משפטים ההבדל בין "עברי" ל"אחיך"

פרי חדש

חבר חדש
הצטרף
13/10/25
הודעות
57
כי תקנה עבד עברי. לשון "עברי" נזכר במקרא בהלכות רק לענין עבדים, ואילו בשאר דיני התורה הלשון הרגיל הוא "אחיך". והטעם פשוט משום ש"אחיך" הוא תואר לדת היהודית, ו"עברי" הוא תואר לגזע העברי. ונפקא מינה שגר הוא "אחיך" ולא "עברי", וישראל משומד הוא "עברי" ולא "אחיך". והשתא דיני בין אדם לחבירו שבכל התורה נוהגים לפי "אחיך", אבל דיני עבד עברי, נוהגים לפי הגזע, כי גר לא נמכר בעבד עברי, ולעומת זה ישראל שנשתמד רח"ל, ודאי אי אפשר לקנותו כעבד כנעני, אלא רק לשש, ואחר שש דינו כבן חורין. (ואף שמי שאינו נוהג כשורה מותר להשתעבד בו, מכל מקום כל אחד אחר יכול לחטוף אותו מהאדון לאחר שש.)
 
בפרשת ויחי כתוב "יהודה אתה יודוך אחיך" - ובתרגום יב"ע כתב, שבגין כך דאודית - יתקרון על שמך יהודאי. (בערך - ע"פ הזכרון).
ואם תשים לב, בכל ספר בראשית, 'עברי' מתורגם 'עבראה' וכיו"ב, לעומת זאת מפרשת ויחי, בכל מקום שכתוב 'עברי' מתורגם 'יהודאי' (בכל התרגומים).
וגם כאן, 'עברי' מתורגם 'בר ישראל'.

ואולי הוא כיסוד דבריך לחלק בין 'אחיך' ל'עברי'.
 
כשהתורה מדברת הלכתית על יהודי היא בדרך כלל כותבת "אחיך" חוץ מענין עבדים שבו היא כותבת "עברי". סביר שבתרגום צריך לכתוב "בר ישראל" כי זה המובן הכללי, אך לא לחינם התורה השתמשה דווקא בלשון "עברי", כי הפרטים ההלכתיים נוהגים רק במי שמהגזע העברי, לאתויי רשע עברי שאינו אחיך כי אם עברי, ולאפוקי גר שלמרות שהוא אחיך אך אינו עברי.
 
ראשי תחתית