מנחות דף מג / הכא תרגימו משום וכו'

[משיב כהלכה]

צ"ע בביאור ראשון ברש"י ד"ה משום, הרי הלעיטהו לרשע וימות, וממתי אנחנו דואגים שלא תיכשל ב"לא תתחתן בם".

ועוד קשה שהרי לא מדובר כאן בחתנות ומפורש בגמ' ע"ז (דף ל"ו) שאין איסור זה שייך הכא.

 

[שאינו יודע לשאול]

חדא מתרצתא בחברתא.
יש לומר דאיירי באישה שבאה להנשא לו, ונקראת כאן זונה לפי שלפי האמת הבעילה היא בעילת זנות מצידה, ואין כאן קידושין, והיא תטעה לחשוב שהוא ישראל מחמת הציצית, ולכן יש לחוש ולא שייך בזה הלעיטהו לרשע וימות ושייך שפיר לא תתחתן בם.

 

[משיב כהלכה]

זונה היא כפשוטו, והממציא פירושים לחבירו עליו הראיה.

ובכלל, לשיטתך החשש הוא גם על בת ישראל כשרה שתטעה ותחשוב שהגוי הוא יהודי, ומהיכי תיתי לכנותה זונה רח"ל.

 

[שאינו יודע לשאול]

בוודאי ובוודאי שהביאור מחודש.
ואכן זה גופא מה שטענתי שהיא בת ישראל כשרה וח"ו אין כוונתה לזנות, אבל הביאור "משום זונה" ביאורו שהמעשה אליבא דאמת הוא זנות.
ובוודאי הצדק עם כת"ר שבלי ראיה אין לומר כן, אך חשבתי ששני הקושיות שהקשה כת"ר הם גופא ראיה לפירוש זה, שלא שייך שרש"י יאמר לא תתחתן בם שלא נאמר כלל על זה, וכן הלעיטהו וכו'.

 

[משיב כהלכה]

מקושיות לא מתים, וגם לא מעקמים את הפשט...

 

[אור יעקב]

צ"ע בביאור ראשון ברש"י ד"ה משום, הרי הלעיטהו לרשע וימות, וממתי אנחנו דואגים שלא תיכשל ב"לא תתחתן בם".

כמדומני שבעושה איסור דרבנן (פנויה) לא אומרים הלעיטהו.

 

[שאינו יודע לשאול]

כעת נזכרתי שבעבר כאשר למדתי מרובה שם יש את הסוגיא של צנועים, ומבואר להדיא שאע"פ שיש מושג של הלעיטהו לרשע וימות זהו ההנהגה לכל אדם אבל הצנועים דואגים גם לתקנת הרשעים כמבואר שם, ויש שם תוס' ארוך שמביא עוד תוספתא כיו"ב, אם כן חז"ל עצמם ודאי נהגו טובת עין גם במי שבאה לחטוא.
אבל הקושיא השניה של הרב משיב כהלכה לא מתורצת בזה כלל.