האם החיד"א בירך על פיל כל שלושים יום

[אור יעקב]

תגובתו -

שיחליף בינה...

"בישיסטין, אגוג'ה אלפיניטי"​

• בישיסטין: תעתיק למילה הטורקית (בזסטן). זהו המבנה המרכזי והמאובטח ביותר בתוך (שוק מקורה שבו מכרו תכשיטים ודברי ערך). בדסטן הבאזאר הגדול
• אגוג'ה אלפיניטי: זהו ביטוי מבריק בלאדינו! אגוג'ה = מחט, אלפינטה = סיכה

???
לפני רגע דברנו על זה שהפסיק אמור להיות אחרי האגוג'ה.

 

[הולך את חכמים יחכם]

ולכאורה זהו מח' מפורשת בין הראב''ד לטור, ובין השו''ע והרמ''א
וכן הביא הגר''מ לוי בספרו ברכת ה', אלא שיש להעיר על דבריו שהביא מח' זו בין הטור לראב''ד בשם הא''ר ולכאו זה מפורש
הצג קובץ מצורף 19559

לא הבנתי
מחלוקת שו"ע ורמ"א
והחיד"א לא יכתוב כלום בספריו על המנהג שלא כהשו"ע
והכל ירמז כבדרך אגב במסע ב' וספק על כוונת האלפניט

 

[אברימי]

לא הבנתי
מחלוקת שו"ע ורמ"א
והחיד"א לא יכתוב כלום בספריו על המנהג שלא כהשו"ע
והכל ירמז כבדרך אגב במסע ב' וספק על כוונת האלפניט

זכור לי שיש מחלוקת גם מה דעת הש"ע.

 

[כהנא דמסייע]

זכור לי שיש מחלוקת גם מה דעת הש"ע.

הילקו''י שציטטתי לא מתווכח בדעת השו''ע ומביאו כלשטותו ולא אתי אלא מצד מנהג

 

[הולך את חכמים יחכם]

הילקו''י שציטטתי לא מתווכח בעת השו''ע ומביאו כלשטותו ולא אתי אלא מצד מנהג

וא"כ זה לא תמוה שהחיד"א לא הזכיר בכל ספריו הכבירים
שום איזכור על המנהג שלא כדעת השו"ע
וילמד ממסעותיו כבדרך אגב?????
אתמהה

 

[כהנא דמסייע]

וא"כ זה לא תמוה שהחיד"א לא הזכיר בכל ספריו הכבירים
שום איזכור על המנהג שלא כדעת השו"ע
וילמד ממסעותיו כבדרך אגב?????
אתמהה

בכל מקרה גם אי יהבינן למתרגם כל חיליה אין ראיה ברורה.

ומכל מקום אם רואה ברייה יותר יפה ונאה מהקודמת ומתפעל ממנה טפי גם הראב''ד יודה, וכן פסק השו''ע בסעיף י'.

שו"ע אורח חיים - סימן רכה, י. הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו"ם או בהמה, אומר: בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו; ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אא"כ היו נאים מהם:
וכ''כ גם בברכת ה' שם לגבי משנה הבריות דחד טעמא נינהו. וזה ברור.

והאמת שהרב @כאחד העם הביא שבפעם שהזכיר החיד''א את הפיל להדיא תיאר מראהו בהתפעלות, ואולי בא החיד''א להביע התפעלותו הגדולה מחיה משונה זו, שבכהאי גוונא לכו''ע מברכים וגם לראב''ד ולשו''ע, אפי' בפעם שנייה. ואין ראיה לסתם מצב.

זאת מלבד מה שעצם התרגום לא נ‘‘ל וכמו שביארתי לעיל

 

[אברימי]

הילקו''י שציטטתי לא מתווכח בדעת השו''ע ומביאו כלשטותו ולא אתי אלא מצד מנהג

לא משנה, הגבתי על מי שטען מה ההו"א בכלל לדון בדברי החיד"א, כיון שאם החיד"א היה סובר שיש לברך כל ל' יום נגד הש"ע היה כותב זאת במפורש. וע"כ כתבתי (מבלי לעיין) שיתכן שהבין בדעת הש"ע שכך סובר.

 

[הולך את חכמים יחכם]

זאת מלבד מה שעצם התרגום לא נ‘‘ל וכמו שביארתי לעיל

אינני מבין כלל בבלשנות ועוד טורקית וצ'רכזית
אך זה בעיני תמיהה רבתי דאי אין צד דהשו"ע ס"ל לברך
לא מן ההגיון דהחיד"א יסבור דהמנהג כהרמ"א ולא ירמוז מידי.


וביותר לא הבנתי מה הראיה לשיטתם הרי החיד"א ס"ל שנשים מברכות על מ"ע שהזמ"ג, וכן שמברכות לאחר ההדלקה, דכן המנהג.
ולדעת היבי"א זה מנהג לאחר מרן ואין לנהוג כן, וא"כ אף אי החיד"א ס"ל דהמנהג כהרמ"א
מאן לימא דהוא מנהג קדום, דאף אי הפיל קדום מהכ"ת דהמנהג קדום??

 

[אברימי]

אך זה בעיני תמיהה רבתי דאי אין צד דהשו"ע ס"ל לברך
לא מן ההגיון דהחיד"א יסבור דהמנהג כהרמ"א ולא ירמוז מידי.

וע"ז כתבת שיש צד שהש"ע ס"ל לברך.

מאן לימא דהוא מנהג קדום

איך שהבנתי, לא באו להוכיח שהמנהג קדום, אלא רק לצרף ולהודיע שגם החיד"א נהג כן.

 

[הולך את חכמים יחכם]

וע"ז כתבת שיש צד שהש"ע ס"ל לברך.

איך שהבנתי, לא באו להוכיח שהמנהג קדום, אלא רק לצרף ולהודיע שגם החיד"א נהג כן.

אכן ראיתי בפנים הספר
ולא ברירא ליה שכן דעת השו"ע, דרוצה לחלק בין הסעיפים.

 

[הלכה ברורה]

אותו ת"ח כתב מאמר שלם על כל הענין (לא רק בדברי החיד"א אלא בעצם הסוגיא אם לברך כל ל' יום על פיל).