דברי הגר"י יוסף שליט"א על חכמי הדור

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
כעת אני רואה שאתה בעצמך נגררת אחר טעות הילקוט יוסף, שייחס לרב יח"ס שמאתיים רבנים פסקו כמותו רק היכן שפסק כשלושת עמודי הוראה, ולא היתה כוונת היח"ס אלא שפסקו כמותו רק היכן ששייך כלל זה (בין תלת ובין תרי מיגו תלת).
 
והנה לך כמה צילומים מספרו שתראה בהם שתמה על הבנה זו שעל כל סעיף בשו"ע הסכימו מאתיים רבנים (ולא נכנס לתלת או לב' מתוך תלת)

וגם בזה משמע מהחיד"א דלא כדברי היח"ס, כי הכלל שקבע לו מרן ללכת כג' עמודי הוראה לא מסתכם בזה, אלא כפי שהרחיב בהקדמתו: מה עושים כאשר הרוב פסקו כך והמיעוט פסקו כך, מה עושים כאשר רק אחד גילה דעתו, ומה עושים כאשר אף אחד מהם לא גילה דעתו:

"ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלשת עמודי ההוראה אשר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת נפסוק הלכה כמותם אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקין על הדעת ההוא ולכן פשט המנהג בהיפך.

ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא והשני עמודים הנשארין חולקין בדבר הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהי"ן קדישין ללכת נלך כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה.

ובמקום שלא גילה דעתו שום אחד מן הג' עמודים הנזכרים נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא. ודרך זו דרך המלך נכונה וקרובה אל הדעת להרים מכשול".

לכן כאשר מדברים על הכלל של מרן, מדברים על כל כללות הענין, היינו שיטת פסיקתו של מרן, ולא באופן סלקטיבי היכן שפסק כג' עמודי הוראה.

גם מבחינה הגיונית לא מסתבר שהחיד"א התכוון שנלך לחפש באיזה הלכות הסכימו עמו ובאיזה הלכות לא הסכימו עמו.
 
כעת אני רואה שאתה בעצמך נגררת אחר טעות הילקוט יוסף, שייחס לרב יח"ס שמאתיים רבנים פסקו כמותו רק היכן שפסק כשלושת עמודי הוראה, ולא היתה כוונת היח"ס אלא שפסקו כמותו רק היכן ששייך כלל זה (בין תלת ובין תרי מיגו תלת).
יפה, מודה ועוזב ירוחם...
לא יודע לאיזה טעות סבור אתה שנגררתי.
כתבתי מפורש וגם הבאתי צילום, שהחידא כתב ג עמודי הוראה ובלשונו לא כתב ב מתוך ג.
כתבתי מפורש שמסתבר הן לחידא והן להגרי"ח סופר שה"ה לב מתוך ג. ועכשיו לא נחתו לזה כי אין זה הענין.
נקודת הוויכוח היא האם כל הלכה שנפסקה בשו"ע הסכימו עליה כמאתיים חכמים או רק הלכה שנפסקה מכח הכלל הנ"ל.
 
וגם בזה משמע מהחיד"א דלא כדברי היח"ס, כי הכלל שקבע לו מרן ללכת כג' עמודי הוראה לא מסתכם בזה, אלא כפי שהרחיב בהקדמתו: מה עושים כאשר הרוב פסקו כך והמיעוט פסקו כך, מה עושים כאשר רק אחד גילה דעתו, ומה עושים כאשר אף אחד מהם לא גילה דעתו:
את זה תקשה על מהר"ח אבולעפיה ועל החידא. בדבריהם מפורש שזה רק על הכלל לפסוק הלכה כג עמודי הוראה. (וה"ה לב' מתוך ג).
 
במה שציטטת עד כה משמע כפי שכתבתי.

אם יש עוד מקורות באמתחתך אתה מוזמן לצטט.
 
במה שציטטת עד כה משמע כפי שכתבתי.

אין זכר לדבריך אלא רק לג עמודי הוראה

398836.png



אם יש עוד מקורות באמתחתך אתה מוזמן לצטט.

ראה בברכי יוסף חומ סי כה אות כט
כל ימינו נצטערנו על דברתי מלכי צדק מרן זצ"ל בפשר דבר שעשה לענין הוראה ללכת אחרי הריף והרמב"ם והראש ובמקום דברי מינייהו מסכימים לדעת אחד הכי נקטינן כידוע וחלקו עליו הבאים אחריו וביקשו לעקור הכלל הזה כמבואר בתשובת מהרשל לספרו ים של שלמה ובהקדמת מורם לדרכי משה אוח ושאר גדולים וכו גם ראיתי תשובה אחת כ"י למהרר יחיאל קשטלץ וכו והאריך הרבה בזה מפיו לפידים יהלוכו וכו וכו וכו
ועתה אמת אגיד אשר שמעתי מפום רבנן קדישי ששמעו מפי הרב הגדול מופת הדור מהרח אבולעפייא זלהה שקבל מזקני גאוני דור שהסכימו בכלל זה דמרן, קרוב למאתיים רבנים מדורו וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן אלו דבריו ז"ל.

להדיא שהנדון הוא רק על ההחלטה של מרן לפסוק כג עמודי הוראה

וכאן הזכיר להדיא גם תרי מגו תלת.

וגם מכאן מבואר לא כמו שפירש הרב המשיג בדבריו ושלא כפי שמפרש @שמעון טרבלסי
 
כבר הסברתי בהרחבה לעיל שהכלל כולל כמה פרטים ומדובר על שיטת הפסיקה בכללותה, ואינני רואה סתירה לזה במה שהבאת מהברכי יוסף.
 
כבר הסברתי בהרחבה לעיל שהכלל כולל כמה פרטים ומדובר על שיטת הפסיקה בכללותה, ואינני רואה סתירה לזה במה שהבאת מהברכי יוסף.

תקרא בברכי יוסף מה כולם תמהים על מרן ומה החידא מנסה ליישב ותראה מפורשות שהנושא הוא רק על החלק בכלל מה שמרן הכריע לפסוק כשלושת עמודי הוראה. זה ורק זה ולא על המשך דברי מרן בהקדמה לב"י.

398860.jpg

398865.jpg
 
לפני שבועיים הראתי לאברך בכולל ילקו"י שמעיר על הרב משה על הלכה מסוימת, שבכלל הרב משה לא כתב ככה, ולא הוספתי מילה מזלזלת! אבל חטפתי על הראש כמה אני מזלזל ואפיקורס. ואח"כ חשבתי למה, הרי רק שאלתי שאלה והראתי מקורות, לא אמרתי משהו אישי או מזולזל על אותו רב, רק הצגתי עובדות! ואז הבנתי שכיון שהערות עליו הם מאוד מביישות וזלזלות (כמו לחלוק על מחבר על משפט שלא הבנת בכלל, או להעתיק מספרים אחרים), אז ממילא גם אם תשאל בצורה יפה זה יצא זלזול, כי ההערות מאוד מביישות ומזלזלות מצד עצמם!
ואולי האברך הזה פשוט מכיר אותך...
 
ואולי האברך הזה פשוט מכיר אותך...
הלוואי ואני הייתי מכיר אותו
מי שעוקב אחרי הודעותיו של הר' @הלכה ברורה רואה שהוא ענייני ומדבר לעניין
וגם שמשיג הוא משיג עם טעם ובצורה נכונה ונבונה
אבל אולי יש כאלה שגרים ביבשת אחרת אז קצת האקלים אולי משפיע עליהם ומגיבים בלי קשר
 
הצג קובץ מצורף 14037

בדקתי האם נעלם ממרן הרב סופר שליט"א הב"י על אתר, אבל כמובן, ברור ופשוט שלהד"מ, ומרן שליט"א הביאו ודן בו.
הצג קובץ מצורף 14038
מה הקשר, הגר"י יוסף משיג שהסיבה שהחמיר מרן באכילה לפני שחרית אינו מצד שהאיסור הוא דאורייתא, אלא כיון דאסמכוה אקרא חמיר טפי, וכמפורש ברא"ש ובב"י, כמובן ברור ופשוט שהגריח"ס כלל לא התייחס לנקודה זו
 
הלוואי ואני הייתי מכיר אותו
מי שעוקב אחרי הודעותיו של הר' @הלכה ברורה רואה שהוא ענייני ומדבר לעניין
וגם שמשיג הוא משיג עם טעם ובצורה נכונה ונבונה
אבל אולי יש כאלה שגרים ביבשת אחרת אז קצת האקלים אולי משפיע עליהם ומגיבים בלי קשר
תודה רבה!
אגב כאן המקום לציין שגם אני נהנה מאוד מההודעות של כבודו שהם מאוד מחכימות. וניכר מהודעותיך על בקיאות ועיון בצורה ישרה וברורה. חזק ואמץ!
 
מסתמא שהוא הראה לאברך שהוא מכיר ולא לאדם אנונימי, ומה בכך?
הלוואי ואני הייתי מכיר אותו
מי שעוקב אחרי הודעותיו של הר' @הלכה ברורה רואה שהוא ענייני ומדבר לעניין
וגם שמשיג הוא משיג עם טעם ובצורה נכונה ונבונה
כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
 
כוונתו ידועה למי שמכירו
ברור
מה נראה לך שאני בא כל היום לחלק סוכריות?

יש קושיות חייבים להקשות
ובפרט שאותו אחד מרבה להשיג על אחרים , חובה גם עליך האישית לראות ולהראות לאחרים גם, אם השגותיו לעניין או ... וד"ל
 
כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
מה קשור מה הייתה הכוונה, יש תשובה או אין תשובה?
באם אדם יראה לי את השמש ואני יודע שהוא לא אוהב אותה, אני אצעק עליו? מה הקשר?
 
כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
בזה הסגרת את כל המהלך שלך, גם כאשר ישאלו אותך שאלה עניינית בהלכה, אתה תסמן מראש את השואל ותתחיל לנבוח עליו שהוא אפיקורוס ומזלזל וכו'.
חושבני שזה לא מתאים למי שמגדיר את עצמו "אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י", אולי הרומסת גדו"י.
תקן אותי אם אני טועה, אשמח מאוד לדעת שאני טועה.
 
עכשיו שפתחתי את הפורום וראיתי מה שהוא שאל עלי, אמרתי אני לא יענה, מה זה ייתן ויוסיף, הרי מי שיודע את האמת יודע, ומי שלא לא יעזור.
אבל עכשיו שאני רואה מה שהשיבו לו כמה מחברי הפורום, אני שמח לראות שיש בנינו ת"ח עם ראש ישר! ורואים נושא עניינית, מי צודק ומי לא, ולא לפי צבע גלימתו וכדומה.
בעז"ה נזכה שהרב דוד יתקן את מה שהתקלקל, וילמד את בני הישיבות והאברכים, שמותר (וחובה!) שכל אחד יאמר את דעתו ברמה, אבל בצורה מכובדת, וללמוד לכבד כל תלמיד חכם באשר הוא. ולא שיהיה סתימת פיות וזלזול בת"ח באופן סידרתי, ואסור לתת לזה יד.
ואני שמח לראות כאן בפורום הרבה שיש להם שכל.
 
בזה הסגרת את כל המהלך שלך, גם כאשר ישאלו אותך שאלה עניינית בהלכה, אתה תסמן מראש את השואל ותתחיל לנבוח עליו שהוא אפיקורוס ומזלזל וכו'.

אם הוא שואל שאלה עניינית בהלכה, אם יש לי מה להגיד, אגיד, אם לא, בדר"כ אשתוק
כשהשואל הוא אכן אפיקורס ומזלזל, יכול להיות שאתחיל כו' [למרות שבאופן כללי אני לא רגיל לנבוח]
 
חושבני שזה לא מתאים למי שמגדיר את עצמו "אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י", אולי הרומסת גדו"י.
ברוך שכיוונתי.
 
בעבר הבנתי שהמחלוקת היא האם בכל פסק של מרן נחשב שעושה כמאתיים רבנים, או רק בדברים בהם מרן הכריע ע"פ רוב משלושת עמודי ההוראה, דווקא בזה אמרו שעושה כמאתיים רבנים שסמכו על הכלל הזה.
אין לי הספרים לפני- אבל האם הרב סופר כותב שרק כאשר יש שלושת עמודי הוראה באותה שיטה אז עושה כמאתיים רבנים, או כאשר הפסק מבוסס על הכלל של רוב מעמודי ההוראה?
הויכוח ביניהם הוא לא על אופן של שלושת עמודי הוראה או שנים מתוך שלוש. הנידון הוא אופן שמרן לא פסק כלל כתלת או כתרי מגו תלת, כגון כשאין גילוי ברי"ף וברמב"ם, שבזה הרב סופר מביא מהחיד"א משם מהר"ח אבולעפיה שקבלה בידו שעל כללו של מרן לפסוק כג' עמודי הוראה ישנה הסכמת כמאתיים רבנים
 
ברוך שכיוונתי.
איך בדיוק הבנת שלדעתי יש רק א' שמותר לו לחלוק על אחרים?
מעולם לא כתבתי כלום נגד הבעלי פלוגתא של הגרע"י, לדוג' הגרא"מ שך או הגר"ח קניבסקי, ואדרבה, ודי בזה
 
בשיעור מוצ"ש פרשת וישב תשפ"ב בעניין הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבות הביא הר' יצחק יוסף דעת אביו שלא לברך, והזהיר שהמברך ה"ז ברכה לבטלה, והתבטא שם בזה"ל – "פעם בחורי ישיבות, גם הספרדים היו מדליקים בברכה, זה היה ברכה לבטלה, אני בתור בחור צעיר אמרתי להם שמעתי מאבא זה ברכה לבטלה, ולא היה לי את כל המקורות לשכנע אותם, בחורי ישיבה לפעמים יש להם קצת חוסר דרך ארץ, או שלא הכירו את הרב מספיק, לא שמעו לי, היו מדליקים בברכה, זה היה ברכה לבטלה, היום ב"ה כולם כבר יודעים את הפסק של הרב ונזהרים בדבר הזה, חוץ מאיזה ראש ישיבה אחד שכל שנה חוזר על השטויות שלו, כל שנה חוזר שצריכים להדליק, צריכים להדליק, זה ברכה לבטלה".
ובהמשך השיעור – "כל שנה אני שומע שיש "שיעור כלולי" מהראש ישיבה, אוהבים תמיד לחדש, להמציא דברים, צריך להדליק... לא חולקים ככה סתם על גדול הדור, כדי להתגדל ולהראות שאנחנו עצמאיים,...
סופגניות שלא יוותרו, שיאכלו סופגניות, זה משהו אחר, אבל נר חנוכה, אסור להם להחמיר בדבר הזה".
(דבריו מכוונים על מרן הג"ר יהודה עדס שליט"א, ובהמשך שם נקב להדיא בשם ספרו על עניין זה).
 
ראשי תחתית