משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,735
הגמ' אומרת שיש חשש שבת ישראל תימשך אחר הגוי ותעבוד ע"ז כי נשים דעתן קלה.
וצ"ע, שהרי כאשר התקרב יעקב לפגישתו עם עשיו, לקח עמו את נשיו "ואת אחד עשר ילדיו" ( פרק לב פס' כג). וכתב רש"י "ודינה היכן הייתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשיו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב ונפלה ביד שכם".
כמדומה גם שיש מדרש שהאשה יכולה להחזיר בתשובה את בעלה אבל לא להיפך, כי אם הבעל צדיק ימשך אחר אשתו הרשעה.
ובגמ' דידן מבואר להיפך, שנמשכת אחר בעלה וצ"ע.
במאמר המוסגר צ"ע עוד כיצד התירה התורה זנות כמו יהודיה הנבעלת לגוי, וכל מה שגזרו בית דינו של שם הוא רק משום שלא תימשך לעבודה זרה, אבל לולא זה אין בעיה. והרי התורה מכנה זאת זנות, "ה.. יעשה את אחותנו").
כמו כן לאידך גיסא, יהודי הבועל גויה, כיצד הותר מהתורה, וכל מה ש"קנאין פוגעין בו" זה רק בגלל החילול השם בדבר (כמבואר כל זה בגמ' דידן ובראשונים. ראו תוספות ביבמות ט"ז ד"ה סבר, שכתבו במפורש דמאורייתא ביאת היתר היא. רק הר"ן סנהדרין פ"ב הסתפק בזה שמא איסור התורה נוהג גם בצנעא).
ועוד קשה, מדוע בפרהסיה קנאים פוגעים בו משום חילול השם, איזה חילול השם יש בדבר המותר?
ועוד, איזה חטא חטאו ישראל בבנות מדין, אם ביאה חד פעמית מותרת מדאורייתא? אם כל הסיפור שם היה רק ע"ז, מדוע התורה אומרת ויחל העם לזנות, ומפרש בעל הטורים שנתחללו מקדושתן?
וראה גם בספורנו: "תחלת ענינם לא היה לעבוד ע"ז כלל אבל היה לזנות בלבד. אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו וזנו בנותיו והזנו את בניך אחרי אלהיהן: " ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן" שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה כמו שהעידו רבותינו ז"ל בשבת דף קה".
וצ"ע, שהרי כאשר התקרב יעקב לפגישתו עם עשיו, לקח עמו את נשיו "ואת אחד עשר ילדיו" ( פרק לב פס' כג). וכתב רש"י "ודינה היכן הייתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשיו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב ונפלה ביד שכם".
כמדומה גם שיש מדרש שהאשה יכולה להחזיר בתשובה את בעלה אבל לא להיפך, כי אם הבעל צדיק ימשך אחר אשתו הרשעה.
ובגמ' דידן מבואר להיפך, שנמשכת אחר בעלה וצ"ע.
במאמר המוסגר צ"ע עוד כיצד התירה התורה זנות כמו יהודיה הנבעלת לגוי, וכל מה שגזרו בית דינו של שם הוא רק משום שלא תימשך לעבודה זרה, אבל לולא זה אין בעיה. והרי התורה מכנה זאת זנות, "ה.. יעשה את אחותנו").
כמו כן לאידך גיסא, יהודי הבועל גויה, כיצד הותר מהתורה, וכל מה ש"קנאין פוגעין בו" זה רק בגלל החילול השם בדבר (כמבואר כל זה בגמ' דידן ובראשונים. ראו תוספות ביבמות ט"ז ד"ה סבר, שכתבו במפורש דמאורייתא ביאת היתר היא. רק הר"ן סנהדרין פ"ב הסתפק בזה שמא איסור התורה נוהג גם בצנעא).
ועוד קשה, מדוע בפרהסיה קנאים פוגעים בו משום חילול השם, איזה חילול השם יש בדבר המותר?
ועוד, איזה חטא חטאו ישראל בבנות מדין, אם ביאה חד פעמית מותרת מדאורייתא? אם כל הסיפור שם היה רק ע"ז, מדוע התורה אומרת ויחל העם לזנות, ומפרש בעל הטורים שנתחללו מקדושתן?
וראה גם בספורנו: "תחלת ענינם לא היה לעבוד ע"ז כלל אבל היה לזנות בלבד. אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו וזנו בנותיו והזנו את בניך אחרי אלהיהן: " ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן" שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה כמו שהעידו רבותינו ז"ל בשבת דף קה".
