פסקי המשנה ברורה לספרדים

[ידידיה]

תמשיך כהרגלך בקודש לא לענות לגופם של דברים.

עם מי שלא מבין מה משקלו של הערכי והסגולי של החזוא באמת אין טעם לדבר.
רק אל תשכח דברי החזוא הנודעים...

 

[אור יעקב]

עם מי שלא מבין מה משקלו של הערכי והסגולי של החזוא באמת אין טעם לדבר.

תאמין לי שאני מעריך את החזו"א לא פחות ממך ואני לא צריך להוכיח זאת.

 

[ידידיה]

תאמין לי שאני מעריך את החזו"א לא פחות ממך ואני לא צריך להוכיח זאת.

כן רואים זאת לאורך האשכול.

 

[עשירית האיפה]

- מסקנא של הדברים האמורים

- ברור שלימוד המ"ב נחוץ לכל אחד בלומדו את דברי מרן השו"ע וזה אבן יסוד בדבריו, ולא סתם כל גדולי ישראל אף הספרדים הורו ללמוד את דבריו.

- לא משנה שיצאו עד היום כמה וכמה ספרים על הסדר של השו"ע, אבל פירוש כמו המ"ב אין דבר כזה בעולם, ולכן ראוי מאוד לכל אחד ללומדו על הסדר.

אני חושב שעל זה אין כאן כל חולק

- הן אמת שהמ"ב היה פוסק משכמו ולמעלה, אבל אין להתייחס להכרעותיו יותר מאשר שאר אחרונים. ועל כן בכל הלכה חובה עלינו לברר הדבר היטב מהי ההכרעה בכל הלכה,

זה נראה הויכוח העיקרי כאן באשכול ......

ובפרט לספרדים שיש יותר פסקים לא כמו המ"ב מאשר האשכנזים.

לענ"ד ודאי שיש דברים שהמשנ"ב פסק רק כמנהג האשכנזים, ולכן ראוי ללמוד גם מפוסקי ספרד לאחר המשנ"ב

וכן זכור לי (ואני לא זוכר היכן כרגע) שיש מקומות שמסביר מהתחלה את ההלכה גם בס"קים שעל דברי השו"ע כדעת הרמ"א שחולק עליו בסוף הסעיף

אני חשבתי כבר מזמן שצריך לעשות כעין 'מפה' על המשנ"ב שבו יבואר כל מה שלא כדעת וכמנהג הספרדים
(לא פסקי הגרע"י או הבא"ח וכד' זה כבר סגנון דרשו, וכן לא מה יהיה הדין במקרים אחרים שנוגעים לזמננו - ששוב כמו דרשו, אלא נטו 'בדבר זה נהגו הספרדים...' בקיצור, כמו הרמ"א על השו"ע)
אם יש ספר שכזה אשמח לשמוע

אולי מכאן מישהו ירים את הכפפה

 

[אור יעקב]

אני חשבתי כבר מזמן שצריך לעשות כעין 'מפה' על המשנ"ב שבו יבואר כל מה שלא כדעת וכמנהג הספרדים
(לא פסקי הגרע"י או הבא"ח וכד' זה כבר סגנון דרשו, וכן לא מה יהיה הדין במקרים אחרים שנוגעים לזמננו - ששוב כמו דרשו, אלא נטו 'בדבר זה נהגו הספרדים...' בקיצור, כמו הרמ"א על השו"ע)
אם יש ספר שכזה אשמח לשמוע

אבל בדרך כלל כל מי שלומד מ"ב רוצה לדעת מהי ההלכה לפי רבותיו ולא רק מה "מנהג הספרדים".
וכן רוצים "להרחיב אופקים" וללמוד נושאים שקשורים לדברי המ"ב.

(דרך אגב, המלצה מעולה למ"ב שיש אותו באוצר החכמה זה "עמודי הוראה" שמביא את כל הפסקים של מרן הגרע"י זצוק"ל ושאר פוסקים ממש בקצרה בלי להיסחף יותר מידי.
ומה שמיוחד בו זה שגם לפעמים נכנס ומעיר על דבריהם בכמה וכמה נושאים)

 

[איתן]

משא"כ רוב הנ"ל המאמ"ר, נה"ש, פר"ח ומנח"כ לא התקבלו בציבור הספרדי על אף גדלותם. ודרך לימודם ועיונם אכן היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס וכיו"ב.
ואכן המ"ב מחבב דבריהם לגודל עיונם העמוק, ואיני יודע אם הם מזכירים כלל בספריהם ענין קבלת הוראות מרן (והפר"ח אף הוחרם משום כך ע"פ המקובל), ועכ"פ לא זה יסוד פסיקתם, רק כדרך האשכנזים.

דבריי נאמרו בשיא הפשטות שישנם כמה דרכי לימוד ועיון בפוסקים. וכן היה מרגלא בפומייהו דרבנן קשישאי, הן הגרע"י והן הגר"מ מזוז שהרחיבו הרבה בענין. ואכן ע"ז אמר הגרע"י שמעוניין שילמדו לפסוק בצורה ובנוסח שפסקו גדולי הספרדים.

היכן שמעת כאן איזה זלזול?

לא התייחסתי לזלזול כלל.
התייחסתי לגישה הכללית.

אם חכמי ספרד דהאידנא מעוניינים שילמדו לפסוק 'בצורה ובנוסח שפסקו גדולי הספרדים', ואנו יודעים שהמאמ"ר ונה"ש ופר"ח ומנח"כ הם מגדולי הספרדים, מסתברא שכוונתם שילכו הכל (גם) בדרכם.

אלא שכבודו מחדש לנו שארבעת המאורות הנ"ל לא נתקבלו בציבור הספרדי 'על אף גדלותם'.
ולא עוד אלא שכבודו גם מנמק את הסיבה לכך 'שדרך לימודם ועיונם היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס'.
ועוד הוסיף כבודו, שאינו יודע אם ארבעת הנ"ל הזכירו כלל את ענין קבלת הוראות מרן, ומוסיף עוד כבודו לטעון בתוקף (למרות חוסר ידיעתו אם הזכירו), שאפילו אם יזכירו מ"מ לא יהיה זה 'יסוד פסיקתם'.

ובכן, אלו הדברים האמורים, ואני איני יודע אנה אני בא ומאי אידון בה. במה אתחיל ובמה אסיים.

(רק פרט אחד אציין בכ"ז, שהפרי חדש אשר רעשה הארץ מגדולתו וחכמתו, נתקבלו הוראותיו אצל חכמי תונס וג'רבא, כאשר יראה המעיין באבני צדק (להג"ר ישועה בסיס) ובישיב משה (שתרוג) ועוד. וכנראה שהם כן חשבוהו לפוסק אשר מהלך בדרכי עיונם ולימודם..)