על מרן הרב יהודה עדס שליט"א
האמת שבעת חיותו של מרן הגרב"צ הבני תורה ובכלל היו יותר פוסקים כשיטתו
הצג קובץ מצורף 15417
על חכמי פורת יוסף וכסא רחמים שבלבלו את העולם בהלכה
אני חושב שהוא מכוון בדבריו על הגאון רבי משה לוי זצ"ל.גדול הדור רוצה שיהיה לנו תורה אחת ומשפט אחד?
הוא באמת מאמין שהגרע"י רצה פסיקה אחידה ולא ראה בעין יפה מי שעמל בתורה ומברר את ההלכה כראוי ויצאו לו מסקנות אחרות? הוא רצה שיכבוש את נבואתו? שיהיה בגדר תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה?
ח''ו, להרחיב את חזו''ע.אז מה הוא רוצה, לסגור את עולם הישיבות???
האמת שבעת חיותו של מרן הגרב"צ הבני תורה ובכלל היו יותר פוסקים כשיטתו
גם חלק ב' יצא בחייו, כמה שנים לפני פטירתו.צריך להדגיש שרק אור לציון חלק א יצא בחיי מרן המחבר
גם חלק ב' יצא בחייו, כמה שנים לפני פטירתו.
ההבדל הוא שחלק א' כתב הרב בעצמו, וחלק ב' הוא ליקוט התלמידים מתוך שיעוריו.
והוא עבר על הכל בריתחא דאורייתאתודה על התיקון.
והוא עבר על הכל בריתחא דאורייתא
ולא כמו שמהנדסים תודעה שהיה חלש ולא הבין, נכון שהיה אחרי האירוע אבל כשאמרו לו שזה תלמידים הוא כעס מאוד ואמר שהכל זה ממנו ואמת לאמיתה של תורה.
כמו שיגידו שא"א לסמוך על חזו"ע שבת ו כי היה חולה
- פס"ר דלא ניחא ליה מדרבנן, נח' בו הראשונים והאחרונים וכו' ולמעשה הבא"ח, כה"ח, אור לציון, מתירים רק במקום צער.
ואילו היביע אומר (ח"ד סי' לד) מתיר ורק לכתחילה נכון להזהר.
וזה גם שורש המח' האם מותר לפתוח את ברז המים החמים שהוחמו בדוד שמש דלא ניחא ליה וכו'.
פס"ר דניחא ליה אסור לכל הדיעות.
נראה מדבריו שלא עבר על תשובתו של מרן זצוק"ל ביבי"א הנ"ל, כי כל היתרו שם הוא כלל לא משום פס"ר דלא ניחא ליה, אלא רק "צירוף" קטן וכדלהלן.
- כי האריך שם בתחילה לבסס את כל נידון פס"ר מהש"ס ומהפוסקים. (אות א-לא)
- והעלה שרבים מהפוסקים סוברים להקל בפס"ר דניחא ליה ויש מקום רב לסמוך עליהם. (אות לב - ודלא כמו שכתב "אסור לכל הדיעות")
- ואולם בנידון הדוד שמש שהוי רק "גזירה" יש יותר מקום להקל אפי' שניחא ליה. (אות לג)
- ובפרט שלא ברור שהמים שבתחתית הדוד הם בחום שהיס"ב, ומה שאנו מרגישים זה את המים שבדוד למעלה. (אות לד)
- "ובר מן דין" יש להוסיף שלא ברור שניחא ליה כי יש הרבה מים בדוד, ואפי' משפחה עניפה יש מקום לצדד על פי דברי מהר"ד מפארדו דכיון דלא ברשיעי עסקינן הוי כ"לא ניחא ליה" (אות לה - וא"כ זה צירוף קטן לתשובת ההיתר שמתבסס בעיקר על פס"ר בדרבנן וגזירה)
- ועוד יש להקל דאינו רוצה "בבישול" המים אלא רק בחימומם והוי מלאכה שאינה צריכה לגופה (שם)
- ועוד יש לצרף דברי האחרונים שפתיחת הברז הוי "הסרת מונע" וגרמא בעלמא. (אות לו)
- ועוד יש לצרף שיש עיקולי ופשורי אי הוי איסור תורה ברתיחת המים. (אות לז-לט)
אולי יביא כאן על מה אמר שהרב זעפרני "לא צודק", שנדע מה הנכון.הסבו את תשומת ליבי, ויישר כחם.
תחילת המאמר:
הצג קובץ מצורף 16061
וסופו:
הצג קובץ מצורף 16060
והוכיח סופו על תחילתו על מי כוונתו.