תרומה לעזרא

עדכונים מבית הרב דוד יוסף שליט"א

נאום יפה כדרכו, בתוך דבריו אמר שהוא אמר לחתן שלא יריב עם הכלה על היחוס כי כ"א יש לו יחוס וכו'. וגם הזכיר את היחוסים מכל הצדדים.
ממתי אצל הספרדים הסתכלו על יחוס, מה היחוס של אביו מרן זצ"ל, מה היחוס של מרן הגרב"צ זצ"ל, גם הגר"ד לא לקח לילדים שלו יחוסים.
שים קרח ותלחץ כל הלילה...
 
לשיטתך בלי יחוס זה עדיף מיחוס????
אני ראיתי ושמעתי את הגר"ד שליט"א, נכון יש חשיבות מסוימת ביחוס, אבל הרב שליט"א האריך הרבה בנושא ועשה מזה עסק גדול. ואולי לזה נתכוון הכותב.
 
אני ראיתי ושמעתי את הגר"ד שליט"א, נכון יש חשיבות מסוימת ביחוס, אבל הרב שליט"א האריך הרבה בנושא ועשה מזה עסק גדול. ואולי לזה נתכוון הכותב.
יש יותר מחשיבות ביחוס. זכות אבות זה לא דבר פשוט.
שני הגלימות לא היו היום איפה שהם לולי היחוס.
שנית, שמעתי את הדברים ולא הגזים כלל,
שלישית, רצה לתת כבוד לכל הצדדים ועדינות נפשו ואצילות רוחו של הגר"ד גרמה לו לכבד את כולם, ואתם לא מסוגלים לשמוע פרגון.
אז תדעו,
הגר"ד, הענין של הפרגון זה דבר חזק אצלו באשיות, תשאלו אל אלפי בוגרי יחוה דעת,
שימו לב א' עד היום לא נפג ממנו, הוא לא עולב ולא פוגע בשום מגזר/רב/מחבר/ספר/קהילה/שיטה/דרך/ראש ישיבה/
וזה גדלותו שליט"א כמו מרן אביו זיע"א.
 
יש יותר מחשיבות ביחוס. זכות אבות זה לא דבר פשוט.
שני הגלימות לא היו היום איפה שהם לולי היחוס.
שנית, שמעתי את הדברים ולא הגזים כלל,
שלישית, רצה לתת כבוד לכל הצדדים ועדינות נפשו ואצילות רוחו של הגר"ד גרמה לו לכבד את כולם, ואתם לא מסוגלים לשמוע פרגון.
אז תדעו,
הגר"ד, הענין של הפרגון זה דבר חזק אצלו באשיות, תשאלו אל אלפי בוגרי יחוה דעת,
שימו לב א' עד היום לא נפג ממנו, הוא לא עולב ולא פוגע בשום מגזר/רב/מחבר/ספר/קהילה/שיטה/דרך/ראש ישיבה/
וזה גדלותו שליט"א כמו מרן אביו זיע"א.

דפח"ח.
 
וזה גדלותו שליט"א כמו מרן אביו זיע"א

יפה כח הבן מכח האב, שהרי האב התבטא בצורה חריפה על כמה גדולים, כגון על הגר"מ אליהו "אחד המתיימר להיקרא רב... לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו" (חזו"ע טו בשבט), ועל הגר"מ שטרנבוך "אחד, שמו שטרנבוך, שמעתם עליו? זה שטרנבוך... איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (דרשה).

וכעין זה עוד הרבה.
 
יפה כח הבן מכח האב, שהרי האב התבטא בצורה חריפה על כמה גדולים, כגון על הגר"מ אליהו "אחד המתיימר להיקרא רב... לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו" (חזו"ע טו בשבט), ועל הגר"מ שטרנבוך "אחד, שמו שטרנבוך, שמעתם עליו? זה שטרנבוך... איזה שוטה, איזה בהמה... זה בן אדם לא נורמלי" (דרשה).

וכעין זה עוד הרבה.
אין דנין שעת כעס, לשיטה ולדרך.
אין חולק שמרן זיע"א שיטתו והנהגתו היהתה קירוב לבבות.
הגר"מ אליהו, סילקו מתפקידו, והגר"מ שטרנבוך הוציא ס' שלם נגדו [על הפאה כמובן א"צ לפרש לחכם כמוך]
הם נלחמו בו.
וזה לא יפה ללמוד מזה ולהקיש לשאר דברים.
במנהלי המלחמות היום אף א' לא נלחם.
 
ציטטו בשמו עוד התבטאויות שאמר בדרשות, כמו "זה לא אור לציון, זה חושך לציון", או "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", וכי הם נלחמו בו?
 
ציטטו בשמו עוד התבטאויות שאמר בדרשות, כמו "זה לא אור לציון, זה חושך לציון", או "זה לא חזון איש, זה חזון אשה", וכי הם נלחמו בו?
כל המלחמות שהמציאו שעשה נגד חכב"צ כולם שקר מוחלט מגורם ידוע.
להד"מ.
פעם אחת התעצבן על הפאה ואמר חושך בציון וביקש סליחה ונגמר.
יותר מזה לא היה מעולם.
וידוע כמה הגרב"צ היגן עליו בכמה פרשיות וכו', באופן שהוא היה זקוק לו מאוד ולא יכל לתוקפו גם אם רצה.
 
כל המלחמות שהמציאו שעשה נגד חכב"צ כולם שקר מוחלט מגורם ידוע.
להד"מ.
פעם אחת התעצבן על הפאה ואמר חושך בציון וביקש סליחה ונגמר.
יותר מזה לא היה מעולם.
וידוע כמה הגרב"צ היגן עליו בכמה פרשיות וכו', באופן שהוא היה זקוק לו מאוד ולא יכל לתוקפו גם אם רצה.
על מלחמות אישיות אתה צודק אבל על שיטת פסיקתו של הגרב"ץ נלחם בחרב וחנית ובנו הרב יצחק ממשיך בזה
 
מחר תערך הקבלת פני מרן שליט"א בבית הכנסת בראשות הגר"ב שרגא שליט"א.
 
פלא עליך שלא ידעת שיש להגר"מ שטרנבוך ספר שלם נגד הגרע"י בענין שאסור להוציא פחות מטפח משערותיה ונלחם בו ממש על התשובה של הפאה.

אם ריק הוא, מכם. איך נקרא הספר הזה, אתה יודע? כמה סימנים יש בו?

הספר היחיד בו כתב הגר"מ שטרנבוך תשובה ארוכה בענין פאה הוא הספר "דת והלכה" שנדפס בשנת תש"ל (ומאז לא נדפס כי כאשר עלה לכהונת ראב"ד העדה התנו עמו שלא ידפיס עוד), הספר מכיל כמה סימנים, והסימן הראשון עוסק בענין פאה. הספר נמצא באוצר החכמה ואפשר לעיין בו.

הגר"ע יוסף לא מוזכר אלא במבוא לספר: "הנה לפני כמה חדשים פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף, מחבר ספר "יביע אומר", בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמחילת כבודו, מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל".

עיניך הרואות כיצד הזכירו בכבוד גדול וכתב כלפיו בכבוד גדול, ולאחר מכן כתב לגופו של ענין ובירר את דעתו.

ובקיצור, לא "ספר שלם", ולא "נלחם בו", לא מיניה ולא מקצתיה. פשוט הציג דעה מנוגדת.

האם זה מצדיק ביטויים כהנ"ל?
 
יש וידאו שמתעד את הפגישה הזו, הוא לא צעק, אלא ישב כתלמיד לפני רבו בהכנעה וניסה להסביר את דעתו של אביו, אבל הגר"מ שטרנבוך אמר לבסוף: "הוא (הרב יצחק) אומר בשם אבא שלו דברים יפים. אני יודע מה שאבא שלך כתב, ועל מה סומכים בכל בית ישראל שזה דעתו, ועל זה אנחנו חייבים להתנגד".

בסופו של דבר כתב הגר"ע יוסף מכתב שהוא מבטל את דעתו כלפי דעת תורה של הגרי"ש אלישיב והגר"מ שטרנבוך, זמן מועט לפני שפתחו נגדו בחרם והפגנות.
 
הספר היחיד בו כתב הגר"מ שטרנבוך תשובה ארוכה בענין פאה הוא הספר "דת והלכה" שנדפס בשנת תש"ל (ומאז לא נדפס כי כאשר עלה לכהונת ראב"ד העדה התנו עמו שלא ידפיס עוד), הספר מכיל כמה סימנים, והסימן הראשון עוסק בענין פאה. הספר נמצא באוצר החכמה ואפשר לעיין בו.
צודק. טעיתי.
זה היתה הרגשת הגרע"י, כאשר שמעתי ממקרוביו באותה תקופה הבין שזה נגדו מאוד.
 
באותם ימים הוא עדיין לא התיר את הנכרית. רק בערוב ימיו פרץ ויכוח הגיור בצה"ל.
 
ולמה לא על האתיופים, שלגביהם רוב הפוסקים סבורים שהם גויים גמורים?
 
ראשי תחתית