מדי שנים מזכיר בשיעורו השבועי את דברי הגאון אדני פז [הקשר] שחידש שביום ט"ו בשבט דנים את פירות האילן.
ומקשה – שזה פלא , ושזה נגד גמ' מפורשת, דבעצרת נידונים פירות האילן , ושכביכול נעלמה גמ' זו מאותו חכם.
אולם מי שיעיין בדבריו [סי' קל"א ס"ה]- יראה, דלא רק שגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא איפכא הוא מתחיל מהגמ' הזו.
אלא דיש לו חידוש עצום ופלאי על גמ' זו.
דשם הגמ' דנה גבי התבואה מתי נידונה דבמתני' קתני בפסח, והרי את התבואה זורעים כבר בחורף וא"כ מה שצמח עד פסח מתי נידון? וכו'.
ומסיקה הגמ'- שנידונת פעמיים וכו'.
ומגמ' זו מדייק הגאון הנ"ל- דהה"נ על פירות האילן י"ל שנידונים פעמיים [מחמת אותו קושייא דיש על תבואה הה"נ יש גם על פירות האילן], אחד בעצרת ובפעם השנייה בט"ו בשבט שזהו הראש השנה שלהם.
אולם מה שקשיא לי אדבריו- דמה שמסיקה שם הגמ' שהתבואה נידונת פעמיים זה באותו זמן, בפסח, פעם אחת קודם זריעתה בפסח של שנה הקודמת ועוד פעם לאחר זריעתה, בפסח של שנה זו.
וא"כ- בפירות האילן יש לנו לומר שנידונים פעמיים בעצרת, ולא כדכתב אחד בעצרת ואחד בט"ו בשבט.
ויש ליישב בדוחק- דכוונתו דפירות האילן שאני, כיון שמצינו שיש להם עוד יום שמצויין בו ר"ה לאילנות, מסתמא דכוונת הגמ' לרמוז דהה"נ זהו יום השני שדנים אותם, ודלא כתבואה שנידונת פעמיים באותו זמן [היינו בפסח].
ומה שהביא מר' חיים נאה- אין זה קשור לאדני פז כי לא הזכירו ולא אזיל אדבריו כלל
ובאמת אביו הרב עובדיה זצ"ל- דייק בזה, ובקול סיני כתב דהאדני פז ס"ל דפירות האילן נידונים "גם" בטו בשבט, וע"ז השיב דאין זה מחוור.
אך לעומת זאת ר' יצחק איך שמזכיר זאת, זה נראה דגמ' זו נעלמה ממנו.
אולם לאמת- לא רק שלא נעלמה מעיניו, אלא עוד הוא מתחיל עם סוגייא זו , ומחדש בה פשט כדרכו.
ומקשה – שזה פלא , ושזה נגד גמ' מפורשת, דבעצרת נידונים פירות האילן , ושכביכול נעלמה גמ' זו מאותו חכם.
שנת ע"ז
שנת תש"פ
שנת פ"ב
שנת פ"ג
שנת תש"פ
שנת פ"ב
שנת פ"ג
אולם מי שיעיין בדבריו [סי' קל"א ס"ה]- יראה, דלא רק שגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא איפכא הוא מתחיל מהגמ' הזו.
אלא דיש לו חידוש עצום ופלאי על גמ' זו.
דשם הגמ' דנה גבי התבואה מתי נידונה דבמתני' קתני בפסח, והרי את התבואה זורעים כבר בחורף וא"כ מה שצמח עד פסח מתי נידון? וכו'.
ומסיקה הגמ'- שנידונת פעמיים וכו'.
ומגמ' זו מדייק הגאון הנ"ל- דהה"נ על פירות האילן י"ל שנידונים פעמיים [מחמת אותו קושייא דיש על תבואה הה"נ יש גם על פירות האילן], אחד בעצרת ובפעם השנייה בט"ו בשבט שזהו הראש השנה שלהם.
אולם מה שקשיא לי אדבריו- דמה שמסיקה שם הגמ' שהתבואה נידונת פעמיים זה באותו זמן, בפסח, פעם אחת קודם זריעתה בפסח של שנה הקודמת ועוד פעם לאחר זריעתה, בפסח של שנה זו.
וא"כ- בפירות האילן יש לנו לומר שנידונים פעמיים בעצרת, ולא כדכתב אחד בעצרת ואחד בט"ו בשבט.
ויש ליישב בדוחק- דכוונתו דפירות האילן שאני, כיון שמצינו שיש להם עוד יום שמצויין בו ר"ה לאילנות, מסתמא דכוונת הגמ' לרמוז דהה"נ זהו יום השני שדנים אותם, ודלא כתבואה שנידונת פעמיים באותו זמן [היינו בפסח].
ובין אם יש לנו יישוב על דבריו ובין אי לאו, מ"מ- ודאי ודאי דגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא דיש לו בה חידוש ע"פ דרכו.
ומה שהביא מר' חיים נאה- אין זה קשור לאדני פז כי לא הזכירו ולא אזיל אדבריו כלל
ובאמת אביו הרב עובדיה זצ"ל- דייק בזה, ובקול סיני כתב דהאדני פז ס"ל דפירות האילן נידונים "גם" בטו בשבט, וע"ז השיב דאין זה מחוור.
אך לעומת זאת ר' יצחק איך שמזכיר זאת, זה נראה דגמ' זו נעלמה ממנו.
אולם לאמת- לא רק שלא נעלמה מעיניו, אלא עוד הוא מתחיל עם סוגייא זו , ומחדש בה פשט כדרכו.
