבל מליון דולר.
וכפי שכבר זאת נכדו של מרן זיע"א בס' מעשה הברכה [חלק הסימנים סי' א']
וכל היקבים שכותבים: כשר גם לדעת מרן הב"י, אינו אלא שקר גמור.
 
שמעתי מאבי שליט"א:
בדרך הלצה יש אנשים שיש להם מסורת שאשכנזים עושים הכל כדי לשקר עלינו,
כאילו אם בד"ץ עד"ח כותב מאה אחוז יין זה לא טוב ואם בא איזה הכשר שלא נודע שמו ומקומו ואף אחד לא מעיז לגעת בו,
אבל הוא ספרדי אז הוא נאמן בעיניים עצומות,
גם אם לא מזמן מצאו חלב על חתיכות בשר של אותו הכשר
 
שמעתי מאבי שליט"א:
בדרך הלצה יש אנשים שיש להם מסורת שאשכנזים עושים הכל כדי לשקר עלינו,
כאילו אם בד"ץ עד"ח כותב מאה אחוז יין זה לא טוב ואם בא איזה הכשר שלא נודע שמו ומקומו ואף אחד לא מעיז לגעת בו,
אבל הוא ספרדי אז הוא נאמן בעיניים עצומות,
גם אם לא מזמן מצאו חלב על חתיכות בשר של אותו הכשר
אין פה הלצה אלא טקסט חמוד.
למה הלצה,
כואב מאוד
דמעות.
אח"כ בנים הקטנים לא מבינים הלימוד וכו' ונטמטמם וכו'
בהחלט, ולכן אנו מקפידים שלא לאכול מהכשר שקורא לטרפות דידן מהדרין. וד"ב.
 
אין פה הלצה אלא טקסט חמוד.

בהחלט, ולכן אנו מקפידים שלא לאכול מהכשר שקורא לטרפות דידן מהדרין. וד"ב.
והכשר שהרבנות הראשית מעידה עליו שחלבו חלב נכרי ועל חתיכות בשר שלו מצאו חוטי חלב זה יותר טוב?
 
והכשר שהרבנות הראשית מעידה עליו שחלבו חלב נכרי ועל חתיכות בשר שלו מצאו חוטי חלב זה יותר טוב?
טעויות (גם מחרידות) יש בהכשרים הכי אמינים.
זה עדיין פחות גרוע (לא יותר טוב..) מהכשר שרשמית סובב ציבור שלם והאכיל אותו טרפות וכן גרם לו לברכות לבטלה בטענת "כתוב בחותמת לכל מקהלות האשכנזים" - כשידוע להם שגם הספרדים סומכים עליהם. (אני כותב בלשון עבר אבל אין לי מושג מה הולך שם היום).

אני אישית באופן כללי אם יש לי מוצר העד"ח ולידו אותו מוצר בהכשר בד"ץ ב"י (מצוי בגומי וחמצוצים לדוג') - אני לוקח ב"י.
 
מהכשר שרשמית סובב ציבור שלם והאכיל אותו טרפות וכן גרם לו לברכות לבטלה בטענת "כתוב בחותמת לכל מקהלות האשכנזים" - כשידוע להם שגם הספרדים סומכים עליהם.
סיפורי אלף לילה ולילה
אני אישית באופן כללי אם יש לי מוצר העד"ח ולידו אותו מוצר בהכשר בד"ץ ב"י (מצוי בגומי וחמצוצים לדוג') - אני לוקח ב"י.
עכשיו תגובתך דלעיל ממש מובנת, שהרי אמרו אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמתם.
 
סיפורי אלף לילה ולילה
זה נחמד לפטור עובדות ודיונים שלמים שהתנהלו באותה תקופה באמירה אגבית, אבל זה לא מה שיגרום למישהו לחשוב שנית ולהאמין להם.
עכשיו תגובתך דלעיל ממש מובנת, שהרי אמרו אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמתם.
תודה
 
טעויות (גם מחרידות) יש בהכשרים הכי אמינים.
זה עדיין פחות גרוע (לא יותר טוב..) מהכשר שרשמית סובב ציבור שלם והאכיל אותו טרפות וכן גרם לו לברכות לבטלה בטענת "כתוב בחותמת לכל מקהלות האשכנזים" - כשידוע להם שגם הספרדים סומכים עליהם. (אני כותב בלשון עבר אבל אין לי מושג מה הולך שם היום).

אני אישית באופן כללי אם יש לי מוצר העד"ח ולידו אותו מוצר בהכשר בד"ץ ב"י (מצוי בגומי וחמצוצים לדוג') - אני לוקח ב"י.
אני לא מדבר על טעויות אני מדבר על דו"ח של הרבנות הראשית בקשר להתנהלות רשמית של אותם בדצי"ם מי שרוצה יוכל לקבלו באישי,
ועי' באריכות בפורום לתורה. באשכול כשרות
 
אני אישית באופן כללי אם יש לי מוצר העד"ח ולידו אותו מוצר בהכשר בד"ץ ב"י (מצוי בגומי וחמצוצים לדוג') - אני לוקח ב"י.
אגב זה למשל דוגמא הרי הכל מודים שהחמצוצים של בית יוסף הרבה יותר טעימים,
יש פה חומר מסויים שהבד"ץ עד"ח לא מאשר וב"י כן,
מה זה אני לא יודע, אבל זה רק מראה מי יותר מהודר ולמי יותר אכפת.
 
מה זה אני לא יודע, אבל זה רק מראה מי יותר מהודר ולמי יותר אכפת.
מה זה קשור?
גם הדגים של מי שאוכל קטניות (עם שמן קנולה) יותר טעימים ממי שלא אוכל קטניות ולפתית (עם שמן זית).
זה אומר שלמי שאוכל קטניות לא איכפת?!
זה לא קשור לרמת ההקפדה וההשגחה, אלא לדעות הלכתיות!
 
אני לא מדבר על טעויות אני מדבר על דו"ח של הרבנות הראשית בקשר להתנהלות רשמית של אותם בדצי"ם מי שרוצה יוכל לקבלו באישי,
ועי' באריכות בפורום לתורה. באשכול כשרות
אם זה הועלה שם, למה לא להעלות גם לפה?
 
מה זה קשור?
גם הדגים של מי שאוכל קטניות (עם שמן קנולה) יותר טעימים ממי שלא אוכל קטניות ולפתית (עם שמן זית).
זה אומר שלמי שאוכל קטניות לא איכפת?!
זה לא קשור לרמת ההקפדה וההשגחה, אלא לדעות הלכתיות!
לפעמים זה באמת עניין של מנהג כמו קטניות אבל יש הרבה פעמים שזה ויכוחים הלכתיים,
 
לפעמים זה באמת עניין של מנהג כמו קטניות אבל יש הרבה פעמים שזה ויכוחים הלכתיים,
לא התכוונתי דווקא למנהג. אלא על ויכוח הלכתי ולא על פשלה בהשגחה מבחינה טכנית.
 

בין הסדרים:

ראשי תחתית