ההשקפה החרדית כלפי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

[אנו עמלים]

רק אכתוב דברים אמיתיים שאמר הגאון העצום בקי בחדרי תורה הג"ר בונים שרייבר שהלוחמים צריך להכיר להם טובה כמו לעובדי ניקיון.
רק אציין שלמרות שזה לא משנה מה דעתי האישית כדי שאני לא ישמע קיצוני אומר שזה לא דעתי.

איני ראוי אפילו לחרות אחריו וגדלותו הנדירה מפורסמת לכל,
רק אכתוב ששמעתי ביקורת על דבריו מאנשים גדולים מאוד, ובזמנו היה ע"ז פולמוס רחב לאורך זמן כידוע ליודעים, אבל אפי' קיצור דברים בזה יכול להגיע ללשה"ר ורכילות וד"ל, כך שאמנע מכל שיח בזה.
בסופו של דבר אם זה מה שאתה מרגיש, שחיילים הם כמו עובדי נקיון - זכותך להמשיך לחשוב כך.
אבל אם גם לך זה נשמע מוזר וכשאתה מצטט אתה מסתייג שלא תצא קיצוני, הבאתי זווית נוספת בשם אומרה. תמיד אפשר (ונכון) לחשוב שוב...

 

[אלישמע]

ומי דיבר על שואה
דרך אגב, יום הזכרון לשואה חל בכ''ז ניסן, ויום הזכרון לחללי צה''ל בד' אייר (למעשה, כמעט כל שנה זה מוקדם או דחוי, נע בין ב' לה' אייר)

אתה מזהה הבדל בין יום הזכרון לשואה, ולבין יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ?
או אתה מזהה הקבלה בין אחד מאלו לבין "יום הזכרון הזה" ?
(או אולי סתם התלוצצת - אם כן אני נותן לך לייק עכשיו).

 

[עת שערי רצון]

אתה מזהה הבדל בין יום הזכרון לשואה, ולבין יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ?
או אתה מזהה הקבלה בין אחד מאלו לבין "יום הזכרון הזה" ?
(או אולי סתם התלוצצת - אם כן אני נותן לך לייק עכשיו).

תפוס לשון אחרון ...

 

[שאינו יודע לשאול]

אתה מזהה הבדל בין יום הזכרון לשואה, ולבין יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ?
או אתה מזהה הקבלה בין אחד מאלו לבין "יום הזכרון הזה" ?
(או אולי סתם התלוצצת - אם כן אני נותן לך לייק עכשיו).

יש עניין של רגישות, זה שהם טועים בצורה שבה הם זוכרים, וכן בסיבה שבחרו ביום הזה לזכור, זה עניין אחד. זה שסוף סוף יושבים אלפי אנשים ומבכים את מות בניהם/הוריהם/בעליהן שנהרגו בדרך כלל צעירים לימים, מתוך מטרה שהיא בסוף למען הכלל איך שלא נהפוך את זה, זה משהו שחייבים להרגיש אותו, כל מי שמרגיש את האחר.
לגבי יום השואה זה גם נכון אבל שונה, כי כשם שמישהו שיש לו אב או בן חלל והוא לא מחשיב כלל את יום הזכרון, אז כל ציוני יגיד שזו זכותו, כך לגבי השואה היא שלנו בדיוק כמו שהיא שלהם, ולכן זכותנו לבוז לדרך השטחית והמגוחכת שבה הם מציינים את זכרון השואה, וכן חובתנו להעמיד אלטרנטיבה רעיונית ברורה ומנומקת לשאלה המרכזית מה המסר היוצא מהשואה הנוראה, כי אצלם זה או שיותר לא נהיה אנחנו כמו הנאצים [כך יאמרו הליברלים והשמאלנים] או לעולם לא נלך כצאן לטבח כמו היהודים בשואה, ושניהם הבל.

 

[אלישמע]

יש עניין של רגישות, זה שהם טועים בצורה שבה הם זוכרים, וכן בסיבה שבחרו ביום הזה לזכור, זה עניין אחד. זה שסוף סוף יושבים אלפי אנשים ומבכים את מות בניהם/הוריהם/בעליהן שנהרגו בדרך כלל צעירים לימים, מתוך מטרה שהיא בסוף למען הכלל איך שלא נהפוך את זה, זה משהו שחייבים להרגיש אותו, כל מי שמרגיש את האחר.
לגבי יום השואה זה גם נכון אבל שונה, כי כשם שמישהו שיש לו אב או בן חלל והוא לא מחשיב כלל את יום הזכרון, אז כל ציוני יגיד שזו זכותו, כך לגבי השואה היא שלנו בדיוק כמו שהיא שלהם, ולכן זכותנו לבוז לדרך השטחית והמגוחכת שבה הם מציינים את זכרון השואה, וכן חובתנו להעמיד אלטרנטיבה רעיונית ברורה ומנומקת לשאלה המרכזית מה המסר היוצא מהשואה הנוראה, כי אצלם זה או שיותר לא נהיה אנחנו כמו הנאצים [כך יאמרו הליברלים והשמאלנים] או לעולם לא נלך כצאן לטבח כמו היהודים בשואה, ושניהם הבל.

זהו שלא,
גם נפגעי פעולות האיבה (יום הזכרון חלללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה) הוא שלנו כמו שהוא שלהם,
גם חרדים נרצחו בפיגועים (ובסוד גם חרדים מתו בצבא).
חוקית זכותך להגחיך הכל.
אבל, השאלה מה זה להגחיך, האם משהו אידיאולוגי שמסתובב בבתי המדרש גרידא, או משהו מעשי (ללכת בצפירה).
החוק לצידך ! - השאלה מה התצאות.
הכח החזק היום זה הציבור החילוני. החוק בידיים שלהם, הכסף אצלם, וגם התקשורת, ואתה צריך אותם.
אז זה שיש לך ערוצים ועלונים ואפי' פורומים, לא פותר לך את הבעיה.
ככל ותגחיך את זה מעשית, תדע לך שלמרות שזו זכותך, אתה נותן לעצמך גול עצמי.
השאלה מה צריך לנהוג למעשה, אחרי כל ההגחכות.

 

[אזמר בשבחין]

איני ראוי אפילו לחרות אחריו וגדלותו הנדירה מפורסמת לכל,
רק אכתוב ששמעתי ביקורת על דבריו מאנשים גדולים מאוד, ובזמנו היה ע"ז פולמוס רחב לאורך זמן כידוע ליודעים, אבל אפי' קיצור דברים בזה יכול להגיע ללשה"ר ורכילות וד"ל, כך שאמנע מכל שיח בזה.
בסופו של דבר אם זה מה שאתה מרגיש, שחיילים הם כמו עובדי נקיון - זכותך להמשיך לחשוב כך.
אבל אם גם לך זה נשמע מוזר וכשאתה מצטט אתה מסתייג שלא תצא קיצוני, הבאתי זווית נוספת בשם אומרה. תמיד אפשר (ונכון) לחשוב שוב...

אמר לי אחד מגדולי ישראל עליו:
"הוא למדן חד אז הוא מגדיר דברים בקיצוניות לשיטתו. אבל אם היה מבקר בסוכת אבלים אחת, כנראה שלא היה מתבטא כך".

ואמר לי בוגר ישיבתו שהוא מתבטא כך כלפי כל דבר כדי לחדד את הנקודה. כשהוא אומר עובד ניקיון לא הכוונה שהוא בז להם כמו שיש בוז מסוים לעובדי ניקיון, אלא שבעלי תפקידים משרתי הציבור שנים נצרכים ושניהם ראויים להיחשב באותו מקום, ולא כבני הישיבות שמחזיקים את העולם.

 

[אלישמע]

רק אכתוב דברים אמיתיים שאמר הגאון העצום בקי בחדרי תורה הג"ר בונים שרייבר שהלוחמים צריך להכיר להם טובה כמו לעובדי ניקיון.
רק אציין שלמרות שזה לא משנה מה דעתי האישית כדי שאני לא ישמע קיצוני אומר שזה לא דעתי.

כלומר,
"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה" (סנהדרין מט ע"א).
יואב היה עובד נקיון.