שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,079
ברכות דף נה ע"א/ע"ב : א''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן אמר לו משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקב''ה עשה משכן ארון וכלים אמר לו שמא בצל אל היית וידעת.
הובאו הדברים גם ברש"י פרשת פקודי (לח כב) יעוין שם.
על כל פנים מבואר שטענת בצלאל היתה "כלים שאעשה להיכן אכניסם", ובשו"ת חתם סופר (אורח חיים קפח) מביא תמיהה עצומה שתמה רבו הגאון ר’ נתן אדלר בזה ; הלא חז"ל אמרו (תנחומא פרשת פקודי ופסיקתא כאן) שבחנוכה נגמר המשכן וכל כליו, ואילו הקמתו והכנסת הכלים לא היתה אלא באחד בניסן, אם כך כל שלושה חדשים ויותר הללו היו הכלים שלא בתוך המשכן, ומהי טענת בצלאל.
ותירץ הגאון ר’ נתן אדלר, שאן קפידא על כלים שיהיו חוץ למשכן קודם שימשחו אותם בשמן המשחה, שהרי עדיין לא נתקדשו, ואי אפשר למשוח את המשכן תחילה, מפני שהוא מחדש שם שיש דין למשוח את הכלים כסדר עשייתן, ואם יקדים כלים למשכן בעשייה, יהיה מוכרח להקדים כלים למשכן גם במשיחה, ובזה יהיו הכלים מקודשים בשמן המשחה ואינם במקומם בתוך המשכן.
והדברים מאירים ומוכרחים לכאורה.
אמנם בחז"ל במדרש משמע להיפך מדברי הגמרא בברכות בזה, יעוין במדרש רבה כאן (פרשה נ אות ב) שאמרו שם בזה"ל :
תֵּן לְחָכָם, זֶה בְּצַלְאֵל, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, בָּא וְאָמַר לִבְצַלְאֵל, אָמַר לוֹ מַהוּ הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה, אָמַר לוֹ שֶׁיַּשְׁרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכוֹ וּמְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה. אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל וְהֵיכָן הַתּוֹרָה נְתוּנָה, אָמַר לוֹ מִשֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַמִּשְׁכָּן אָנוּ עוֹשִׂין הָאָרוֹן. אָמַר לוֹ רַבֵּינוּ משֶׁה אֵין כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּכָךְ, אֶלָּא אָנוּ עוֹשִׂין הָאָרוֹן וְאַחַר כָּךְ הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ זָכָה שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן.
ותמוה מאד, הלא גם אם נאמר שבארון יש מעלה מיוחדת של לוחות הברית, ואין זה כבודם להמתין עד שיוקם המשכן וכו’, עדיין יש לשאול כפי ששאל בצלאל "כלים שאני עושה להיכן אכניסם", ומה שונה הארון בזה, ואדרבה, דווקא משום כבודו הגדול יותר מכבוד שאר כלים, יש להחמיר בו יותר שיהיה המשכן מזומן ומוכשר לקבלו מיד עם עשייתו ולא ימתין.
הובאו הדברים גם ברש"י פרשת פקודי (לח כב) יעוין שם.
על כל פנים מבואר שטענת בצלאל היתה "כלים שאעשה להיכן אכניסם", ובשו"ת חתם סופר (אורח חיים קפח) מביא תמיהה עצומה שתמה רבו הגאון ר’ נתן אדלר בזה ; הלא חז"ל אמרו (תנחומא פרשת פקודי ופסיקתא כאן) שבחנוכה נגמר המשכן וכל כליו, ואילו הקמתו והכנסת הכלים לא היתה אלא באחד בניסן, אם כך כל שלושה חדשים ויותר הללו היו הכלים שלא בתוך המשכן, ומהי טענת בצלאל.
ותירץ הגאון ר’ נתן אדלר, שאן קפידא על כלים שיהיו חוץ למשכן קודם שימשחו אותם בשמן המשחה, שהרי עדיין לא נתקדשו, ואי אפשר למשוח את המשכן תחילה, מפני שהוא מחדש שם שיש דין למשוח את הכלים כסדר עשייתן, ואם יקדים כלים למשכן בעשייה, יהיה מוכרח להקדים כלים למשכן גם במשיחה, ובזה יהיו הכלים מקודשים בשמן המשחה ואינם במקומם בתוך המשכן.
והדברים מאירים ומוכרחים לכאורה.
אמנם בחז"ל במדרש משמע להיפך מדברי הגמרא בברכות בזה, יעוין במדרש רבה כאן (פרשה נ אות ב) שאמרו שם בזה"ל :
תֵּן לְחָכָם, זֶה בְּצַלְאֵל, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, בָּא וְאָמַר לִבְצַלְאֵל, אָמַר לוֹ מַהוּ הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה, אָמַר לוֹ שֶׁיַּשְׁרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכוֹ וּמְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה. אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל וְהֵיכָן הַתּוֹרָה נְתוּנָה, אָמַר לוֹ מִשֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַמִּשְׁכָּן אָנוּ עוֹשִׂין הָאָרוֹן. אָמַר לוֹ רַבֵּינוּ משֶׁה אֵין כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּכָךְ, אֶלָּא אָנוּ עוֹשִׂין הָאָרוֹן וְאַחַר כָּךְ הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ זָכָה שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן.
ותמוה מאד, הלא גם אם נאמר שבארון יש מעלה מיוחדת של לוחות הברית, ואין זה כבודם להמתין עד שיוקם המשכן וכו’, עדיין יש לשאול כפי ששאל בצלאל "כלים שאני עושה להיכן אכניסם", ומה שונה הארון בזה, ואדרבה, דווקא משום כבודו הגדול יותר מכבוד שאר כלים, יש להחמיר בו יותר שיהיה המשכן מזומן ומוכשר לקבלו מיד עם עשייתו ולא ימתין.