ביאור הגרעק''א בפלוגתת הראשונים.
ועיין בהגרעק''א סי' א סק''ח שביאר סברת הר''ן שיש לשאול מדוע לא בודקים הוושט לכתחילה הלא אע''פ שיש רוב הלא גם בשחיטה יש רוב שרוב השוחטין בקיאין ואפ''ה צריך לבדוק וכתב ליישב שחז''ל החמירו רק אם יש ספק האם המעשה שחיטה שנעשה הוא כשר או פסול האם הוא שהה או דרס אבל לא חוששים לספק ממקום אחר שמא ניקב הוושט וטעם הדבר שיש חזקה שבהמה בחזקת שלימות שאם ישחטו אותה תהיה כשרה והיא חזקה חדשה ונפלאה, ועפי''ז ביאר סברת הר''ן שבהמה בחייה לאו בחזקת שנעקרו הסימנים ממנה וביאר שיש חזקה לבהמה שאם ישחטו אתה תהיה כשרה וזהו סברת הר''ן[1] וכל זה דוקא אם יש ספק אם נשמטה אבל אם שמוטה לפנינו ויש ספק מתי נשמט כיון שיש ריעותא בחזקה ממלא אסור.
והביאו שכעין החזקה שהגרעק''א כתב כאן מצאנו ביבמות ל: שאם יש צרת ערווה שיש ספק שמא נתגרשה יש חזקה שבתחילה בוודאי היתה נשואה והיתה צרת ערווה לענין שאם ימות לא תהיה זקוקה ליבם ויש לה חזקה לענין לפטור מייבום נגד הספק גירושין וברשב''א שם הקשה הלא היה לה גם חזקת אשת איש ומתרץ שכהיום בוודאי שבעלה מת א''כ חזקה זו נפלה והיה לנו חזקה שהיא פטורה מייבום לאחר מיתה אלא אתה רוצה להסתפק אם היה גירושין ע''ז מגיע החזקה שפוטרת אותה מייבום.
ובש''ך מבואר דרך אחרת שטעם הבה''ג כיון ששמוטה היא שכיח וכמו ריאה שכיון ששכיח טריפות לכן יש דין לבדוק והש''ך פוסק שצריך לבדוק שמוטה וכמו ריאה ומבאר שהבה''ג לשיטתו שבריאה ג''כ כיון שמצוי הוא פוסל אם לא בדקו אבל אנן דס''ל שבריאה זה רק לכתחילה גם בשמוטה זה רק לכתחילה.
[1] ועדיין יש להעיר שלשון הר''ן היה צריך להיות שבהמה בחזקת שלא נעקרו סימניה.
ועיין בהגרעק''א סי' א סק''ח שביאר סברת הר''ן שיש לשאול מדוע לא בודקים הוושט לכתחילה הלא אע''פ שיש רוב הלא גם בשחיטה יש רוב שרוב השוחטין בקיאין ואפ''ה צריך לבדוק וכתב ליישב שחז''ל החמירו רק אם יש ספק האם המעשה שחיטה שנעשה הוא כשר או פסול האם הוא שהה או דרס אבל לא חוששים לספק ממקום אחר שמא ניקב הוושט וטעם הדבר שיש חזקה שבהמה בחזקת שלימות שאם ישחטו אותה תהיה כשרה והיא חזקה חדשה ונפלאה, ועפי''ז ביאר סברת הר''ן שבהמה בחייה לאו בחזקת שנעקרו הסימנים ממנה וביאר שיש חזקה לבהמה שאם ישחטו אתה תהיה כשרה וזהו סברת הר''ן[1] וכל זה דוקא אם יש ספק אם נשמטה אבל אם שמוטה לפנינו ויש ספק מתי נשמט כיון שיש ריעותא בחזקה ממלא אסור.
והביאו שכעין החזקה שהגרעק''א כתב כאן מצאנו ביבמות ל: שאם יש צרת ערווה שיש ספק שמא נתגרשה יש חזקה שבתחילה בוודאי היתה נשואה והיתה צרת ערווה לענין שאם ימות לא תהיה זקוקה ליבם ויש לה חזקה לענין לפטור מייבום נגד הספק גירושין וברשב''א שם הקשה הלא היה לה גם חזקת אשת איש ומתרץ שכהיום בוודאי שבעלה מת א''כ חזקה זו נפלה והיה לנו חזקה שהיא פטורה מייבום לאחר מיתה אלא אתה רוצה להסתפק אם היה גירושין ע''ז מגיע החזקה שפוטרת אותה מייבום.
ובש''ך מבואר דרך אחרת שטעם הבה''ג כיון ששמוטה היא שכיח וכמו ריאה שכיון ששכיח טריפות לכן יש דין לבדוק והש''ך פוסק שצריך לבדוק שמוטה וכמו ריאה ומבאר שהבה''ג לשיטתו שבריאה ג''כ כיון שמצוי הוא פוסל אם לא בדקו אבל אנן דס''ל שבריאה זה רק לכתחילה גם בשמוטה זה רק לכתחילה.
[1] ועדיין יש להעיר שלשון הר''ן היה צריך להיות שבהמה בחזקת שלא נעקרו סימניה.