אהלי התורה בעדתנו

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא
פירש רש"י, הלכות: משנה וברייתא הלכה למשה מסיני.
נדה עג א.
לכאו' בזמן שהתחבר תדב"א זה היה פסקי ההלכות המעשיות, רק לאחמ"כ התפתח המצב לגמרא גאונים פסקנים מפרשים ראשונים אחרונים ואידך זיל גמור.
 
לכאו' בזמן שהתחבר תדב"א זה היה פסקי ההלכות המעשיות, רק לאחמ"כ התפתח המצב לגמרא גאונים פסקנים מפרשים ראשונים אחרונים ואידך זיל גמור.
ועיין היטב במהרש"א על נדה דף עג,א שכל ענין מאמר זה ללמוד הלכות גם שלא נוגעות למעשה אחר תקנת ר' זירא, רוב הל' נדה החומרוות לא נפק''מ בחשבונוות ופתחי נדה, ואעפ''כ יש ללמדם.

וזה לשונו:
גם דרך התלמוד לסיים במאמרי אגדה השייך קצת להלכה דמסיים בה יראה לפי מה שהובא זה המאמר פ"ב דמגילה בתר דאייתי התם חומרא דרבי זירא שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבת עליו ז' נקיים שכוונו בו כלפי מה שאמרו באבות קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות כו' דכל הני מילי תליין בחשבונות ובמספר וקרובים לטעות ובחשבון התקופות וגמטריאות קאמר שאינן אלא פרפראות לחכמה שהוא מצות שבתורה כדלעיל אבל אינן עיקר החכמה דאף אם יטעה בהם אין בכך כלום כדאמרינן בחשבון תקופות ומולדות אתם אפילו מוטעים אבל קינים ופתחי נדה חשבון ומספר דפתחי נדה כההוא שמעתא דטועה דפ' המפלת ושמעתא דפ"ב דערכין לתקן הטועה בפתחי נדה גם הקינין הבאין על הספק בפתחי נדה כההיא דס"פ בא סימן ראתה ב' ושלישי הפילה כו' ה"ז ספק זיבה ספק לידה מביאה קרבן ואינו נאכל כל אלו הן גופי הלכות שיצטרך ליזהר הרבה בהן כי אם יטעה בחשבונם וספירתם קרוב הוא לבא לידי ספק כרת דמשום הכי נתקנה חומרא דרבי זירא כדאיתא בפירקין והשתא אם יאמר האומר א"כ אין לי ללמוד מסכת נדה וכל דיני פתחי נדה לתקן טעותא דהא בחומרא דר' זירא נתקן כל טעותא וע"כ מייתי עלה בפרק בתרא דמגילה הך דתנא דבי אליהו כל השונה הלכות כו' שהוא הלכות נדה שהן הן גופי הלכות מובטח לו כו' ומה"ט נמי מייתי לה בסיום מסכת זו כל השונה הלכות שבמסכת זו ולא יסמוך עצמו לומר דבחומרא דרבי זירא נתקן כל טעותא אלא שהשונה אותן גופי הלכות שבמסכת נדה יזכה לחיי עולם הבא א"ס:
 
[אם כי הוא מהפלג..]
רק לדייק,
מתלמידיו של הג"ר שמואל אוירבך זצ"ל
למדתי אצלו כמה שנים, מעולם (!) לא שמעתי ממנו מילה הבעת דעה או משהו בכיון,
כל כולו שקיעות והבנה בתורה.
 
כן למדו, החי לא יכול להכחיש את החי.
וכל מה שאתה כותב שהרבנות קובעת את סדר היום של הציבור שלנו, זה לא ידע, זה תפיסת עולם.
אז אפשר להסכים שהציבור הבינוני הספרדי זורם סביב הרבנות (כמו שבכל ציבור הבינונים מסתובבים סביב איזה ציר שקובע להם מה לעשות, דרשו, ושננתם, וזה לא יותר רמה), אבל כשהנושא הנדון כאן הוא על לימוד ברמה מעבר, אז זה לא אינדיקציה כלל.
למדו רק את החומר של המבחנים ברבנות.
 
זהירות סרקזם.
ובלי סרקזם ברוך השם קבלנו הרבה מראשי ישיבות
הרבה מת''ח מופלגים כמו חכם עובדיה
אך יש ע' פנים,
וכשם שאין פרצופיהם שוים וכו',
וא''א לחנך לאחידות.
אלא כ''א צריך לפתח את האופי האישי שה' נתן לו
את חלקו בתורה.
 
היום פרק אצלי אברך חשוב את כאבו, על כך שאצלנו אין לציבור כח להרים את גדוליו, אלא זה נעשה בכל מיני אמצעים אחרים ואכמ"ל.
והוספתי לו עוד בעיה, שגם אותם שיש להם אפשרויות, אינם יודעים להאציל סמכויות, אחד יש לו כושר דיבור וקשרים עם תורמים, אז הוא חייב להיות הראש ישיבה שמוסר שיעור ושיחות וראש הכולל וכו' וכו', אפילו שהוא בכלל לא מתאים, היו הרבה סיפורים כאלה, וזה חלק מתסמין כללי.
[הבאתי לו דוגמא, שברחוב שלי, לקחו משכונה אחרת לגמרי, ת"ח עצום שאין לו בעולמו אלא תורה, ועשאו לרב עליהם ועל פיו ישק כל דבר. אצלנו (במקרה הטוב) יחפשו איזהו מישהו מוכר בעיתונות וכדו' שכבר פתח כמה מוסדות...]
כמובן ברוך השם, יש הרבה שיפור, אבל צריך לחשוב מה לעשות כדי שתהיה תאוצה חיובית.
אולי אעשה אשכול כללי, מה יש לשפר אצל ציבור בני תורה הספרדי. ומתלבט אם הכותרת תהא כזו, או להדגיש את החיוב בכותרת (כמו "התפתחות ציבור בני תורה הספרדים") ומתחת להצביע על הדברים הטעונים שיפור ועל האפשרויות לשפר, וכמובן גם על הדברים הטובים ואיך יהיו עוד יותר טובים.
 
היום פרק אצלי אברך חשוב את כאבו, על כך שאצלנו אין לציבור כח להרים את גדוליו, אלא זה נעשה בכל מיני אמצעים אחרים ואכמ"ל.
והוספתי לו עוד בעיה, שגם אותם שיש להם אפשרויות, אינם יודעים להאציל סמכויות, אחד יש לו כושר דיבור וקשרים עם תורמים, אז הוא חייב להיות הראש ישיבה שמוסר שיעור ושיחות וראש הכולל וכו' וכו', אפילו שהוא בכלל לא מתאים, היו הרבה סיפורים כאלה, וזה חלק מתסמין כללי.
כמובן ברוך השם, יש הרבה שיפור, אבל צריך לחשוב מה לעשות כדי שתהיה תאוצה חיובית.
אולי אעשה אשכול כללי, מה יש לשפר אצל ציבור בני תורה הספרדי. ומתלבט אם הכותרת תהא כזו, או להדגיש את החיוב בכותרת (כמו "התפתחות ציבור בני תורה הספרדים") ומתחת להצביע על הדברים הטעונים שיפור ועל האפשרויות לשפר, וכמובן גם על הדברים הטובים ואיך יהיו עוד יותר טובים.
היו כמה אשכולות כאלו, כמו למה הספרדים הם רק נישה וכיו"ב, ועל זה יש להליץ: 'אשכולות מרורות למו'...
 
שאלה אישית:
כמה אתה יודע מכל מה שכתבת? ריאלי.

תשובה הכי ריאלית,
אני בודאי לא מתנגד לכל הלומדים אחד מהדברים הללו, רק כי זה לא הלכה (או לא הרב עובדיה).
ומי שיודע אותם בעיני הוא ת"ח... (גם אם הוא לא פוסק).
 
יש ת"ח עצומים שבקיאים בקדשים וטהרות בקרב מחננו
הרה"ג אייל שמריהו שליט"א מראשי ישיבת אוהל יוסף
הרה"ג ערן חבה שליט"א
הרה"ג עזרא ארז שליט"א
הרה"ג אביעזרי טופיק שליט"א
רק צריך מישהו שירים את הכפפה
 
יש ת"ח עצומים שבקיאים בקדשים וטהרות בקרב מחננו
הרה"ג אייל שמריהו שליט"א מראשי ישיבת אוהל יוסף
הרה"ג ערן חבה שליט"א
הרה"ג עזרא ארז שליט"א
הרה"ג אביעזרי טופיק שליט"א
רק צריך מישהו שירים את הכפפה

תן עצה, היאך מעשה הרמת הכפפה ?
 
לדעתי ראשית נראה תגובות באהלים הקיימים
לדוג' באהלי הישיבות
היה תגובות של עשרות בחורים ורק שניים היו ספרדים
וזה ביחס למה שהעלו שהם שישים אחוז מהישיבות בארץ.
 
יש ת"ח עצומים שבקיאים בקדשים וטהרות בקרב מחננו
הרה"ג אייל שמריהו שליט"א מראשי ישיבת אוהל יוסף
הרה"ג ערן חבה שליט"א
הרה"ג עזרא ארז שליט"א
הרה"ג אביעזרי טופיק שליט"א
רק צריך מישהו שירים את הכפפה
רק אל תשכח שאצל האשכנזים יש לצורך העניין מאה כאלה
ומתוכם עשרים הם בר הכי של כתיבה
ואצלנו לו יצויר ויש עשרים
רק ארבע סטטיסטית הם בר הכי
 
רק אל תשכח שאצל האשכנזים יש לצורך העניין מאה כאלה
ומתוכם עשרים הם בר הכי של כתיבה
ואצלנו לו יצויר ויש עשרים
רק ארבע סטטיסטית הם בר הכי
תחליט:
האם יש סיכוי שרבותינו יוציאו גיליונות כמו אהלי זרעים \טהרות\ העמוד \הישיבות.
לדעתי החיסרונות הם בכמה דברים
ראשית אין הנהגה אחידה ואין היררכיה ואף רב רציני לא מכפיף עצמו לרב אחר.
שנית נאמר שיותר מתמחים בנידונים הלכתיים ולא בנושאים כלליים למדניים.
שלישית השאלה אם יש באמת אצלנו כאלה עוצמות של ת"ח.
ואולי כדאי באמת שיבא מישהו ויסיר את הכפפה.
 
יש ת"ח עצומים שבקיאים בקדשים וטהרות בקרב מחננו
הרה"ג אייל שמריהו שליט"א מראשי ישיבת אוהל יוסף
הרה"ג ערן חבה שליט"א
הרה"ג עזרא ארז שליט"א
הרה"ג אביעזרי טופיק שליט"א
רק צריך מישהו שירים את הכפפה
ומיותר לציין את הגרי"ח סופר שליט"א דכל רז לא אניס ליה.
 
חייב לציין באשכול זה את המדרש בפרשת השבוע

שמות רבה פרשת וארא פרשה י

תני ר"ע אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים, א"ל רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו, ויעשו כן החרטומים בלטיהם, שהיו סבורין שהן מעשה שדים.
 
ראשי תחתית