הבעיה היא שערבך ערבא צריך, ורבים חלקו על החילוק שכתבת כי אינו הגיוני בעליל. (אגב, שמעתי בעבר הרחוק שיעור מוקלט של הגר״מ לוי זצ״ל שהקשה על סברא זו בתקיפות. לפני חצי שנה חיפשתי את השיעור הנ״ל ולא מצאתי. אם מישהו מכיר, אודה לו). אם נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו לא היה שומע בלעדי הרמקול יוצא, ואם אינו נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו היה שומע את קול הקורא בלעדי הרמקול אינו יוצא יד״ח כי עתה אינו שומע את הרמקול. למה הדבר דומה? לילד שאינו בר מצוה שקורא את המגילה בקול חזק ביחד עם זקן שקורא בקול חלש, ומפני קולו של הילד אין שומעים את הזקן. האם נאמר שכיון שלולא הקטן היו שומעים את הזקן , יוצאים ידי חובה?! (משל זה שמעתי בשיעור הנ״ל של הגר״מ לוי זצ״ל).