לחצו כאן – תרומה לשמואל

האם חוברו מילות קודש לשיר ברצלונה?

הצעיר בכהונה

חבר חדש
הצטרף
22/7/25
הודעות
25
השיר ברצלונה של ג'ו עמר זכה לפרסום גדול וכולם מכירים אותו, ואף זמרים דתיים וחרדים שרים אותו, אבל איני מכיר שום מילות קודש שחוברו להתאים ללחן השיר. האם דבר ריק הוא ממני או שמא אני צודק ובאמת אף משורר לא חיבר עד כה מילות קודש לשיר זה?
 
אין בעיה, אבל למה לא לנגן מנגינה זאת על שיר קודש ? את מי מעניינת ברצלונה והגיטרה ...
לא גיטרה אלא מנדולינה ;)
ויש באמת בעיה הלכתית מצד זה שאין זה שיר קודש. עי׳ בסי׳ תקס, יש שלוש שיטות: יש אוסרים כל שירה גם בפה כשאינה שירות ותשבחות לקב״ה (כך דעת הרמב״ם בתשובה והב״ח). יש מתירים בפה (בתנאי שאינו במשתה יין) אבל אוסרים בכלי שיר בכל אופן (מרן הש״ע). ויש מתירים אף בכלי שיר כל שאינו על היין (מור״ם, וכתב הגרע״י זצ״ל שכך נהגו גם הספרדים. יחוה דעה ח״א (אם אני זוכר טוב) וח״ז). (כתבתי לפי הזיכרון, ייתכן מאד שלא דייקתי בקצת פרטים, אבל הדברים נכונים בעיקרם).

יוצא שאילו היו מגיירים את השיר היה היתר יותר מרווח לשמוע אותו.

בדרך כלל מגיירים שירי עגבים, כשאין ברירה ואי אפשר לשיר אותם במתכונתם הנוכחית.

לא נכון. מה שנכון הוא שמשום מה לא מגיירים שירים ישראלים עבריים. גדולי המשוררים גיירו כל סוגי השירים הערביים. אבל משום מה לא חשבו לחבר מילים חלופיות לשירי חול שהם כבר בעברית, בין אם שירי עגבים בין אם לא. וזה תמוה בעיניי, ועל זה שאלתי.
 
ויש מתירים אף בכלי שיר כל שאינו על היין (מור״ם, וכתב הגרע״י זצ״ל שכך נהגו גם הספרדים. יחוה דעה ח״א (אם אני זוכר טוב) וח״ז). (כתבתי לפי הזיכרון, ייתכן מאד שלא דייקתי בקצת פרטים, אבל הדברים נכונים בעיקרם).
כל היתר מרן הגרע"י זצוק"ל הוא בשירים מוקלטים משום ס"ס.
הא לאו הכי, אפי' שיש לנו כמה וכמה ספיקות להקל, כולם נגד דעת מרן השו"ע שאוסר אפי' שירות ותשבחות.
 
השיר ברצלונה של ג'ו עמר זכה לפרסום גדול וכולם מכירים אותו, ואף זמרים דתיים וחרדים שרים אותו, אבל איני מכיר שום מילות קודש שחוברו להתאים ללחן השיר. האם דבר ריק הוא ממני או שמא אני צודק ובאמת אף משורר לא חיבר עד כה מילות קודש לשיר זה?
אני שמעתי פעם את השיר עם המילים "ובאו לציון ברינה" במקום "ברצלונה". (לא זוכר את שאר המילים...)
 
כל היתר מרן הגרע"י זצוק"ל הוא בשירים מוקלטים משום ס"ס.
הא לאו הכי, אפי' שיש לנו כמה וכמה ספיקות להקל, כולם נגד דעת מרן השו"ע שאוסר אפי' שירות ותשבחות.
ומה הדין כששומע כלי שיר דרך הרמקול? כלומר, שהוא שומע את הקול שבוקע מהרמקול ולא את הקול שיוצא מהכלי. האם נחשב כמו הקלטה?
 
ומה הדין כששומע כלי שיר דרך הרמקול? כלומר, שהוא שומע את הקול שבוקע מהרמקול ולא את הקול שיוצא מהכלי. האם נחשב כמו הקלטה?
נראה כמו קריאת המגילה לענ"ד, שאם הרמקול רק "מגביר" את השמיעה יש להחמיר. אולם אם בלעדיו לא היה שומע כלום יש להקל.
(ולפ"ז אולי יש להקל בהופעות וכדו' למי שעומד ברחוק - וצ"ע)
 
כל היתר מרן הגרע"י זצוק"ל הוא בשירים מוקלטים משום ס"ס.
הא לאו הכי, אפי' שיש לנו כמה וכמה ספיקות להקל, כולם נגד דעת מרן השו"ע שאוסר אפי' שירות ותשבחות.
אין זה נכון.
ביחו״ד ח״ז התיר ללמד נגינה, וזה ודאי לא מוקלט.
גם ידוע שנגנים/פייטנים/זמרים היו באים אליו ומנגנים בעוד ושאר כלי שיר.
 
ומה הדין כששומע כלי שיר דרך הרמקול? כלומר, שהוא שומע את הקול שבוקע מהרמקול ולא את הקול שיוצא מהכלי. האם נחשב כמו הקלטה?
שאלה טובה, ועליה אפשר להוסיף שאלה: מה עם כלי נגינה אלקטרונים שכל שימושם דרך רמקולים? (קלידים, גיטרה חשמלית, תופים חשמליים...
נראה כמו קריאת המגילה לענ"ד, שאם הרמקול רק "מגביר" את השמיעה יש להחמיר. אולם אם בלעדיו לא היה שומע כלום יש להקל.
(ולפ"ז אולי יש להקל בהופעות וכדו' למי שעומד ברחוק - וצ"ע)
הבעיה היא שערבך ערבא צריך, ורבים חלקו על החילוק שכתבת כי אינו הגיוני בעליל. (אגב, שמעתי בעבר הרחוק שיעור מוקלט של הגר״מ לוי זצ״ל שהקשה על סברא זו בתקיפות. לפני חצי שנה חיפשתי את השיעור הנ״ל ולא מצאתי. אם מישהו מכיר, אודה לו). אם נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו לא היה שומע בלעדי הרמקול יוצא, ואם אינו נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו היה שומע את קול הקורא בלעדי הרמקול אינו יוצא יד״ח כי עתה אינו שומע את הרמקול. למה הדבר דומה? לילד שאינו בר מצוה שקורא את המגילה בקול חזק ביחד עם זקן שקורא בקול חלש, ומפני קולו של הילד אין שומעים את הזקן. האם נאמר שכיון שלולא הקטן היו שומעים את הזקן , יוצאים ידי חובה?! (משל זה שמעתי בשיעור הנ״ל של הגר״מ לוי זצ״ל).

ולגבי דעת הגרע״י זצ״ל, מתוך עיון בדבריו, נראה שהוא היה סובר שהעיקר לדינא שיוצא יד״ח דרך רמקול, אבל לא רצה לסמוך על זה לגמרי, כי אז יפסיקו לבוא לבית הכנסת וישמעו ברדיו בשידור חי ושלא בשידור חי, ולכן הגביל את ההיתר ע״פ החילוק הזה, שמקורו בספרי חב״ד, ואולי זה היה השיקול גם שלהם.
ולפי זה אין קולא בנד״ד.
 
אין זה נכון.
ביחו״ד ח״ז התיר ללמד נגינה, וזה ודאי לא מוקלט.
לימוד נגינה וודאי שרי.
(שלומד לצורך לנגן בסעודות מצוה וכדו')
גם ידוע שנגנים/פייטנים/זמרים היו באים אליו ומנגנים בעוד ושאר כלי שיר.
איני יודע על סיפורים ומה היה שם בדיוק.
אני יודע מה כתב בתשובתו לגבי שמיעת שירים וכתב מפורשות להקל מטעם ס"ס בשירים מוקלטים.
הבעיה היא שערבך ערבא צריך, ורבים חלקו על החילוק שכתבת כי אינו הגיוני בעליל. (אגב, שמעתי בעבר הרחוק שיעור מוקלט של הגר״מ לוי זצ״ל שהקשה על סברא זו בתקיפות. לפני חצי שנה חיפשתי את השיעור הנ״ל ולא מצאתי. אם מישהו מכיר, אודה לו). אם נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו לא היה שומע בלעדי הרמקול יוצא, ואם אינו נחשב כקולו של הקורא, אז גם אילו היה שומע את קול הקורא בלעדי הרמקול אינו יוצא יד״ח כי עתה אינו שומע את הרמקול. למה הדבר דומה? לילד שאינו בר מצוה שקורא את המגילה בקול חזק ביחד עם זקן שקורא בקול חלש, ומפני קולו של הילד אין שומעים את הזקן. האם נאמר שכיון שלולא הקטן היו שומעים את הזקן , יוצאים ידי חובה?! (משל זה שמעתי בשיעור הנ״ל של הגר״מ לוי זצ״ל).
חילוק מאוד מובן והגיוני.
אתה שומע גם את הקול הטבעי ו"בנוסף" את הקול ברמקול.
זה שבמציאות הקול של הרמקול גובר על הקול הטבעי זה לא אומר שאתה לא שומע אותו.

ובאמת צ"ע אם המשל דומה לנמשל או יש חילוק דק ביניהם.
ולגבי דעת הגרע״י זצ״ל, מתוך עיון בדבריו, נראה שהוא היה סובר שהעיקר לדינא שיוצא יד״ח דרך רמקול, אבל לא רצה לסמוך על זה לגמרי, כי אז יפסיקו לבוא לבית הכנסת וישמעו ברדיו בשידור חי ושלא בשידור חי, ולכן הגביל את ההיתר ע״פ החילוק הזה, שמקורו בספרי חב״ד, ואולי זה היה השיקול גם שלהם.
מחילה, אבל לא משמע כך כלל מדבריו וסובר שהעיקר כחילוק הנ"ל, עד כדי כך שכתב שלא יוצאים יד"ח מי שרחוק מהחזן.
ולפי זה אין קולא בנד״ד.
אמרתי שבכל מקרה יש כמה וכמה ספיקות להקל ומנהג העולם לשמוע, אז אפי' שהספיקות נגד מרן כל היכא שאפשר לעשות ספק אפי' קטן כמו הכא אולי אפשר להקל.
 
איני רואה תועלת להשיב, כי כבר התרחקנו מהשאלה המקורית שהיתה האם חוברו מילות קודש ללחן ברצלונה, וכנראה שהתשובה שלילית וניתן לסגור את השרשור הזה.
איני יודע כיצד זה התגלגל לויכוח על שיטתו של הגרע״י ז״ל בנושא שירה. ומה גם שיש בינינו פערי גישה שלא ניתנים לגישור (אתה הולך לפי מה שכתוב בשורות הגדולות וסובר שאין עומק נסתר בין השורות ובהערות, ואני כל בתר איפכא, ואכמ״ל).
כאמור, מבחינתו, הנושא סגור, ולא אגיב להודעות נוספות (אלא אם מישהו יודיע שכן חוברו מילות קודש לשיר הנ״ל).
 
איני יודע כיצד זה התגלגל לויכוח על שיטתו של הגרע״י ז״ל בנושא שירה. ומה גם שיש בינינו פערי גישה שלא ניתנים לגישור (אתה הולך לפי מה שכתוב בשורות הגדולות וסובר שאין עומק נסתר בין השורות ובהערות, ואני כל בתר איפכא, ואכמ״ל).
אפשר לפתוח אשכול על זה בנפרד...
אבל בכל מקרה אם תמצא היתר שהוא לא נגד השו"ע תגיד לי...
 
ראשי תחתית