עדכונים מבית הרב יעקב עדס שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר תרומה
כיוון שאין לי אפשרות להגיב בפרטי, אגיב כאן ברשות המנהלים מדין "והייתם נקיים מה' ומישראל".

אני הקטן הבהרתי את דעתי בנוגע לפרסומים על חזרתו של המקובל הגר"י עדס שליט"א מדבריו, והחל להתפתח פולמוס נרחב בבירור הוויות דאביי ורבא בסיבת חזרתו, מחשבותיו, הגיגיו ורעיונותיו הכמוסים.

אינני מתיימר להיקרא גדול שקדני הדור (ומשום מה יש שהבינו אחרת..), אך בהחלט אינני מבזבז את זמני לריק ומשתדל ללמוד ולעסוק בתוה"ק כיכולתי.

אי לכך, נדהמתי ונפעמתי עד מאוד שכאשר כתבתי כי מיציתי את הדיון הלא חשוב הזה ובכוונתי לשוב ללימודיי, יש אנשים שזה פגע בהם, ועוד הגדילו לעשות באומרם כי "אינם מוחלים". על מה בדיוק צריך מחילה?

מי הוציא שם רע? וכי אסור לומר שמיצתי דיון שאינו נוגע לגופי תורה? וכי אני חייב להמשיך ללא לאות לכתוב ולסתור ולהקשות ולתרץ?
נ.ב. אני (לפחות) מחזיק שהפורום הזה הוא לאנשים בוגרים, ואי לכך לא שייך לטעון טענות כגון "אתה התחלת" "אתה המשכת" "אתה הפסקת" "אתה אכלת" וכהאי גוונא...

בכל אופן, לא דיברתי בדבריי על אף אחד, וח״ו לא התכוונתי לפגוע בשום אדם, אלא התכוונתי שברצוני להמשיך ללמוד.
 
הדברים פשוטים וברורים
א. ברור שהוא לא התכוון להשוות בין סמוטריץ לסינוואר.
ב. הוא אמר שאם מסירים את ההגנה על לומדי תורה ובגלל זה נהרגים הרבה אנשים א''כ המסיר אחראי לרצח
וממילא סמוטריץ שרודף את עולם התורה כעת בגללו נהרגים ובתוצאה הרי עשה כמעשה סוננואר
ג. כיון שאנשים הבינו בטעות כאילו הוא משווה ביניהם לכן הוא טרח להתנצל במכתב הזה
ד. וממילא מבואר הלשון שנפגע בטעות.
 
פעם הייתי עד לכמה מילים שאמר אחרי השיעור של הרב זיכרמן בכותל, והיה בעיניי לפלא שהדברים לא התפרסמו, מפני שכמדומה היו כמה שתיעדו:

בשנה שבה אירע אסון מירון, כמה לילות אחרי ל"ג בעומר, הייתי בכותל, והרב עדס דיבר מנהמת ליבו על אסון מירון, ודבר אחד אני זוכר, שאמר שכל אסון

מירון הוא מחמת שר לביטחון פנים דאז (יו"ר הכנסת היום), הוא לא הסכים לומר את שמו, מחמת שהוא עובר כסדר על מה שאמרה תורה ויקרא פרק י"ח פסוק כ"ב (כלשונו...).

והוסיף וזעק מנהמת ליבו: הוא אשם בכל מה שקרה! זה רק בגללו! וראיה לזה ששם אותו אדם בגימטריא "הוא הרוצח"!....
 
נערך לאחרונה:
פעם הייתי עד לכמה מילים שאמר אחרי השיעור של הרב זיכרמן בכותל, והיה בעיניי לפלא שהדברים לא התפרסמו, מפני שכמדומה היו כמה שתיעדו:

בשנה שבה אירע אסון מירון, כמה לילות אחרי ל"ג בעומר, הייתי בכותל, והרב עדס דיבר מנהמת ליבו על אסון מירון, ודבר אחד אני זוכר, שאמר שכל אסון

מירון הוא מחמת שר לביטחון פנים דאז (יו"ר הכנסת היום), הוא לא הסכים לומר את שמו, מחמת שהוא עובר כסדר על מה שאמרה תורה ויקרא פרק י"ח פסוק כ"ב (כלשונו...).

והוסיף וזעק מנהמת ליבו: הוא אשם בכל מה שקרה! זה רק בגללו! וראיה לזה ששם אותו אדם בגימטריא "הוא הרוצח"!....
ואני שמעתי בשם אחד מצדיקי הדור שהתבטא הרבה לפני השביעי באוקטבר שיקרה הרבה אסונות בגלל ההכרה של מדינת היהודים בעוון כזה חמור למנותו ליו"ר הכנסת, וביום חגם שהשתתף אותו רשע בטקסיהם נשרפו באותה שעה אלפי דונמים משטח הארץ, ואלוקיהם של אלו שונא זימה
 
המקובל הצדיק רבי יעקב עדס בתפילה מעומק הלב בקבר רחל אמנו, להצלחת המלחמה מול איראן.
1750619397878.png
 
הדברים פשוטים וברורים
א. ברור שהוא לא התכוון להשוות בין סמוטריץ לסינוואר.
ב. הוא אמר שאם מסירים את ההגנה על לומדי תורה ובגלל זה נהרגים הרבה אנשים א''כ המסיר אחראי לרצח
וממילא סמוטריץ שרודף את עולם התורה כעת בגללו נהרגים ובתוצאה הרי עשה כמעשה סוננואר
ג. כיון שאנשים הבינו בטעות כאילו הוא משווה ביניהם לכן הוא טרח להתנצל במכתב הזה
ד. וממילא מבואר הלשון שנפגע בטעות.
בסעיף א' אתה טוען שהוא לא השווה.
בסעיף ב' ו - ג' אתה מסביר את דבריו ולמה ההשוואה הזו נכונה.
בסעיף ד' אתה מבלבל אותנו לגמרי. אם הוא לא השווה, ובכלל הוא כן השווה אבל בצדק, למה נפגע בטעות?
 
בסעיף א' אתה טוען שהוא לא השווה.
בסעיף ב' ו - ג' אתה מסביר את דבריו ולמה ההשוואה הזו נכונה.
בסעיף ד' אתה מבלבל אותנו לגמרי. אם הוא לא השווה, ובכלל הוא כן השווה אבל בצדק, למה נפגע בטעות?
טוב
אבאר דברי
הוא השווה רק לעניין ששניהם עשו נזק לעם ישראל סינוור שתקף את עם ישראל וסמוטריץ בזה שהסיר את ההגנה
אבל ח''ו להשוות ביניהם שזה יהודי וזה גוי זה רשע ורוצח וזה איש שומר תורה ומצוות
ויש כאלו שהבינו את ההשוואה כפשוטה ולכן כתב נפגע בטעות
 
טוב
אבאר דברי
הוא השווה רק לעניין ששניהם עשו נזק לעם ישראל סינוור שתקף את עם ישראל וסמוטריץ בזה שהסיר את ההגנה
אבל ח''ו להשוות בינהם שזה יהודי וזה גוי זה רשע ורוצח וזה איש שומר תורה ומצוות
ויש כאלו שהבינו את ההשוואה כפשוטה ולכן כתב נפגע בטעות
אף אחד לא הבין שהוא חושב שסמוטריץ מוסלמי רשע ורוצח.
כולם הבינו מה שהוא אמר.
 
אף אחד לא הבין שהוא חושב שסמוטריץ מוסלמי רשע ורוצח.
כולם הבינו מה שהוא אמר.
עייפתי
הוא הסביר בעצמו
שהיו כמה אתרים שכתבו שהוא השווה בין סמוטריץ לסינוואר
ולא הסבירו למה
ולכן היה צריך להסביר דבריו
 
פעם הייתי עד לכמה מילים שאמר אחרי השיעור של הרב זיכרמן בכותל, והיה בעיניי לפלא שהדברים לא התפרסמו, מפני שכמדומה היו כמה שתיעדו:

בשנה שבה אירע אסון מירון, כמה לילות אחרי ל"ג בעומר, הייתי בכותל, והרב עדס דיבר מנהמת ליבו על אסון מירון, ודבר אחד אני זוכר, שאמר שכל אסון

מירון הוא מחמת שר לביטחון פנים דאז (יו"ר הכנסת היום), הוא לא הסכים לומר את שמו, מחמת שהוא עובר כסדר על מה שאמרה תורה ויקרא פרק י"ח פסוק כ"ב (כלשונו...).

והוסיף וזעק מנהמת ליבו: הוא אשם בכל מה שקרה! זה רק בגללו! וראיה לזה ששם אותו אדם בגימטריא "הוא הרוצח"!....
וואוו
 
מעניין לחקור את מגוון הנהגותיו המפורסמות בפרישות מכל ענייני עוה"ז באופן מבהיל ונורא.
 
שמעתי בשם הרב יהודה עדס שהוא אינו יודע מה הוא עושה בין אביו לבין בנו.
 
עדות מכלי ראשון על קורות ימיו:


צעירותו
למד בישיבת קול תורה, ולאחר מכן עבר לקיבוץ בקול יעקב.
כשהגיע לקול יעקב היה בחור רגיל, היה ידוע כמוכשר ובעל כושר דיבור טוב.
אהב מאוד לנייס על קורות גדו"י, רבנים, פוליטיקה וכל דבר מעניין שקורה.

המהפך
והנה, ביום בהיר הגיע המהפך.
בבת אחת קיבל על עצמו חיזוק עצום, עבר לאוצה"ס והיה לומד שם ימים שלמים.
כל מי שניסה לפנות אליו ולנייס איתו כבימי קדם, נתקל בסירוב חד "מצטער, אני חייב ללמוד, לא לדבר איתי".
והיה לומד בקול באוצה"ס לבדו, קורא את הגמרא ומסביר, את הרש"י ומסביר, כך ימים ולילות.

בהמשך קבע חברותא עם בחור מסוים, וביקש ממנו שאם הוא בא והוא נרדם - שיעיר אותו.
הגר"י היה לומד לילות שלמים, וקורה שהיה נופל על מקומו ונרדם, על הסטנדר ולעתים אף על הרצפה על השטיח.
הבחור הגיע יום אחד וראה אותו מנמנם, החליט לחוס עליו ולא להעיר אותו.

הגר"י כעס עליו לאחר מכן מאוד, ואמר לו "אם לא תעיר אותי לא נהיה חברותא".
וכך היה מעיר אותו לפעמים בכוח ממש.
פעם אחת ישן על הרצפה של אוצה"ס, ואותו בחור ניסה לנענע אותו ולא הועיל.
הלך וויתר לו. לאחר מכן חטף ממנו גערה חריפה, איך ויתר לו ולא העיר אותו.
ומאז היה מעיר אותו בכל מחיר, גם כשנדרש לתת לו בעיטות כואבות ממש (כלי ראשון, כאמור), עד שהתעורר ומיד קפץ על רגליו, נטל ידיים והחלו ללמוד.


דעת הגר"מ קופשיץ עליו בהיותו בחור
באותן שנים נגשו פעם כמה בחורים לגאון רבי משה קופשיץ זצ"ל, ושאלוהו לגבי הנהגתו הסגפנית והתמדתו הקיצונית מאוד של הגר"י, ואמר בזה"ל: "זה ודאי לא דרך ראויה לרבים, אבל לגביו - אולי כאן. כיום אי אפשר לדעת איך זה יסתיים. או שהוא יסיים את זה במוסד סגור, או שיהפוך לאחד מגדולי ישראל".

לאורך השנים כאשר החריף הנהגתו, והיה לובש בלויי סחבות, שוכב על רצפת הכותל וכו', היו שתהו ביתר שאת לאן זה מוביל.

אך כיום כמובן ברי שהפך לשרף ולקדוש עליון.


נישואיו
לימים נישא לבת אמריקאית, בת ת"ח להר"ר פלטי ב"ר רפוא (כן כן).
ממנה נולדו לו שני ילדיו.

בשנות נישואיו המשיך לנהוג כבן עלייה מופלג, בהתמדה עצומה כמעט כל שעות היממה והימנעות מכל שיחה בטלה, וכן הנהגות קדושה יתירה ובריחה מכל חשש קל של מראה אישה וכיו"ב.

יציאתו לגלות
כמה שנים אחר נישואיו, החל פורש מכל ענייני עולם הזה.
בין היתר פרש מאשתו, ואמנם היה מעודד אותה שכל שכר שיהיה לו מהנהגותיו, יהיה גם לה, והיא התרצתה בכך.
באותם ימים החל ללכת עם הטלית והבגדים הקרועים, והמראה החריג המלווה אותו עד היום. [במאמר המוסגר, יש לציין כי לאורך כל השנים, הגם שהילך בבלויי סחבות, ובניגוד לאיך שנראה לעין - הגר"י הקפיד תמיד על ניקיון גופו, טבל מדי בוקר ונתרחץ וכו'].

עוד יש לספר כי כאשר קרא לו אחד מגדו"י ושאלו לפשר הנהגתו, השיב: "רבי שמואל אויערבאך יודע את טעמי הנהגתי זו, והוא אישר לי לנהוג כן".

באותן שנים של תחילת פרישותו - היה מסתגף מאוד, וישן בכל תקופה במקום אחר.
תקופה אחת היה בסלבודקא ושמע שיעורים בעיקר מהגר"ד לנדו. תקופה אחרת היה בלדרמן ונכנס הרבה לדבר עם הגר"ח קנייבסקי. פעמים נצפה בטבריה ופעמים בכל מיני פינות בארץ, כשבכל מקום עוסק בתורה רוב שעות היממה, ומתפלל בבכיות נוראיות כפי שנוהג עד היום.

כיום
מזה כמה שנים טובות ששוהה בישיבת המקובלים, ומשם יוצא מעת לעת לעצרות תפילה. בין לבין פוקד רבות את הכותל המערבי, בעיקר באישון ליל, ושם נצפה פעמים רבות שוכב על רצפת הרחבה וממרר בבכי נורא על גלות השכינה.

מצ"ב סרטון שעלה היום לכותל המזרח (ועורר אותי לכתוב את הדברים):

מצ"ב תמונה מימי צעירותו:
1763309269729.png
 
עדות מכלי ראשון על קורות ימיו:


צעירותו
למד בישיבת קול תורה, ולאחר מכן עבר לקיבוץ בקול יעקב.
כשהגיע לקול יעקב היה בחור רגיל, היה ידוע כמוכשר ובעל כושר דיבור טוב.
אהב מאוד לנייס על קורות גדו"י, רבנים, פוליטיקה וכל דבר מעניין שקורה.

המהפך
והנה, ביום בהיר הגיע המהפך.
בבת אחת קיבל על עצמו חיזוק עצום, עבר לאוצה"ס והיה לומד שם ימים שלמים.
כל מי שניסה לפנות אליו ולנייס איתו כבימי קדם, נתקל בסירוב חד "מצטער, אני חייב ללמוד, לא לדבר איתי".
והיה לומד בקול באוצה"ס לבדו, קורא את הגמרא ומסביר, את הרש"י ומסביר, כך ימים ולילות.

בהמשך קבע חברותא עם בחור מסוים, וביקש ממנו שאם הוא בא והוא נרדם - שיעיר אותו.
הגר"י היה לומד לילות שלמים, וקורה שהיה נופל על מקומו ונרדם, על הסטנדר ולעתים אף על הרצפה על השטיח.
הבחור הגיע יום אחד וראה אותו מנמנם, החליט לחוס עליו ולא להעיר אותו.

הגר"י כעס עליו לאחר מכן מאוד, ואמר לו "אם לא תעיר אותי לא נהיה חברותא".
וכך היה מעיר אותו לפעמים בכוח ממש.
פעם אחת ישן על הרצפה של אוצה"ס, ואותו בחור ניסה לנענע אותו ולא הועיל.
הלך וויתר לו. לאחר מכן חטף ממנו גערה חריפה, איך ויתר לו ולא העיר אותו.
ומאז היה מעיר אותו בכל מחיר, גם כשנדרש לתת לו בעיטות כואבות ממש (כלי ראשון, כאמור), עד שהתעורר ומיד קפץ על רגליו, נטל ידיים והחלו ללמוד.


דעת הגר"מ קופשיץ עליו בהיותו בחור
באותן שנים נגשו פעם כמה בחורים לגאון רבי משה קופשיץ זצ"ל, ושאלוהו לגבי הנהגתו הסגפנית והתמדתו הקיצונית מאוד של הגר"י, ואמר בזה"ל: "זה ודאי לא דרך ראויה לרבים, אבל לגביו - אולי כאן. כיום אי אפשר לדעת איך זה יסתיים. או שהוא יסיים את זה במוסד סגור, או שיהפוך לאחד מגדולי ישראל".

לאורך השנים כאשר החריף הנהגתו, והיה לובש בלויי סחבות, שוכב על רצפת הכותל וכו', היו שתהו ביתר שאת לאן זה מוביל.

אך כיום כמובן ברי שהפך לשרף ולקדוש עליון.


נישואיו
לימים נישא לבת אמריקאית, בת ת"ח להר"ר פלטי ב"ר רפוא (כן כן).
ממנה נולדו לו שני ילדיו.

בשנות נישואיו המשיך לנהוג כבן עלייה מופלג, בהתמדה עצומה כמעט כל שעות היממה והימנעות מכל שיחה בטלה, וכן הנהגות קדושה יתירה ובריחה מכל חשש קל של מראה אישה וכיו"ב.

יציאתו לגלות
כמה שנים אחר נישואיו, החל פורש מכל ענייני עולם הזה.
בין היתר פרש מאשתו, ואמנם היה מעודד אותה שכל שכר שיהיה לו מהנהגותיו, יהיה גם לה, והיא התרצתה בכך.
באותם ימים החל ללכת עם הטלית והבגדים הקרועים, והמראה החריג המלווה אותו עד היום. [במאמר המוסגר, יש לציין כי לאורך כל השנים, הגם שהילך בבלויי סחבות, ובניגוד לאיך שנראה לעין - הגר"י הקפיד תמיד על ניקיון גופו, טבל מדי בוקר ונתרחץ וכו'].

עוד יש לספר כי כאשר קרא לו אחד מגדו"י ושאלו לפשר הנהגתו, השיב: "רבי שמואל אויערבאך יודע את טעמי הנהגתי זו, והוא אישר לי לנהוג כן".

באותן שנים של תחילת פרישותו - היה מסתגף מאוד, וישן בכל תקופה במקום אחר.
תקופה אחת היה בסלבודקא ושמע שיעורים בעיקר מהגר"ד לנדו. תקופה אחרת היה בלדרמן ונכנס הרבה לדבר עם הגר"ח קנייבסקי. פעמים נצפה בטבריה ופעמים בכל מיני פינות בארץ, כשבכל מקום עוסק בתורה רוב שעות היממה, ומתפלל בבכיות נוראיות כפי שנוהג עד היום.

כיום
מזה כמה שנים טובות ששוהה בישיבת המקובלים, ומשם יוצא מעת לעת לעצרות תפילה. בין לבין פוקד רבות את הכותל המערבי, בעיקר באישון ליל, ושם נצפה פעמים רבות שוכב על רצפת הרחבה וממרר בבכי נורא על גלות השכינה.

מצ"ב סרטון שעלה היום לכותל המזרח (ועורר אותי לכתוב את הדברים):

מצ"ב תמונה מימי צעירותו:
הצג קובץ מצורף 12876

בזמנו שמעתי - אינני יודע אם זה נכון - שהיה לומד הרבה בשנים הראשונות באוצה"ס של ישיבת קו"ת,

שמעתי שיש שם כמה ספרי קבלה בלויים, ואומרים שהוא זה שהגה בהם בשעתו.
 
כיון שאירינן בהאי גאון שליט''א
ואני זכיתי כמה וכמה פעמים לשהות במחיצתו אכתוב כמה נקודות ואין הרבה זמן לכן אכתוב מעט
א. כידוע שר' יעקב הוא תלמיד של הקה''י והוא הדריך אותו בלימוד והמעיין יראה שסגנון לימודו מאוד בבהירות וכדרך הקה''ל לבררר ולהפשיט כל דבר וגם הרבה פעמים נצפה עם ספק קהילות יעקב ואומר שספק קה''י הוא סגולה ליראת שמיים ואולי זה אחד מהסיבות שהיה דבוק בבנו מרן הגר''ח קניבסקי ולא רק סגנון לימודו בבהירות גם ספריו הקורא בהם רואה בהירות בלתי רגילה אע''פ שלפעמים זה מחליש את הקורא לקרוא יותר מידי ארוך והכל למען הבהירות [וזה חידוש כיון שבמראה חיצוני נראה עילוי ובדרך כלל היעלויים אינם מסודרים אבל תורתו מסודרת וברורה כשמלה ואפילובענינ יעלמא מסביר את כל דבריו כשמלה אחד על אחד] ואף כדרך הקה''י נוקט להלכה באופן קיצוני כהחזו''א ובקי עצום בספר חזו''א בכל מהדורותיו ואפס קצהו תראה בדברי יעקב עניני מקוואות שם הראה מכוחו הגדול בכל דברי החזו''א והבנתם באופן קיצוני.
יש עמדי עוד הרבה להאריך וכעת עמד קנה במקומו.
 
יציאתו לגלות
כמה שנים אחר נישואיו, החל פורש מכל ענייני עולם הזה.
בין היתר פרש מאשתו, ואמנם היה מעודד אותה שכל שכר שיהיה לו מהנהגותיו, יהיה גם לה, והיא התרצתה בכך.
הגר"י שליט"א אמר לי פא"פ, שזהו שקר, וכל הפרישות התחיל אחר שנפרדו.
 
הגר"י שליט"א אמר לי פא"פ, שזהו שקר, וכל הפרישות התחיל אחר שנפרדו.
מצטרף לדברים. ראיתי קונטרס בנושא (שאינו מפורסם בציבור) מהגר"י עצמו שהפרישות לא באה ממנו אלא הכרחים מציאותיים הנוגעים לאשתו וד"ב
 
כשהגיע לקול יעקב היה בחור רגיל, היה ידוע כמוכשר ובעל כושר דיבור טוב.
אני שמעתי מאחד שלמד איתו בשיעור בקול תורה, שכבר אז היה נחשב לעילוי גדול מאוד, ואם אינני טועה, הוא סיפר לי שהיה לו 'מונו' עקב התמדתו המופרזת, ובעצת הרופא הפסיק ללמוד בעיון למשך תקופה ארוכה, ובזמן הזה חזר רבות על התנ"ך והוא שגור על פיו
 
מצטרף לדברים. ראיתי קונטרס בנושא (שאינו מפורסם בציבור) מהגר"י עצמו שהפרישות לא באה ממנו אלא הכרחים מציאותיים הנוגעים לאשתו וד"ב​
כמדומה שכן התפרסם הקונ'.​
כן, וגם בתוך דבריו באחד הספרים (ספר תולדות שעל איזה חכם כמדומה), לפתע הוא עצר בתוך הדברים וביאר ממש הרבה מהעניין שם עם רעייתו. ואכמ"ל.​
 
כאן הרב שליט"א מספר את הסיפור המלא ויוצא חוצץ במפורש נגד אלו שטוענים שנפרדו מחמת שהיה נוהג במנהגי פרישות וכדו' | האזינו

 
מעמד מרטיט:

הגר"י עדס שליט"א בבכיות נוראות: "קמו גוזרי גזירות נוראות להחריב את יהדות ספרד!" | צפו​

במעמד ההספד על רבי שאול צדקה זצ"ל, נשא המקובל רבי יעקב עדס דברי חיזוק וקריאה לתפילה, במעמד מרטיט שבו הציבור כולו קיבל על עצמו עול מלכות שמיים לביטול הגזרות

  • אלחנן דניאל
  • כ״ד במרחשוון תשפ״ו (15/11/2025)
  • 19:33
  • צילום: באדיבות המצלם


 
ראשי תחתית