לבקשת הרב טרבלסי הי"ו בעניין הספר כדלהלן:
הגם שעיקרו של הספר בא לברר את יסודות הסוגיה בצורה למדנית ועמוקה. נתחדשו בו חידושים רבים בבירור הסוגיות ובלמדנותן, ואף נתחדשו הלכות רבות ובירורים חדשים להלכה.
א. אחת השאלות שרבים שואלים היא, שהיום נשים אינן בקיאות בהרגשה; מבואר מהי מהות ההרגשה של פתיחת פי המקור, שמחמת חוסר ידיעה סבורות שאינן מרגישות.
ב. בזמן הזה, שנשים רבות אינן מרגישות, אימתי נחשבת טומאה מן התורה.
ג. זיבת דבר לח – מחלק בין חיצונית, שהיא המצויה על פי רוב ויש לה דין כתם, לבין זיבה בחדר הפנימי, שנחשבת הרגשה מן התורה; ומרחיב בבירור הראיות מן הש"ס ומגדולי הפוסקים, ומוכיח שכן דעת השולחן ערוך והראשונים (עמ' פח, ועיין היטב עמ' תקצ"ג).
ד. ביאור מחודש ולמדני מדוע חזקה בכל התורה היא דאורייתא, ואילו אנו פוסקים שוסתות דרבנן (עמ' קא).
ה. בדין ימי המבוכה מבאר את כל שיטות גדולי הפוסקים, הראשונים והאחרונים, ומוכיח שגם גדולי ספרד חששו שבמקרה שהראייה קרובה – בתוך עד ג' ימים – צריכה לבדוק, אך אינה אסורה בהרחקות, אלא בדיקה בלבד.
ו. מבסס ששחור אסור מן התורה; וחום בהיר אמנם טהור, אך בחום כהה יש הרבה ראיות וגדולי פוסקים שאסרוהו, ואין להתירו בכל מקרה (עמ' קמ"ג).
ז. נושא כללי של שימוש בזכוכית מגדלת בכל דיני התורה – מבואר בהרחבה.
ח. בדיקת רופא.
ט. כריתת רחם.
י. בסימן קפ"ט ביאר את יסודות הדינים והלמדנות, כיצד פועלת החזקה בכל אחד מהם.
יא. בסימן ק"צ חקר בגדרי כתמים ובשיעור כגריס בצורה מחודשת, אך למסקנה יצא כדעת רוב הפוסקים וכפי המקובל.
יב. בגד תחתון החוסם דרכי הגעה של דם – הלובשת אותו טהורה מכתמים, אם ברור לה שבשעת עשיית צרכיה לא ראתה דם; ודלא כשבט הלוי.
יג. פוסק לברך על טבילה מכוח דם טוהר, כדעת הגרב"צ אבא שאול והרב ווזנר, ועוד; ומאריך שלדעת הרבה ראשונים זה חלק מחומרת ר' זירא, וגם לסוברים שזה מנהג – הרי זה מנהג של סייג לתורה, או חפצא של מצוה, כמו יום טוב שני של גלויות, ולא כמו חבטת ערבה שאינה סייג לתורה ואין בה חפצא של מצוה.
יד. מבאר דין תפילת ערבית – האם קובעת את היום ללילה בכל דיני התורה לדעת מרן השולחן ערוך (עמ' שס"ג).
טו. בדין ההיתר לטבילה בפושרים בשבת.
טז. הקדמה מקיפה ולמדנית בגדרי חציצה ומחלוקות רש"י ותוספות, והשלכות לדין סתימה זמנית; ומכריע שכיום ודאי אינה חוצצת, כיון שעשויה מחומרים טובים, אלא שמחליפים אותה לטוב יותר.
יז. סוגיית בית הסתרים הנוגעת להתקן תוך-רחמי וכדומה (עמ' תע"א).
