מבואר שיש מחלוקת האם בכור קדוש למפרע ומאידך מבואר שמותר לחתוך העובר ולהאכיל לכלבים והלא כיון שלמפרע הוא קדוש נמצא שעושה מום .
ובאמת מצאנו כמה דרכים בענין למפרע הדרך הראשונה שבאמת אין הלמפרע הוא כפשוטו אלא מכאן ולהבא למפרע דהיינו שלאחר שיוצא רוב העובר אני דן מהיום כאילו הקדושה התחילה מאתמול [ומהיום אני רואה את המכירה לגוי כלא קיימת אבל באמת באותה שעה באמת היה מכירה] אבל כל זה דוקא כלפי היום כלומר מה שנמצא לפני אני דן אותו מאתמול אבל אם כבר אכלו אותם כלבים אין על מה לחול כהיום דין הקדושה ורק לגבי חלות כמו מכירה לגוי אני אומר שמהיום המכירה בטלה מכאן ולהבא והדברים מדוקדקים היטב ברד''ה לא מחתך וז''ל דכיון דליתנהו אמאי תיחול בשעת גמר יציאת הרוב עכ''ל ומבואר שאין על מה לחול היום ואם נימא שהוא למפרע אמיתי אין לזה מובן שא''כ מה ההיתר לחתוך בכלל וכבר העמיד בזה בזכרון שמואל בסימן עה העמיד בזה.
אלא שבתוס' מבואר שלפי ר' הונא אסור לעשות בו מום כשהתחיל לצאת וזה אומר שהלמפרע הוא כפשוטו שכל הזמן מתלא תלוי וקאי שאם יצא הרוב יתברר שכעת היה קדוש ולכן אסור לעשות בו מום דשמא הוא קדוש מאידך מבואר בגמרא שמותר להשליך לכלבים שזה אומר שמותר לא רק לעשות מום אלא גם להשליך לכבים ובהכרח שצריך לומר מכאן ולהבא למפרע ונמצא שיש שאלה ע''ד התוס' דס''ל שהלמפרע הוא כפשוטו,
ולכאורה מוכרח לומר בתוס' שבאמת זה מכאן ולהבא למפרע ואפ''ה אסור לעשות בו מום והביאור בזה כיון שכהיום יש את סיבת המחר שיהי קדוש חובה עליך לדאוג שגם מחר זה לא יהיה עבירה והדברים מחודשים מאד שכעת זה לא עבירה ומחר זה יהיה עבירה ואני צריך לדאוג היום שמחר לא יהיה עבירה .
ובחידושי מרן רי''ז הלוי פ''ד הט''ו מהלכות בכורות העמיד חידוש גדול מאד שיש שתי דינים הראשון זה פטר רחם והשני זה קדושה ולדעת ר' הונא אין שני הדינים מגיעים ביחד אלא כל חלק שיוצא חל עליו דין פטר רחם שיש לו דין ותורת בכור והוא המחייבו בבכורה וכן באותה שעה נפטר אם שייך לגוי אבל עדיין אינו קדוש עד שייצא רובו ולפי''ז כלל אין צריך לומר מכאן ולהבא למפרע אלא שיש פט''ר שחל בתחילה ויש קדושה שחלה בסוף [ומה שמכירה לגוי נפקעת ס''ל שבאמת אין המכירה נפקעת אלא שכיון שבשעת פט''ר היה שייך לישראל ונתחייב בבכורה לא מעלה ולא מוריד מה שמכר לגוי ודלא כרש''י] ולמ''ד מכאן ולהבא הוא קדוש התורת בכור והקדושה באין כאחד וזהו ענין למפרע ובשיטת הרמב''ם נבארו יותר וגם בזכרון שמואל בסימן עה כתב כעי''ז מדנפשיה.
רק נציין שלכאורה יש ראיה גדולה לדברי הגרי''ז מהגמרא בבכורות לה לדעת ר' יהודה שותפות עכום מחייבת בבכורה לתת לכהן ואפ''ה ס''ל שאין קדושה דאין קדושה לחצאין ומבואר להדיא שחלוק דין פט''ר מהקדושה.
ועעיין בחזו''א ריד דרך אחרת בהאי ענינא ויובא לקמן
ובאמת מצאנו כמה דרכים בענין למפרע הדרך הראשונה שבאמת אין הלמפרע הוא כפשוטו אלא מכאן ולהבא למפרע דהיינו שלאחר שיוצא רוב העובר אני דן מהיום כאילו הקדושה התחילה מאתמול [ומהיום אני רואה את המכירה לגוי כלא קיימת אבל באמת באותה שעה באמת היה מכירה] אבל כל זה דוקא כלפי היום כלומר מה שנמצא לפני אני דן אותו מאתמול אבל אם כבר אכלו אותם כלבים אין על מה לחול כהיום דין הקדושה ורק לגבי חלות כמו מכירה לגוי אני אומר שמהיום המכירה בטלה מכאן ולהבא והדברים מדוקדקים היטב ברד''ה לא מחתך וז''ל דכיון דליתנהו אמאי תיחול בשעת גמר יציאת הרוב עכ''ל ומבואר שאין על מה לחול היום ואם נימא שהוא למפרע אמיתי אין לזה מובן שא''כ מה ההיתר לחתוך בכלל וכבר העמיד בזה בזכרון שמואל בסימן עה העמיד בזה.
אלא שבתוס' מבואר שלפי ר' הונא אסור לעשות בו מום כשהתחיל לצאת וזה אומר שהלמפרע הוא כפשוטו שכל הזמן מתלא תלוי וקאי שאם יצא הרוב יתברר שכעת היה קדוש ולכן אסור לעשות בו מום דשמא הוא קדוש מאידך מבואר בגמרא שמותר להשליך לכלבים שזה אומר שמותר לא רק לעשות מום אלא גם להשליך לכבים ובהכרח שצריך לומר מכאן ולהבא למפרע ונמצא שיש שאלה ע''ד התוס' דס''ל שהלמפרע הוא כפשוטו,
ולכאורה מוכרח לומר בתוס' שבאמת זה מכאן ולהבא למפרע ואפ''ה אסור לעשות בו מום והביאור בזה כיון שכהיום יש את סיבת המחר שיהי קדוש חובה עליך לדאוג שגם מחר זה לא יהיה עבירה והדברים מחודשים מאד שכעת זה לא עבירה ומחר זה יהיה עבירה ואני צריך לדאוג היום שמחר לא יהיה עבירה .
ובחידושי מרן רי''ז הלוי פ''ד הט''ו מהלכות בכורות העמיד חידוש גדול מאד שיש שתי דינים הראשון זה פטר רחם והשני זה קדושה ולדעת ר' הונא אין שני הדינים מגיעים ביחד אלא כל חלק שיוצא חל עליו דין פטר רחם שיש לו דין ותורת בכור והוא המחייבו בבכורה וכן באותה שעה נפטר אם שייך לגוי אבל עדיין אינו קדוש עד שייצא רובו ולפי''ז כלל אין צריך לומר מכאן ולהבא למפרע אלא שיש פט''ר שחל בתחילה ויש קדושה שחלה בסוף [ומה שמכירה לגוי נפקעת ס''ל שבאמת אין המכירה נפקעת אלא שכיון שבשעת פט''ר היה שייך לישראל ונתחייב בבכורה לא מעלה ולא מוריד מה שמכר לגוי ודלא כרש''י] ולמ''ד מכאן ולהבא הוא קדוש התורת בכור והקדושה באין כאחד וזהו ענין למפרע ובשיטת הרמב''ם נבארו יותר וגם בזכרון שמואל בסימן עה כתב כעי''ז מדנפשיה.
רק נציין שלכאורה יש ראיה גדולה לדברי הגרי''ז מהגמרא בבכורות לה לדעת ר' יהודה שותפות עכום מחייבת בבכורה לתת לכהן ואפ''ה ס''ל שאין קדושה דאין קדושה לחצאין ומבואר להדיא שחלוק דין פט''ר מהקדושה.
ועעיין בחזו''א ריד דרך אחרת בהאי ענינא ויובא לקמן
