וירא חדל להיות לשרה אורח כנשים

[ידידיה]

תוך כדי לימודי חוק לישראל התעוררתי שהנה רש"י על הפסוק ויקח חמאה וחלב כתב "ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נדה שחזר לה אורח כנשים אותו היום ונטמאת העיסה" ומקורו מדברי הגמרא בב"מ שאברהם אבינו היה אוכל חולין בטהרה.
ומבואר שעוד קודם בשורת המלאכים לאברהם על לידת בנו וטרם אכילתם כבר פירסה שרה נדה.
וצ"ב שכמה פסוקים לאחר מכן כשהמלאכים מבשרים אותם על לידת יצחק אומר הפסוק ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן.
ואם שרה כבר קודם לכן פירסה נדה כאמור, למה זה צחקה שרה?

 

[משיב כהלכה]

כיוונת לשאלת התוס'.

ותירץ מהרש"א: "מכאן יתיישב מה שנתקשו התוס' בפ"ק דר"ה גם הרא"ם בההיא דפרק הפועלים כתיב לושי ועשי עוגות וכתיב ויקח חמאה וגו' ואילו לחם לא אייתי אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו פרסה נדה אותו יום, ולפי סדר הכתובים אם נטמא הלחם קודם הבשורה ע"י שפירסה נדה איך צחקה אחר כך חדל להיות לשרה אורח כנשים ואחרי בלותי וגו', דאיכא למימר דודאי אחר הבשורה פירסה נדה, אלא שהמלאכים ידעו שבאותו יום תפרוס נדה והגידו כן לאברהם ולכך לא אכלו מן הלחם שנטמא למפרע במעת לעת שבנדה, ואע"ג דזקנה דיה שעתה כיון שחזרה לנערותה אין לה דין זקנה, והוא שדקדק רש"י לפרש שם כמ"ש הרא"ם דאכל חולין בטהרה שנעשו על טהרת קודש דבנעשו על טהרת תרומה אינו מטמא במע"ל שבנדה כדמסיק הכא קבלה מיניה רב שמואל".

 

[משיב כהלכה]

ובשפתי חכמים תירץ: "יש לומר דבאמת פירסה נדה, והא דכתיב אחרי בלותי היתה לי עדנה והא היה לה ומה תמיהתה, י"ל דסבורה היתה מקרה בעלמא היא".

ולענ"ד אפשר לומר שראתה מעט מאוד ולא ייחסה לזה חשיבות.

 

[משיב כהלכה]

ובהעמק דבר תירץ שבאמת אמרה אחרי בלותי הייתה לי עדנה כלומר שאני רואה על עצמי שנהייתי צעירה (אבל) ואדני זקן.

וזה דוחק, כי אם היא ראתה נס גלוי אצלה, למה שלא יקרה כך לאברהם.

 

[ידידיה]

ולענ"ד אפשר לומר שראתה מעט מאוד ולא ייחסה לזה חשיבות.

לשון רש"י שחזר לה אורח כנשים לא משמע כן.

 

[אלישמע]

עכ"פ עיין בפי' הרא"ש עה"ת עה"פ חדל להיות לשרה שכתב, חדל להיות לה אורח כנשים הזקנות, שכן פרסה נדה.
ולפ"ז פירש (שם, עה"פ האף אמנם אלד) שאמרה זה בניחותא, אני אמנם אלד כי ראיתי סימנים. אך תמהה, ואדוני זקן.

 

[משיב כהלכה]

וזה דוחק, כי אם היא ראתה נס גלוי אצלה, למה שלא יקרה כך לאברהם.

 

[שאינו יודע לשאול]

ובהעמק דבר תירץ שבאמת אמרה אחרי בלותי הייתה לי עדנה כלומר שאני רואה על עצמי שנהייתי צעירה (אבל) ואדני זקן.

וזה דוחק, כי אם היא ראתה נס גלוי אצלה, למה שלא יקרה כך לאברהם.

עכ"פ עיין בפי' הרא"ש עה"ת עה"פ חדל להיות לשרה שכתב, חדל להיות לה אורח כנשים הזקנות, שכן פרסה נדה.
ולפ"ז פירש (שם, עה"פ האף אמנם אלד) שאמרה זה בניחותא, אני אמנם אלד כי ראיתי סימנים. אך תמהה, ואדוני זקן.

רש"י ריש פרשת תולדות כמדומני מביא שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, על כן עשה הקב"ה דמות דיוקנו של יצחק דומה לאברהם, ומשמע שעיקר הנס היה שאברהם הוליד, ומה ששרה ילדה לא היה כ"כ חידוש בעיניהם, דאל"כ מה הליצנות כאן הא סוף סוף גם לדבריהם שרה ילדה מאבימלך, ורואים שאע"פ שהיה לאברהם בן מהגר, מ"מ החידוש הוא שיהיה דווקא בן מאברהם ושרה יחד, זה היה הנס הגדול שליצני הדור לא הסכימו לקבל, ואולי גם שרה זה מה שהיה נראה לה מחודש.
עכ"פ לגופו של ענין מדוע זה כך [כלומר הרי לאברהם היה בן מהגר, ושרה כבר פירסה נדה, ועוד שהרי לא היה בזה חידוש שתלד כי א"כ מה הועילו ליצנים בליצנותם, א"כ מעתה פשיטא שיוכלו ללדת] צ"ב רב.

 

[משיב כהלכה]

ליצני הדור התבססו על עובדה אחת, שרה היתה לילה אצל אבימלך ולאחר מכן התעברה.

העובדה שמדובר במשהו על טבעי לא הטרידה את ליצני הדור.

 

[שאינו יודע לשאול]

העובדה שמדובר במשהו על טבעי לא הטרידה את ליצני הדור.

ז"א כת"ר מפרש שהליצנות היתה עצם העלילה ששרה התעברה מאותו לילה אצל אבימלך, וא"כ אין זה שייך כלל למה שהיתה בת תשעים שנה ועד עתה לא ילדה, לענ"ד לשון רש"י מורה לא כך שכן כתב : לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו ע"כ.
משמע לכאורה שאילו היתה מעוברת מאברהם בנים אחרים, לא היה מקום לליצנות זו, דעצם זה שילדה אינו רגלים לדבר שמחמת זנות בא, ורק מפני שלא ילדה לאברהם היה להם אומדנא שליצנותם תתקבל.
לכן אני הקטן הבנתי שהם סברו שזה ששרה תלד מאיש אחר, אינו נס גדול כ"כ, ורק זה שתלד מאברהם הוא נס, שהרי היתה עם אברהם ולא ילדה לו, ועשו ליצנות שילדה מאבימלך ולא נס מאת ה'.
[אינני יודע אם במציאות של הרפואה יש מושג כזה שאישה ואיש לא יכולים ללדת יחד אבל כל אחד מהם עם אחר יכול להביא ילדים, ונראה שזה מה שניסו להפיץ כאן ליצני הדור, אע"פ שהאמת שלשרה לא היה אפילו בית ולד כדאיתא ביבמות]

 

[משיב כהלכה]

הליצנים לא נכנסו לדון אם מדובר בנס או לא מדובר בנס, הם טענו שעד עתה שהתה עם אברהם שנים רבות ולא התעברה, וכעת לילה אחד עם אבימלך והתעברה, וממילא י"ל שההריון הוא מאבימלך.

 

[אלישמע]

רש"י ריש פרשת תולדות כמדומני מביא שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, על כן עשה הקב"ה דמות דיוקנו של יצחק דומה לאברהם, ומשמע שעיקר הנס היה שאברהם הוליד, ומה ששרה ילדה לא היה כ"כ חידוש בעיניהם, דאל"כ מה הליצנות כאן הא סוף סוף גם לדבריהם שרה ילדה מאבימלך, ורואים שאע"פ שהיה לאברהם בן מהגר, מ"מ החידוש הוא שיהיה דווקא בן מאברהם ושרה יחד, זה היה הנס הגדול שליצני הדור לא הסכימו לקבל, ואולי גם שרה זה מה שהיה נראה לה מחודש.
עכ"פ לגופו של ענין מדוע זה כך [כלומר הרי לאברהם היה בן מהגר, ושרה כבר פירסה נדה, ועוד שהרי לא היה בזה חידוש שתלד כי א"כ מה הועילו ליצנים בליצנותם, א"כ מעתה פשיטא שיוכלו ללדת] צ"ב רב.

על שרה לא היה ליצנות, כיון שהניקה בנים שרה.
משא"כ על אברהם.
ועל הגר לק"מ כיון שסוף סוף ראו שגרשו (לא זוכר איפה ראיתי).

 

[אלישמע]

ובהעמק דבר תירץ שבאמת אמרה אחרי בלותי הייתה לי עדנה כלומר שאני רואה על עצמי שנהייתי צעירה (אבל) ואדני זקן.

וזה דוחק, כי אם היא ראתה נס גלוי אצלה, למה שלא יקרה כך לאברהם.

לכן הקפיד עליה הקב"ה.

 

[שאינו יודע לשאול]

על שרה לא היה ליצנות, כיון שהניקה בנים שרה.
משא"כ על אברהם.

השאלה היא אם הליצנות היא להקטין את הנס, כמו שאני הבנתי, ולומר שלא היה כאן נס כי שרה גם קודם יכלה ללדת, ורק מחמת אברהם לא ילדה, וא"כ לא שייך כלל מה שהניקה בנים כי הנושא הוא קודם לכן, ואם כהבנה זו אם כן יקשה מה שהקשיתי שהרי על אברהם ודאי לא שייך לומר שמחמתו לא היה להם זרע, שהרי כבר היה לו ע"י הגר.
או שמא הליצנות היא כמו שהבין הרב משיב כהלכה, לבא ולטעון ששרה זינתה ח"ו בהיותה בבית אבימלך, וזה שייך גם לו יצויר שהיתה צעירה או שהיו לה בנים, [וגם אם כת"ר מבין כך אינני מבין מה שייך מה שהניקה בנים שרה], רק לי הקטן קצת קשה לקבל זאת דבלשון רש"י משמע שהנושא הוא מחמת שלא ילדה לאברהם ולא מה שזינתה, והרב משיב כהלכה השיב מה שהשיב והלומדים יבחרו.

 

[אלישמע]

השאלה היא אם הליצנות היא להקטין את הנס, כמו שאני הבנתי, ולומר שלא היה כאן נס כי שרה גם קודם יכלה ללדת, ורק מחמת אברהם לא ילדה, וא"כ לא שייך כלל מה שהניקה בנים כי הנושא הוא קודם לכן, ואם כהבנה זו אם כן יקשה מה שהקשיתי שהרי על אברהם ודאי לא שייך לומר שמחמתו לא היה להם זרע, שהרי כבר היה לו ע"י הגר.
או שמא הליצנות היא כמו שהבין הרב משיב כהלכה, לבא ולטעון ששרה זינתה ח"ו בהיותה בבית אבימלך, וזה שייך גם לו יצויר שהיתה צעירה או שהיו לה בנים, [וגם אם כת"ר מבין כך אינני מבין מה שייך מה שהניקה בנים שרה], רק לי הקטן קצת קשה לקבל זאת דבלשון רש"י משמע שהנושא הוא מחמת שלא ילדה לאברהם ולא מה שזינתה, והרב משיב כהלכה השיב מה שהשיב והלומדים יבחרו.

ליצנות זה לעשות צחוק מכל דבר.
וכשהיא מניקה, הוי אומר נתעברה וילדה. לכך היו חייבים לומר מאבימלך נתעברה (ועד אז היו אומרים אסופי הוא, ראה רש"י שם).

 

[שאינו יודע לשאול]

ליצנות זה לעשות צחוק מכל דבר.
וכשהיא מניקה, הוי אומר נתעברה וילדה. לכך היו חייבים לומר מאבימלך נתעברה (ועד אז היו אומרים אסופי הוא, ראה רש"י שם).

זה אני מסכים.
השאלה אם באו לעשות צחוק מהנס ולומר שלא היה כאן נס כלל, וא"כ מוכח שהיה ברור בעיניהם שמה ששרה ילדה איננו נס, ועל זה הקשיתי מה כאן יוצא דופן, או שבאו לעשות צחוק מאישה חשובה צדיקה וצנועה כמו שרה ולטעון שזינתה בבית אבימלך ועל זה הקשיתי שמדברי רש"י קצת לא משמע כך.

 

[אלישמע]

זה אני מסכים.
השאלה אם באו לעשות צחוק מהנס ולומר שלא היה כאן נס כלל, וא"כ מוכח שהיה ברור בעיניהם שמה ששרה ילדה איננו נס, ועל זה הקשיתי מה כאן יוצא דופן, או שבאו לעשות צחוק מאישה חשובה צדיקה וצנועה כמו שרה ולטעון שזינתה בבית אבימלך ועל זה הקשיתי שמדברי רש"י קצת לא משמע כך.

כוונתי שליצן לא עושה חשבונות מה יגידו ועל איזו נקודה הוא בא להתלוצץ,
הוא פשוט צוחק מכל דבר רציני וענייני, וגם יאמר דברים סותרים מיניה וביה העיקר לעשות ליצנות.
(אתה יכול לראות את השמאל הישראלי היום ולהבין).

 

[משיב כהלכה]

שוב, הם לא נכנסו לדון בענין הנס, ולכן גם לא ישבו להתבונן בצורה הגיונית בכך שיש כאן נס אדיר וממילא לא מדובר בסתם עקרה שהתעברה כאשר שהתה עם מישהו אחר.

הם דיברו רק על התעברות שרה, שאין זה מאברהם אלא מאבימלך והראיה שעד עתה היתה עקרה.

 

[שאינו יודע לשאול]

כת"ר טוען שהם כן נכנסו לדון בזה שעד עתה היתה עקרה, משמע אי לאו הכי לא היו מתלוצצים על התעברות שרה, ומאידך לא נכנסו לדון בעניין הנס, זה נלענ"ד קצת קשה, כי אם נאמר שהיתה כאן ליצנות בלי מחשבה כלל כמו שטוען הרב אלישמע, א"כ לא צריך כלל להיכנס לזה שהיתה עקרה או לא, סתם אישה שהתה לילה אצל איש אחר זה סיבה לליצנות, ואם נכנסו לזה משמע שבלי זה היו סבורים שליצנותם לא תתקבל, א"כ מה זה שונה מהנס עצמו שסו"ס שרה התעברה גם לדבריהם בדרך נס שהרי עד עתה לא ילדה, ומדוע זה כן מתקבל ?

 

[משיב כהלכה]

אין דיון בכך שהיא היתה עקרה עד כה, זו היתה עובדה ידועה.

 

[שאינו יודע לשאול]

ומדוע רש"י הביא את זה אם הליצנות היתה עם או בלי זה [הוי אומר לא כל עובדה יש להזכירה בכל מקום אלא רק במקום שזה משרת את ההקשר הלא כן ?]

 

[משיב כהלכה]

לא הבנתי את השאלה. רש"י מבאר שיצחק היה דומה לאברהם כדי לסתום את פיהם של ליצני הדור.

 

[שאינו יודע לשאול]

התכוונתי למה רש"י מביא את העניין שכמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה ממנו כחלק מדבריהם של ליצני הדור

 

[משיב כהלכה]

הוא אשר כתבתי, שהיתה עקרה כל זמן היותה עם אברהם, ובלילה אחד עם אבימלך התעברה, ועל זה התבססו ליצני הדור.