חגיגה דף טו / מתי אמות ואכבה עשן מקברו

[משיב כהלכה]

צ"ע מדוע לא יכל לפעול מחיים, והיה צריך לחכות לפטירתו?

ואולי י"ל ע"פ מה דאיתא בספרים שבבי"ד של מעלה יושבים צדיקי הדור, כדי שידעו כיצד לדון, לפי שהם מכירים בטבע דורם. ולכן חיכה שישב בבי"ד של מעלה ואז יפתח מחדש את התיק של אלישע בן אבויה.

 

[אלישמע]

צ"ע מדוע לא יכל לפעול מחיים, והיה צריך לחכות לפטירתו?

ואולי י"ל ע"פ מה דאיתא בספרים שבבי"ד של מעלה יושבים צדיקי הדור, כדי שידעו כיצד לדון, לפי שהם מכירים בטבע דורם. ולכן חיכה שישב בבי"ד של מעלה ואז יפתח מחדש את התיק של אלישע בן אבויה.

זה קצת מוזר,
ובכלל כל הגמ' הזו מוזרה,
מה היה שם ? הוא יחפה על חטאו ויוציאו מהגהינם ?
או, שיש לו טיעון שאף אחד בבי"ד של מעלה לא חשב עליו (וגם הוא לא גילה בגמ' מה הוא) ?

 

[משיב כהלכה]

לא "יחפה על חטאו" אלא יוציאו מהגיהנום בכח תורתו, צדיק גוזר והקב"ה מקיים.

 

[אלישמע]

לא "יחפה על חטאו" אלא יוציאו מהגיהנום בכח תורתו, צדיק גוזר והקב"ה מקיים.

בקיצור יסדרו אותו כי הוא מאנ"ש.

 

[משיב כהלכה]

אתה מתבטא בצורה לא נאותה על הגמ', לא מדובר באנשים כערכנו ולא מדובר ב"לסדר אותו כי הוא מאנ"ש" אלא על ת"ח עצום שהעמיד תלמידים ואחר כך השתבש בדעתו ויצא לתרבות רעה. ובוודאי יש מקום ללמד עליו זכות.

וגם לולא זה, אמר רשב"י שיכול לפטור את כל העולם מן הדין.

 

[אלישמע]

אתה מתבטא בצורה לא נאותה על הגמ', לא מדובר באנשים כערכנו ולא מדובר ב"לסדר אותו כי הוא מאנ"ש" אלא על ת"ח עצום שהעמיד תלמידים ואחר כך השתבש בדעתו ויצא לתרבות רעה. ובוודאי יש מקום ללמד עליו זכות.

אני שואל שאלה עניינית, אני מצפה לתשובה עניינית.
וכשאני שומע תשובה לא עניינית (צדיק גוזר...), אז אני מחריף את הטון של השאלה, כך היא תהיה יותר ברורה.

יש לר"י טענה שבי"ד של מעלה לא חשבו עליה ? - כלומר הכניסוהו לגהינם לחינם ? או שהוא הוציאו משם בחינם ?

וגם לולא זה, אמר רשב"י שיכול לפטור את כל העולם מן הדין.

זה שראובן רעב, לא עושה את שמעון לשבע...

 

[משיב כהלכה]

לא הבנתי את השורה האחרונה.

עכ"פ: ראשית אתה צריך להכיר בכך שיש לצדיק כח להוציא מגיהנום. וזה מובא פעמים רבות בספרים. כי בכח תורתו וצדקתו הוא "כל יכול", לעשות כרצונו, כפשוטו. גם לעשות פרוטקציות לאנשי שלומו.

ולכן זו תשובה עניינית לחלוטין.

שנית, יש לו בהחלט אפשרות לשבת בבי"ד של מעלה ולפסוק הדין לטובתו כאשר מלמד עליו זכות. ואולי זה המקרה דידן.

 

[אלישמע]

לא הבנתי את השורה האחרונה.

השורה האחרונה אומרת, שזה שיש עוד גמ' לא מובנת אינו מהווה פתרון לאי ההבנה בגמ' הראשונה.

עכ"פ: ראשית אתה צריך להכיר בכך שיש לצדיק כח להוציא מגיהנום. וזה מובא פעמים רבות בספרים. כי בכח תורתו וצדקתו הוא "כל יכול", לעשות כרצונו, כפשוטו. גם לעשות פרוטקציות לאנשי שלומו.

ולכן זו תשובה עניינית לחלוטין.

זו לא תשובה, זו בריחה מהשאלה.
או קיי, אין תשובה, הגמ' לא מובנת (כמו עוד הרבה גמ').

שנית, יש לו בהחלט אפשרות לשבת בבי"ד של מעלה ולפסוק הדין לטובתו כאשר מלמד עליו זכות. ואולי זה המקרה דידן.

זו אולי תשובה לשאלתך למה לא עשה זאת מחיים, אך לא תשובה לשאלתי.

 

[משיב כהלכה]

השורה האחרונה אומרת, שזה שיש עוד גמ' לא מובנת אינו מהווה פתרון לאי ההבנה בגמ' הראשונה

זה מוכיח שלא מדובר באיזו גמרא נקודתית שתוכל לפטור אותה בצ"ע.

 

[משיב כהלכה]

זו לא תשובה, זו בריחה מהשאלה.
או קיי, אין תשובה, הגמ' לא מובנת (כמו עוד הרבה גמ').

זו תשובה ברורה ופשוטה, והשכל שלך ממאן לקבלה. זה מה שאנחנו קוראים בפרקי אבות בימים אלו - "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".

ובגמ' מועד קטן דף טז, "מאי קאמר, אמר רבי אבהו, הכי קאמר, אמר אלוהי ישראל לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי - צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה".

ועל הפסוק לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו (איוב לז, ז), אמרו חז"ל "אין הקב"ה מונע מן הצדיק מה שרוצה בעינו" (במדבר רבה מטות פרשה כב).

ובגמ' תענית כ"ג, "תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, 'ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור'. 'ותגזר אומר', אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה".

גם דוד המלך דאג להעלות את בנו אבישלום משבעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן עדן. קרא לזה פרוטקציה, קרא לזה סידור לאנ"ש, בכוחו של הצדיק לפעול מה שרוצה, ולפטור אדם מן הדין המגיע לו בדין.

 

[אור יעקב]

צ"ע מדוע לא יכל לפעול מחיים, והיה צריך לחכות לפטירתו?

ואולי י"ל ע"פ מה דאיתא בספרים שבבי"ד של מעלה יושבים צדיקי הדור, כדי שידעו כיצד לדון, לפי שהם מכירים בטבע דורם. ולכן חיכה שישב בבי"ד של מעלה ואז יפתח מחדש את התיק של אלישע בן אבויה.

 

[אלישמע]

זה מוכיח שלא מדובר באיזו גמרא נקודתית שתוכל לפטור אותה בצ"ע.

לפטור ?
אני לא פוטר שום דבר. אני מקשה, יש תשובה, בבקשה.
אין תשובה, אז צ"ע.
אני מעדיף להישאר בשאלה, מאשר לפברק תירוץ.

זו תשובה ברורה ופשוטה, והשכל שלך ממאן לקבלה. זה מה שאנחנו קוראים בפרקי אבות בימים אלו - "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".

ובגמ' מועד קטן דף טז, "מאי קאמר, אמר רבי אבהו, הכי קאמר, אמר אלוהי ישראל לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי - צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה".

ועל הפסוק לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו (איוב לז, ז), אמרו חז"ל "אין הקב"ה מונע מן הצדיק מה שרוצה בעינו" (במדבר רבה מטות פרשה כב).

ובגמ' תענית כ"ג, "תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, 'ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור'. 'ותגזר אומר', אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה".

ציטוטים יפים, הם לא עונים על השאלה.
אני שואל שאלה הגיונית, אם התשובה שלך היא, ככה זה !
אז שיהיה.

גם דוד המלך דאג להעלות את בנו אבישלום משבעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן עדן. קרא לזה פרוטקציה, קרא לזה סידור לאנ"ש, בכוחו של הצדיק לפעול מה שרוצה, ולפטור אדם מן הדין המגיע לו בדין.

עוד שאלה יפה.

 

[משיב כהלכה]

אני מקשה, יש תשובה, בבקשה.
אין תשובה, אז צ"ע.
אני מעדיף להישאר בשאלה, מאשר לפברק תירוץ.

הענין הוא שאתה לא מקשה... אין כאן שום שאלה. זה כמו שתקשה כיצד בבא סאלי גרם לנכה לקום מכסא גלגלים, הרי הקב"ה גזר על הנכה שיהיה נכה.

 

[אלישמע]

הענין הוא שאתה לא מקשה... אין כאן שום שאלה. זה כמו שתקשה כיצד בבא סאלי גרם לנכה לקום מכסא גלגלים, הרי הקב"ה גזר על הנכה שיהיה נכה.

זה אפי' לא מתחיל להיות דומה,

אם יש צורך אסביר, אבל בהתבוננות קלה נחסוך את זה.

 

[נקודת האמת]

רבותי להעלות בבקשה את רמת השיח,
זה פורום רציני ואיכותי נשתדל לא להורידו
ולא לדבר אישית אלא על הסברה והדעה...
"כשם שפרצופיהם כך דעותיהם" וכו'
מחילה שאני מעיר.

ולגופו של עניין:
אכן יש דברים שכאן בעלם התחתון אפי' הצדיקים מוגבלים משא"כ אחר מיתה
גדולים צדיקים במיתתן - זה אחד מהפי' שם,

וכבר מובא בהרבה ספרים אם אני לא טועה (ומסתבר) בספרי הקבלה שבעת פטירת אדם גדול
יש שמחה עצומה בשמים - "כאן בוכים ושם שמחים" וכו' כידוע,

ובגלל זה יש באותה עת יכולת להעלות הרבה נשמות ממקומם למקום גבוהה יותר -
כי יש התעלות גדולה בשמים,

אבל לא כל אחד אלא מי שקשור אל אותו אדם גדול -
בשורש נשמה שלו וכו' כמו שמובא בהאר"י הק' שכל צדיק הוא כולל כמה נשמות שקשורות אליו כמו ענף עם עלים ויש אחד שהוא כמו
אילן ויותר אנשים קשורים אליו - ובזה מסביר רבינו האר"י למה אנשים מתחברים כל אחד לרב אחר - כי הוא קשור אליו בשרשים,
ובזה מתישב הקו' הנ"ל.

(ובאגב שם בגמ' שלא אמר הקב"ה משמו של ר' מאיר כי למד מפי אחר עד שלימד עליו זכות - "תוכו אכל" וכו'
והקו' מאליה צצה וכי בשמים לא ידעו שר' מאיר תוכו אכל?! ויש תשובה בדבר, ובקיצור - לימוד זכות צריך שיאמר בפה מלא וכו'

ואכמ"ל אבל להבין שוודאי למעלה יודעים אבל אפיה"כ הדברים מתנהלים לפי העולם הזה ודוק' ובאמת יש אריכות בדבר.)

 

[אלישמע]

ומה זה עונה על הקושיא ?

 

[עיפרון מחודד]

אולי אפשר להסביר ע"פ סוד, דלאחר פטירתם מעלים הצדיקים נשמות נדחות וכמבוא בשער הכוונת דרוש נפילת אפים, ורק לאחר פטירתם יש להם את הכח הנ"ל [עכ"פ] בכח רב יותר , ויעו"ש.

 

[אלישמע]

אולי אפשר להסביר ע"פ סוד, דלאחר פטירתם מעלים הצדיקים נשמות נדחות וכמבוא בשער הכוונת דרוש נפילת אפים, ורק לאחר פטירתם יש להם את הכח הנ"ל [עכ"פ] בכח רב יותר , ויעו"ש.

הפשטות היא, שבשמים החילטו שא"א לתת לו גהינם (וממילא לא ג"ע).
ר"מ החליט שהוא יכניס אותו איכשהו לגהינם (מה יעשה שם ?).
ור"י החליט שהוא יכניס אותו איכשהו לג"ע (עם כל העוונות).

 

[נקודת האמת]

אולי אפשר להסביר ע"פ סוד, דלאחר פטירתם מעלים הצדיקים נשמות נדחות וכמבוא בשער הכוונת דרוש נפילת אפים, ורק לאחר פטירתם יש להם את הכח הנ"ל [עכ"פ] בכח רב יותר , ויעו"ש.

הא דאמרן
יישר כח.

 

[משיב כהלכה]

זה אפי' לא מתחיל להיות דומה,
אם יש צורך אסביר, אבל בהתבוננות קלה נחסוך את זה.

כן, אשמח מאוד שתסביר לי את ההבדל. לקוצר שכלי אין בידי אפילו התבוננות קלה.

 

[משיב כהלכה]

אכן יש דברים שכאן בעלם התחתון אפי' הצדיקים מוגבלים משא"כ אחר מיתה
גדולים צדיקים במיתתן - זה אחד מהפי' שם,

כבר הביאו תירוץ זה מספר מאור ישראל שהביא מכמה ספרים. וזה דחוק בעיני כי מדובר בשרפי עליון, ואם רבי נחמן לפני 200 שנה תיקן נשמות, ואם רבי יהודה פתיה לפני 80 שנה תיקן נשמות, קל וחומר תנאים שיכלו להחיות מתים.

ומכל מקום קשיא, למה להתייאש מראש ולא לנסות להעלותו לגן עדן מחיים.

 

[משיב כהלכה]

ויש תשובה בדבר, ובקיצור - לימוד זכות צריך שיאמר בפה מלא

גם זה מובא בספרי חסידים, ויש כמה מעשיות שלא אזכיר כאן כי איני יודע אם הציבור ראוי להכיל זאת.

 

[אלישמע]

כן, אשמח מאוד שתסביר לי את ההבדל. לקוצר שכלי אין בידי אפילו התבוננות קלה.

גם רופא הוא מבטל את הגזרה האלוקית,
גם כישוף הוא מכחיש כח של מעלה,
וגם תפילה היא מבטלת את גזר הדין.
אז מה ההבדל ? - יש מותר ויש אסור.
תפילה ובקשה לפנים משורת הדין מותר, רפואה בדרכי הטבע מותר, כישוף אסור, נס מותר מותר, השבעות אסור. וכעזה"ד.
כל זה טוב ונכון בעולם המעשה, אבל העולם השכר והעונש, עולם הגמול, שם אין כזה דבר (לכאורה) של שינוי הטבע.
חולה שלא חזר בתשובה והבריא ע"י רופא, לא טיפל בבעייה, ולמעלה הוא יקבל עונש כי לא תיקן.
אותו דבר בנידו"ד, א"א לעשות פרוטקציה למעלה. (ובודאי לא כשהצדיק בא על תקן של דיין כמו שכתבת).
שם הדין דין אמת, וגם תפילה לא תעזור. תפילה יכולה לעזור כאן, ומי שלא יחזור בתשובה, גם אם ניצל כאן, למעלה הוא יקבל את העונש.
מהגמ' משמע שב"ד של מעלה לא יכול היה לתת לו גהינם כי זה לא יעבוד עליו ולא יכפר לו.
בא ר"מ והכניס אותו לגהינם אפי' שלא יעבוד.
ובא ר"י והכניס אותו לג"ע עם העוונות.
זה בעולם הגמול לא יכול להיות מובן בשו"א.

 

[אור יעקב]

מהגמ' משמע שב"ד של מעלה לא יכול היה לתת לו גהינם כי זה לא יעבוד עליו ולא יכפר לו.
בא ר"מ והכניס אותו לגהינם אפי' שלא יעבוד.

איפה כתוב בגמרא ש"זה לא יעבוד"?

ובא ר"י והכניס אותו לג"ע עם העוונות.
זה בעולם הגמול לא יכול להיות מובן בשו"א.

למה לא?
כמו שקדיש וזכויות למען הנפטר מעלות אותו, כך גם זכויותיו של ר' יוחנן יכולות להוציא אותו.

 

[אלישמע]

איפה כתוב בגמרא ש"זה לא יעבוד"?

מצטט מהזכרון,
ומה סלמנדריה שהיא תולדת אש אין האור שולט בה, ת"ח שהן אש לא כ"ש ?
(עכ"פ אתה רואה שלא הכניסו אותו לגהינם).

למה לא?
כמו שקדיש וזכויות למען הנפטר מעלות אותו, כך גם זכויותיו של ר' יוחנן יכולות להוציא אותו.

זכויות כן,
ר"י לא הוציאו בזכויותיו שלו,
א"כ היה צריך ללמוד מחיים לעילוי נשמתו.
לא זה מה שכתוב שהוא עשה.

 

[אור יעקב]

מצטט מהזכרון,
ומה סלמנדריה שהיא תולדת אש אין האור שולט בה, ת"ח שהן אש לא כ"ש ?
(עכ"פ אתה רואה שלא הכניסו אותו לגהינם).

כתוב שלא הכניסו אותו הואיל ועסק בתורה, ועל זה טען ר"מ שעדיף שיכנס שימרקו לו את העוונות.

זכויות כן,
ר"י לא הוציאו בזכויותיו שלו,
א"כ היה צריך ללמוד מחיים לעילוי נשמתו.
לא זה מה שכתוב שהוא עשה.

ובדיוק בשביל זה "גדולים צדיקים במיתתן" שיכולים לפעול יותר - הרי ברור שאם איזה עגלון היה נפטר הוא לא היה יכול להוציא אותו, אבל ר' יוחנן שהיה גדול הדור היה יכול לפעול אחרי מיתתו כדי להוציא אותו משם.

 

[אלישמע]

כתוב שלא הכניסו אותו הואיל ועסק בתורה, ועל זה טען ר"מ שעדיף שיכנס שימרקו לו את העוונות.

צודק, החלפתי עם הגמ' בדף כז.
עכ"פ הקושיא המרכזית היא ר"י.

ובדיוק בשביל זה "גדולים צדיקים במיתתן" שיכולים לפעול יותר - הרי ברור שאם איזה עגלון היה נפטר הוא לא היה יכול להוציא אותו, אבל ר' יוחנן שהיה גדול הדור היה יכול לפעול אחרי מיתתו כדי להוציא אותו משם.

מה הוא עשה ?
למד שם תורה לע"נ, אמר קדיש, אולי עשה לו תיקון כרת ?

 

[אור יעקב]

מה הוא עשה ?
למד שם תורה לע"נ, אמר קדיש, אולי עשה לו תיקון כרת ?

ניצל את מעמדו וזכויותיו בלשון פשוטה.

 

[אלישמע]

ניצל את מעמדו וזכויותיו בלשון פשוטה.

ויתר על ג"ע שלו לטובת האחר ?
מה זה הדבר הזה ?
זה עושים בעוה"ז, לומדים לע"נ.
אחרי המוות אין דבר כזה. - נגמר.
לא כתוב שהוא עשה מחיים משהו.

 

[אור יעקב]

כעת ראיתי שבבן יהוידע הקשה כעין שאלתך.