באנר תרומה

אזעקה באמצע קריאת המגילה - מה עושים?

שמעון טרבלסי

חבר בכיר
הצטרף
21/4/25
הודעות
2,972

קבצים מצורפים

שמעתי לפני מספר שנים את הרב אלחנן פרץ שאמר שאינו מורה לרבים כך (כי אז אם יקרה משהו זה יהיה באחריותו) אבל נראה לו שאין להפסיק בתפילה ואין לחלל שבת כי הסיכוי שיפול טיל מאד נמוך, וסיפר שהקשו עליו מפסק של הגריש״א זצ״ל, וענה שאין הנידונים שווים: בזמן תשובת הגריש״א לא היה כיפת ברזל. עכשיו החשש הוא שמא לא יעבוד היירוט, ואז ייפול טיל בדיוק איפה שאתה נמצא [וצריך להוסיף לא ממש בדיוק כי אם בדיוק אז גם המקלט לא יעזור], וזה חשש רחוק. עכת״ד.
לכאורה כל שכן בקריאת המגילה, שלמרות שגם היא מדרבנן (או דברי קבלה), מאד קשה במציאות שיתפזר המניין וילכו למקלט ושוב יחזרו וימשיכו מהיכן שהפסיקו בלי שכמה יפסידו את קריאת המגילה.
 
עכשיו החשש הוא שמא לא יעבוד היירוט, ואז ייפול טיל בדיוק איפה שאתה נמצא [וצריך להוסיף לא ממש בדיוק כי אם בדיוק אז גם המקלט לא יעזור], וזה חשש רחוק. עכת״ד.
דבר תמוה להחמיר על הציבור בדיני נפשות.
 
שמעתי לפני מספר שנים את הרב אלחנן פרץ שאמר שאינו מורה לרבים כך (כי אז אם יקרה משהו זה יהיה באחריותו) אבל נראה לו שאין להפסיק בתפילה ואין לחלל שבת כי הסיכוי שיפול טיל מאד נמוך, וסיפר שהקשו עליו מפסק של הגריש״א זצ״ל, וענה שאין הנידונים שווים: בזמן תשובת הגריש״א לא היה כיפת ברזל. עכשיו החשש הוא שמא לא יעבוד היירוט, ואז ייפול טיל בדיוק איפה שאתה נמצא [וצריך להוסיף לא ממש בדיוק כי אם בדיוק אז גם המקלט לא יעזור], וזה חשש רחוק. עכת״ד.
לכאורה כל שכן בקריאת המגילה, שלמרות שגם היא מדרבנן (או דברי קבלה), מאד קשה במציאות שיתפזר המניין וילכו למקלט ושוב יחזרו וימשיכו מהיכן שהפסיקו בלי שכמה יפסידו את קריאת המגילה.
במחילה, אבל בזמן הגריש"א כמות הטילים שהיו נשלחים הייתה פחותה לאין ערוך מימינו אנו, אם הדין משתנה עקב כיפת ברזל ושות', אולי יש לשנותו לחומרה מצד כמות הטילים ואיכותם ומשקלם
 
נתי קאליש: הנחיות הלכתיות לקריאת מגילה מאת מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד יוסף, המותאמות למצב הביטחוני ולצורך בשמירה קפדנית על חיי אדם.
29297.jpg
 
לאור המצב והמלחמה עם איראן, הוציא הערב הפוסק הגאון רבי עמרם פריד שורת פסקי הלכה עדכניים באם תישמע אזעקה באמצע קריאת מגילת אסתר בפורים. הדברים מתפרסמים בעלון המפורסם 'אזמרה לשמך' היוצא לאור מפסקיו של רבי עמרם.

הפסק בדיבור, בשהייה ובהליכה למרחב המוגן:

[א] אין לדבר בזמן ההליכה למרחב המוגן. אולם בדיעבד אם דיברו, אין זה מעכב, ויכולים להמשיך בקריאת המגילה מהיכן שפסקו.


[ב] במרחב המוגן, ימשיכו לקרוא את המגילה מהיכן שפסקו. ההליכה אינה מהווה הפסק, ואפילו אם שהה זמן רב כדי לגמור את כולה, אין זה הפסק.

[ג] אם לא המשיכו לקרוא את המגילה במרחב המוגן, אלא המתינו שם [בשתיקה], ימשיכו לקוראה מהיכן שפסקו כשיחזרו לבית הכנסת. כאמור, אפילו אם העצירה ארכה זמן רב, אינה מהווה הפסק לקריאת המגילה.

הפסק בדיבור בין הברכות לתחילת הקריאה:

[ד] אם האזעקה נשמעה בין הברכות לתחילת הקריאה, ואי אפשר להמשיך לקרוא כמה מילים – באופן זה, הפסק בדיבור [וכן היסח דעת גמור] חמור יותר. ועל כן אם הפסיק בדיבור [או שהסיח דעתו לגמרי], צריך לחזור ולברך שנית לפני שמתחיל לקרוא, את ברכת "על מקרא מגילה". אך על ברכת "שעשה נסים" וברכת "שהחיינו", לא יחזור.

יודגש, כי הפסק בדיבור בין הברכה לתחילת הקריאה מצריך לחזור על הברכה, בין אם המדבר הוא הבעל קורא, ובין אם המדבר הוא אחד מהשומעים.

שמיעת המגילה תוך כדי האזעקה:

[ה] השומע את המגילה בזמן האזעקה: אם שמע את כל המילים מהבעל קורא, יצא ידי חובה. כמו כן, אפילו אם דיבר תוך כדי שמיעת המגילה, אם שמע את כל המילים, יצא ידי חובה.

אולם אם החסיר [אפילו מילה אחת], עליו להשלימה מהמגילה או מהחומש שלפניו, וימשיך לקרוא עד שיגיע למקום בו בעל הקורא אוחז בקריאתו [וראה להלן שחייב לקרוא/לשמוע לפחות את רוב המגילה ממגילה כשרה].

כשמשלים בעצמו, צריך להקפיד להשמיע את המילים לאזנו, אך מבלי שאחרים ישמעוהו, כדי שלא לבלבלם.

המשך הקריאה על ידי בעל קורא אחר:

[ו] כאשר רק חלק מהציבור הלך למרחב המוגן, הם יכולים להמשיך לקרוא שם את המגילה ע"י בעל קורא אחר [שהיה מתחילת הקריאה בבית הכנסת, ושמע את הברכות מהבעל קורא הראשון].

המשך הקריאה ביחידות:

[ז] אנשים שהלכו לביתם ואינם יכולים לחזור לשמוע את המגילה בציבור [מהבעל קורא, וממגילה כשרה], יכולים להמשיך לקרוא את המגילה בביתם מתוך חומש, ובתנאי ששמעו את רוב המגילה מהבעל קורא [שקרא ממגילה כשרה]. אמצע המגילה הוא - פרק ה פסוק ח.

באופן זה, אין לברך את ברכת "הרב את ריבנו" שלאחר הקריאה, מפני שמברכים ברכה זו רק בציבור ולא ביחיד [אולם המיקל לברך ביחיד, אין למחות בידו].

הלכות נוספות, ודין קריאה ביחידות:

[ח] השומע קריאת מגילה מטלפון [או משאר האמצעים], אפילו אם זהו שידור חי, לא יוצא ידי חובה.

[ט] יש להקפיד לקרוא את המגילה בציבור. במידה ולא מתאפשר לקרוא את המגילה בציבור, ישנם כמה שינויים בהלכות הקריאה, וכדלהלן:

הפוסקים נחלקו האם הקורא ביחיד מברך לאחר הקריאה את ברכת "הרב את ריבנו", ולהלכה נפסק שאינו מברך. אולם המיקל לברך, אין למחות בידו.

הקורא בציבור צריך לעמוד גם בברכות וגם בקריאה. הקורא ביחיד, אינו צריך לעמוד בזמן הקריאה, אלא רק בזמן הברכות.

הקורא ביחיד, אינו צריך לפשוט את כל המגילה ולכופלה דף על דף לפני קריאתו.

 
לא הבנתי את הדיון.
אם הפסיק באמצע המגילה, אפי' שהה כדי לגמור את כולה (ואפי' דיבר) ממשיך ממקום שפסק.
(ורק לענין ברכת הרב את ריבנו יש דיון).
ולמקרה שהאזעקה התחילה בדיוק אחרי הברכה, היום זה לא כ"כ מציאותי, כי אם זה האיראנים, אז כבר יודעים כמה זמן לפני כן.
ואם זה החות'ים מסתמא שלא יקרה נזק אם ימתינו רגע ויאמרו פסוק אחד בזריזות (או יקומו מיד בשקט ויעברו למקום בטוח).
הבעייה מתחילה כשהציבור נשאר במקומו, והיחיד רוצה ללכת למרחב המוגן, אז שיחפש מקום מתאים.
 
לא הבנתי את הדיון.
אם הפסיק באמצע המגילה, אפי' שהה כדי לגמור את כולה (ואפי' דיבר) ממשיך ממקום שפסק.
(ורק לענין ברכת הרב את ריבנו יש דיון).
ולמקרה שהאזעקה התחילה בדיוק אחרי הברכה, היום זה לא כ"כ מציאותי, כי אם זה האיראנים, אז כבר יודעים כמה זמן לפני כן.
ואם זה החות'ים מסתמא שלא יקרה נזק אם ימתינו רגע ויאמרו פסוק אחד בזריזות (או יקומו מיד בשקט ויעברו למקום בטוח).
הבעייה מתחילה כשהציבור נשאר במקומו, והיחיד רוצה ללכת למרחב המוגן, אז שיחפש מקום מתאים.
אני גר בב"ב ובשעת האזעקה בערבית של מוצ"ש האחרון ראיתי כמה ת"ח בברכת מעריב ערבים נשארים במקומם
ובמקו"א ת"ח יוצאים בשעת האזעקה
מה ההלכה בזה?
 
אני גר בב"ב ובשעת האזעקה בערבית של מוצ"ש האחרון ראיתי כמה ת"ח בברכת מעריב ערבים נשארים במקומם
ובמקו"א ת"ח יוצאים בשעת האזעקה
מה ההלכה בזה?

זה תלוי בתפיסת עולם.
מי שרואה לפניו סכנה מוחשית יוצא (אפי' באמצע שמו"ע), ומי שלא רואה לפניו סכנה מוחשית ממשיך להתפלל.
המדד הוא מאד אינדיבידואלי, כיון שכיום יש מערכת כיפת ברזל וקלע דוד ועוד, ובחסדי ה' הפגיעות הן מינוריות (באופן יחסי),
לכן לא בהכרח שיש צורך ללכת בכל מצב למרחב מוגן, וזה תלוי בחומרת המצב.
למשל; זה שאולי תהיה אזעקה ויצטרכו ללכת למרחב מוגן, לא מניע את פיקוד העורף (עדיין) לאסור התקהלויות מחד, וגם יש הנחייה שבהישמע אזעקה יש להישאר במקום מחשש לפגיעה בהליכה המונית למרחב. אולם לאידך לכל יחיד ויחיד ישנה הנחייה להיכנס מיד למרחב המוגן.
אז מה המציאות, מסוכן או לא ?
אלא מה, תלוי באופן יחסי. זה לא מצב כזה מסוכן עד כדי לבטל אירועים מחד, ולא מצב כזה מסוכן עד כדי להכריח את הציבור לברוח (בשל סכנת הבריחה) כי לא ברור שתהיה נפילה (אילו ברור שתהיה, היו אומרים לרוץ, וכל אחד ינסה להציל עצמו).
אבל לאדם יחידני בבית או ברחוב ההנחייה ברורה ללכת למרחב המוגן.
ומכאן, מי שהתפילה והבית כנסת והמנין מאד חשובים בעיניו מחד (ואולי גם הבושה להראות פחדן), ומאידך אינו רואה סכנה מוחשית, ישאר.
ומי שרואה את הדברים אחרת, ינהג אחרת. - ויש באמצע הרבה שטח אפור.
כך שקשה להגיד בזה הלכה ברורה, וכל אחד צריך לפסוק לעצמו בכל רגע לפי מה שהוא.
 
זה תלוי בתפיסת עולם.
מי שרואה לפניו סכנה מוחשית יוצא (אפי' באמצע שמו"ע), ומי שלא רואה לפניו סכנה מוחשית ממשיך להתפלל.
המדד הוא מאד אינדיבידואלי, כיון שכיום יש מערכת כיפת ברזל וקלע דוד ועוד, ובחסדי ה' הפגיעות הן מינוריות (באופן יחסי),
לכן לא בהכרח שיש צורך ללכת בכל מצב למרחב מוגן, וזה תלוי בחומרת המצב.
למשל; זה שאולי תהיה אזעקה ויצטרכו ללכת למרחב מוגן, לא מניע את פיקוד העורף (עדיין) לאסור התקהלויות מחד, וגם יש הנחייה שבהישמע אזעקה יש להישאר במקום מחשש לפגיעה בהליכה המונית למרחב. אולם לאידך לכל יחיד ויחיד ישנה הנחייה להיכנס מיד למרחב המוגן.
אז מה המציאות, מסוכן או לא ?
אלא מה, תלוי באופן יחסי. זה לא מצב כזה מסוכן עד כדי לבטל אירועים מחד, ולא מצב כזה מסוכן עד כדי להכריח את הציבור לברוח (בשל סכנת הבריחה) כי לא ברור שתהיה נפילה (אילו ברור שתהיה, היו אומרים לרוץ, וכל אחד ינסה להציל עצמו).
אבל לאדם יחידני בבית או ברחוב ההנחייה ברורה ללכת למרחב המוגן.
ומכאן, מי שהתפילה והבית כנסת והמנין מאד חשובים בעיניו מחד (ואולי גם הבושה להראות פחדן), ומאידך אינו רואה סכנה מוחשית, ישאר.
ומי שרואה את הדברים אחרת, ינהג אחרת. - ויש באמצע הרבה שטח אפור.
כך שקשה להגיד בזה הלכה ברורה, וכל אחד צריך לפסוק לעצמו בכל רגע לפי מה שהוא.
אני מבין בדבריך, שאם אדם נמצא בביתו ואין חשש שהוא יפגע יש עליו חיוב ללכת למרחב המוגן, זה בהחלט נכון, שאלתי, אם יש לך מקור ברור, עדכני.
 
אני מבין בדבריך, שאם אדם נמצא בביתו ואין חשש שהוא יפגע יש עליו חיוב ללכת למרחב המוגן, זה בהחלט נכון, שאלתי, אם יש לך מקור ברור, עדכני.

מה זה מקור ?
שוב, זו תפיסת עולם.
בקורונה אמרו לא לקיים מניינים, והרבה גדולים באמת לא התפללו במנין או התפללו ברחוב, לאידך הגרח"ק קיים מניינים חפשי.
במציאות שלנו, שמעתי מהרב אהרן בוטבול, שהוא יורד מיידית למרחב (לא יודע אם באמצע תפילה כשהוא בבית, כי מן הסתם זה לא קורה),
לאידך אני יודע על הרבה שלא מקפידים ע"ז (השמות שמורים במערכת).
הרב דוד מצידו (זה לכאו' גם מתוקף תפקידו) הורה לשמוע להנחיות בבית הכנסת בשעת קריאת מגילה.
לאידך אני נוטה להאמין שהגרח"ק לא היה יוצא באמצע המגילה (אולי מכח אמונתו בהבטחת ה... שבב"ב לא יפלו טילים).
כך שזה אינדיבידואלי
 
מה זה, מה זה מקור?
כן אני רוצה מקור!
חוץ מזה אתה כן אומר מקור ושזה בעצם מחלוקת, שומע!

מקור זה שו"ע וכדו',
אין דבר כזה.
הרבנים שהבאתי זה לא מקור, זה פסק, אבל כאמור הוא לא מבוסס על דברי הפוסקים אלא על תפיסת עולם.
 
למה באמת אין לזה ביסוס בפוסקים?

אין מדיניות ברורה במצב,
כולם מודים שפיקו"נ דוחה את כל התורה כולה,
וכולם מודים שחמירא סכנתא מאיסורא.
השאלה, איך להתייחס למצב.
אם תאבחן אותו כסכנה גמורה, אז תוכל לצטט את הגמ' לעיל, אבל אם לא תזהה אותו כסכנה גמורה, תצטט את המשנה אפי' נחש כרוך וכו',
השאלה איך להסתכל על המצב, וזה כאמור שטח מאד מאד אפור.
 
צריך לזכור שטילים לא היו בעולם לפני עשרות שנים,
וקלע דוד יש רק ב-10 שנים האחרונות, כך שאין ממי לייבא מקור.
 
אני גר בב"ב ובשעת האזעקה בערבית של מוצ"ש האחרון ראיתי כמה ת"ח בברכת מעריב ערבים נשארים במקומם
ובמקו"א ת"ח יוצאים בשעת האזעקה
מה ההלכה בזה?
מה זה מקור ?
שוב, זו תפיסת עולם.
לא מכיר שום היתר בעולם לזלזל ולסכן את החיים שה' נתן לנו.
 
ראשי תחתית