לחצו כאן – תרומה לשמואל

עבודה זרה דף י"ד איערומי קא מערים

משיב כהלכה

חבר בכיר
הצטרף
18/12/24
הודעות
2,735
וצ"ע, דאם חיישינן לאיערומי, כיצד הותר למכור לו כאשר מכריז "תרנגול למי" ולא אומר לבן? ניחוש דילמא איערומי ולכן מעלים במתכוון שצריך תרנגול לבן?
 
לכאורה חוששים רק היכן שהגוי אמר דבר מה מחשיד ולא בכל מצב נחשוש. הרי כשאומר תרנגול למי יכולים למכור לו אפילו שחור כי הוא לא פירט ואם יתנגד לקחת הרי תתגלה הערמתו. אולי לא הבנתי שאלתך די הצורך.
 
השאלה פשוטה, אם חוששים להערמה אז אין לדבר סוף, כי הוא יודע שאסור למכור לו תרנגול לבן ולכן מחפש כביכול תרנגול סתם.

ובגמ' לעיל שנינו שאם חיפש תרנגול סתם, מותר למכור לו אפילו לבן.

ושם ציין הריטב"א שאם ביקש תרנגול סתם והציעו לו תרנגולים אחרים ודחה אותם, חיישינן להערמה ואסור למכור לו.

אבל אם הציעו לו תרנגול שחור וקנה, אדום וקנה, לא חיישינן להערמה כשביקש תרנגול סתם, ומותר למכור לו גם תרנגול לבן.
 
השאלה פשוטה, אם חוששים להערמה אז אין לדבר סוף, כי הוא יודע שאסור למכור לו תרנגול לבן ולכן מחפש כביכול תרנגול סתם.

ובגמ' לעיל שנינו שאם חיפש תרנגול סתם, מותר למכור לו אפילו לבן.

ושם ציין הריטב"א שאם ביקש תרנגול סתם והציעו לו תרנגולים אחרים ודחה אותם, חיישינן להערמה ואסור למכור לו.

אבל אם הציעו לו תרנגול שחור וקנה, אדום וקנה, לא חיישינן להערמה כשביקש תרנגול סתם, ומותר למכור לו גם תרנגול לבן.
אי אפשר לחשוש בלי סוף, לכל חשש צריך להשים את הגבול. אם יש דבר מה שמפיג את החשש [אף שלא לגמרי כי אין לדבר סוף] הגמרא מתירה.
למשל במקרה הנדון כיוון שאומר שרוצה תרנגול סתם, ומן הסתם יכולים לנסות למכור לו שחור, א"כ אם מדובר באחד שרוצה להערים, אם ידחה אותם תתגלה תרמיתו, ולכן מאמינים לו. ודברי הריטב"א מחזקים את זה. אם החכמים היו רוצים היו יכולים לאסור למכור תרנגול לבן לחלוטין, אלא שככל הנראה אין הדבר פשוט, והיא גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד בה, כנראה רוב או הרבה מאוד מהתרנגולים לבנים, וחלק גדול מהמסחר היה מול הגויים, וחסה התורה על ממונם של ישראל, ולכן במקרה הנדון לא חוששים. ולא שזה מוכרח שאינו מערים, אך אין זה מוטל על המוכר לחשוש עד כדי כך.
 
על הגמ' קשיא בתרתי: מדוע אם מחפש "תרנגול לבן קטוע" חיישינן להערמה, ואם מחפש תרנגול סתם לא חיישינן? מה ההבדל?

הרי קטוע לא ראוי אצלם להקרבה, והוא בדרך זו מחפש, וכך גם בתרנגול סתם?

שאלה שניה: מדוע אם מחפש "תרנגול לבן" ומקבל שחור ואדום חיישינן שמא מערים ומקבל כדי לחפש לבן בהמשך, ואם מחפש סתם תרנגול לא חיישינן שמחפש לבן ומערים?

אין הבדל בין המקרים, ואתה לא עונה על זה.
 
על הגמ' קשיא בתרתי: מדוע אם מחפש "תרנגול לבן קטוע" חיישינן להערמה, ואם מחפש תרנגול סתם לא חיישינן? מה ההבדל?

הרי קטוע לא ראוי אצלם להקרבה, והוא בדרך זו מחפש, וכך גם בתרנגול סתם?
רש"י כבר ענה על זה שהגוי יודע שקטוע אינו מצוי וימכרו לו לבן.
שאלה שניה: מדוע אם מחפש "תרנגול לבן" ומקבל שחור ואדום חיישינן שמא מערים ומקבל כדי לחפש לבן בהמשך, ואם מחפש סתם תרנגול לא חיישינן שמחפש לבן ומערים?
כוונתך על התיקו בגמרא? שם אמנם ביקש בסתם וקיבל כשנתנו לו שחור וקיבל כשנתנו לו אדום מסתפקת הגמרא לגבי לבן ונשארת בתיקו וצריך להבין כוונת הגמרא מה הכוונה מהו למכור לו לבן האם הוא ממשיך לבקש בסתמא עוד תרנגול ואני רוצה לתת לו עכשיו לבן? או הכוונה שכעת מבקש בפירוש לבן ועל זה מסתפקת הגמרא.
ועל הצד הראשון יש לשאול למה לא ניתן לו ולמה מסתפקת הגמרא אחרי שהוברר שלוקח מכל מיני תרנגולים שמביאים לפניו? ואולי י"ל שכיון שביקש תרנגול אחד וראה שהביאו לו אדום ושוב שואל על אחד והביאו לו אדום ושוב שואל על אחד נראה הדבר מחשיד למה לא ביקש שלוש מעיקרא? ונראה כמערים ולכן לא מוכרים לו או דילמה כך דרך חלק מהקונים לא לגלות שהם רוצים עוד ועוד וכיוון שראינו שלוקח תו לא חוששים תיקו. ולצד השני שמבקש בפירוש לבן יותר מובן שאף שקיבל שחור ואדום מדוע שוב גילה דעתו על לבן ולא ביקש סתם. תיקו. [הסתכלתי בביאור של חברותא ונראה שהבינו שמבקש לבן ממש].

וראה כאן שדן (כמו הרבה ספרים במחלוקת האם השאלה היא דווקא לר' יהודה [כמדומה כרש"י] או אף לרבנן [לתוס' או תוס' ריד] ולצד שזה לר' יהודה מבאר את הספק שהרי בזה וזה התיר ודילמא כאן כיוון שמבקש בנפרד דנין על כל שאלה בנפרד ותיקו [אם כי יתכן ולא הבנתי דבריו די הצורך מחוסר פנאי לעיין כראוי].

אם אינני עונה על שאלות ימחל לי ידידי איני בסוגיא ואם יש עוד שאלות אנסה לעיין אם תהיה בידי תשובה בס"ד אשתדל לענות.
 
כוונתך על התיקו בגמרא? שם אמנם ביקש בסתם וקיבל כשנתנו לו שחור וקיבל כשנתנו לו אדום מסתפקת הגמרא לגבי לבן ונשארת בתיקו וצריך להבין כוונת הגמרא מה הכוונה מהו למכור לו לבן האם הוא ממשיך לבקש בסתמא עוד תרנגול ואני רוצה לתת לו עכשיו לבן? או הכוונה שכעת מבקש בפירוש לבן ועל זה מסתפקת הגמרא

זה לא הספק של הגמ'.

מדובר כאשר ביקש לבן דוקא. "אם תימצי לומר איערומי קא מערים [מה יהיה הדין במקרה שהוא מכריז] תרנגול לבן למי".

והספק הוא האם כאשר קיבל שחור וקיבל אדום מוכח שאין כוונתו דוקא ללבן ולכן מותר למכור לו לבן, או שמא לקח את השחור והאדום כהערמה שלא ישימו לב שהוא רוצה לבן [הביאור של חברותא אינו ראיה לכלום].
 
ועל הצד הראשון יש לשאול למה לא ניתן לו ולמה מסתפקת הגמרא אחרי שהוברר שלוקח מכל מיני תרנגולים שמביאים לפניו? ואולי י"ל שכיון שביקש תרנגול אחד וראה שהביאו לו אדום ושוב שואל על אחד והביאו לו אדום ושוב שואל על אחד נראה הדבר מחשיד למה לא ביקש שלוש מעיקרא? ונראה כמערים ולכן לא מוכרים לו או דילמה כך דרך חלק מהקונים לא לגלות שהם רוצים עוד ועוד וכיוון שראינו שלוקח תו לא חוששים תיקו. ולצד השני שמבקש בפירוש לבן יותר מובן שאף שקיבל שחור ואדום מדוע שוב גילה דעתו על לבן ולא ביקש סתם. תיקו. [הסתכלתי בביאור של חברותא ונראה שהבינו שמבקש לבן ממש].

אינני מבין מדוע אתה מסתבך, שום דבר כאן לא מחשיד, הוא קונה מכל הבא ליד, והוא לא ביקש תרנגול אחד אלא שאל על תרנגול לבן, ואין שום אינדיקציה כמה תרנגולים הוא צריך.

וההערמה היא מצד זה שלוקח שחור ואדום אבל בעצם מחכה בסבלנות שיזדמן לו לבן.
 
אינני מבין מדוע אתה מסתבך, שום דבר כאן לא מחשיד, הוא קונה מכל הבא ליד, והוא לא ביקש תרנגול אחד אלא שאל על תרנגול לבן, ואין שום אינדיקציה כמה תרנגולים הוא צריך.

וההערמה היא מצד זה שלוקח שחור ואדום אבל בעצם מחכה בסבלנות שיזדמן לו לבן.
סוף סוף הגמרא נשארה בתיקו לא אמרה שאסור. אמנם הראש כמדומני תפס לחומרא אבל תמיד בתיקו יש צד לכאן ולכאן ויש מה להסתבך....
 
סוף סוף הגמרא נשארה בתיקו לא אמרה שאסור. אמנם הראש כמדומני תפס לחומרא אבל תמיד בתיקו יש צד לכאן ולכאן ויש מה להסתבך....

וזו השאלה, מדוע לא נשארו בתיקו גם על המבקש תרנגול סתם, שמא מערים ובאמת רוצה תרנגול לבן.
 
זה לא הספק של הגמ'.

מדובר כאשר ביקש לבן דוקא. "אם תימצי לומר איערומי קא מערים [מה יהיה הדין במקרה שהוא מכריז] תרנגול לבן למי".

והספק הוא האם כאשר קיבל שחור וקיבל אדום מוכח שאין כוונתו דוקא ללבן ולכן מותר למכור לו לבן, או שמא לקח את השחור והאדום כהערמה שלא ישימו לב שהוא רוצה לבן [הביאור של חברותא אינו ראיה לכלום].
מכיוון שאיני מונח בסוגייא ולא היה ברור לי רציתי לראות איך הבין בחברותא סו"ס ת"ח שהיה מונח בסוגייא כשכתב הדברים.
ובספר שקישרתי אליו מתייחס לזה ורוצה לחלק בין זה וזה שר"י יתיר לבין בנפרד ע"ש בדבריו, עכ"פ צריך באמת להתיישב בדברים יותר.
 
חוששים רק חשש קרוב ולא רחוק
ולכן בלבן קטוע כיון שהזכיר לבן יש יותר מקום לחשוש
 
חוששים רק חשש קרוב ולא רחוק
ולכן בלבן קטוע כיון שהזכיר לבן יש יותר מקום לחשוש
אתה כותב אלי? כוונתי כמובן לבן קטוע כבגמרא [גם אם לא ציינתי בדבריי] ומזה נלמוד לתרנגול סתם בחנות שמוכרת רק לבנים לכאורה.
נ.ב ואדרבה בקטוע אף שאינו מצוי יתכן שישנו, אבל במקום שמוכר רק לבנים אולי יותר רחוק שיהיה לא לבן. וגם אם יש רחוק שיתנו לו דווקא אותו.
 
בקיצור, השאלה היא פשוטה, אם חיישינן להערמה - אין לדבר סוף ויש לחשוש בכל פעם שבא לפנינו ורוצה תרנגול, שמא מערים ולא אומר את כוונתו שרוצה תרנגול לבן דוקא.
 
ראשי תחתית