תרומה לעזרא

האם חייבים לפסוק בכל ההלכות כפוסק מסויים?

מהרמב"ח בספרו גט פשוט בכלל ה' כתב שלא אמרינן אחרי רבים להטות כשלא נחלקו פנים בפנים,
כוונתך כנראה לכלל א'. בהמשך דבריו בכלל ו' כמדומה כתב להדיא לפסוק כדעת רוה"פ וכך מנהגו עיי"ש.
וכ"כ בשו"ת שלו קול גדול.
 
זה נאמר לגבי פסיקת הלכה?
כמדומה שזה נאמר לגבי בית דין.
ברבים מספרי הפוסקים מבואר שנאמר גם בעניני פסיקת הלכה.
וכמדומה שראיתי כן מפורש בשו"ת מהרלב"ח.
וכן בשו"ת מהר"א ן' טוואה, שבסוף שו"ת התשב"ץ, וגם הוא כותב דאזלינן בתר רוה"פ גם לחומרא בדרבנן, ואין אומרים ספק דרבנן להקל.
וכעת נזכרתי שהרב חקרי לב מאריך בענין זה טובא כדרכו, ודוחה מכל וכל, מה שצידד מהר"ם ן' חביב דכל שלא נחלקו פנים בפנים הוי ספק השקול, ובדאורייתא לחומרא ובדרבנן לקולא.
 
כוונתך כנראה לכלל א'. בהמשך דבריו בכלל ו' כמדומה כתב להדיא לפסוק כדעת רוה"פ וכך מנהגו עיי"ש.
וכ"כ בשו"ת שלו קול גדול.

העתקתי מה שכתב שם (יש קישור בתחילת תגובתי), לא פתחתי את המקורות בפנים ולא נכנסתי לדון בזה.
 
הנה ישנם דברים ברורים, שבני עדות המזרח קבלו עליהם הוראות מרן השו"ע, ובני אשכנז הוראות הרמ"א, יש קבלת הוראות האריז"ל וכו'.
שאלתי הינה כלפי דברים אחרים,
האם בהם יש דין של "עשה לך רב", וחייב לפסוק תמיד כאותו רב,
או דילמא אפשר לפסוק בכל פעם כפוסק אחר?
במה שקבלו עליהן א"א לזוז אפילו לא יהיה רב קבוע, אבל במה שלא קבלו עליהם יעשה לעצמו רב קבוע
 
הנה ישנם דברים ברורים, שבני עדות המזרח קבלו עליהם הוראות מרן השו"ע, ובני אשכנז הוראות הרמ"א, יש קבלת הוראות האריז"ל וכו'.
שאלתי הינה כלפי דברים אחרים,
האם בהם יש דין של "עשה לך רב", וחייב לפסוק תמיד כאותו רב,
או דילמא אפשר לפסוק בכל פעם כפוסק אחר?
אין כזה דבר האשכנזים ודאי לא קיבלו משנת רמ"א וגם הספרדים קיבלו משנת ב"י רק ביחס לבני דורו מפני שהייתה משנתו מבוררת ונקיה מכל גדולי דורו הא ותו לא.

וראיה שבכל הדורות לא נמנעו מלחלוק עליו.
 
ראשי תחתית