לא גיטרה אלא מנדולינה
כל היתר מרן הגרע"י זצוק"ל הוא בשירים מוקלטים משום ס"ס.
אני שמעתי פעם את השיר עם המילים "ובאו לציון ברינה" במקום "ברצלונה". (לא זוכר את שאר המילים...)
ומה הדין כששומע כלי שיר דרך הרמקול? כלומר, שהוא שומע את הקול שבוקע מהרמקול ולא את הקול שיוצא מהכלי. האם נחשב כמו הקלטה?
נראה כמו קריאת המגילה לענ"ד, שאם הרמקול רק "מגביר" את השמיעה יש להחמיר. אולם אם בלעדיו לא היה שומע כלום יש להקל.
אין זה נכון.
שאלה טובה, ועליה אפשר להוסיף שאלה: מה עם כלי נגינה אלקטרונים שכל שימושם דרך רמקולים? (קלידים, גיטרה חשמלית, תופים חשמליים...
הבעיה היא שערבך ערבא צריך, ורבים חלקו על החילוק שכתבת כי אינו הגיוני בעליל. (אגב, שמעתי בעבר הרחוק שיעור מוקלט של הגר״מ לוי זצ״ל שהקשה על סברא זו בתקיפות. לפני חצי שנה חיפשתי את השיעור הנ״ל ולא מצאתי. אם מישהו מכיר, אודה לו). אם נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו לא היה שומע בלעדי הרמקול יוצא, ואם אינו נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו היה שומע את קול הקורא בלעדי הרמקול אינו יוצא יד״ח כי עתה אינו שומע את הרמקול. למה הדבר דומה? לילד שאינו בר מצוה שקורא את המגילה בקול חזק ביחד עם זקן שקורא בקול חלש, ומפני קולו של הילד אין שומעים את הזקן. האם נאמר שכיון שלולא הקטן היו שומעים את הזקן , יוצאים ידי חובה?! (משל זה שמעתי בשיעור הנ״ל של הגר״מ לוי זצ״ל).
לימוד נגינה וודאי שרי.
איני יודע על סיפורים ומה היה שם בדיוק.
חילוק מאוד מובן והגיוני.
מחילה, אבל לא משמע כך כלל מדבריו וסובר שהעיקר כחילוק הנ"ל, עד כדי כך שכתב שלא יוצאים יד"ח מי שרחוק מהחזן.
אמרתי שבכל מקרה יש כמה וכמה ספיקות להקל ומנהג העולם לשמוע, אז אפי' שהספיקות נגד מרן כל היכא שאפשר לעשות ספק אפי' קטן כמו הכא אולי אפשר להקל.
אפשר לפתוח אשכול על זה בנפרד...
