שיר אֶחָד הָיָה

[איש מאסף]

הוּא לֹא שִׂרְטֵט גְּלוּפַת חוֹתָם מְהֻדָּר
הוּא רָדַף אַחַר הֲלָכִים בַּמִּדְבָּר
בְמוֹ יָדָיו נָטַל כַּד מַיִם
לְהָסִיר אֲבַק דְּרָכִים
וְשָׁחַט עֲגָלִים
שְׁלוֹשָׁה

הוּא לֹא הִתְוָה תָּכְנִית חֹמֶשׁ לְאֻמִּית
הוּא הֵקִים אֹהֶל
אֶחָד
פָּתוּחַ לָרוּחַ
פָּתוּחַ לְרַחֲמִים

עַמּוּד אֱמוּנָה
שַׁלְהֶבֶת תִּקְוָה
דְּבֵקוּת בְּמַעֲשֵׂה
הַקַּיָּם
הָאֶפְשָׁרִי
הַנּוֹכֵחַ
האֶחָד
כֵּן, גַם כְּשֶׁכֻּלָּם הָיוּ מֵעֵבֶר

הוּא הָיָה אֶחָד
וְאֶחָד הָיָה
אַבְרָהָם